קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבועות ד׳:ט׳

9 מתני' שילח ביד עבדו כו' פטורים. ואיירי בשלא באו בהרשאה אבל בא בהרשאה יכול להשביעו ומתחייבים בקרבן:

1 גמ' מה ת"ל אם לוא יגד. דכתב מלא בוא"ו למדרש אם לו לא יגיד כלומר לתובע ונשא עונו ואם לאחר לא יגיד פטור:

2 ה"ג לא מפי הנתבע:

3 מתני' צריכה כו'. כלומר מתני וברייתא תרווייהו צריכי כדמסיק:

4 אלו תנינן כו'. אי תנא מתני' לחוד ולא הבריייתא היינו אומרים אי שמעו מפי התובע השבועה והכפירה היתה לפני הנתבע חייבין הרי דצריכין להא דאמר ר"א בברייתא בעינן שתהיה הגדת העדים והיא הכפירה בפני התובע ולא בפני הנתבע ואי תנא דר"א לחוד וסד"א הכפירה צריכה שתהיה בפני התובע אבל השבועה אפי' בפני הנתבע חייבין קמ"ל דבעינן שתהיה השבועה והכפירה בפני התובע וברישא גרסי' ונשבעו לנתבע חייבין ובסיפא גרסינן ונשבעו לתובע חייבין ואפשר לקיים הגירסא: