אור חדש ט׳:ל׳

30 "דברי שלום ואמת" פסוק ל. פירושו "דברי שלום" שהיו מבקשים מהם דרך בקשה שיעשו זה, וכל בקשה הוא דרך שלום, שהרי אין גוזר בכח עליהם, שאפשר שיבא מזה מחלוקת, אלא היה דרך בקשה. "ואמת", כלומר שכך ראוי לפי האמת שיהיו מקיימים ימי הפורים, "כאשר קיים עליהם מרדכי ואסתר" להלן פסוק לא. אף על גב כי מרדכי ואסתר היו יכולים לגזור עליהם בכח לעשות, מכל מקום לא עשו זה, רק שכתבו עליהם דרך בקשה שכך יעשו. "ואמת", כי כך הוא האמת. וכך כתבו להם כי אנו מבקשין מכם לקיים את דברי הפורים. ואם לא תקיימו דברינו, כאילו* אין אתם רוצים לשמוע אלינו, ואין זה "שלום ואמת", כי לפי האמת יש לקבל ימי הפורים, שכך ראוי, מאחר שנעשה הנס לישראל.

31 ורז"ל מגילה טז: נראה שהם מפרשים דקאי על המגילה עצמו, שהיא שלום ואמת. וכך פירושו; שכתבו עליהם לקבל עליהם מה שכתוב במגילה, והוא מעשה המן, שעשה להם השם יתברך שלום מן הצורר. והשלום הזה הוא שלום של אמת, שכך ראוי, שאם לא עשה להם השלום היו חס ושלום ישראל כלים, וזה יוצא מן האמת לגמרי, ולכך נקרא "שלום ואמת". וכך אמרו במדרש גם כן אסת"ר ו, ב, משה לימד תורה לישראל, שנאמר דברים ד, ה "ראה למדתי אתכם וגו'". אף מרדכי לימד תורה לישראל, דכתיב "דברי שלום ואמת", וכתיב משלי כג, כג "ואמת קנה ואל תמכור", עד כאן.

32 ומכאן דרשו מגילה טז: שצריכה המגילה שרטוט כמו אמתה של תורה. ומשמע מזה כי התורה בלבד צריכה שרטוט, ולא נביאים וכתובים. ואף על גב דאמרינן במסכת גיטין ו: שנים כותבין בלא שרטוט, ג' אין כותבין, פירשו בתוספות שם היינו שצריך לשרטט שורה אחת בראש, ולא כל שורה ושורה. ולפי זה קשה, למה יהיה החומר הזה למגילה שצריכה שרטוט, ונביאים וכתובים אין צריכים שרטוט.

33 ונראה כי יש טעם לדבר שצריכה המגילה שרטוט, וזה כי השרטוט מורה על היושר הגמור שיש בספר שכותב, כיון שכותב אותה בשרטוט, זהו היושר. וזה ראוי דוקא לתורה, כי התורה היא היושר הגמור, ואינה יוצא מן היושר. לכך נביאים אשר בהם נזכר כי השם יתברך עושה טוב וחסד לישראל לפנים משורת הדין, ואם כן דבר זה שהוא חסד אינו מצד היושר, כיון שהוא חסד בלבד. לכן הנביאים מפני שיש בהם מעשה השם יתברך אשר הוא עושה חסד עם החוטאים, שמאריך להם להחזיר* אותם בתשובה, וכן שאר דברים שהשם יתברך נוהג עם ברואיו, שנכנס השם יתברך עם הבריות לפנים משורת הדין, ולכך אין צריכים שרטוט.

34 אבל המגילה שהיה המן רוצה לכלות את ישראל לגמרי, ובודאי חס ושלום שיהיה השם יתברך מניח לכלותם, שיש להם התורה שהעולם עומד עליה, לכך מפלת המן הוא היושר הגמור. ולכך צריכה המגילה הזאת שרטוט יותר מן התפילין. ובשביל כך אמרו כי עשרת בני המן יש למתוח אותם כמו קו שהוא שוה, כמו שאמרו בירושלמי מגילה פ"ג ה"ז שיש לכתוב אותם שניץ ונחיץ כהדין קונטרין. וכל זה כי תליותם היה במדה השוה, הוא היושר הגמור.

35 ומי שאומר שהמזוזה צריכה שרטוט מנחות לב:, לפי שהמזוזה גם כן לשמירה שלא יוזק, וכמו שאמרו ז"ל בפירוש מנחות לג: מלך בשר ודם הוא בפנים, ועבדיו מבחוץ משמרים אותו. והקב"ה, עבדיו בפנים, ומלך מלכי המלכים משמר אותם בחוץ וכו'. הרי לך כי המזוזה הוא השמירה, וכל שמירה שלא יוזק דבר זה בודאי הוא מצד היושר. ודבר זה כמו מעשה המן, שלא היו מבקשים שום טובה כלל, רק שלא יהיו כלים מן האויב. ולכך צריכה המזוזה שרטוט יותר.

