1 ״תּוֹדָה עָלַי מִן הַחוּלִּין וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר״ – יָבִיא הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַחוּלִּין. ״תּוֹדָה מִן הַמַּעֲשֵׂר וְלַחְמָהּ מִן הַחוּלִּין״ – יָבִיא. ״הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר״ – יָבִיא. וְלֹא יָבִיא מֵחִיטֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אֶלָּא מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי.
2 גְּמָ׳ אָמַר רַב הוּנָא: הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי לַחְמֵי תוֹדָה״ – מֵבִיא תּוֹדָה וְלַחְמָהּ. מַאי טַעְמָא? מִידָּע יָדַע הַאי גַּבְרָא דְּלֶחֶם בְּלֹא תּוֹדָה לָא איקָרֵיב, וְהַאי תּוֹדָה וְלַחְמָהּ קָאָמַר, וְהַאי דְּקָאָמַר ״לַחְמֵי תוֹדָה״ – סוֹף מִילְּתָא נָקֵט.
3 תְּנַן: תּוֹדָה מִן הַמַּעֲשֵׂר וְלַחְמָהּ מִן הַחוּלִּין – יָבִיא כְּמָה שֶׁנָּדַר. וְאַמַּאי? כֵּיוָן דְּאָמַר ״לַחְמָהּ מִן הַחוּלִּין״ – יָבִיא הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַחוּלִּין!
4 שָׁאנֵי הָתָם, דְּכֵיוָן דְּאָמַר ״תּוֹדָה מִן הַמַּעֲשֵׂר״, נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי לֶחֶם לִפְטוֹר תּוֹדָתוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״.
5 אִי הָכִי, רֵישָׁא דְּקָתָנֵי: תּוֹדָה מִן הַחוּלִּין וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר – יָבִיא הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַחוּלִּין, הָכָא נָמֵי נַעֲשָׂה כְּאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה לִפְטוֹר לַחְמוֹ שֶׁל פְּלוֹנִי״!
7 תָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה בְּלֹא לֶחֶם״ וְ״זֶבַח בְּלֹא נְסָכִים״ – כּוֹפִין אוֹתוֹ, וּמֵבִיא תּוֹדָה וְלַחְמָהּ, זֶבַח וּנְסָכִים.
9 הוּא הַדִּין אַף עַל גַּב דְּלָא אָמַר ״תּוֹדָה״, וְאַיְּידֵי דְּקָא בָּעֵי לְמִיתְנֵא ״זֶבַח בְּלֹא נְסָכִים״, דְּלָא מִתְּנֵי לֵיהּ ״נְסָכִים בְּלֹא זֶבַח״, תְּנָא נָמֵי ״תּוֹדָה״.
11 אָמַר חִזְקִיָּה: הָא מַנִּי? בֵּית שַׁמַּאי הִיא, דְּאָמְרִי: תְּפוֹס לָשׁוֹן הָרִאשׁוֹן. דִּתְנַן: ״הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַגְּרוֹגְרוֹת וּמִן הַדְּבֵלָה״ – בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: נָזִיר, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵינוֹ נָזִיר.
12 רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ תֵּימָא בֵּית הִלֵּל, בְּאוֹמֵר: אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין נוֹדְרִין כָּךְ, לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר כָּךְ, אֶלָּא כָּךְ. וּמַאי כּוֹפִין? דְּקָא בָּעֵי הָדַר בֵּיהּ.
13 תָּא שְׁמַע: הָאוֹמֵר ״הֲרֵי עָלַי תּוֹדָה בְּלֹא לֶחֶם״, וְ״זֶבַח בְּלֹא נְסָכִים״, וְאָמְרוּ לוֹ: ״הָבֵא תּוֹדָה וְלַחְמָהּ״, וְ״זֶבַח וּנְסָכִים״, וְאוֹמֵר: ״אִילּוּ הָיִיתִי יוֹדֵעַ שֶׁכֵּן לֹא הָיִיתִי נוֹדֵר״ – כּוֹפִין אוֹתוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ: ״שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ״.
14 בִּשְׁלָמָא לְחִזְקִיָּה, נִיחָא לֵיהּ, אֶלָּא לְרַבִּי יוֹחָנָן קַשְׁיָא! אָמַר לָךְ רַבִּי יוֹחָנָן: הָא וַדַּאי בֵּית שַׁמַּאי הִיא.
15 מַאי ״שְׁמֹר וְשָׁמַעְתָּ״? אָמַר אַבָּיֵי: ״שְׁמֹר״ – הָבֵא תּוֹדָה, ״וְשָׁמַעְתָּ״ – הָבֵא לַחְמָהּ. רָבָא אָמַר: ״שְׁמֹר״ – הָבֵא תּוֹדָה וְלַחְמָהּ, ״וְשָׁמַעְתָּ״ – שֶׁלֹּא תְּהֵא רָגִיל לַעֲשׂוֹת כֵּן.
16 ״תּוֹדָה הִיא וְלַחְמָהּ מִן הַמַּעֲשֵׂר״ – יָבִיא. יָבִיא? לָא סַגִּי דְּלָא מַיְיתֵי? רַב נַחְמָן וְרַב חִסְדָּא אָמְרִי: רָצָה מֵבִיא, לֹא רָצָה לֹא יָבִיא.
17 וְלֹא יָבִיא מֵחִיטֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אֶלָּא מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי. רַב נַחְמָן וְרַב חִסְדָּא דְּאָמְרִי תַּרְוַיְיהוּ: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מֵחִיטֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אֲבָל מֵחִיטִּין הַלְּקוּחוֹת מִמְּעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי – יָבִיא.
18 יָתֵיב רַבִּי יִרְמְיָה קַמֵּיהּ דְּרַבִּי זֵירָא, וְיָתֵיב וְקָאָמַר: לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מֵחִיטֵּי מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אֲבָל מֵחִיטִּין הַלְּקוּחוֹת בִּמְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי – יָבִיא. אֲמַר לֵיהּ: רַבִּי, אַתָּה אוֹמֵר כֵּן? אֲנִי אוֹמֵר אֲפִילּוּ מֵחִיטִּין הַלְּקוּחוֹת בִּמְעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי לֹא יָבִיא. וְאֵימָא טַעְמָא דִידִי, וְאֵימָא טַעְמָא דִּידָךְ. אֵימָא טַעְמָא דִּידָךְ: תּוֹדָה מֵהֵיכָא קָא יָלְפַתְּ לַהּ? מִשְּׁלָמִים,
