לב חכמים על מסכת שמחות 14 פרקים

לב חכמים על מסכת שמחות י׳

מהדורה: תלמוד בבלי, וילנא תרמ"ג

« לב חכמים על מסכת שמחות ט׳:י׳ לב חכמים על מסכת שמחות י״א:ט״ו »

3 מסכת שמחות פתח ↗

אבל אוכל אצל חבירו ואם אין לו חבר אוכל בבית אחר ואם אין לו בית אחר עושה לו מחיצה ואוכל ואם אין יכול לעשות לו מחיצה הופך פניו מן המת ואוכל ואינו מיסב ואוכל ואינו אוכל כל צרכו ואינו אוכל בשר ואינו שותה יין ואין מזמנים עליו ואין אומרים לו ברך בד"א בחול אבל בשבת אוכל כל צרכו ואוכל בשר ושותה יין ומזמנים עליו ר"ג אומר אבל בשבת כאילו שאינו אבל.

3 תלמוד ירושלמי ברכות פתח ↗

אָבֵל כָּל זְמָן שֶׁמֵּתוֹ מוּטָּל לְפָנָיו אוֹכֵל אֵצֶל חֲבֵירוֹ וְאִם אֵין לוֹ חָבֵר אוֹכֵל בְּבַיִת אַחֵר. וְאִם אֵין לוֹ בַיִת אַחֵר עוֹשֶׂה מְחִיצָה וְאוֹכֵל. וְאִם אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מְחִיצָה הוֹפֵךְ אֶת פָּנָיו לַכּוֹתֶל וְאוֹכֵל. וְלֹא מֵיסָב וְלֹא אוֹכֵל כָּל צוֹרְכוֹ וְלֹא שׁוֹתֶה כָּל צוֹרְכוֹ. וְלֹא אוֹכֵל בָּשָׂר וְלֹא שׁוֹתֶה יַיִן. וְאֵין מְזַמְּנִין עָלָיו. וְאִם בֵּירַךְ אֵין עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. וַאֲחֵרִים שֶׁבֵּירְכוּ אֵינוֹ עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן אָמֵן. הֲדָא דְתֵימַר בְּחוֹל. אֲבָל בְּשַׁבָּת מֵיסָב וְאוֹכֵל. וְאוֹכֵל בָּשָׂר וְשׁוֹתֶה יַיִן. וְאוֹכֵל כָּל צוֹרְכוֹ וְשׁוֹתֶה כָּל צוֹרְכוֹ. וּמְזַמְּנִין עָלָיו. וְאִם בֵּירַךְ עוֹנִין אַחֲרָיו אָמֵן. וַאֲחֵרִים שֶׁבֵּירְכוּ עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶן אָמֵן. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל הוֹאִיל וְהִתַּרְתִּי לוֹ אֶת כָּל אֵילּוּ חַיְיבֵהוּ בִשְׁאָר כָּל הַמִצְוֹת שֶׁל תּוֹרָה. אִם חַיֵּי שָׁעָה הִתַּרְתָּ לוֹ חַיֵּי עוֹלָם לֹא כָּל שֶׁכֵּן. רִבִּי יוֹדָה בֶּן פָּזִי בְשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הֲלָכָה כְרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.

11 מסכת שמחות פתח ↗

אבל שבת הראשונה אינו נכנס לבית הכנסת שניה נכנס ואינו יושב במקומו שלישית נכנס ויושב במקומו ואינו מדבר רביעית שוה לכל אדם רבי שמעון אומר בראשונה ובשניה אחרים באין אצלו ומנחמים אותו שניה היא כראשונה שלישית היא כשניה רביעית שוה לכל אדם ר"מ אומר בראשונה ובשניה אינו בא לבית הכנסת שלישית נכנס ויושב במקומו רביעית שוה לכל אדם במה דברים אמורים בבית הכנסת אבל בבית המדרש עולה ואפילו בשבת ראשונה

1 ואינו אוכל כ"צ ולא שותה כ"צ. כ"ה בירושלמי פ"ג דברכות ופ"ג דמ"ק. וכתב הב"י בסי׳ שמ"א דמשו"ה השמיטוהו הפוסקים כיון דלא נזכר זה בברייתא דגמ׳ דידן בברכות ובמ"ק משמע דלא קי"ל הכי:

2 אבל בשבת מיסב ואוכל וכ"ה בגמ' וירושלמי בברכות ובמ"ק ואוכל כ"צ. כצ"ל:

1 ר"מ אומר בראשונה כו׳. בירושלמי פ"ג דמ"ק איתא רש"א אבל בשבת הראשונה הולך לבהכ"נ ואינו יושב במקומו. בשניה יושב במקומו ואינו מדבר. בשלישית שוה לכל אדם ודברי ר"ש דהכא תני לה התם בשס ר"י וכגירסת הגר"א ועי׳ תה"א וצ׳׳ע:

3 מועד קטן פתח ↗

וּבְשַׁבָּת — מֵיסֵב וְאוֹכֵל, וְאוֹכֵל בָּשָׂר וְשׁוֹתֶה יַיִן, וּמְבָרֵךְ וּמְזַמֵּן, וּמְבָרְכִין וּמְזַמְּנִין עָלָיו, וְחַיָּיב בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִילָּה וּבִתְפִילִּין, וּבְכׇל מִצְוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: מִתּוֹךְ שֶׁנִּתְחַיֵּיב בְּאֵלּוּ — נִתְחַיֵּיב בְּכוּלָּן.

11 תלמוד ירושלמי מועד קטן פתח ↗

אָבֵל בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה אֵינוֹ הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת. בַּשְּׁנִיָיה הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. בַּשְּׁלִישִּׁית יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. בָּרְבִיעִית שׁוֹוֶה לְכָל אָדָם. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. אֵיפְשַׁר לוֹמַר בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהָרַבִּים מִתְעַסְּקִין עִמּוֹ. אֶלָּא הַשְּׁנִיָיה הִיא הָרִאשׁוֹנָה. הַשְּׁלִישִּׁית הִיא הַשְּׁנִיָיה. הָרְבִיעִית הִיא הַשְּׁלִישִּׁית. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אָבֵל בַּשַּׁבָּת הָרִאשׁוֹנָה הוֹלֵךְ לְבֵית הַכְּנֶסֶת וְאֵינוֹ יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ. בַּשְּׁנִיָיה יוֹשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ וְאֵינוֹ מְדַבֵּר. בַּשְּׁלִישִּׁית שׁוֶֹה לְכָל אָדָם. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. הֲלָכָה כְדִבְרֵי מִי שֶׁהוּא מוֹסִיף יָמִים.

« לב חכמים על מסכת שמחות ט׳:י׳ לב חכמים על מסכת שמחות י״א:ט״ו »