אור חדש ז׳:ד׳

מהדורה: חיבור אור חדש, נלקט ונערך על ידי יהושע דוד בן הרב יחזקאל הרטמן. מכון ירושלים, תשע"ד

מפרשים:
1 "כי נמכרנו אני ועמי וגו'" פסוק ד. פירוש, מה שאמרה "כי נמכרנו", ולמה הוצרכה לומר דבר זה, רק היה לה לומר כי רוצה להרוג אותנו. רק כי כך אמרה; כל מה שעשה, לא עשה זה רק בשביל שהוא צורר היהודים. וראיה לזה כי נתן הכסף למסור את ישראל בידיו, ואם עשה זה לטובת המלך, מה לו לזה, אם לא ירצה המלך לאבדם, מה לו בכך. רק שעשה זה משום צורר היהודים. ומה שאמר "כי נמכרנו", אף כי לא מכר אותם. בודאי מכירה היה, רק כי המלך חזר ונתן לו הכסף, כמו שאמר למעלה ג, יא "הכסף נתון לך".
2 ואמרה "ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו וגו'". ובגמרא מגילה טז. "כי אין הצר שוה בנזק המלך", איקני בְּוַשְׁתִּי וקטלה, ואיקני בדידי ובעי למקטלי. הוקשה, דלא הוי צריך לכתוב כלל "כי אין הצר שוה בנזק המלך", שכבר אמרה "כי נמכרנו להשמיד ולהרוג ואילו נמכרנו לעבדים ולשפחות וכו'", ובזה די. ולכך דרשו כי דבר זה נאמר על דבר אחר, "כי אין הצר שוה בנזק המלך" גם כן בשאר דברים, שהרי איקני בְּוַשְׁתִּי, ואיקני בדידי, ואם כן "אין הצר שוה בנזק המלך".