מראית העין על סנהדרין י״ט ב

1 שאול סבר לא חזי ולא מידי ודוד סבר חזי לכלבי ושונרי. הרב מהרח"א ז"ל בישרש יעקב פירש דפליגי בפלוגתא דהרמב"ם והרשב"א אי בשר מת גוי אסור בהנאה או לא. ואני עני כתבתי עליו אפתח"א דמ"ש דהרמב"ם שרי אם הוא מפ"ה דערכין אין ראיה ואם הוא הרמב"ן הוא מסתפק כמ"ש הרב משנה למלך ואולי היו בידו חידושי הרמב"ן דבסוף מייתי הירושלמי זהו תורף דברי שכתבתי בפתח עינים. ועתה אני אומר דודאי הרב מהר"ר חיים אבואלעפיא ז"ל בישרש יעקב לא כיוין להרמב"ן מכמה טעמים ואין צורך להאריך ובודאי שכיוין להרמב"ם ז"ל וכונתו עמ"ש פ"ה דערכין ואין ראיה כמדובר. ועוד אני מוסיף דמה שנראה מדברי הרב ז"ל שהרשב"א אסר אין הדבר כן דמ"ש בתשובה הוא כלפי השואל אך לענין דינא מסכים הרשב"א דבשר מת גוי שרי כמו שנראה ממ"ש בחידושי שבת וחידושי קמא כמו שכתבתי אני עני ביעיר אזן מערכת בי"ת אות ל"ב ומה גם שנראה דהרמב"ן מתיר מסתמא גם הרשב"א ז"ל הכי סבר: ואעיקרא דדינא פרכא מה שרצה הרב לפרש דשאול ודוד הוו פליגי אי בשר מת גוי שרי בהנאה לא שמיע לי דמ"ש הש"ס דשאול סבר דלא חזי ולא מידי ודוד סבר דחזי לכלבי ושונרי הדברים כפשטן ואין מקום לומר דשאול סבר דהוא אסור דלשון לא חזי ולא מידי לא משמע כן גם מה שאמר דוד הע"ה דחזי לכלבי ושונרי נראין הדברים כפשטן וכפי דבריו הול"ל שרי או אסיר שאול סבר אסיר ודוד סבר שרי. ומה שדקדק הרב דאיך פליגי במציאות נחזי אנן אי חזו אי לא חזו ותו לא שייך לומר סבר או לא סבר רק שאול אמר לא חזו ומה סברא שייכא בזה. לק"מ דודאי גם שאול ידע דחזו לכלבי ושונרי אך סבר דלא מקרי הנאה ודוד סבר דמקרי הנאה והויא מקודשת:

2 ללמדך שכל המגדל יתום בתוך ביתו. בפתח עינים הרגשתי דהכא קאמר ללמדך דוקא ולא בלימודים דקמן ויישבתי ע"ש ואינו דקדוק דזה היה הלימוד הראשון ומשום הכי אמר ללמדך באורך וכל הלימודים דלקמן באו על זה וכמו שאמרו ר' חנינא אמר מהכא רבי יוחנן אמר מהכא וכן אינך כלהו קיימי על לימוד הראשון דרבי יהושע וכל אחד מהם אומר מהכא כלומר זה הלימוד אני לומדו מכאן והוא פשוט ומבואר בא"ר לח"י רוא"י והרב עיון יעקב ז"ל כתב שהם ה' דרשות נגד ה' דברים דהאב זוכה לבן והביא פירוש הראב"ד ז"ל כצ"ל והוא מהתוספתא והרבה יש להשיב אלא שאין משיבין על הדרש:

