מאירי על פסחים ל״ב א

« מאירי על פסחים ל״א ע״ב מאירי על פסחים ל״ב ע״ב »

1 פסחים פתח ↗

אָמַר רַב יוֹסֵף, תָּא שְׁמַע: אָכַל גְּרוֹגְרוֹת וְשִׁילֵּם לוֹ תְּמָרִים תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְפִי מִדָּה מְשַׁלֵּם — אַמְּטוּ לְהָכִי תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה, דְּאָכֵיל גְּרִיוָא דִגְרוֹגְרוֹת דְּשָׁוְיָא זוּזָא, וְקָא יָהֵיב גְּרִיוָא דִתְמָרִים דְּשָׁוְיָא אַרְבְּעָה. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְפִי דָמִים מְשַׁלֵּם — אַמַּאי תָּבֹא עָלָיו בְּרָכָה? בְּזוּזָא אֲכַל — בְּזוּזָא קָא מְשַׁלֵּם!

2 פסחים פתח ↗

תְּנַן: הָאוֹכֵל תְּרוּמַת חָמֵץ בַּפֶּסַח, בְּשׁוֹגֵג מְשַׁלֵּם קֶרֶן וָחוֹמֶשׁ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא לְפִי מִדָּה מְשַׁלֵּם — שַׁפִּיר. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ לְפִי דָמִים מְשַׁלֵּם, חָמֵץ בַּפֶּסַח בַּר דָּמִים הוּא? אִין, הָא מַנִּי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי הִיא, דְּאָמַר חָמֵץ בַּפֶּסַח מוּתָּר בַּהֲנָאָה.

1 אוכל תרומה בשוגג שאמרנו שמשלם קרן וחומש אחד האוכל דבר הראוי לאכול ואחד השותה דבר שדרכו לשתות ואחד הסך דבר שדרכו לסוך אחד שאכל תרומה טמאה ואחד שאכל תרומה טהורה ותרומה טמאה מיהא אינו משלם אלא דמי עצים כשיעורן שהרי אינה ראויה אלא להסקה לפיכך אם אכל תרומה טמאה של תותים ורמונים וכיוצא בהם פטור שהרי אף להסקה אינן ראויות ואם חזר ואכל את החומש בשגגה משלם חומש על החומש שהחומש חזר לו כקרן לכל דבר וכשהוא משלם יש פוסקים שמשלם לפי דמים שהיתה שוה בשעת אכילה הן שהוזלה בשעת תשלומין הן שהוקרה וכן כתבוה גדולי המחברים והם פוסקים לפי דמים משלם אלא שנראה לפסוק שלפי מדה משלם וכשהוקרה גריוא אכל גריוא משלם הא אם הוזלה ודאי משלם כשווי שבשעת הגזלה ואע"פ שבתשלומי מדה נתכפר לו מ"מ לענין מה שהזיק ממון כהן משלם בשעת הגזלה:

2 לעולם אין משלמין ממין על שאינו מינו אפי' ממשובח על הפחות מעתה אכל גרוגרת אין משלם תמרים אע"פ שהתמרים שוים יותר ושהלוקחים קופצים עליהם יותר ואם שלם יש אומרים שלא עשה כלום:

« מאירי על פסחים ל״א ע״ב מאירי על פסחים ל״ב ע״ב »