משנה תורה, מצוות עשה קנ״ה

מהדורה: משנה תורה (ויקיטקסט)

155 ספר המצוות פתח ↗

היא שצונו לקדש את השבת ולאמר דברים בכניסתו וביציאתו נזכיר בם יציאת מצרים וקדוש היום ומעלתו והבדלו משאר הימים הקודמים ממנו והבאים אחריו, והוא אמרו יתברך זכור את יום השבת לקדשו כלומר זכרהו וקדשהו בברכה. ובבאור אמרו פסחים ק"ו זכרהו על היין בכניסתו וביציאתו כלומר הבדלה שהיא גם כן חלק מזכירת שבת ומתקנת מצותיה. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בסוף פסחים ובמקומות אחרים. וישמע יתרו, זמנים הלכות שביתת שבת פרק כ"ט:

155 ספר מצוות גדול פתח ↗

זכור את יום השבת לקדשו זכרהו בקידוש היום:

155 ספר המצוות לרס"ג פתח ↗

זִכָּרוֹן

1 לקדש שבת, שנאמר: "זכור את יום השבת, לקדשו" שמות כ,ז.

155 ספר מצוות קטן פתח ↗

ותכל מלאכת יום ששי אחל יום שביעי במצות שבתות וימים טובים וגם כל מצות התלויות במילה כנגד לא תנאף שהיה דבור שביעי והא לך מצות עשה של שבתלעשות קידוש בשבת כדכתיב זכור את יום השבת לקדשו. שמות כ׳:ח׳. זכרהו על היין וכן להתענג בשבת בכלל זה