3 כל המלמד את בן חבירו תורה וכו'. כתב הרב עיון יעקב ז"ל דקדק לומר בן חבירו כלומר שאביו הוא ג"כ חבירו בחכמה שלומד ג"כ עם בנו כמו שלמד אביו ג"כ עם בניו וכו' אפ"ה כיון שלמד משה ג"כ עמהם מעלה עליו כאלו ילדם בכ"פ הדמיון כי אביו חכם קודם לכן כתיב אלה תולדות אהרן ומשה חשיב אהרן קודם משא"כ אם אביו אינו חכם א"כ רבו קודם ולא שייך לומר כאלו ילדו דהא עדיף מאביו ובזה מתורץ הא דלא קאמר שגם אהרן הוא תולדה דמשה שהרי משה למד עמו ועם כל ישראל אלא ודאי כמ"ש עכ"ל. ואני עני נ"ל דאמר רב הנח"ה שובר"ת דאה"נ דלענין קדימה אביו קודם אבל לענין כאלו ילדו הוא אפילו מלמד לבן ע"ה ותסגי לומר כאלו ילדו בכף הדמיון ואיברא שרבו מביאו לעה"ב ומשו"ה קדים משום דחשיב כאלו ילדו בעה"ז והביאו לעה"ב. אמנם הוי דוקא כאלו ילדו ואין זה תלוי בדין קדימה. תדע דאם אביו חכם והוא ואביו תלמידים מהרב ודאי אבידת אביו חכם ואבידת רבו של רבו קודמת שאביו ג"כ תלמידו. וא"כ לא הי"ל להקדים לאהרן וגם מה שנראה מדבריו בטעם שלא אמר דאהרן תולדת משה אינו מחוור. והעיקר דלענין כאלו ילדו אין חילוק. ונקט בני אהרן משום כבודו דאהרן ואשמועינן דבכל אופן הוי כאלו ילדו ואביו קודם לענין הלידה ורבו בכף הדמיון ודוק הטב:

4 אמר רבי יהודה שפדאו מצער גדול בנים לא עתה יבוש יעקב מאביו ולא עתה פניו יחוורו מאבי אביו. אפשר לומר במ"ש מז"ה חס"ל ז"ל דבימי אברהם הקב"ה בירר נשמות הקדושות באוצר בפ"ע וכו' ע"ש ואח"כ נתבררו הסיגים מאברהם ויצא ישמעאל ואכתי פשו ויצא עשו מיצחק ויעקב מטתו שלימה והשלים תקון אדה"ר וז"ש יעקב אשר פדה את אברהם מצער גדול בנים כמו שפירש רש"י ז"ל שהוטל עליו טורח השבטים דאע"ג דבימי אברהם היו הנשמות הקדושות באוצר בפני עצמו על יעקב הוטל טורח גידול השבטים שהם י"ב תיקוני השכינה והיה גמר תקון אדה"ר דאברהם תקן ע"ז ויצחק ש"ד ויעקב ג"ע והוא השלים התקון שאם ח"ו הוא לא היה משלים התקון היה יגיעם לריק ח"ו. לא עתה יבוש יעקב מאביו שמאביו יצא עשו ולא עתה פניו יחוורו מאבי אביו שיצא ממנו ישמעאל בראותו ילדיו וכו' כלם קדושים א"נ אפשר יעקב אשר פדה את אברהם שפדאו מצער גדול בנים ומזה שאני אומר שפדה את אברהם תבין דיעקב סבל צער גדול מאד שאני אומר שפדאו לאברהם והטעם פשוט כי מאה ושלשים שנה היה בצרה גדולה מפחד עשו ולבן תדיר מלבד כמה סכנות והלך בצערו"ת מדהרות דהרות בלי שום הרוחה וישוב. וזה בהיותו תדיר שנים רבות חשוב יותר מכל מה שעברו יצחק ואברהם וז"ש לא עתה יבוש יעקב מאביו דפשט צוארו ע"ג המזבח ולא עתה פניו יחוורו מאבי אביו שמסר עצמו לכבשן האש לומר שהם סבלו צרות לכפר עון אדה"ר והוא לא הי"ל ענינים כאלו. דשלו היה יותר דטרח ונצטער מאד על גדול בנים וז"ש בראותו ילדיו וכו' דנצטער מאד עליהם ובהיותן תדיר וזמן הרבה חשובים יותר מנסיונות אברהם ויצחק וקרוב לזה פירש הרב עיון יעקב ז"ל. א"נ שפדאו מצער גדול בנים כי גדל צערו מאד להולידם ולגדלם שלמים וכן רבים לא עתה יבוש מאביו שרמהו על הברכות שלקחם מעשו ולא עתה פניו יחוורו מאבי אביו אברהם שקבל התורה והוא נשא אחיות בראותו ילדיו שהם י"ב תקוני השכינה יקדישו את קדוש יעקב וכו'. א"נ לא עתה יבוש יעקב שנשתנה שמו ויבוש מאביו שלא נשתנה שמו ולא עתה פניו יחוורו שהקורא לאברהם אברם עובר בעשה ולא כן יעקב בראותו ילדיו וכו' ושם יעקב נשאר לו דמורה על התר רחל ולאה כי יוד יעקב רמז לרחל מ' ספירה עשירית עקב ללאה כמש"ה עקב ענוה ומחוברות יחד כמו שפירש רבינו האר"י ז"ל בפרשת עקב ענוה וכו' וזהו בראותו ילדיו ולהגיד שהם כשרים נשאר שם יעקב. א"נ שנקרא אל ומותר באחיות כמ"ש רז"ל וזהו בראותו ילדיו וכו' והם כשרים מפני שנקרא אל והותר באחיות וזהו מעלה גדולה ובמקום בושה ואחוורי אפא יגל יעקב ישמח ישראל:

5 אמר רבי יוחנן תקפו של יוסף ענותנותו של בעז וכו'. פירש רש"י ז"ל דהגם דנעשה כראשי לפתות כבש יצרו ואעפ"י שפנויה היתה ועמו במטה אבל יוסף אשת איש ואינה עמו במטה וכתב הרב עיון יעקב ז"ל ק"ק לפי מה דאמרינן דגדול המצוה ועושה לפי שיצרו תקפו יותר א"כ ביוסף היה יצרו תקפו יותר לפי שהיתה אשת איש משא"כ בפנויה וכה"ג קשה בגיטין דף נ"ז עכ"ל וזו התולדה שהוליד הרב שיותר מתגרה באיסור חמור יאמר האומר שאינו כן דכששניהם מצווים יותר נקל לפרוש מאיסור חמור מאיסור קל ועוד יש הפרש מאיסור שמזומן אצלו לאיסור שאינו מזומן אצלו אתו עמו. וכן בההיא דגיטין דף נ"ז שהיתה ארוסתו ובחדא מטה תדיר וכלהו מצווין ופירש משום כתובה ודאי שהוא כבישת היצר מאד מאד. ועוד י"ל דיוסף דמות דיוקנו של אביו ראה כמ"ש בסוטה דף ל"ו ושפיר קאמר תקפו של יוסף ענותנותו של בעז. הן אמת דהרב ז"ל דקדק לפי רש"י ז"ל דלא נקט הא דנראית דיוקנו. ובפתח עינים כתבתי בעניותי בסגנון אחר. ודרך צחות ורמז אפשר לרמוז בפסוק כי קרוב אליך הדבר מאד בפי"ך ובלבבך לעשותו בפי"ך ר"ת בועז פלטי יוסף כתובה שהוא ההיא דגיטין והרמז דכשהאדם נותן דעתו לשמור התורה ה' יגמור בעדו כמו שהציל לאלו ד'. וסימן אודיע אמונתך בפ"י בעז פלטי יוסף. וזה רמז בפ"י ישרים תתרומם ודוק:

6 יראת ה' זה פלטי בן ליש. דהיה בקדושין וכתובה ובהסכמת סנהדרין וזה יותר מההוא דגיטין שלא הי"ל כתובה אבל כאן הי"ל ודאי כתובה ועכ"ז לא נגע בה היא תתהלל ועיין בפתח עינים: