אור חדש ב׳:כ״א

מהדורה: חיבור אור חדש, נלקט ונערך על ידי יהושע דוד בן הרב יחזקאל הרטמן. מכון ירושלים, תשע"ד

מפרשים:
1 "קצף בגתן ותרש וגומר" פסוק כא. בגמרא מגילה יג:, אמר רבי יוחנן, הקציף הקב"ה אדונים על עבדים לעשות רצון צדיק, ועבדים על אדוניהם לעשות רצון צדיק. אדונים על עבדים, דכתיב בראשית מ, ב "ויקצוף פרעה על שני סריסיו", לעשות רצון צדיק, ומנו יוסף, דכתיב שם מא, יב "ושם אתנו נער עבד עברי". עבדים על אדוניהם, דכתיב "קצף בגתן ותרש שני סריסים משומרי הסף", לעשות רצון צדיק, ומנו מרדכי, דכתיב להלן פסוק כב "ויודע הדבר למרדכי", עד כאן.
2 פירוש, אף שהקצף הוא הפך הרצון, מכל מקום כמה גדול הצדיק, אשר השם יתברך הוציא מן הקצף שהקציף עבדים על האדונים ואדונים על העבדים לעשות רצון הצדיק, והנה יוצא מן הקצף הרצון, שהוא הפך* הקצף. ודבר זה מורה כמה גדול כח הצדיק. ועוד פירוש זה, כי הקצף הוא השחתה כאשר האדם בקצף, ואמרו חכמים נדרים כב. גיהנם שולט באדם כאשר הוא בקצף. וכמה דברים שאמרו על הקצף, כמו שמבואר במקומו. והנה השם יתברך הקציף עבדים על אדוניהם, ואף כי זה השחתה גמורה, ועם* כל זה פעל השם יתברך דבר זה, שהיה פועל הקצף שהוא השחתה ושממה גמורה, בשביל לעשות רצון הצדיק. ופירוש זה מוכח במדרש אסת"ר ו, יג, דאמר במדרש "לכו חזו מפעלות ה' אשר שם שמות בארץ" תהלים מו, ט, הקציף עבדים על אדוניהם כו'. הרי לך שרצה לומר כי אף שהקצף הוא שממה והשחתה, ומכל שכן להקציף האדון על עבדו, כי העבד הוא שלו, וכן העבד על אשר הוא אדון לו.
3 "קצף בגתן ותרש וגו'", בגמרא מגילה יג: מפרש מה* הקצף הזה. אמר רבי חייא בר אבא, בגתן ותרש טרסוים היו, והיו מספרים בלשון טרסי; מיום שבאת זאת לא ראינו שינה בעינינו, באו ונטיל* ארס של סם בספל של מים שימות. והם לא ידעו כי מרדכי מיושבי לשכת הגזית, והיה יודע שבעים לשונות וכו'. דקדקו לפרש מה שכתוב "בימים ההם", ולא הוי ליה לכתוב רק "ויקצפו בגתן ותרש וכו'". רק שהכתוב בא לומר כי הקצף באותן הימים שנשאת אסתר לאחשורוש, כמו שאמרו "מיום שבאת זאת לא ראינו שינה בעינינו". ובמדרש אסת"ר ו, יג, אחר שהעביר אלו שנים, והעמיד את מרדכי. וגם למדרש הזה אמר "בימים ההם" כאשר מרדכי ישב בשער המלך, שהושיבו המלך במקום בגתן ותרש, לכך קצף בגתן ותרש וגו'.
