מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר 9 פרקים

מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר ד׳:א׳

« מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר ג׳:ה׳:ו׳ מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר ד׳:ב׳:א׳ »

1 משנה תורה, הלכות שבועות פתח ↗

מִי שֶׁנִּשְׁבַּע וְהָיָה פִּיו וְלִבּוֹ שָׁוִין בִּשְׁבוּעָה. וְאַחַר שֶׁנֶּאֱסַר חָזַר בּוֹ מִיָּד בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר וְהוּא כְּדֵי שֶּׁיֹּאמַר תַּלְמִיד לְרַב שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי. וְאָמַר אֵין זוֹ שְׁבוּעָה אוֹ נִחַמְתִּי אוֹ חָזַרְתִּי בִּי וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ שֶׁעִנְיָנָם שֶׁהִתִּיר מַה שֶּׁאָסַר הֲרֵי זֶה מֻתָּר וְנֶעֶקְרָה הַשְּׁבוּעָה שֶׁזֶּה דּוֹמֶה לְטוֹעֶה:

1 תלמוד ירושלמי נזיר פתח ↗

משנה: מִי שֶׁאָמַר הֲרֵינִי נָזִיר וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר וַאֲנִי וַאֲנִי וַאֲנִי כּוּלָּן נְזִירִין. הוּתַּר הָרִאשׁוֹן הוּתְּרוּ כוּלָּן הוּתַּר הָאַחֲרוֹן הָאַחֲרוֹן מוּתָּר וְכוּלָּן אֲסוּרִין. הֲרֵינִי נָזִיר וְשָׁמַע חֲבֵירוֹ וְאָמַר פִּי כְפִיו וּשְׂעָרִי כִשְׂעָרוֹ הֲרֵי זֶה נָזִיר. הֲרֵינִי נָזִיר וְשָׁמְעָה אִשְׁתּוֹ וְאָמְרָה וַאֲנִי מֵיפֵר אֶת שֶׁלָּהּ וְשֶׁלּוֹ קַיָים. הֲרֵינִי נְזִירָה וְשָׁמַע בַּעֲלָהּ וְאָמַר וַאֲנִי אֵינוֹ יָכוֹל לְהָפֵר.

1 מי שאמר הריני נזיר ושמע חבירו ואמר ואני ואני ואני. הך גירסא אליבא דתנא דברייתא בגמרא היא דס"ל כל חד בחבריה מיתפס וא"כ אפי' מאה נתפסין כל אחד בתוך כדי דיבור של חבירו כדפרישית בגמרא והכי מסיק לה בבבלי ודגריס התם במתניתין תרי ואני ותו לא משום דאטו מנא כי רוכלא ליחשיב וליזיל כדקאמר התם:

1 כדי שאילת שלום בין הרב לתלמיד. כלומר שישאל התלמיד בשלום הרב. וכן פליגי בהא בבבלי פרק שבועת העדות דף ל"ב ופסק הרמב"ם בפ"ב משבועות הלכה י"ז כדי שאילת שלום התלמיד לרב. ולא ידעתי מה שכתב שם הכ"מ וז"ל ובפ' מרובה אמרינן גבי פלוגתא דר"מ ורבי יוסי תרי תוך כדי דיבור הוי חד כדי שאילת תלמיד לרב וחד כדי שאילת הרב לתלמיד כי לית ליה לרבי יוסי כדי שאילת תלמיד לרב שלום עליך רבי ומרי דנפיש כדי שאילת רב לתלמיד שלום עליך אית ליה וידוע דהלכה כרבי יוסי לגבי ר"מ עכ"ל והרי הרמב"ם פסק דלא כרבי יוסי ואם כמקשה הוא על דברי הרמב"ם ז"ל היה לו לפרש אבל עיקר טעמיה דהרמב"ם דפסק כהך סתמא דברייתא בבבלי הכא ריש פרקין כדכתבו התוס' בפ' מרובה דף ע"ג:

1 אחד שאמר הריני נזיר שתים כו'. בבבלי אינם מבוארים הני בעיות ומסתברא דלהקל כמה דפסק הרמב"ם בפ"ב גבי הני בעיות דלא איפשיטו בבבלי בפ"ב משום דקי"ל כרבי יהודה דספק נזירות להקל:

1 נזיר פתח ↗

אַלִּיבָּא דְּמַאן? אִי אַלִּיבָּא דְּרַבִּי שִׁמְעוֹן, מַאי תִּיבְּעֵי לֵיהּ? הָא אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן: סְפֵק נְזִירוּת לְהַחֲמִיר. וְאֶלָּא אַלִּיבָּא דְּרַבִּי יְהוּדָה, דְּאָמַר: סְפֵק נְזִירוּת לְהָקֵל. מַאי: קָדוֹשׁ, אוֹ לָא קָדוֹשׁ?

1 בבא קמא פתח ↗

אָמְרִי: תְּרֵי ״תּוֹךְ כְּדֵי דִיבּוּר״ הָוֵי – חַד כְּדֵי שְׁאֵילַת תַּלְמִיד לְרַב, וְחַד כְּדֵי שְׁאֵילַת הָרַב לְתַלְמִיד. כִּי לֵית לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי – כְּדֵי שְׁאֵילַת תַּלְמִיד לְרַב ״שָׁלוֹם עָלֶיךָ רַבִּי וּמוֹרִי״, דִּנְפִישׁ; כְּדֵי שְׁאֵילַת הָרַב לְתַלְמִיד ״שָׁלוֹם עָלֶיךָ״ – אִית לֵיהּ.

« מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר ג׳:ה׳:ו׳ מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נזיר ד׳:ב׳:א׳ »