ר"ן על נדרים ב׳ ב:ט׳

מהדורה: מהדורת וילנא

« ר"ן על נדרים ב׳ ע״ב:ו׳ ר"ן על נדרים ב׳ ע״ב:י׳ »

9 וְכׇל הֵיכָא דְּפָתַח לָא מְפָרֵשׁ בְּרֵישָׁא? וְהָתְנַן: יֵשׁ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין, נוֹחֲלִין וְלֹא מַנְחִילִין. וְאֵלּוּ נוֹחֲלִין וּמַנְחִילִין.

פירוש ר"ן על נדרים ב׳ ב:ט׳

9 וכל היכא דפתח בה לא מפרש בה ברישא - דקס"ד דכי מתרצינן ההוא דסליק מיניה הוה מפרש ברישא בדוקא קאמרינן דאי ליכא קפידא במילתא ה"ל לתנא למתנינהו לכולהו בחדא גוונא ומשום הכי מקשי:

10 והתנן יש נוחלין ומנחילין - היינו האב את הבנים נוחלין ולא מנחילין היינו האיש את אמו:

« ר"ן על נדרים ב׳ ע״ב:ו׳ ר"ן על נדרים ב׳ ע״ב:י׳ »