קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה ז׳:ב׳:ב׳

« קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה ז׳:ב׳:א׳ קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה ז׳:ב׳:ג׳ »

2 הלכה: תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר בְּלָשׁוֹן הַזֶּה עֲנִיָיה וָאֲמִירָה כָּכָה וְכֹה הַרֵי הוּא בְלָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. בִּנְיַין אַב שֶׁבְּכוּלָּן מֹשֶׁה יְדַבֵּר וְהָאֱלֹהִים יַעֲנֶנּוּ בְקוֹל. הָתִיב רִבִּי חַגַּי. וְהָכְתִיב וַיַּעַן לָבָן וּבְתוּאֵל. אִין תֵּימַר עַל יְדֵי עֲנִיָיה. וְהָכְתִיב וַיֹּאמְרוּ. אִין תֵּימַר עַל יְדֵי אֲמִירָה. וְהָכְתִיב מֵיי יָצָא הַדָּבָר. אִין תֵּימַר. בְּלָשׁוֹן הַקּוֹדֶשׁ. וְהָכְתִיב וַיִּקְרָא לוֹ לָבָן יְגַר שָׂהֲדוּתָא. וְאִין תֵּימַר. קוֹדֶם לְמַתַּן תּוֹרָה. הֲרֵי פָרָשַׁת וִוידּוּי מַעֲשֵׂר הֲרֵי הוּא לְאַחַר מַתַּן תּוֹרָה וְהוּא נֶאֱמַר בְּכָל לָשׁוֹן.

פירוש קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה ז׳:ב׳:ב׳

2 גמ' ענייה ואמירה. הרי הוא בלה"ק דילפינן מוענו הלוים ואמרו כדפרישית במתני' ככה וכה. וכל היכא דכתיב ככה או כה בדבר התלוי בדבור הרי הוא בלשון הקדש:

3 בנין אב שבכולן. כולן למדין מקרא משה ידבר וגו' וכדפרישית במתני' והכתיב ויען לבן ובתואל. ולא הוה בלשון הקדש אע"ג דכתיב ויען:

4 ה"ג התיב ר' חגי אין תימר ע"י עניי' והכתיב ויען לבן ובתואל אין תימר ע"י אמירה והכתיב ויחמרו מה' יצא הדבר. וה"פ וא"ת התם לא כתיב עניי' והא כתיב ויען וכו' וא"ת עני' ואמירה בעינן קשיא הא כתיב ויאמרו מה' יצא הדבר:

5 אין תימר בלשון הקדש. שאמרו בלה"ק מה' יצא הדבר:

6 והכתיב ויקרא לו לבן יגר שהדותא. ש"מ שלא ידע לדבר בלה"ק:

7 ואין תימר קודם למתן תורה. כתיב האי קרא ואין למידין מוענו הלוים ואמרו דאין למידין דבר דקודם מתן תורה מדבר דלאחר מתן תורה:

8 הרי פ' ווידוי מעשר. שהיא לאחר מתן תורה ונאמר' בכל לשון כדתנן ברישא דמתני' אע"ג דכתיב ואמרת ויש לנו למילף מואמרו הלוים:

« קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה ז׳:ב׳:א׳ קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה ז׳:ב׳:ג׳ »