נדרים ס״ט א:ד׳-ו׳

1 תָּא שְׁמַע דְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: נִשְׁאָלִין עַל הֶהָקֵם, וְאֵין נִשְׁאָלִין עַל הֶהָפֵר.

2 בָּעֵי רַבָּה: ״קַיָּים לִיכִי, קַיָּים לִיכִי״, וְנִשְׁאַל עַל הֲקָמָה רִאשׁוֹנָה, מַהוּ?

3 תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רָבָא: אִם נִשְׁאַל עַל הָרִאשׁוֹנָה — שְׁנִיָּה חָלָה עָלָיו. בָּעֵי רַבָּה: ״קַיָּים לִיכִי, וּמוּפָר לִיכִי, וְלָא תֵּיחוּל הֲקָמָה אֶלָּא אִם כֵּן חָלָה הֲפָרָה״, מַהוּ?