1המשנה הרביעית והיא נגררת אחר ענין דרסה ואע"פ שעקרה לענין אחר מ"מ בא להשמיענו שאין מכשירין שחיטה זו עד שיתברר לו שלא דרס ועקר המשנה שנויה להודיע שהשחיטה צריך שתהא באה מכח אדם כמו שביארנו בפרק ראשון והוא שאמר נפלה סכין מאליה שלא מכח אדם ושחטה אפי' שחטה כדרכה בהולכה ושלא בדרסה שחיטתו פסולה שהרי אין כאן זביחת אדם וכתוב תזבח ואכלת ואפי' נפלה לו מידו או מחיקו כמו שביארנו בפרק ראשון ומ"מ אם הפילה הוא אע"פ שלא נתכון לשחיטה כלל כשרה ולא סוף דבר כשנתכון להפילה על הבהמה אלא אף אם נתכון לנעצה בכותל או לדבר אחר והלכה ושחטה כדרכה בהולכה ושלא בדרסה שחיטתו כשרה בבהמת חלין שאין אנו צריכים בה לכונה כלל אף לכונת חתיכה:2זהו ביאור המשנה והלכה פסוקה כמו שיתבאר בפרק ראשון ודברים הנכנסים תחת משנה זו בגמרא אלו הם מה שביארנו בשחיטת חלין שאינה צריכה כונה והדבר ידוע בשחיטת קדשים שהיא צריכה כונה כמו שהתבאר לא שחיטה בלבד בדין זה אלא הרבה דברים ואחת מהן טבילה שכל הטובל לתרומה או לקדשים או אף למעשר אם לא כיון לטבילה כגון שירד להקר או שנפל שם באונס לא עלתה לו טבילה ולחולין מיהא עלתה לו ר"ל לאוכלי חוליהן בטהרה אפי' נדה שנאנסה וטבלה ר"ל שנפלה במים טהורה לבעלה ואסורה בתרומה ואפי' נפלה בבגדיה טהורה אם הם רחבים בכדי שאין לחוש להם לחציצה כמו שביארנו במסכת ביצה ומ"מ אם אנסתה חברתה והטבילה אע"פ שאין כונה אצל הטובלת הואיל והמטבלת מתכונת לה עלתה לה טבילה אף לקדשים הילכך החרשת והשוטה ושנטרפה דעתה אע"פ שאין בהם כונה אם יש להן פקחות מתקינות אותן ואוכלות בתרומה:3הסומא אע"פ שהיא בת כונה צריכה היא גם כן להתקנת חברתה מתוך שאינה רואה שמא אינה מתקנת מה שצריך לה כראוי:4גל שנתלש מן הים ובו ארבעים סאה והיה אדם טמא יושב על שפת הים ומצפה עד שיפול הגל ויטבילנו עלתה לו טבילה למה שנתכון לו ואם לא היה יושב ומצפה אלא שהיה יושב שם במקרה ונפל הגל עליו וטבל כל גופו עלתה לו טבילה לחלין וכן הדין בכלים במה דברים אמורים כשהוא נטבל בראשו ר"ל ראש הגל המגיע לארץ או ראשו המגיע לים אבל אמצעיתו של גל העומד כמין כיפה אם הושיט בו כלים אינה טבילה וכן אם טבל בגל כשהוא באויר קודם שיגיע לארץ שאין באויר מקום טבילה: