1שטף של גשמים הבא ממקום גבוה ונקרא בלשון חכמים חרדלית ויש בו ארבעים סאה ונפל על אדם טמא אפי' כיון לטבילה זו כגון שהיה יושב ומצפה לה בתחתית ההר לא עלתה לו טבילה מפני שמי גשמים אין מטהרין בזוחלין ר"ל דרך זחילתן אלא כשהמים נקוים במקום אחד וכבר ביארנו ענין זה במסכת חגיגה:2פירות שלא הוכשרו לקבל טומאה שנשרו לתוך אמת המים ובא מי שידיו טמאות ופשט ידו ונטלן ידיו טהורות שהרי אין כונה צריכה לחלין ופירות לא הוכשרו שאין הפירות מוכשרין אא"כ יש שם איזה דבר שיהא נוח לזה בנפילת המים עליהם ואם כיון לטהר את ידיו הרי הן טהורות ופירות הוכשרו הואיל ומכוין הוא לטהרה מתעורר הוא להיות לו נחת רוח בכך הואיל ומתוך כך יבא לידי טהרה ואע"פ שעקר נפילת הפירות לשם קשה לו הואיל ונתגלגל לו משם דבר שהוא מתעורר מתוכו להיות לו נחת רוח בכך אע"פ שסבה אחרת היא הוכשרו שכל משקה שסופו לרצון אע"פ שתחלתו שלא לרצון מכשיר ונראין הדברים כשהן של זה הפושט ידיו לשם וכן ביארנו ענין זה במסכת חגיגה הא למדת שכל שטבל ולא הוחזק ר"ל שלא כיון לשום דבר הרי הוא כאלו לא טבל לכל דבר שבקדש אבל לחלין עלתה לו טבילה:3כבוס האמור בנגעי בגדים יש ממנו שטעון כונה ויש ממנו שאינו טעון כונה כל שהוא מכבסו על דעת הסגר כדי להבחין מתוכו היאך יתנהג הענין בו בהסגרו טעון כונה ודעת כמו שנאמר וצוה הכהן וגו' אבל כבוס העשוי בו לטבילת טהרה אחר שהכהן מטהרו מחמת שכהה אינו טעון כונה אלא כל שהוטבל טהור ויש בזו חולקין לומר שאע"פ שאינה צריכה דעת כהן כונת מטביל מיהא בעינן:
