קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סוטה ז׳:ב׳:א׳

2 מתני' מקרא ביכורים. שהיה קור' מארמי אובד אבי עד סוף הפרשה:

3 וחליצה. יבמה היא אומר' מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבי יבמי והוא אומר לא חפצתי לקחתה ואחר החליצ' אומרת ככה יעשה לאיש:

4 ברכות וקללות. שאמרו ישראל בהר גריזים ובהר עיבל:

5 ברכת כהנים. נשיאת כפים:

6 וברכת כה"ג. ביום הכיפורים אחר עבודת היום שלפני ולפני' הוא קורא את הפרשה בתורה ומברך שמנה ברכות המפורשות במתניתין לקמן:

7 ופרשת המלך. היא פרשת הקהל כדתנן בס"פ:

8 ופרשת עגלה ערופה. ידינו לא שפכו את הדם הזה כפר לעמך ישראל וגו':

9 פרשת משוח מלחמה. והיה כקרבכם וגו' שמע ישראל אתם קרבים וגו':

10 כיצד. כמו מנין:

11 ולהלן הוא אומר. בברכות וקללות של הר גריזים:

12 מה עני' האמורה להלן בלשון הקדש. דכתיב ואמרו אל כל איש ישראל קול רם וכתיב התם במתן תורה אלקים יעננו בקול מה להלן בלשון הקדש דתורה ניתנה בלשון קדש אף כאן בלשון הקדש:

13 וענתה ואמרה ככה. אינו צריך ללמדה בגזרה שוה שמעצמה היא למידה וענתה ואמרה ככה בלשון הזה תאמר: