קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין 11 פרקים

קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין ט׳:ד׳:ב׳

« קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין ט׳:ד׳:א׳ קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין ט׳:ד׳:ג׳ »

4 הלכה: נִתְכַּוֵון לְהַכּוֹתוֹ עַל מָתְנָיו כול׳. חִזְקִיָּה שָׁאַל. זָרַק אֶת הָאֶבֶן וְהָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית. הֵמִית אֶת זֶה וְשִׁיבֵּר אֶת כֵּלָיו שֶׁלָּזֶה. בָּזֶה חִידֵּשׁ הַכָּתוּב וּבָזֶה לֹא חִידֵּשׁ. חִזְקִיָּה שְׁאִיל. זָרַק אֶת הָאֶבֶן וְלֹא הָיָה בָהּ כְּדֵי לְהָמִית. הֵמִית אֶת זֶה וְשִׁיבֵּר אֶת כֵּלָיו שֶׁלָּזֶה. בָּזֶה חִידֵּשׁ הַכָּתוּב וּבָזֶה לֹא חִידֵּשׁ.

פירוש קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין ט׳:ד׳:ב׳

4 גמ' חזקיה שאר. לר"ש דאמר נתכוין להרוג את זה והרג את זה פטור זרק אבן שיש בו כדי להמית ונתכוין להרוג את זה ולא נתכוין לשבור את הכלים והמית את זה וגם שיבר את הכלים מהו מי דמי לנתכוין להרוג את זה והרג את זה דפטיר או דלמא באדם הוא דחידש הכתוב שאם לא נתכוין לזה פטור אבל כלים חייב:

5 ולא היה בה כדי להמית. נמצא שאינו חייב מיתה וליכא למימר קים ליה בדרבה מיניה ומיבעיא ליה באת"ל בבעי' קמייתא דאיכא מיתה פטור מיבעיא לי היכא דליכא מיתה מהו מי הויא כחייבי מיתות שוגגין דפטורין מתשלומין כששניהן של אחד ה"נ אפילו מיתה לזה ותשלומין לזה אם לא נתכוין פטור או דלמא די לפטרו היכא דאיכא מיתה אבל היכא דליכא מיתה חייב בתשלומין של זה:

« קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין ט׳:ד׳:א׳ קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין ט׳:ד׳:ג׳ »