1 וְלֹא לְבֶדֶק הַבַּיִת, לְבֶדֶק הַבַּיִת וְלֹא לַמִּזְבֵּחַ, לֹא לַמִּזְבֵּחַ וְלֹא לְבֶדֶק הַבַּיִת – מוֹעֲלִין בָּהּ. כֵּיצַד?
5 אֲבָל אִם הִקְדִּישׁ בּוֹר וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלֵּא מַיִם, אַשְׁפָּה וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלָּא זֶבֶל, שׁוֹבָךְ וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלֵּא יוֹנִים, אִילָן וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלֵּא פֵּירוֹת, שָׂדֶה וְאַחַר כָּךְ נִתְמַלְּאָה עֲשָׂבִים – מוֹעֲלִין בָּהֶם, וְאֵין מוֹעֲלִין בְּמַה שֶּׁבְּתוֹכָהּ.
6 רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַשָּׂדֶה וְהָאִילָן – מוֹעֲלִין בָּהֶן וּבְגִידּוּלָהּ, מִפְּנֵי שֶׁהֵן גִּידּוּלֵי הֶקְדֵּשׁ.
7 וְלַד הַמְעוּשֶּׂרֶת – לֹא יִנַק מִן הַמְעוּשֶּׂרֶת, וַאֲחֵרִים מִתְנַדְּבִים כֵּן. וְלַד הַמּוּקְדָּשִׁין – לֹא יִנַק מִן הַמּוּקְדָּשִׁין, וַאֲחֵרִים מִתְנַדְּבִים כֵּן.
10 אָמַר רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי: אָתְיָא ״הַעֲבָרָה״ ״הַעֲבָרָה״ מִבְּכוֹר, מָה בְּכוֹר מוֹעֲלִין בּוֹ – אַף חֲלֵב הַמְעוּשֶּׂרֶת מוֹעֲלִין בּוֹ.
12 הַפּוֹעֲלִין לֹא יֹאכְלוּ כּוּ׳. מַאי טַעְמָא? אָמַר רַב אַחָדְבוּי בַּר אַמֵּי דְּאָמַר קְרָא: ״לֹא תַחְסֹם שׁוֹר בְּדִישׁוֹ״, ״דִּישׁוֹ״ – שֶׁלְּךָ, וְלֹא דִּישׁוֹ שֶׁל הֶקְדֵּשׁ.
13 הַדָּשׁ קַלְעִילִין בִּשְׂדֵה הֶקְדֵּשׁ – מָעַל. וְהָא בְּתָלוּשׁ בָּעִינַן! אָמַר רָבִינָא: שְׁמַע מִינַּהּ אַבְקַהּ מְעַלֵּי לַהּ.
14 מַתְנִי׳ שׇׁרְשֵׁי אִילָן שֶׁל הֶדְיוֹט הַבָּאִין בְּשֶׁל הֶקְדֵּשׁ, וְשֶׁל הֶקְדֵּשׁ שֶׁבָּאִין בְּשֶׁל הֶדְיוֹט – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. מַעְיָן שֶׁהוּא יוֹצֵא מִתּוֹךְ הַשָּׂדֶה שֶׁל הֶקְדֵּשׁ – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. יָצָא חוּץ לַשָּׂדֶה – נֶהֱנִין מִמֶּנּוּ.
15 הַמַּיִם שֶׁבַּכַּד שֶׁל זָהָב – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. נְתָנָן בִּצְלוֹחִית – מוֹעֲלִין בָּהֶן.
16 עֲרָבָה – לֹא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: נוֹהֲגִין הָיוּ הַזְּקֵנִים שֶׁנֶּהֱנִים מִמֶּנּוּ בְּלוּלְבֵיהֶן.
18 וְהָקָתָנֵי סֵיפָא: ״נְתָנוֹ לִצְלוֹחִית – מוֹעֲלִין בָּהֶן״, מִכְּלָל דְּרֵישָׁא אֲפִילּוּ בִּשְׁלֹשֶׁת לוּגִּין נָמֵי לָא!
19 אֶלָּא אִי אִיתְּמַר אַסֵּיפָא אִיתְּמַר. מוֹעֲלִין בָּהֶן, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אֵין מוֹעֲלִין אֶלָּא בִּשְׁלֹשָׁה לוּגִּין.
20 וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר – מוֹעֲלִין בְּכוּלָּן. לְמֵימְרָא דְקָסָבַר רֵישׁ לָקִישׁ: יֵשׁ שִׁיעוּר לַמַּיִם, וְהָתְנַן, אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: הַמְנַסֵּךְ מֵי חַג, בֶּחָג בַּחוּץ – חַיָּיב.
21 וְאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם מְנַחֵם יוֹדָאפָה: רַבִּי אֶלְעָזָר בְּשִׁיטַת רַבִּי עֲקִיבָא אָמַר, דְּדָרֵישׁ ״נִסְכֵּיהֶם״ – אֶחָד נִיסּוּךְ הַמַּיִם, וְאֶחָד נִיסּוּךְ הַיַּיִן.
22 וְאָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: אִי מָה יַיִן שָׁלֹשׁ לוּגִּין, אַף מַיִם שָׁלֹשׁ לוּגִּין! מִכְּלָל דְּסָבַר רֵישׁ לָקִישׁ אֵין שִׁיעוּר לַמַּיִם! לְטַעְמָא דִּמְנַחֵם יוֹדָאפָה, קָאָמַר.
23 מַתְנִי׳ הַקֵּן שֶׁבְּרֹאשׁ הָאִילָן שֶׁל הֶקְדֵּשׁ – לָא נֶהֱנִין וְלֹא מוֹעֲלִין. שֶׁבָּאֲשֵׁירָה – יַתִּיז בְּקָנֶה. הַמַּקְדִּישׁ אֶת הַחוֹרֶשׁ – מוֹעֲלִין בְּכוּלּוֹ.
