2 תַּנְיָא כְּוָתֵיהּ דִּשְׁמוּאֵל: הַלּוֹקֵחַ כֵּלִים מִן הַתַּגָּר לְשַׁגְּרָן לְבֵית חָמִיו, וְאָמַר לוֹ: אִם מְקַבְּלִין אוֹתָן מִמֶּנִּי — אֲנִי נוֹתֵן לְךָ דְּמֵיהֶם, וְאִם לָאו — אֲנִי נוֹתֵן לְךָ לְפִי טוֹבַת הֲנָאָה שֶׁבָּהֶן. נֶאֶנְסוּ בַּהֲלִיכָה — חַיָּיב.
4 הָהוּא סַפְסִירָא דִּשְׁקַל חֲמָרָא לְזַבּוֹנֵי וְלָא אִיזַּבַּן. בַּהֲדֵי דַּהֲדַר, אִיתְּנִיס חַמְרָא, חַיְּיבֵיהּ רַב נַחְמָן לְשַׁלּוֹמֵי. אֵיתִיבֵיהּ רָבָא לְרַב נַחְמָן: נֶאֶנְסוּ בַּהֲלִיכָה חַיָּיב, בַּחֲזָרָה פָּטוּר.
5 אֲמַר לֵיהּ: חֲזָרָה דְסַפְסִירָא — הוֹלָכָה הִיא. דְּאִילּוּ מַשְׁכַּח לְזַבּוֹנֵי — אֲפִילּוּ אַבָּבָא דְבֵיתֵיהּ מִי לָא מְזַבֵּין לֵיהּ?
6 מַתְנִי׳ ״קֻוֽנָּם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לָעֲרֵלִים״ — מוּתָּר בְּעַרְלֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָסוּר בְּמוּלֵי אוּמּוֹת הָעוֹלָם.
