מקור אסתר א׳:כ״א
21 וַיִּיטַב֙ הַדָּבָ֔ר בְּעֵינֵ֥י הַמֶּ֖לֶךְ וְהַשָּׂרִ֑ים וַיַּ֥עַשׂ הַמֶּ֖לֶךְ כִּדְבַ֥ר מְמוּכָֽן׃
פירוש מנות הלוי על אסתר א׳:כ״א
21 ויטב הדבר בעיני המלך והשרים ויעש המלך בדבר ממוכן:
22 וייטב הדבר וגו'. כבר הקדמנו למעלה כי להיות עצתו זאת תיקון גדול ופורסא דמלתא לגדולי' ולקטני' וכמו שחתם דבריו למגדול ועד קטן כי כלם נהנים ממנו בעצה זו לכן הטיבו דבריו בעיני המלך אף כי הי' דעתו לפוטרה בעונש קל כמו שהוכחנו בשכב' ובעיני השרי' אף כי קפץ בראש כלם והעביר עליהם את הדרך דרך המוסר והמנהג הנהיג אצלם לכלם הטיבו דבריו כי מה' היתה נסבה, ואומרו ויעש המלך כדבר ממוכן יפורש על פני' שוני' ראשונ' להורות גודל הנס ועיצ' ההשגח' אשר היה ראוי לשאת ולתת בדבר ואי אפשר שלא יהיה בכלם מי שיכריחהו טבע האמת או הקנאה לחלוק על דבריו והלכה רווחת בעינן עצה שופט' ועצה מצלת ופותחין בזכות תחלה ואם פתחו כלם לחובה ולא יומת הזכיר פה כי כאשר חתם דבריו לא היה בהם פוצה פה ומצפצף לא לזכות ולא לחוב' ולכן טרח וכתב לן קרא ויעש המלך כדבר ממוכן ולא אמר ויעש המלך כן, להורו' כי ממוכן לבדו פתח וסיי' ויעש המלך כדבר ממוכן כי האחרים אעפ"י שהיטיבו דבריו בעיניה' לא לעזר ולא להועיל רק לשמוע ולשתוק, ועוד שנית יש לפרשו כי עם היות הדבר ההוא טוב וישר לא רצה להחזיק הדבר לעצמו לייחסו אליו שהוא היה מצוה אותו כאשר אמר ממונין רק ויעש המלך כדבר ממוכן ובמדרש רבתי פ"ה משמע דויעש המלך הוא על הגזרה אשר נגזר עליה, וענין ויכתוב ספרים הוא דבר אחר אמרו שם וייטב הדבר בעיני המלך והשרים גזר והכניס ראשה בדסיקוס, ונרא' כי מויעש המלך כדבר ממוכן למדו כן שאם הדבר הוא שהסכים לכתוב כתבים מאי ויעש מה מעשה שייך ביה והי"לל וייטב הדבר בעיני המלך והשרי' ויכתוב ספרים אלא שענין ויעש ביאורו מעשה שעשה בה והוא שהכניס ראשה בדסיקוס מקום שחותכי' ראש המומת כמנהג במלכות אדום: