אור חדש, פתיחה כ״ו

1 רבי אבא בר עפרון פתח לה פתחא להאי פרשתא מהכא מגילה י:, "ושמתי כסאי בעילם והאבדתי משם מלך ושרים נאום ה'" ירמיה מט, לח. "מלך" זו ושתי, "ושרים" זו המן ועשרת בניו. פירוש, כי גם דבר זה היה סבה למעשה המגילה. כי כאשר גלו ישראל והיו ישראל תחת מלכות מדי, גם השם יתברך היה עמהם, עד שנאמר כי כסא מלכותו היה בעילם, כמו שקודם שגלו ישראל היה כסא מלכות בירושלים, עכשיו נאמר כי כסא מלכותו בעילם, אשר שם ישראל. והכל הוא שלא יניח את ישראל, שאם כך היו כלים בגלותם תחת האומות, רק כי השם יתברך עמהם, והשגחתו עליהם. ולכך פסוק הזה הבטחה לישראל "ושמתי כסאי בעילם והאבדתי ממנו מלך ושרים", בשביל כי השם יתברך השגחתו על ישראל שלא יניח אותם, עד שמאביד מלך ושרים מפניהם, אשר הם מצירים אותם.