אור חדש ה׳:י״א

1 "ויספר להם כבוד עושרו וגו'" פסוק יא. ולא כתיב "ויספר להם עושרו", כי מה ענין העושר אל זה שאמר פסוק יג "וכל זה אינו שוה לי וגו'". רק מפני שהיה מספר הכבוד שיש לו מן העושר אינו שוה לו כאשר רואה את מרדכי יושב, באשר מרדכי אין נוהג בו כבוד, ולכך כתיב "ויספר להם כבוד עושרו". ולמעלה כתיב א, ד "בהראותו את עושר כבוד מלכותו", כי אצל הראיה שייך שהראה להם "עושר כבוד מלכותו", ולא שייך "בהראותו כבוד עושרו". ומה שאמר "ואת אשר גדלו המלך ואת אשר נשאו על השרים"; אילו כתיב "אשר גדלו המלך", לא הייתי יודע כמה* גדלו, לפיכך כתיב "ואשר נשאו על כל השרים". ולא כתיב גם כן* "אשר נשאו על כל השרים" בלבד, היה משמע כי לכך נשאו על כל השרים כדי להשפיל כל השרים, לכך נשאו עליהם, כי לפעמים מנשא את זה כדי להשפיל את אחר. ולכך כתיב "אשר גדלו", שהיה כוונתו לגדלו.

2 "כבוד עושרו וגו'". כבר התבאר השאלה כיון שהמן לא היה כונתו רק שרצה לדעת איך יעשה נקמה במרדכי היהודי, מה ענין זה לכאן, וכי בשביל שרואה מרדכי יושב בשער המלך לא יהיה נחשב לו כל זה. ופירשנו כי כל אלו הם כבודו, כמו שאמר "כבוד עושרו ורוב בניו ואת אשר גדלו המלך". וכך אמר כי יש לו כבוד גדול, וכל הכבוד הזה אינו נחשב לי כאשר רואה את מרדכי יושב בשער המלך ולא יכרע ולא ישתחוה, ואין נוהג בו כבוד, דבר זה הוא הפך כבודו, והוא בטול אל כבודו, ולכך אמר "וכל זה איננו שוה לי וגו'".

3 ויש לפרש כי כך אמר; כי אבות העולם, שהם אברהם יצחק ויעקב, הם יותר חשובים מכל אדם, והשם יתברך ברך אותם בכל. וכל מה שהיו הם מבורכים, אמר המן שיש לו גם כן. ולכך זכר אלו דברים, שאמר נגד האבות. כי כמו שהיה ליצחק העושר, כדכתיב בראשית כו, יב "ויזרע יצחק בשנה ההיא ויברכהו ה'", ופירשו ז"ל ב"ר סד, ז עד שאמרו זבל פרדותיו של יצחק, ולא כספו וזהבו של אבימלך. וכנגד זה אמר כי כבוד עשרו גדול מאוד. ומפני כי העושר היה נחשב להמן ביותר מהכל, לכך פתח בזה.

4 ואחר כך אמר כי יש לו גם כן כבוד יעקב, וזה שאמר "ורוב בניו". כי יעקב נתברך בבנים, שהיה לו י"ב בנים בראשית לה, כב, והיה אומר שיש לו רוב בנים יותר. וזהו בודאי ברכת יעקב, שהיה מיוחד לזה מכל האבות, והרי אליו נתן רוב בנים.

5 "ואשר גדלו המלך ואשר נשאו", ורצה לומר כי אברהם היה לו הגדולה, שהרי נקרא "אב המון גוים נתתיך" בראשית יז, ה, וכמו שאמרו "נשיא אלקים אתה בתוכינו" שם כג, ו. ודבר זה ידוע, כי אברהם נקרא יהושע יד, טו "אדם הגדול בענקים" שמו"ר כח, א. ולכך אמר "ואשר נשאו המלך על השרים". ולכך זכר אלו שלשה דברים, דהיינו עושרו, ורוב בניו, וגדולתו, והם משלש מעלות עליונים כוללים, ובהם היה מתפאר.