כלי יקר על בראשית ו׳:ט״ו

« כלי יקר על בראשית ו׳:י״ג כלי יקר על בראשית ו׳:ט״ז »

15 סנהדרין פתח ↗

אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: דּוֹר הַמַּבּוּל בְּרַבָּה קִלְקְלוּ, וּבְרַבָּה נִידּוֹנוּ. בְּרַבָּה קִלְקְלוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּרְא ה׳ כִּי רַבָּה רָעַת הָאָדָם״, וּבְרַבָּה נִידּוֹנוּ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כׇּל מַעְיְנוֹת תְּהוֹם רַבָּה״. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: שְׁלֹשָׁה נִשְׁתַּיְּירוּ מֵהֶם – בְּלוּעָה דְּגָדֵר, וְחַמֵּי טְבֶרְיָא, וְעֵינָא רַבָּתִי דְּבֵירָם.

15 ברכות פתח ↗

מָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא — הֵבִיא יִסּוּרִים עַל חִזְקִיָּהוּ, וְאָמַר לוֹ לִישַׁעְיָהוּ: לֵךְ וּבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה. שֶׁנֶּאֱמַר: ״בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶּן אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר ה׳ צְבָאוֹת צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה וְגוֹ׳״. מַאי ״כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה״: מֵת אַתָּה — בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְלֹא תִחְיֶה — לָעוֹלָם הַבָּא.

