1כתוב בספר המאור תנן התם מראות נגעים כו' מאן תנא מראות נגעים ב' שהם ד' עד כגון ההיא דאמרי' בריש סנהדרין אלא הא דתנן שנים אומרים זכאי ואחד אומר חייב וכו': אמר הכותב עד שקר הביא דהתם לאו משום סיפא נקט לה אלא משום דאי לית לן ב"ד נוטה כיון דאדעתא דתלתא נחית מעיקרא הוה לן למימר יוסיפו הדיינים ועוד דאמרי תלתא ואין צורך לפירושו דאמתני' דהכא קיימינן ובעינן מאן תנא מראות נגעים שתים שהן ד' בכלל משנתינו כלומר באבות ותולדות דומיא דשבועות ויציאות שבת דלא כר"ע דאלו לר"ע לאו דומיא דהנך נינהו ולא הוה ליה למתנא מראות נגעים כלל ואע"פ שהביאו משנתינו שבמסכת נגעים בתוספות ביאור אמתני' דהכא נמי דייקי' והא דלא אקשינן לעיל אי ר"ע קשיא מראות נגעים משום דלא פשיטא ליה ולא קילא ליה: ומה שכתב עוד מאן תנא מראות נגעים שתים שהן ד' בהרת עזה כשלג כו' עד ואין אחת מהן שוה לחברתה ושאת למעלה מסיד אין פירושו כלום דאי לא שמעינן ליה לר"ע אלא שזו למעלה מזו במראה לובן שלה אכתי איכאלמימר קסבר ר"ע דסיד מצטרף בהדי בהרת משום דתולדה רביא רחמנא ואע"ג דמנחתא מיניהכלומר אע"פ שהשאת מפסקת ביניהם ואית ליה לר"ע כשם שטפלה לזו כך טפלה לזו ומנא לך דלית ליה והיכא שמיעה ליה דאמר כולהו לבהדי שאת מצטרפין דהא לא שמיע ליה אלא שזו למעלה מזו במראה לובן לפי פרושו של בעל המאור הזה ז"ל. ועוד למה לא תצטרף סיד לשאת לר"ע אע"ג דלאו תולדה דידיה הוא כשם שהאבות מצטרפי זה לזה כדתניא בסיפרא שהרי לא שמענא לר"ע בסדר צרופין כלום שזו למעלה מזו במראיהן ועוד דאי ר"ע ורבנן בהא פליגי דרבנן סברי שאת וסיד שוין ולפיכך לא תנא. שלישית ורביעית ור"ע סבר זו למעלה מזו מנא לן לדר"ע שאת עדיף מסיד דלמא לרבנן הן שוין ולר"ע סיד למעלה מן השאת ומצטרף בהדי בהרת שהיא תולדה שלה ושוה לה בממשן ואפי' היא למטה כיון ששוה לה במשמוש לר"ע כדפריש לרבנן למה לא תצטרף עמו אף ע"פ שהיא גבוה ב' מעלות במראה אלא אין ממש במשמוש זה שאמר שאין הסיד והצמר שוין ולא דומין במשמוש ואנן מראות נגעים תנן ולא משמוש נגעים אבל לפי דרכו שאמר שהשאת והסיד לרבנן שוין צריך היה לומר שאין מראה לובן שבזה ושבזה אחד אלא שני גוונין מראות הן שהן שוין במעלתן ומיהו לפי הסוגיא משמע שאינן שוין אף במעלתן אפילו לרבנן דאמרי' לקמן משל דרבנן למה הדבר דומה למלכא ואלקפטא ורופילא וריש גלותא ואקשי' זו למעלה מזו היא כלומר דאלקפטא שוה יותר מרופילא דאילו הוו שוין היינו משל דרבגן ולמה ליה לאפוכינהו ולמחשבינהו איפכא דכיון דשוין הן אלא ודאי אלקפטא למעלה מרופילא ממש הוא וכן מפורש בספר הערו' וכיון דחזרו ומשלו אלא כגון מלכא ורופילא אלקפטא וריש גלותא נמצינו למדין שהשאת עז יתר מן הסיד ואפילו לרבנן ואילו היו שוין למה כל אלו המשלים היה להם לומר שהסיד והשאת שוין ומאי דגריס לקמן ומלכו של זה כהפרכי' דאידך אינו בעיקר הנוסחאות ומגיהי ספרים הם שהגיהו בהן כך ואנן לא גרסי' ליה כלל ולא אשכחן ליה בנוסחי עתיקי וכשת"ל ה"ג ומלכו של זה מהפרכיא דאידך כלומר למעלה ממנו והרוצה לעמוד על עיקר השמועה צריך הוא לפי' אחר ואל יסמוך על דברי בעל המאור ז"ל שסתם עיקרי השמועה השביח בדברים ופגם בפירוש:2כתוב בספר המאור אי דלא ידע אי שרץ מטמא אי צפרדע מטמא האי זיל קרי בי רב הוא ולא הויא ידיעה ואפילו לרבי דאמר ידיעת בית רבו שמה ידיעה: אמר הכותב כל היכא דאמרינן זיל קרי בי רב הוא פירושו דבר ידוע לכל הוא כי ההיא דאמרי' בפרק אמרו לו יצא שרץ מטמא וצפרדע אינו מטמא ששתויי יין מורים בהם וכו' עד שני התם משום דזיל קרי בי רב הוא כלומר הכל יודעין כן ואינה הוראה אף כאן הכל יודעין כן ואינה העלמה או ידיעה היא דודאי מפני שהיא ידיעה לכל אינה יותר העלמה לזה אע"פ שהוא אינו ידוע ולמה ליה למימר ידוע הוא וכי מפני שהוא ידוע לכל יותר נעלם לזה אלא ודאי או אינה העלמה או היא ידיעה גמורה ולא כדברי בעל המאור ז"ל:3ועוד אמר רבא תרוייהו תננהו וכו' כניסה תנינא נמצא על שלו טמאין וכו' פי' כגון שבדקה עצמה בעד שלפני תשמיש והוא עדן של צנועות כמו שמפורש שם במקומו: אמר הכותב א"צ לפירוש זה ואפי' לא בדקה קודם תשמיש נמצא על שלו חייבין בקרבן שעל כרחך עם טמאה שמש ובתוך תשמיש ראתה שאילו משום שמא קודם תשמיש נמי היתה טמאה א"א לחייבן חטאת מספק אין לך בהן אלא שתאמר בתוך תשמיש מיהא נטמאת ולמר מחייב אכניסה בסמוך לוסתה ולמר פטור אכניסה וחיובי בשהרגישה ופי' מיד ואפרישה ואין בין צנועות לשאינן צנועות חיוב ופטור לענין קרבן וכי קתני מתני' נמצא על שלו לאו אעדן של צנועות קאי אלא ארישא:
