מאירי על נדרים ע״ב א

« מאירי על נדרים ע״א ע״ב מאירי על נדרים ע״ב ע״ב »

1 נדרים פתח ↗

תָּא שְׁמַע: אֵימָתַי אָמְרוּ ״מֵת הַבַּעַל, נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב״ — בִּזְמַן שֶׁלֹּא שָׁמַע הַבַּעַל, אוֹ שָׁמַע וְהֵפֵר, אוֹ שָׁמַע וְשָׁתַק וּמֵת בּוֹ בַּיּוֹם. וְאִי אָמְרַתְּ גֵּירוּשִׁין כִּשְׁתִיקָה דָּמוּ, לִיתְנֵי נָמֵי ״אוֹ שָׁמַע וְגֵירַשׁ״! מִדְּלָא תָּנֵי הָכִי — שְׁמַע מִינַּהּ גֵּירוּשִׁין כַּהֲקָמָה דָּמוּ.

2 נדרים פתח ↗

אֶלָּא מֵהָא לֵיכָּא לְמִשְׁמַע מִינֵּיהּ. אִי רֵישָׁא דַּוְקָא — נָסֵיב סֵיפָא מִשּׁוּם רֵישָׁא. אִי סֵיפָא דַּוְקָא — נָסֵיב רֵישָׁא מִשּׁוּם סֵיפָא. תָּא שְׁמַע: נָדְרָה וְהִיא אֲרוּסָה, וְנִתְגָּרְשָׁה וְנִתְאָרְסָה בּוֹ בַּיּוֹם, אֲפִילּוּ לְמֵאָה — אָבִיהָ וּבַעְלָהּ הָאַחֲרוֹן מְפִירִין נְדָרֶיהָ. שְׁמַע מִינַּהּ גֵּירוּשִׁין כִּשְׁתִיקָה דָּמוּ, דְּאִי כַּהֲקָמָה דָּמוּ — מִי מָצֵי מֵיפַר אָרוּס אַחֲרוֹן נִידְרֵי דְּאוֹקֵים אָרוּס רִאשׁוֹן?

3 נדרים פתח ↗

כְּשֶׁלֹּא שָׁמַע אָרוּס וְשָׁמַע הָאָב, דְּבוֹ בַּיּוֹם הוּא דְּמָצֵי מֵיפַר, אֲבָל מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא מָצֵי מֵיפַר.

1 והיו סבורים להביאה מזו שאמרו אימתי אמרו מת הבעל נתרוקנה רשות לאב בזמן שלא שמע הבעל או שמע והפר או שמע ושתק ומת ביומו על הדרך שביארנוה למעלה ואם הגירושין כשתיקה ליתני נמי או שמע וגירש והשיבוה מסופה שאמרו אבל שמע וקיים או שמע ושתק ומת ביום של אחריו אין יכול להפר ואם הגירושין כהקמה היה לו לשנות גם כן שמע וגירש אלא מיהא ליכא למשמע מידי:

2 וחזרו להביאה ממה שאמרו במשנתנו נדרה והיא ארוסה ונתגרשה ונתארסה בו ביום אפילו למאה אביה ובעלה האחרון מפירין נדריה ואם הגירושין כהקמה הרי אין אב או ארוס מפר מה שקיים הארוס הראשון אלמא כשתיקה דמו והעמידוה בשלא שמע הא אם שמע שמא הגירושין כהקמה ואם תאמר וכשלא שמע מיהא מאי איריא בו ביום אפילו לכמה ימים כן אף הם פרשוה כשלא שמע ארוס אבל שמע האב ומשום אב הוא דנקט ביומו דהא ביומו הוא דמצי אב מיפר מכאן ואילך לא:

3 וחזרו להביאה ממה שאמרו בפרק אחרון נדרה בו ביום וגרשה והחזירה בו ביום אין יכול להפר אלמא גירושין כהקמה ופרשוה בנשואה ויש כאן מקום עיון דקא ארי לה מאי קא ארי לה דהא ודאי בנשואה איירי דהא קתני עלה זה הכלל כל שיצאתה שעה אחת לרשות עצמה אינו יכול להפר פרשו בתוספות דמכל מקום היה המקשה סבור שלא תהא כאן דין הפרה בקודמין הואיל ותחתיו נדרה אע"פ שנתגרשה אלא שיהא הטעם משום דגירושין כהקמה ומאחר שבנשואה גירושין כהקמה אף בארוסה כן ותירץ דהתם בנשואה כדקתני עלה זה הכלל וכו' ולאו משום דגירושין כהקמה אלא משום דאין הבעל מיפר בקודמין אף בנדרים שנדרה תחתיו משנשאת לו ואף כשנאמר שהגירושין כשתיקה אינו יכול להפר אבל בארוס שמפר בקודמין עדין צריכין אנו למודעי אם גירושין כהקמה אם לאו:

4 ורוב פוסקים כתבו בה שמאחר שלא הובררה מחמירין בה ואינו מפר ומכל מקום הדעת מכרעת שיהו כשתיקה וכן שהתירוצין כולהו תריצי ומעלי נינהו וכדי לסמוך עליהן ועוד שהרי יש להוכיח כן ממה ששאלו למעלה מנלן דארוס אחרון מפר בנדרים שנראו לארוס ראשון אלמא פשיטא ליה דמתניתין כששמע ארוס ואפילו הכי ארוס אחרון מפר אלמא גירושין כשתיקה ושמא תאמר ליפשטה מיהא פירשו בתוספות דמתניתין לאו בהדיא קתני בה דבנדרים שנראו לארוס איירי אלא דדייק לה מדקתני בו ביום דאי לאו בששמע למה לי בו ביום והיה יכול לדחותה בשלא שמע ארוס ושמע אב ומכל מקום בעל התלמוד מפרשה בהדיא בשמע ארוס עד שהוא שואל מנלן ואי נמי שמואל גופיה הוא דקא בעי מנא הני מילי דקבלה למתניתין הכי אלא דהאי דקא בעי לה בעא לאיתויי ממשנה או ברייתא וכן עיקר:

« מאירי על נדרים ע״א ע״ב מאירי על נדרים ע״ב ע״ב »