משנת ארץ ישראל על משנה שבת י״ז:ג׳

3 קנה של זיתים – הקנה שמשתמשים בו לבדוק אם נתרככו הזיתים דיין וכבר הם ראויים להינתן בבית הבד ירו' טז ע"ב. הקנה שימש גם להיפוך הזיתים שבמעטן. המעטן הוא הסל בו הניחו את הזיתים הטחונות עד שנתנו אותם בבית הבד בבלי קכג ע"ב, כאותה ששנינו: "מי שהפך את זיתיו ואירעו אבל" מועד קטן פ"ב מ"א. אם יש קשר בראשו – אם ניתן קשר בראש הקנה ולבדוק בעזרתו את מידת התרככות הזיתים שבמעטן ואת לחותם, הוא מקבל טומאה.

4 ומצינו בתלמוד הירושלמי שני פירושים לטיבו של קשר זה: "דבי רבי ינאי אמרי: קנה שהתקינו להיות בודק הזיתין, כיצד היה יודע? אם מלוכלך במשקה, בידוע שנגמרה מלאכת המעטן", ונמסר שם משמו של שמואל שתפקיד הראש "להיות שולה בו הזיתין" טז ע"ב. בבבלי מובא הסבר אחר: "תנא משמיה דרבי נחמיה: בשעה שמהפך בזיתים, הופכו ורואה בו" קכג ע"ב. פירוש זה קרוב לפירושם של דבי רבי ינאי בירושלמי. אף הצירוף קשר בראשו קרוב להיות כעשוי לבדוק את מידת לחותם של הזיתים ולא לשלותם.

5 מקבל טומאה ואם לאו אינו מקבל טומאה – אם יש לקנה קשר בראשו, הרי הוא ככלי, והכלים מקבלים טומאה. אך אם אין קשר בראשו, הרי הוא כקנה בעלמא, ואינו מקבל טומאה, אף על פי שמשתמש בו לבדוק את מצב הזיתים שבמעטן.

6 בין כך ובין כך – בין יש לו קשר בראשו בין אין לו קשר בראשו. ניטל בשבת – מותר ליטלו בשבת, מפני שנעשה הקנה כלי להפוך בזיתים. בבבלי מבחין אביי בין חפץ שאינו כלי לעניין טומאה לבין חפץ שאינו כלי לעניין שבת. וזה לשונו: "טומאה כלי מעשה בעינן. לענין שבת מידי דחזי בעינן" בבלי, קכג ע"א.