אור חדש, הקדמה ס״ו

1 אמנם לפי פשט הכתוב "אקרא יומם ולילה ולא דומיה" נראה פירוש זה לפי פשוטו, כי מפני שכבר נמסרו להשמיד ולהרוג, כמו שאמר אסתר ז, ד "ואילו לעבדים ולשפחות נמכרנו וגו'", שדבר זה אם נמכרו לעבדים היתה צרה בודאי, אבל צרה זאת הוא לאבדם לגמרי. ולפיכך על זה ראוי להתפלל אל ה' יומם ולילה, כמו שהיתה צרה זאת צרה גמורה, ולא היה לצרה זאת ההפסק*, כאשר היה לאבדם. ולכך היו צועקים יום ולילה להושיע אותם מן הצרה הזה. ולכך כאשר הושיעם השם יתברך, יהיו צריכים לתת הודאה ושבח להקב"ה על אשר עשה עמהם והציל אותם, צריכים גם כן לתת אל השם יתברך שבח לילה ויום, כפי הצרה שהיה להם. וכאשר נותן שבח אל השם יתברך בלילה וגם ביום, נקרא השבח הזה שבח לעולם, ולכך מביא קרא תהלים ל, יג "למען יזמרך כבוד ולא ידום ה' אלקי לעולם אודך" מגילה ד.. כי השם יתברך אשר עשה לנו תשועה כמו זאת, שהושיע אותם* מתוך הצרה שכבר נמסרו למות, לדבר הזה אין לו קץ וסוף, ולכך "לעולם אודך".