4 ויש לשאול, למה עשה מרדכי זה, שהיה מציל הרשע, הרי אם נותנים לו סם המות, היה מציל את אסתר. ובמדרש ב"ר לט, יב, וילקו"ש כאן תתרנג, "ויודע הדבר למרדכי" זה מהול וזה ערל וחס עליו, אתמהא. רבי יהודה ורבי נחמיה; רבי יהודה אומר, "מזקנים אתבונן" תהלים קיט, ק, יעקב בירך את פרעה בראשית מז, ז, יוסף לא גילה לו את חלומו, דניאל לא גילה לנבוכדנאצר. אף אני אגיד לאסתר המלכה. דבר אחר, למה אמר מרדכי לומר למלך, וכי אין כתיב בתורה דברים ז, ב "לא תכרות להם ברית". אלא אמר מרדכי, מוטב שיחיה זה מי שנתן לי רשות לבנות בית המקדש. דבר אחר, מוטב זה שאני מכירו, שאם בא דבר לישראל, אני אומר לו והוא עושה. דבר אחר, שלא יאמרו כל ימים שהוא* נשוי גויה היה שמור, ועכשיו שנשא בת ישראל, מת. דבר אחר, שלא יאמרו כל ימים שהיו גוים משמרים אותו, היה שמור, ועכשיו ששמרו* מרדכי, נהרג. לכך נאמר "ויגד לאסתר המלכה". ולמה אמרה למלך בשם מרדכי, אמרה יודעת אני שהוא צדיק, ואף על פי שלא היה מבקש הדבר מן הקב"ה, והוא עושה, לכך נאמר להלן פסוק כג "ויבוקש הדבר וימצא". ויש אומרים, שמעו בגתן ותרש שנאמר למלך, והעבירו הנחש מן הקיתון, וברא הקב"ה נחש בתוך הקיתון בשביל מרדכי. לכך נאמר "ויבוקש הדבר וימצא", אין אומרים "וימצא" אלא לדבר האבוד ונמצא, כעניין שנאמר ויקרא ה, כב "או מצא אבידה".
5 ופירוש המדרש זה, כי לכך היה מרדכי מזהיר אותו, אף שהיה מן הסברא שלא יהיה חס עליו כדי שיוציא אסתר מתחת ידו, מכל מקום מפני כי השם יתברך הוא שומר את העולם, ומעמיד המלך לשמור העולם, ולכך אמרו אבות פ"ג מ"ב "הוי מתפלל בשלומה של מלכות שאלמלא מורא מלכות איש את רעהו חיים בלעו". ומכל שכן שיש להגיד עליו אם אחד רוצה להמית אותו.
6 אבל לפירוש דבר אחר הוקשה לו, שאין דבר זה דומה ליעקב וליוסף ולדניאל. כי יעקב היה לפני פרעה בראשית מז, ז, וראוי לעשות זה למלך לברך אותו כאשר הוא עמו. וכן פרעה שאל ליוסף על חלומו בראשית מא, טו, וכן נבוכדנצר שאל לדניאל דניאל ב, כו. אבל זה, שלא שאל אחשורוש על זה דבר, זה הוא כריתת ברית. לכך אמר ילקו"ש כאן תתרנג הטעם משום שנתן לו רשות לבנות בית המקדש. ועוד מפרש שם מפני שהוא מכירו, וזה טוב לישראל. ועוד מפרש שם שלא יאמרו שכל זמן שהיה נשוי גויה היה שמור כו'. ואף על גב שלא היו יודעים כי אסתר בת ישראל היא, היה ירא שמא יִוָּדע להם שהיא בת ישראל' ויאמרו כך.
7 ויש לשאול, למה לא אמר מרדכי בעצמו. ויש לומר, זה כי דבר זה יותר טוב, כי עתה היה אחשורוש מחזיק טובה למרדכי וגם לאסתר, שהיא היתה אומרת הדברים לאחשורוש. ועוד חשב מרדכי כי באולי המלך לא יאמין לו, ויחשוב שאני עושה משום טובתי. אבל כאשר לא אמר הדברים רק לאסתר, לא יאמר אחשורוש כי מרדכי עושה בשביל שיחזיק לו המלך טובה על זה, ויעשה לו בשביל זה איזה טובה, כי יאמר אחשורוש כי לא ידע מרדכי כי אסתר תאמר בשם מרדכי, כי אחשורוש לא אמר שצריך לומר בשם אמרו.