17 תענית פתח ↗

נֵימְרִינְהוּ לְתַרְוַיְיהוּ: ״אֵל הַהוֹדָאוֹת״ וְ״רוֹב הַהוֹדָאוֹת״. אָמַר רַבִּי אֲבָהוּ: גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים מִתְּחִיַּית הַמֵּתִים, דְּאִילּוּ תְּחִיַּית הַמֵּתִים — לַצַּדִּיקִים, וְאִילּוּ גְּשָׁמִים — בֵּין לַצַּדִּיקִים בֵּין לָרְשָׁעִים. וּפְלִיגָא דְּרַב יוֹסֵף, דְּאָמַר רַב יוֹסֵף: מִתּוֹךְ שֶׁהִיא שְׁקוּלָה כִּתְחִיַּית הַמֵּתִים — קְבָעוּהָ בִּתְחִיַּית הַמֵּתִים. אָמַר רַב יְהוּדָה: גָּדוֹל יוֹם הַגְּשָׁמִים כְּיוֹם שֶׁנִּיתְּנָה בּוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי״, וְאֵין ״לֶקַח״ אֶלָּא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ״. רָבָא אָמַר: יוֹתֵר מִיּוֹם שֶׁנִּיתְּנָה בּוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי״, מִי נִתְלֶה בְּמִי? הֱוֵי אוֹמֵר: קָטָן נִתְלֶה בַּגָּדוֹל. רָבָא רָמֵי, כְּתִיב: ״יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי״, וּכְתִיב: ״תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי״! אִם תַּלְמִיד חָכָם הָגוּן הוּא — כַּטַּל, וְאִם לָאו — עוֹרְפֵהוּ כַּמָּטָר. תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי בְּנָאָה אוֹמֵר: כׇּל הָעוֹסֵק בְּתוֹרָה לִשְׁמָהּ — תּוֹרָתוֹ נַעֲשֵׂית לוֹ סַם חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ״, וְאוֹמֵר: ״רִפְאוּת תְּהִי לְשָׁרֶּךָ״, וְאוֹמֵר: ״כִּי מֹצְאִי מָצָא חַיִּים״. וְכׇל הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ — נַעֲשֵׂית לוֹ סַם הַמָּוֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי״, וְאֵין עֲרִיפָה אֶלָּא הֲרִיגָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה בַּנָּחַל״. אֲמַר לֵיהּ רַבִּי יִרְמְיָה לְרַבִּי זֵירָא: לֵיתֵי מָר לִיתְנֵי. אֲמַר לֵיהּ: חֲלַשׁ לִבַּאי וְלָא יָכֵילְנָא. לֵימָא מָר מִילְּתָא דְּאַגַּדְתָּא, אֲמַר לֵיהּ: הָכִי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן — מַאי דִּכְתִיב: ״כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה״, וְכִי אָדָם עֵץ שָׂדֶה הוּא? אֶלָּא, מִשּׁוּם דִּכְתִיב: ״כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת״, וּכְתִיב: ״אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ״. הָא כֵּיצַד? אִם תַּלְמִיד חָכָם הָגוּן הוּא — ״מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹתוֹ לֹא תִכְרֹת״, וְאִם לָאו — ״אֹתוֹ תַשְׁחִית וְכָרָתָּ״. אָמַר רַבִּי חָמָא בְּרַבִּי חֲנִינָא, מַאי דִּכְתִיב: ״בַּרְזֶל בְּבַרְזֶל יָחַד״, לוֹמַר לָךְ: מָה בַּרְזֶל זֶה — אֶחָד מְחַדֵּד אֶת חֲבֵירוֹ, אַף שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים — מְחַדְּדִין זֶה אֶת זֶה בַּהֲלָכָה. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה: לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה כָּאֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה׳״, לוֹמַר לָךְ: מָה אֵשׁ אֵינוֹ דּוֹלֵק יְחִידִי, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה אֵין מִתְקַיְּימִין בִּיחִידִי. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא, מַאי דִּכְתִיב: ״חֶרֶב אֶל הַבַּדִּים וְנֹאָלוּ״, חֶרֶב עַל שׂוֹנְאֵיהֶן שֶׁל תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁעוֹסְקִין בַּד בְּבַד בַּתּוֹרָה. וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁמִּטַּפְּשִׁין, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְנֹאָלוּ״. וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁחוֹטְאִין. כְּתִיב הָכָא: ״וְנֹאָלוּ״, וּכְתִיב הָתָם: ״אֲשֶׁר נוֹאַלְנוּ וַאֲשֶׁר חָטָאנוּ״. וְאִיבָּעֵית אֵימָא — מֵהָכָא: ״נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן וְגוֹ׳ הִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם״. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק: לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה כְּעֵץ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ״, לוֹמַר לָךְ: מָה עֵץ קָטָן מַדְלִיק אֶת הַגָּדוֹל, אַף תַּלְמִידֵי חֲכָמִים קְטַנִּים מְחַדְּדִים אֶת הַגְּדוֹלִים. וְהַיְינוּ דְּאָמַר רַבִּי חֲנִינָא: הַרְבֵּה לָמַדְתִּי מֵרַבּוֹתַי, וּמֵחֲבֵירַי יוֹתֵר מֵרַבּוֹתַי, וּמִתַּלְמִידַי יוֹתֵר מִכּוּלָּן. רַבִּי חֲנִינָא בַּר פָּפָּא רָמֵי: כְּתִיב ״לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם״, וּכְתִיב: ״הוֹי כׇּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם״. אִם תַּלְמִיד הָגוּן הוּא — ״לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מַיִם״, וְאִי לָא — ״הוֹי כׇּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם״. רַבִּי חֲנִינָא בַּר חָמָא רָמֵי: כְּתִיב ״יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה״, וּכְתִיב: ״יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ״. אִם תַּלְמִיד הָגוּן הוּא — ״יָפוּצוּ מַעְיְנֹתֶיךָ חוּצָה״, וְאִם לָאו — ״יִהְיוּ לְךָ לְבַדֶּךָ״. וְאָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידִי: לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה לְמַיִם, דִּכְתִיב: ״הוֹי כׇּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם״, לוֹמַר לָךְ: מָה מַיִם מַנִּיחִין מָקוֹם גָּבוֹהַּ וְהוֹלְכִין לְמָקוֹם נָמוּךְ, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה אֵין מִתְקַיְּימִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה. וְאָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: לָמָּה נִמְשְׁלוּ דִּבְרֵי תוֹרָה לִשְׁלֹשָׁה מַשְׁקִין הַלָּלוּ: בְּמַיִם, וּבְיַיִן, וּבְחָלָב. דִּכְתִיב: ״הוֹי כׇּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם״, וּכְתִיב: ״לְכוּ שִׁבְרוּ וֶאֱכֹלוּ וּלְכוּ שִׁבְרוּ בְּלוֹא כֶסֶף וּבְלוֹא מְחִיר יַיִן וְחָלָב״, לוֹמַר לָךְ: מָה שְׁלֹשָׁה מַשְׁקִין הַלָּלוּ אֵין מִתְקַיְּימִין אֶלָּא בַּפָּחוּת שֶׁבַּכֵּלִים — אַף דִּבְרֵי תוֹרָה אֵין מִתְקַיְּימִין אֶלָּא בְּמִי שֶׁדַּעְתּוֹ שְׁפָלָה. כְּדַאֲמַרָה לֵיהּ בְּרַתֵּיה דְּקֵיסָר לְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה: אִי חׇכְמָה מְפוֹאָרָה בִּכְלִי מְכוֹעָר! אֲמַר לַהּ: אָבִיךָ רָמֵי חַמְרָא בְּמָנֵי דְפַחְרָא? אֲמַרָה לֵיהּ: אֶלָּא בְּמַאי נִירְמֵי? אֲמַר לַהּ: אַתּוּן דַּחֲשִׁיבִיתוּ, רְמוֹ בְּמָאנֵי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא. אֲזַלָה וַאֲמַרָה לֵיהּ לַאֲבוּהּ רַמְיֵיהּ לְחַמְרָא בְּמָנֵי דַּהֲבָא וְכַסְפָּא, וּתְקֵיף. אֲתוֹ וַאֲמַרוּ לֵיהּ. אֲמַר לַהּ לִבְרַתֵּיהּ: מַאן אֲמַר לָךְ הָכִי? אֲמַרָה לֵיהּ: רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה. קַרְיוּהוּ. אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי אֲמַרְתְּ לַהּ הָכִי? אֲמַר לֵיהּ: כִּי הֵיכִי דַּאֲמַרָה לִי, אֲמַרִי לַהּ. וְהָא אִיכָּא שַׁפִּירֵי דִּגְמִירִי!