155 ספר החינוך פתח ↗

מִצְוַת קִדּוּשׁ שַׁבָּת בִּדְבָרִים – לְדַבֵּר דְּבָרִים בְּיוֹם שַׁבָּת בִּכְנִיסָתוֹ וְכֵן בִּיצִיאָתוֹ, שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶם זֵכֶר גְּדֻלַּת הַיּוֹם וּמַעֲלָתוֹ וְהַבְדָּלָתוֹ לְשֶׁבַח מִשְּׁאָר הַיָּמִים שֶׁלְּפָנָיו וְאַחֲרָיו, שֶׁנֶּאֱמַר שמות כ ח זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, כְּלוֹמַר, זָכְרֵהוּ זֵכֶר קְדֻשָּׁה וּגְדֻלָּה. וּבְפֵרוּשׁ אָמְרוּ לָנוּ חֲכָמֵינוּ פסחים קי, א שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ מְצֻוִּים אָנוּ לְאָמְרָן עַל הַיַּיִן, שֶׁכֵּן בָּא הַפֵּרוּשׁ זָכְרֵהוּ עַל הַיַּיִן. וְהָעִנְיָן הוּא שֶׁנּוֹתְנִין בַּכּוֹס רְבִיעִית יַיִן חַי אוֹ מָזוּג אוֹ יוֹתֵר מֵרְבִיעִית אֲבָל שם קח, ב לֹא פָּחוֹת מִזֶּה, וְהַמְּזִיגָה יְדוּעָה שבת עז, א שֶׁהִיא עַל חֵלֶק אֶחָד שֶׁל יַיִן חַי וְטוֹב שְׁלֹשָׁה חֶלְקֵי מַיִם, וּמְבָרְכִין עָלָיו קִדּוּשׁ שַׁבָּת, כְּמוֹ שֶׁיָּדוּעַ הַנֹּסַח בֵּין הַיְּהוּדִים. וְכֵן בִּיצִיאַת שַׁבָּת גַּם כֵּן מְבָרְכִין עַל הַיַּיִן לִכְבוֹד הַיּוֹם, וְאוֹתָהּ בְּרָכָה שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת נִקְרֵאת ברכות נב, א הַבְדָּלָה. מִשָּׁרְשֵׁי מִצְוָה זוֹ, כְּדֵי שֶׁנִּתְעוֹרֵר מִתּוֹךְ מַעֲשֶׂה זֶה לִזְכֹּר גְּדֻלַּת הַיּוֹם וְנִקְבַּע בִּלְבָבֵנוּ אֱמוּנַת חִדּוּשׁ הָעוֹלָם שמות כ יא כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' וְגוֹ'. וְעַל כֵּן נִתְחַיַּבְנוּ לַעֲשׂוֹת הַמַּעֲשֶׂה עִם הַיַּיִן, לְפִי שֶׁטֶּבַע הָאָדָם מִתְעוֹרֵר בּוֹ הַרְבֵּה ברכות לה, ב שֶׁהוּא סוֹעֵד וּמְשַׂמֵּחַ. וּכְבָר אָמַרְתִּי לְךָ, כִּי לְפִי הִתְעוֹרְרוּת הָאָדָם וּמַעֲשֵׂהוּ, יִתְפַּעֵל אֶל הַדְּבָרִים לְעוֹלָם. וּמִזֶּה הַשֹּׁרֶשׁ אָמְרוּ בַּגְּמָרָא ז"ל פסחים קו, ב שֶׁאִם הַפַּת חָבִיב עַל הָאָדָם יוֹתֵר, שֶׁיְּקַדֵּשׁ עַל הַפַּת, כִּי אָז מִתְעוֹרֵר טִבְעוֹ יוֹתֵר לְמָה שֶׁהוּא תָּאֵב, וְאַף עַל פִּי שֶׁבִּיצִיאַת הַיּוֹם לֹא אָמְרוּ כֵּן, אֶלָּא שֶׁחִיְּבוּ לְהַבְדִּיל בַּיַּיִן, עַל כָּל פָּנִים, גַּם בָּזֶה צָדְקוּ, כִּי הֵם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, גַּם הַתּוֹרָה הַשְּׁלֵמָה, יִבְחֲרוּ לְעוֹלָם בָּרֹב. וּבֶאֱמֶת, כִּי רֹב הָעוֹלָם יִתְאַוּוּ אֶל הַשְּׁתִיָּה בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת יוֹתֵר מִן הָאֲכִילָה, לְפִי שֶׁכְּבָר קָבְעוּ סְעוּדָה גְּדוֹלָה בַּיּוֹם לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת. וְאֵין צֹרֶךְ לָתֵת טַעַם עַל חַיְּבָם אוֹתָנוּ שֶׁיִּהְיֶה בַּכּוֹס רְבִיעִית, דְּפָחוֹת מִזֶּה הַשִּׁעוּר אֵינוֹ רָאוּי וְלֹא תְּעוֹרֵר לֵב אָדָם עָלָיו. וַאֲשֶׁר חִיְּבוּנוּ ברכות נא, א בַּהֲדָחַת הַכּוֹס, וְשֶׁלֹּא לִטְעֹם כְּלוּם עַד שֶׁיְּקַדֵּשׁ פסחים קה, א וְשֶׁיְּקַדֵּשׁ שם קא, א בִּמְקוֹם סְעֻדָּה כָּל זֶה עַנְפֵי שֹׁרֶשׁ הַהִתְעוֹרְרוּת שֶׁאָמַרְתִּי. דִּינֵי הַמִּצְוָה, כְּגוֹן נֹסַח הַקִּדּוּשׁ וְהַהַבְדָּלָה, אֵי זֶהוּ, וְאֵי זֶה יַיִן רָאוּי לְקַדֵּשׁ עָלָיו, ב"ב צז, א וְאֵי זֶה אֵינוֹ רָאוּי, וְאִם מְקַדְּשִׁין אוֹ מַבְדִּילִין פסחים קז, א בְּשֵׁכָר, וְהָאוֹכֵל בְּעֶרֶב שַׁבָּת וְקָדַשׁ עָלָיו שַׁבָּת שם ק, א אוֹ בְּשַׁבָּת וְיָצָא שַׁבָּת, וְכֵן נֹסַח קִדּוּשׁ יָמִים טוֹבִים וְהַבְדָּלָתָן. וְדִינֵי הַבְּרָכָה ברכות מג, א שֶׁאָנוּ חַיָּבִין לְבָרֵךְ עַל הַנֵּר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְדִינֵי הַבְּרָכָה שֶׁאָנוּ חַיָּבִים לְבָרֵךְ עַל הַבְּשָׂמִים, וְאֵי זוֹ שם נא, ב בְּשָׂמִים הֵן הָרְאוּיִן לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶן אוֹ שֶׁאֵינָם רְאוּיִן. וְיֶתֶר פְּרָטֶיהָ, מְבֹאָרִים בְּסוֹף פְּסָחִים וּבִמְקוֹמוֹת מִבְּרָכוֹת וְשַׁבָּת א"ח רס"ב, רע"א. וְנוֹהֶגֶת בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן בִּזְכָרִים וּנְקֵבוֹת. וְאַף עַל פִּי שֶׁהִיא מִן הַמִּצְוֹת שֶׁהַזְּמַן גְּרָמָא, שֶׁכֵּן לִמְּדוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שם כ, ב שֶׁהַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בְּקִדּוּשׁ וְהַבְדָּלָה. וְהָעוֹבֵר עָלֶיהָ וְלֹא קִדֵּשׁ הַשַּׁבָּת בִּדְבָרִים, בִּטֵּל מִצְוַת עֲשֵׂה, וְאִם קִדְּשׁוֹ בִּדְבָרִים בְּלֹא יַיִן אוֹ בְּלֹא פַּת, דִּיעֲבַד יָצָא יְדֵי תּוֹרָה.