1 שָׁמַע אָבִיהָ וְהֵפֵר לָהּ, וְלֹא הִסְפִּיק הַבַּעַל לִשְׁמוֹעַ עַד שֶׁמֵּת — חוֹזֵר הָאָב וּמֵפֵר חֶלְקוֹ שֶׁל בַּעַל. אָמַר רַבִּי נָתָן: הֵן הֵן דִּבְרֵי בֵּית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין יָכוֹל לְהָפֵר.
3 בָּעֵי רָבָא: יֵשׁ שְׁאֵלָה בְּהָקֵם, אוֹ אֵין שְׁאֵלָה בְּהָקֵם? אִם תִּמְצָא לוֹמַר יֵשׁ שְׁאֵלָה בְּהָקֵם: יֵשׁ שְׁאֵלָה בְּהָפֵר, אוֹ אֵין שְׁאֵלָה בְּהָפֵר?
6 תָּא שְׁמַע, דְּאָמַר רָבָא: אִם נִשְׁאַל עַל הָרִאשׁוֹנָה — שְׁנִיָּה חָלָה עָלָיו. בָּעֵי רַבָּה: ״קַיָּים לִיכִי, וּמוּפָר לִיכִי, וְלָא תֵּיחוּל הֲקָמָה אֶלָּא אִם כֵּן חָלָה הֲפָרָה״, מַהוּ?