אור חדש א׳:כ״ב

1 "וישלח ספרים וגו'" פסוק כב. נראה פירושו, אחר שראה אחשורוש המעשה הזה של ושתי, שלא היה כסדר העולם, שבסדר העולם האשה היא תחת בעלה, אבל ושתי היתה ממאנת לשמוע בדבר שהוא סדר העולם ומנהגו, והמלך מוכן ועומד שיהיה שומר הסדר. וכאשר ראה אחשורוש שנוי הסדר בושתי, חשב כי דבר זה גנאי למלך, אשר הועמד לשמור הסדר והנהגה. לכך כתב שיהיו כל המדינות נוהגים כסדר, בין הנהגת הבית שיהיה כסדר, ובין הנהגת כלל המדינות. לכך אמר שיהיה "כל איש שורר בביתו", והכל יהיה על פיו, והוא צווי אל בעל הבית שיהיה משגיח על ביתו, ויהיה משתורר עליהם, ויהיה הנהגת ביתו כסדר עולם. והבעל בית עצמו גם כן יהיה נוהג כסדר, ויהיה "מדבר בלשון עמו", ולא יצא מן הסדר לדבר בלשון שאינו לשון עמו. ובזה יהיה מסודר הכל; כאשר יהיה הנהגת ביתו כסדר, וסדר הכלל יהיו* נוהגים בסדר, שיהיה כל אחד מדבר כלשונו, ולא יהיה כאן עירוב לשון. וכאשר הוא כך, יהיה הכל עומד כסדר, ולא יהיה יוצא גם כן בשאר דברים חוץ מן הסדר. וזהו כבוד המלך, אשר הוא לשמירת הסדר.

2 ובגמרא מגילה יב:, "להיות כל איש שורר בביתו", אמר רבא, אלמלא אגרות ראשונות לא נשתייר משונאיהן של ישראל שריד. אמרי, מאי האי דשדיר לן, "להיות כל איש שורר בביתו", פשיטא, דאפילו קרחא בביתו פרדשתא, עד כאן. ולפי זה נראה כי לא היו הדברים האלו רק נתינת כח שיהיה "כל איש שורר בביתו ומדבר בלשון עמו". ואם יש לו לשון מיוחד, מכריחין -אותו- אותה לדבר בלשון עמו*. ומפני שלא היה צריך לכתוב דבר זה בפסוק, אם לא שגם זה מעניין הגאולה, כמו הריגת ושתי, "ואלמלא כתבים הראשונים כו'".

3 ואין להקשות, כאשר שלח להם שהיהודים יהיו עושים נקמה באויביהם להלן ח, יג, למה עשו זה להלן ט, פסוקים ב, ה, ולא היו מועילים הכתבים הראשונים שאין ממש בדברי אחשורוש*. שאין זה קשיא, כי אין הפירוש שלא היו עושים דברי המלך אחשורוש, רק כי אלמלא היו הכתבים הראשונים, היו מקדימים להרוג אותם מיד. ואף שהכתבים היו כי בי"ג* לחדש אדר יהיו הורגין אותם להלן ג, יג, מפני כי היו אומרים כי לכך קבע הזמן בחדש אדר, כי יש דרך רחוק אל קכ"ז מדינות, ולכך קבע הזמן בי"ג לחודש אדר. ומכל מקום זריזין מקדימים מה שאפשר פסחים ד:. רק כי אחשורוש אין הנהגתו בעצה ובחכמה, והיום אמר כך, ואחר כך לא יאמר כך. לכך אף על גב שצוה על היהודים שיהיו הורגין אותם, אפשר כי לא בעצה וחכמה עשה זה, ולמחר יחזור מזה, לכך לא הקדימו לעשות. אבל שיהיו עוברים צואת המלך מפני כתבים ראשונים, ולומר כי מלך טפש היה מחמת כתבים הראשונים, דבר זה אין שייך לומר כלל. ולכך לא עברו מצות המלך אשר אמר להנקם מאויביהם.

4 ואין להקשות, הרי יועציו היו חכמים גדולים, ולמה כתבו זה "להיות כל איש שורר בביתו". ואין זה קשיא, כמו שאמרנו שהיה הסבה מן השם יתברך, כדי שיהיה דבר זה גאולה לישראל כמו שאמרנו, והשם יתברך היה גורם זה. ועוד, כי כוונתם היה להיות האיש מושל על אשתו, רק שלא רצו לכתוב בפירוש, שלא יהיה זה כמו בזיון לנשים, ויהיה מביא זה מחלוקת. וכתב "להיות כל איש שורר בביתו ומדבר כלשון עמו", ולא היה כוונתו שיהיה מושל בביתו, רק הכונה על אשתו, ולא יתן לה הממשלה עליו בדבר מה. ואם יש לו לשון מיוחד, כופה אותה* לדבר כלשונו. רק שלא הבינו כוונתו, ודבר זה היה מביא גאולה לישראל. גם אפשר לומר כי הם כוונו כמו שפרשנו, שסידר שתי הנהגות; האחת, היא הנהגת הבית. והשנית, הנהגת הכלל, כמו שאמרנו למעלה שיהיו ביד האיש, והם לא הבינו, וזה היה מן השם יתברך, כמו שאמרנו.