קרבן העדה על תלמוד ירושלמי שבועות ד׳:י׳:א׳

10 מתני' מצוה אני עליכם. הגמרא מפרש:

11 המקלל בכולם. מברך את השם באחד מהם:

12 חייב. סקילה:

13 וחכמים פוטרים. דעל השם המיוחד דוקא בסקילה דכתיב בנקבו שם יומת ועל הכינויין באזהרה דאלהים לא תקלל ובשבועת העדות מודים חכמים לר"מ דחייב על הכינויין כמו שחייב על השם המיוחד דבשבועת העדות כתיב ושמעה קול אלה מ"מ:

14 המקלל עצמו. דכתיב השמר לך ושמור נפשך מאד וכל השמר פן ואל אינו אלא לא תעשה:

15 והמקלל חבירו. דכתיב לא תקלל חרש אפי' חרש שאינו שומע ולא קפיד אקללתו לא תקלל וכ"ש שאר כל אדם דשמע ויקפיד:

16 יככה אלהים וכן יככה אלהים. אם אמר לעדים יככה אלהים אם לא תעידוני או ששמע א' קורא בקללות שבתורה יככה אלהים ואמר הוא לעדים וכן יככה אלהים אם לא תעידוני או שאמר אל יככה אלהים אם תעידוני או שאמר יברכך ה' אם תעידוני וייטיב לך אלהים אם תעידוני בכל אלו ר"מ מחייב וחכמים פוטרין וטעמא מפרש בגמרא: