נדרים ב׳ א

1 כָּל כִּינּוּיֵי נְדָרִים — כִּנְדָרִים,

2 וַחֲרָמִים — כַּחֲרָמִים, וּשְׁבוּעוֹת — כִּשְׁבוּעוֹת, וּנְזִירוּת — כִּנְזִירוּת.

3 הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ ״מוּדְּרַנִי מִמָּךְ״, ״מוּפְרְשַׁנִי מִמָּךְ״, ״מְרוּחֲקַנִי מִמָּךְ״, ״שֶׁאֲנִי אוֹכֵל לָךְ״, ״שֶׁאֲנִי טוֹעֵם לָךְ״ — אָסוּר.

4 ״מְנוּדֶּה אֲנִי לָךְ״, רַבִּי עֲקִיבָא הָיָה חוֹכֵךְ בָּזֶה לְהַחְמִיר.