1 מַתְנִי׳ כׇּל הַמְּנָחוֹת טְעוּנוֹת שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁיפָה וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּעִיטָה, שִׁיפָה וּבְעִיטָה בַּחִיטִּין. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בַּבָּצֵק. כׇּל הַמְּנָחוֹת בָּאוֹת עֶשֶׂר עֶשֶׂר, חוּץ מִלֶּחֶם הַפָּנִים וַחֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁהֵם בָּאוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כּוּלָּם בָּאוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, חוּץ מֵחַלּוֹת תּוֹדָה וּנְזִירוּת שֶׁהֵן בָּאוֹת עֶשֶׂר עֶשֶׂר.
2 גְּמָ׳ תָּנָא: שָׁף אַחַת, בּוֹעֵט שְׁתַּיִם. שָׁף שְׁתַּיִם, בּוֹעֵט שָׁלֹשׁ. בָּעֵי רַבִּי יִרְמְיָה: אַמְטוֹיֵי וְאֵתוֹיֵי חַד, אוֹ דִלְמָא אַמְטוֹיֵי וְאֵתוֹיֵי תְּרֵי? מַאי? תֵּיקוּ.
3 שִׁיפָה וּבְעִיטָה בַּחִיטִּין, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: בַּבָּצֵק. אִיבַּעְיָא לְהוּ: בַּבָּצֵק וְלֹא בַּחִיטִּין, אוֹ דִלְמָא אַף בַּבָּצֵק? תָּא שְׁמַע, דְּתַנְיָא: שִׁיפָה וּבְעִיטָה בַּחִיטִּין, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: שִׁיפָה וּבְעִיטָה בַּבָּצֵק.
6 כׇּל הַמְּנָחוֹת דְּבָאוֹת עֶשֶׂר עֶשֶׂר, מְנָלַן? גָּמַר מִלַּחְמֵי תוֹדָה – מָה לְהַלָּן עֶשֶׂר, אַף כָּאן עֶשֶׂר. וְלֵילַף מִלֶּחֶם הַפָּנִים – מָה לְהַלָּן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, אַף כָּאן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה!
7 מִסְתַּבְּרָא מִלַּחְמֵי תוֹדָה הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן יָחִיד, הַמִּתְנַדֵּב, שֶׁמֶן, נִפְסָל, שֶׁלֹּא בְּשַׁבָּת, וְשֶׁלֹּא בְּטוּמְאָה.
8 אַדְּרַבָּה, מִלֶּחֶם הַפָּנִים הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן הֶקְדֵּשׁ, וּלְבוֹנָה, מַצָּה, וָעֶצֶם!
10 וְאִי סְבִירָא לַן דָּבָר הַלָּמֵד בִּגְזֵירָה שָׁוָה חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּבִנְיַן אָב, נֵילַף מֵחֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל: מָה לְהַלָּן – שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, אַף כָּאן – שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה?
13 אַדְּרַבָּה, מֵחֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף, שֶׁכֵּן עִשָּׂרוֹן, כְּלִי הֶקְדֵּשׁ, וּלְבוֹנָה;
16 רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כּוּלָּן בָּאוֹת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. מַאי קָסָבַר? אִי סְבִירָא לֵיהּ דְּדָבָר הַלָּמֵד בִּגְזֵירָה שָׁוָה חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּבִנְיַן אָב – יָלֵיף מֵחֲבִיתֵּי דכהן כֹהֵן גָּדוֹל, דְּהָנֵי נְפִישָׁן.
17 אִי סְבִירָא לֵיהּ דְּדָבָר הַלָּמֵד בִּגְזֵירָה שָׁוָה אֵינוֹ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּבִנְיַן אָב – יָלֵיף מִלֶּחֶם הַפָּנִים, הֶקְדֵּשׁ מֵהֶקְדֵּשׁ עֲדִיף לֵיהּ.
18 חוּץ מִלַּחְמֵי תוֹדָה וּנְזִירוּת, שֶׁהֵן בָּאוֹת עֶשֶׂר עֶשֶׂר. לַחְמֵי תוֹדָה – בְּהֶדְיָא כְּתִיב בְּהוּ.
20 אָמַר רַב טוֹבִי בַּר קִיסְנָא, אָמַר שְׁמוּאֵל: לַחְמֵי תוֹדָה שֶׁאֲפָאָן אַרְבַּע חַלּוֹת – יָצָא. וְהָא בָּעֵינַן אַרְבָּעִים לְמִצְוָה!
21 וְהָא בָּעֵי אַפְרוֹשֵׁי תְּרוּמָה מִינַּיְיהוּ! וְכִי תֵּימָא דְּמַפְרֵישׁ מִכֹּל חֲדָא וַחֲדָא – ״אֶחָד״ אָמַר רַחֲמָנָא, שֶׁלֹּא יִטּוֹל פָּרוּס, דְּאַפְרְשִׁינְהוּ בְּלֵישָׁה.
22 מֵיתִיבִי: כׇּל הַמְּנָחוֹת שֶׁרִיבָּה בְּמִדַּת חַלָּתָן, אוֹ שֶׁמִּיעֵט בְּמִדַּת חַלָּתָן – כְּשֵׁרוֹת, חוּץ מִלֶּחֶם הַפָּנִים, וַחֲבִיתֵּי כֹּהֵן גָּדוֹל, וְלַחְמֵי תוֹדָה וּנְזִירוּת! הוּא
