מאירי על נדרים ע״א ב

« מאירי על נדרים ע״א ע״א מאירי על נדרים ע״ב ע״א »

1 בֵּית שַׁמַּאי סָבְרִי: נְדָרִים נָמֵי שֶׁרָאוּי לָאָרוּס, נִתְרוֹקְנָה רְשׁוּת לָאָב, וּמִיגָּז גָּיֵיז. בֵּית הִלֵּל סָבְרִי: אָבִיהָ וּבַעְלָהּ אַחֲרוֹן מְפִירִין נְדָרֶיהָ, וְלָא מִיגָּז גָּיֵיז.

2 אִיבַּעְיָא לְהוּ: גֵּירוּשִׁין כִּשְׁתִיקָה דָּמְיָא, אוֹ כַּהֲקָמָה דָּמְיָא?

3 לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? כְּגוֹן שֶׁנָּדְרָה וְשָׁמַע בַּעְלָהּ וְגֵרְשָׁהּ, וְאַהְדְּרַהּ בְּיוֹמֵיהּ. אִי אָמַר מָר כִּשְׁתִיקָה דָּמֵי, מָצֵי מֵיפַר לַהּ. וְאִי אָמַר מָר כַּהֲקָמָה דָּמֵי, לָא מָצֵי מֵיפַר לַהּ.

פירוש מאירי על נדרים ע״א ב

1 שאלו בסוגיא זו גירושין אם הם כשתיקה או כהקמה ושאלה זו אין לה מקום אלא בנערה המאורסה שנדרה ושמע הארוס וגרשה שנמצאת חוזרת לרשות האב והחזירה ביומו או נתארסה לאחר שאם הגירושין כשתיקה לבד יכול להפר עם האב וכן אם נתארסה לאחר אביה וארוס אחרון מפירין ואם הגירושין כהקמה מכיון שקיים הבעל אין לה עוד תקנה להפר אף על ידי אב וארוס אחרון וכן היה יכול לשאול אם גרשה הארוס אם האב יכול להפר אם לאו אלא דחדא מיניהו נקט ומכל מקום בנשואה אין לה מקום שהרי כשגרשה יצאת לרשות עצמה ונתקיימו נדריה אלא בארוסה על הדרך שכתבנו:

« מאירי על נדרים ע״א ע״א מאירי על נדרים ע״ב ע״א »