קרבן העדה על תלמוד ירושלמי סנהדרין ט׳:ד׳:א׳

4 מתני' נתכוין להרוג את הבהמה והרג את האדם. היה אדם עומד אצל הבהמה ונתכוין להרוג בהמה והרג אדם פטור משום דכי אתרו ביה התראת ספק הוא אע"פ שקבל עליו התראה ואמר יודע אני שהוא בן בריא וע"מ כן אני עושה שאם אהרגנו אהיה חייב מיתה פטור דשמא לא יהרגנו:

5 לנפלים. אנפלים לא מחייב דכמאן דקטיל דמי:

6 ה"נ והיה בה כדי להמית על לבו ומת פטור. דתרתי בעינן שיתכוין למכת מיתה ושיכנו מכת מיתה דאם לא נתכוין למכת מיתה התראת ספק הוא דהתרו בו אל תזרוק שמא תלך על לבו:

7 ה"ג והלכה לה על מתניו ולא היה בה כדי להמית על מתניו פטור ר' שמעון אומר כו'. ארישא קאי דקאמר ת"ק נתכוין להרוג את הבהמה יהרג את האדם פטור הא נתכוין להרוג את האדם והרג אדם אחר חייב עלה קאמר ר"ש אפילו נתכוין להרוג את זה פטור דאי אסיפא דמלתא דת"ק קאי הל"ל ור"ש פוטר ולמה ליה למיהדר ולפרושי אפילו נתכוין כו' הא מפורש אמרו ת"ק לחיוב ומאי אפילו והאי דשבק ר"ש לסיפא בהדיא ומהדר אדוקיא דרישא דלא תימא ר"ש פוטר בכולהו ואפילו נתכוין להכות על מתניו והלכה לו על לבו: