1בגמרא מה ראתה אסתר שהזמינה להמן פליגי בה תנאים ואמוראים עיי"ש וצריך להבין עוד גם את זאת מפני מה הזמינו שני פעמים לשני סעודות והלא גם בסעודה הראשונה היתה יכולה לגלות למלך כמו בסעודה שני' ולא עוד אלא כשרצתה לעשות הסעודה שני' בקשה למלך יותר מפעם ראשונה שבסעודה ראשונה לא נאמר אלא אם המלך טוב ובפעם שני' כתיב לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי. ואגב נבאר גם הפסוק ותכתוב אסתר המלכה כו' ומרדכי היהודי את כל תוקף לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית שלכאורה אינו מובן מהו לשון תוקף וכי גם לזאת היו צריכין תקיפות והנראה בזה דאיתא בתיקונים פורים אתקריאת ע"ש יום כפורים עיי"ש וזהו יום כפורים שיום כפור הוא כפורים והענין הוא דהנה בר"ה אז הוא עת המשפט והשטן מקטרג על ישראל כמו שכתוב ויבואו בני אלקים להתיצב כו' ונתן לנו הקב"ה עצה לתקוע שופר בר"ה ובזה נתערבב השטן אך זאת אינו אלא לפי שעה נתן לנו הקב"ה את יום הכפורים שאז גם הקטיגור נעשה סניגור שעולה ואומר מי כעמך ישראל והקב"ה מוחל עונותיהם של ישראל וע"י מה נהפך הקטיגור לסניגור ביוה"כ ע"י השעיר שהקב"ה נתן לנו עצה לשחדו ליתן שעיר לעזאזל והנה מצות השעיר הוא שצריך להביא שני שעירים בעיו"כ שיהיו שווין בקומה ובמראה ובדמים ולהגריל עליהם וכשהשטן רואה שהוא חשוב כ"כ אצל ישראל שנותנים לו שעיר שהוא דומה לשעיר אשר לה' בכל מעלותיו נשתתק מלקטרג עוד עליהם אך כל כמה שלא קבל השוחד מהם אינו רוצה לדבר עליהם טובות שחושש שמא לא יתנו לו למחר ע"כ בעיו"כ כשרואה שהזמין הכהן השני שעירים נשתתק מלקטרג עוד וביו"כ כשמקבל השוחד הוא עולה ולומד עליהם סניגוריא ואין שטן ואין פגע רע והקב"ה מוחל עונותיהם של ישראל ע"כ כל האוכל ושותה בתשיעי כאילו התענה תשיעי ועשירי כי בעיו"כ נשתתק מלדבר קטגוריא מפני הבטחון שהבטיחו לו ליתן לו מחר שוחד הן בטוחים שהקב"ה ימחול להם מחר עונותיהם ע"כ אוכלים ושותים בעיו"כ והב' סעודות שעשתה אסתר להמן היו דמיון עיו"כ ויו"כ שע"י סעודה ראשונה נשתתק ובסעודה שני' פעלה להשבית אויב ומתנקם כמו ביו"כ שאנו פועלים ע"י השעיר שהקב"ה ימחול עונותיהם של ישראל שביו"כ אין שטן ופגע רע. ומרדכי ואסתר פעלו שביום פורים לא יהי' שום קיטרוג על ישראל כמו ביו"כ וזהו ותכתוב אסתר כו' את כל תקף לקיים את אגרת הפורים הזאת השנית פי' תקף בגימ' שעיר ור"ל שהודיע להם את גודל חשיבות של ימי הפורים שבימי הפורים אין שום שטן ופגע רע כמו ביו"כ ע"י השעיר וע"כ ראוי לקיים את ימי הפורים לדורות וזאת היתה כוונת אסתר בסעודה ראשונה הי' כוונתה כעין הגרלה שהי' הגורל להשוות הס"ם להשם ע"כ אמרה אם על המלך טוב יבוא המלך והמן היום ע"כ הי' השוחד להמן שהתפאר מאד לפני חכמיו ואשתו שאסתר השוותה אותו בשוה עם המלך כענין הגורל ובעת הסעודה ראשונה אמרה למלך אם על המלך טוב לעשות בקשתי יבוא המלך והמן אל המשתה אשר אעשה להם ומחר אעשה כדבר המלך כי בסעודה השני' היתה כוונתה לקרבן העזאזל ממש ובזה נעשה הקטיגור סניגור דהיינו שנהפך לב אחשורוש לטובה ודיבר טוב על ישראל וגחלים חותה על ראש ס"ם דהיינו המן וזה הוא הפי' הגמרא מה ראתה אסתר שהזמינה להמן כו' אמר חד תנא מבית אביה למדה פי' רש"י ז"ל אם רעב שונאך כו' דהיינו כוונת השעיר יו"כ וזהו מבית אביה למדה דהיינו מהתורה הקדושה שהיא בית אבינו וזהו לקיים את כל תוקף לקיים מצות שעיר שגימטריא תקף ע"כ אנו נותנים בפורים צדקה לגוים על כוונה הנ"ל.