36 ויש לומר גם כן כי המזוזה אינה רק תורה, שהרי כתוב בה פרשות בתורה*, ולכך מזוזה צריכה שרטוט, אבל התפילין, אף על גב שבתפילין יש בהם גם כן פרשיות התורה, אינו דומה, כי התפילין צריכין תקון ד' בתים, והם נקראים "טוטפות", וצריכים רצועות מנחות לה., ויוד של תפילין הלכה למשה מסיני שבת סב., לכך לא נקרא על התפילין שם תורה. רק המזוזה, שאין בה רק שתי פרשיות שבתורה, לכך דין תורה עליהם, וצריכה שרטוט כמו התורה.

37 ולכך נקרא המגילה "שלום ואמת", כי המגילה הזאת שעשה השם יתברך להם שלום מן הצר הצורר להם, והוא שלום שיש בו אמת, כמו שאמרנו. ולכך דרשו ז"ל מגילה טז: גם כן שצריכה שרטוט כאמתתה של תורה. כי התורה היא היושר הגמור, וזה שאמר "כאמיתתה של תורה". כי אין* אמיתות יותר מן התורה, כי כל דבריה אמת ויושר. ולכך התורה היא צריכה שרטוט, מפני שהיא אמת גמור, וכל ענין התורה שיש בה היושר.

38 לכך אמרו ז"ל ברכות לג: האומר על קן ציפור יגיע רחמיך, משתקין אותו, מפני שעושה מדות של הקב"ה רחמים, ואינם רק מדת הדין. ורצה לומר כמו שאמרנו, כי אין המצות שבתורה רחמים וחסד. ולפיכך מי שאמר שהשם יתברך היה מרחם על קן צפור, ולכך צוה בתורה על הקן לשלוח, משתקין אותו. כי התורה היא במדת היושר, ומורה על זה השרטוט שהוא הולך ביושר, ולכך המגילה הזאת צריכה שרטוט.

39 ועוד יש לך לדעת, כי השרטוט הוא קו ישר, והקו הישר הולך עד בלתי סוף. כי כן הוא היושר, שאין ליושר שום קצה כלל. ודבר זה בארנו בכמה מקומות, כי הישר אין לה קץ וסוף. ומפני כי הוא יתברך הוא היושר עצמו, ולפיכך היושר אין לה קץ ותכלית. ולכך התורה שאין לה סוף, צריכה שרטוט, שהוא קו ישר, ודבר זה מבואר. ומפני כי הנס שעשה השם יתברך בזאת המגילה היא נצוח המן כמו שאמרנו, ולדבר הזה אין לו קץ וסוף. כמו שבארנו גם כן למעלה שעל זה אמר ילקו"ש משלי רמז תתקמד שאם כל המועדים בטלים, ימי הפורים לא יהיו בטילים. ולכך המגילה הזאת גם כן צריכה שרטוט כאמתתה של תורה. ואלו שני דברים אשר אמרנו כי המגילה צריכה שרטוט כאמתתה של תורה, ופירשנו בזה מפני שיש במגילה הזאת היושר הגמור, כמו שהתבאר, ולא היה ההנהגה הזאת מצד החסד והרחמים, רק מצד היושר הגמור. ועוד פירשנו כי טעם זה שצריכה שרטוט מפני שאין לה קץ וסוף*, כמו שאמרנו למעלה. ואלו שני הטעמים הם ענין אחד, וזה תולה בזה, כי הדבר שהוא היושר אין לו סוף, כמו שאמרנו שהוא יתברך הוא היושר הגמור, והדבר שהוא ישר מצטרף אל השם יתברך, שהוא היושר בעצמו, ולכך יש לו קיום עד עולם. ומפני כך מורה השרטוט שהולך ביושר, כי התורה היא נצחית. ומטעם זה אמרו ז"ל תענית ה: יעקב אבינו לא מת, כי היה בו מדת היושר, שמפני כך נקרא יעקב "ישורון" ישעיה מד, ב, ומפני כך אין מיתה שהוא הפסק והפסד אליו, כמו שבארנו זה במקומו.

40 כלל הדבר, היושר אין לו הפסק. ומפני כך אמרו כי המגילה הזאת צריכה שרטוט כאמתתה של תורה. ומורה זה על מעשה המן שהפילוּ, והוא היושר הגמור להציל ישראל מן המן מזרע עמלק, שהוא הפך היושר, שהוא המעוקל. ומפני כך הוא ביותר מוכן שיהיה לו אבוד והפסד, שהוא יוצא מן היושר לגמרי, ולכך ראוי אליו ההפסד הגמור. ולכך אמרו ילקו"ש משלי רמז תתקמד שאם כל מועדים בטלים, ימי פורים לא יהיו בטלים. ואם שפירשנו פירוש אחר לזה בהקדמה, מכל מקום דבר זה גם כן אמת ברור, כי הדבר שהוא יושר אין לו בטול והפסק, ומעשה המגילה ראוי* בה היושר הגמור לבטל זרע עמלק המעוקל. והמשכיל והמבין יבין כי כל הפרושים אשר אמרנו ברורים ואמתיים, ועוד נפרש בסמוך.

41 ובירושלמי מגילה פ"א ה"ה, רבי יוחנן וריש לקיש; -חד- רבי יוחנן אמר, נביאים וכתובים עתידין להבטל, וחמשה חומשי תורה אין עתידים להבטל. מאי טעמא, דברים ה, יט "קול גדול ולא יסף". וריש לקיש אמר, אף מגילת אסתר והלכות אין עתידים להבטל, שנאמר פסוק כח "וזכרם לא יסוף מזרעם". והלכות, דכתיב חבקוק ג, ו "הליכות עולם לו", עד כאן.

42 הנה מבואר לפניך הדברים שאמרנו, כי נביאים וכתובים, אף על גב שכל הדברים שבהם אמת גמור, מכל מקום עיקר הנביאים וכתובים שהשם יתברך מנהיג את עולמו מצד החסד, ומצד החסד יש קץ וסוף. רק היושר אין לו הפסק, כמו חמשה חומשי תורה, אשר כל המצות יש בהם היושר, כמו שאמרנו למעלה. כלל הדבר, כי התורה היא מצד העילה, הוא השם יתברך, שסדר כך התורה, ולדבר זה אין לו בטול כלל. אבל נביאים, אף כי הם מן השם יתברך, מכל מקום אינו מן השם יתברך רק כפי מה שהוא ראוי מצד העלול, הוא האדם, וכפי מעשיו של אדם על זה באו הנביאים להוכיח אותם. רק התורה היא הסדר מן השם יתברך, ולפיכך חמשה חומשי תורה אין עתידים להבטל. ואל תטעה לומר כי מה שאמרו כי נביאים וכתובים עתידים להיות בטל, שרצה לומר כי לא ילמדו בהם, ויהיו כשאר דברים חס ושלום. כי בודאי קדושים הם, רק כי אותה הנהגה יהיה בטל.

43 וריש לקיש הוסיף אף מגילת אסתר והלכות אין עתידים להבטל. ודבר זה יעיד על הפירוש הזה, כי הדבר שהוא הלכה אינו נוטה מן מדת היושר כלל, רק היא היושר הגמור, לא כמו דבר שאינו הלכה, אין זה היושר הגמור, לכך אינו הלכה. וזה אמרם נדה עג. איזה בן עולם הבא, מי ששונה הלכות, שנאמר חבקוק ג, ו "הליכות עולם לו", אל תקרא "הליכות עולם לו", אלא "הלכות עולם לו". ודבר זה הוא הטעם אשר אמרנו, כי מפני שההלכה הוא היושר שאינו נוטה מן נקודת האמת, רק הוא היושר הגמור, לכך אין לדבר זה הפסק. וזה רמז במלת "הלכה", כי ההולך הוא הולך ביושר למקום אשר ירצה ללכת. ודבר זה נתבאר בכמה מקומות כי היושר, הוא השוה, אין לו הפסק. ולכך גם הלכות אין עתידים להבטל.

44 וגם זה שאמרו במדרש ילקו"ש משלי רמז תתקמד יום הכפורים אין עתיד להבטל, דבר זה גם כן טעם זה. כי החוטא הוא שיוצא מן היושר לגמרי, שזה ענין החטא שיוצא מן היושר. ויום זה, יום הכיפורים, הוא היושר בעצמו, ולכך יש בו כפרת חטא לאשר יצא מן היושר. והדבר הזה ידוע לנבונים.

45 אבל אם נפרש כי גם נביאים צריכים שרטוט, מפני שיש בהם האמת, רק שבא לומר מגילה טז: דאפילו מגילה, שאינה מן הנביאים, צריכה שרטוט. ולכך אמרו במסכת גיטין ו: שלש אין כותבין, שצריך שרטוט הכל, ואין חלוק בין בראש ובין באמצע, רק שצריך שרטוט, לפי זה אין כאן קושיא כלל.