נדה מ״ז א:ט׳-י״א

מפרשים:
1 מַתְנִי' מָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה — ״פַּגָּה״, ״בּוֹחַל״, וָ״צֶמֶל״. ״פַּגָּה״ — עוֹדָהּ תִּינוֹקֶת, ״בּוֹחַל״ — אֵלּוּ יְמֵי נְעוּרֶיהָ.
2 בְּזוֹ וּבָזוֹ אָמְרוּ: אָבִיהָ זַכַּאי בִּמְצִיאָתָהּ, וּבְמַעֲשֵׂה יָדֶיהָ, וּבַהֲפָרַת נְדָרֶיהָ. צֶמֶל — כֵּיוָן שֶׁבָּגְרָה, שׁוּב אֵין לְאָבִיהָ רְשׁוּת בָּהּ.
3 אֵיזֶהוּ סִימָנִין? רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּעֲלֶה הַקֶּמֶט תַּחַת הַדַּד. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: מִשֶּׁיַּטּוּ הַדַּדִּים. בֶּן עַזַּאי אוֹמֵר: מִשֶּׁתַּשְׁחִיר הַפִּיטּוֹמֶת. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁיְּהֵא נוֹתֵן יָדוֹ עַל הָעוֹקֶץ, וְהוּא שׁוֹקֵעַ וְשׁוֹהֶא לַחֲזוֹר.