מצודת דוד על זכריה ב׳

1 וארא. במראה הנבואה:

2 ארבע קרנות. הם רמז שנגחו בימים הקדמונים את ישראל כבעלי קרנים עם הקרן:

3 מה אלה. ר״ל על מה מרמז:

4 אלה הקרנות. ר״ל זה מרמז על הבבליים שהרעו לישראל וכאלו נגחו אותם בקרן עד שפזרו אותם הנה והנה:

5 את ישראל. כמו ואת ישראל בוי״ו:

6 חרשים. אומנים היודעים לגדע ולהפיל את הקרנות:

7 ויאמר לאמר. ר״ל ה׳ אמר אל המלאך שיאמר לי:

8 אלה הקרנות וגו׳. ר״ל על כי אלה הקרנות וכו׳ הרעו לעשות כשיעור אשר איש מישראל לא נשא ראשו מפניהם ולכן באו אלה החרשים להחריד את הקרנות ולהפיל אותם על אשר שהיו מרימי׳ קרן על ארץ יהודה לזרותם ולפזרם והחרשים ההם מרמזים על כל מלך בזמנו שהחריד וכבש את המלך שמשל לפניו והחרש האחרון הוא מלך המשיח אשר יחרד ויכבש את המלכות הרביעית ואף שכבר נפלה בבל הראה לו המקום כפי הגזרה וכאלו עמד לפני מפלת בבל:

9 והנה איש. שבא איש ובידו היה חבל מדה שרגילין למדוד בו את החומות:

10 ואומר. שאלתי את האיש להיכן אתה הולך עם חבל המדה:

11 לראות כמה רחבה. ר״ל כמה יש עתה ברחבה ובארכה וכאלו מראה בזה שקטנה היא עכשיו מול הגודל שתהיה לעתיד:

12 המלאך הדובר בי. אין זה שהיה בידו חבל המדה:

13 יוצא. אל מול המלאך הבא לקראתו לשאול ממנו מהו עניין המדידה כי חשב פן המדידה היא להודיע שכן יהיה לעתיד מבלי תוספת:

14 יוצא. לקראתו להגיד לו ענין המדידה:

15 ויאמר אליו. המלאך הבא אמר אל המלאך הדובר בי רוץ חיש מהר ודבר אל הנער הזה הוא זכריה כי היה עודנו נער:

16 פרזות. ר״ל אל יחשוב גם הוא כמוך שכן יהיה גם מדת העיר לעתיד כי לא כן הוא אבל המדידה בא להראות שקטנה היא עכשיו מול הגודל שתהיה לעתיד כי אז תהיה ירושלים מיושבת כעיר פרוז אשר אין חומה סביב לה כאלו אין לה קצבה ומדה וזהו ממה שיהיו בתוכה הרבה בני אדם ובהמה רבה וכאלו לא יכילם מקום נגדר:

17 ואני אהיה לה וגו׳. ר״ל ועכ״ז לא ידאגו מפחד הבבליים כי פן יבוא בה הואיל והיא מבלי חומה כי אני אגן עליה מפני האויב כאלו יהיה סביבה חומת אש שאין לקרוב אליה:

18 ולכבוד. ר״ל אל יחשבו שיהיה להם העדר כבוד לשבת בעיר פרוז כי אני אשרה שכינתי בתוכה להיות לה לכבוד אשר אין ערוך אליה כבוד הקפת החומה מסביב:

19 הוי הוי. יאמר על הגאולה העתידה וכאלו יקרא עליהם אתם בני י׳ השבטים שגלו לארץ אשור העומדת בצפון צאו משם במרוצה לשוב אל ארצכם:

20 כי כארבע רוחות השמים. כמו שד׳ רוחות השמים המה רחוקים זו מזו כן פרשתי אתכם לארץ מרחק ולכן מהרו ולכו לפי רוב המרחק:

21 הוי ציון המלטי. כאלו יקרא ליהודה ויאמר עתה עדת יהודה שגלית מתחלה לבבל לשבת ביניהם המלטי ממקום שאתם עתה לבוא לציון:

22 אחר כבוד. ר״ל אחר שאמר לי שיהיה בתוך ירושלים לה לכבוד כמ״ש למעלה אחר זה שלחני להנבאות על הבבליים השוללים אתכם להודיעם שישלם להם גמול כי כל הנוגע בכם לרעה הרי הוא כאלו נוגע בבבת עינו של המקום ב״ה כביכול, או רצה לומר מזיק לעצמו כי יקבל גמולו והרי הוא כאלו נוגע בבבת עינו שמזיק לעצמו בידים:

23 כי הנני מניף. כי בעבור זה אניף ידי עליהם להכות בהם והם יהיו לשלל לישראל שהיו עבדים להם:

24 וידעתם. בבוא הדבר תדעו אשר ה׳ שלחני ומאתו היו דברי:

25 כי הנני בא. אבוא אל ירושלים ואשכון בתוכך:

26 ונלוו. אז יתחברו עכו״ם רבים אל ה׳ ויהיו לו לעם להאמין בו ועכ״ז אשכון בתוכך ולא בתוך העכו״ם הרבים:

27 וידעת. אז בהשכינו את שכינתו לבד בתוכך תדע אשר ה׳ שלחני אליך ר״ל עיקר ייעוד הטובה נאמר עליך ולא על האומות אם כי גם הם יאמינו בה׳ מכל מקום לא ישוו עמך בדבר הטובה:

28 ונחל ה׳. המקום ינחל את יהודה כמאז להיות חלקו לעולם על אדמת הקודש ולא יגלו עוד ממנה:

29 ובחר עוד בירושלים. להשכין שם שכינתו כמאז:

30 הס כל בשר. שתקו כל האומות מפחד ה׳ ולא תוסיפו עוד להרחיב פה על ישראל:

31 כי נעור. כי אז יעור ממעון קדשו השמים לרדת לעשות נקם בהאומות כי עד הנה החריש להאומות כאלו היה ישן אבל אז כאלו יעיר משנתו: