אור חדש, הקדמה ע״ג

1 ובמדרש ילקוט שמעוני תהלים רמז תרפו "ואנכי תולעת ולא איש חרפת אדם ובזוי עם", מה התולעת היא בזויה, אף ישראל בזויים בעיניהם, שוחקים עליהם. ולכך אמר תהלים כב, ח "כל רואי ילעיגו לי". ובא להגיד גודל הצרה שהיה להם, ועם כל זה על ידי תפילתם הציל אותם השם יתברך מן האויב. וכל המזמור הזה עד הסוף מפרש כמה גדול תוקף הנס, שעשה השם יתברך להם. ואין להאריך בפירוש המזמור עוד. וסוף המזמור תהלים כב, לב "יבאו ויגידו צדקתו לעם נולד כי עשה", פירוש, יגידו צדקתו של השם יתברך, אשר עשה "לעם נולד", שנחשב כאילו נולדו, שהרי היו נוטים למות, לכך נחשב כאילו נולדו מחדש.