נדרים כ׳ א:ה׳-ז׳

1 גְּמָ׳ הָא גּוּפָא קַשְׁיָא, אָמְרַתְּ: אֵין נִשְׁאָלִין לָהֶן, וַהֲדַר תָּנֵי: אִם נִשְׁאֲלוּ עוֹנְשִׁין אוֹתָן וּמַחְמִירִין עֲלֵיהֶן?

2 אָמַר רַב יְהוּדָה, הָכִי קָתָנֵי: וְכוּלָּן אֵין צְרִיכִין שְׁאֵלָה, בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים — בְּתַלְמִיד חָכָם, אֲבָל בְּעַם הָאָרֶץ שֶׁבָּא לִישָּׁאֵל — עוֹנְשִׁין אוֹתוֹ וּמַחְמִירִין עָלָיו.

3 בִּשְׁלָמָא מַחְמִירִין — דְּלָא פָּתְחִינַן לֵיהּ בַּחֲרָטָה, אֶלָּא עוֹנְשִׁין הֵיכִי דָּמֵי?