נדרים ע״ד א:ח׳-ט׳

1 וּלְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֶלְעָזָר, דְּאָמַר: מַאֲמָר לְבֵית שַׁמַּאי אֵין קוֹנֶה אֶלָּא לִדְחוֹת בַּצָּרָה. מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?

2 הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן — כְּגוֹן שֶׁעָמַד בַּדִּין, וְאִיתְחַיֵּיב לָהּ מְזוֹנוֹת, וְכִדְרַב פִּנְחָס מִשְּׁמֵיהּ דְּרָבָא: דְּאָמַר כׇּל הַנּוֹדֶרֶת — עַל דַּעַת בַּעְלָהּ הִיא נוֹדֶרֶת.