17 כתובות פתח ↗

וְצִינִּים פַּחִים בִּידֵי שָׁמַיִם נִינְהוּ? וְהָתַנְיָא: הַכֹּל בִּידֵי שָׁמַיִם חוּץ מִצִּינִּים פַּחִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צִינִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִיקֵּשׁ שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם״! וְתוּ אַרְיָא וְגַנָּבֵי בִּידֵי אָדָם נִינְהוּ? וְהָאָמַר רַב יוֹסֵף וְכֵן תָּנֵי רַבִּי חִיָּיא: מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, אַף עַל פִּי שֶׁבָּטְלוּ סַנְהֶדְרִין, אַרְבַּע מִיתוֹת לֹא בָּטְלוּ. לֹא בָּטְלוּ?! הָא בָּטְלוּ לְהוּ! אֶלָּא:

15 שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה. פֵּרַט לָנוּ הַכָּתוּב מִדַּת אָרְכָּהּ וְרָחְבָּהּ וְקוֹמָתָהּ מֵחֲמַת שְׁנֵי דְּבָרִים, הָאַחַת לְהוֹדִיעַ לָנוּ גֹּדֶל הַנֵּס שֶׁהֶחֱזִיק הַמּוּעָט אֶת הַמְּרֻבֶּה, כִּי הָיוּ שָׁם בְּרִיּוֹת גְּדוֹלוֹת פִּילִים וּרְאֵמִים. הַשְּׁנִיָּה הִיא לְהוֹדִיעַ לָנוּ שֶׁעִקַּר הַתְּחָלַת מֵי הַמַּבּוּל הָיָה בַּעֲבוּר הַזְּנוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בראשית ו:ב ״וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם״ וְגוֹ׳, וּכְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין קח. ״בְּרַבָּה קִלְקְלוּ וּבְרַבָּה נִדּוֹנוּ״, וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר לְפִי שֶׁעַל יְדֵי הַזְּנוּת חִלְּלוּ קְדֻשַּׁת שֵׁם שֶׁל יָ״הּ הַמְתַוֵּךְ בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה, וּבְהִתְחַלֵּק מֵהֶם יוּ״ד הֵ״א נִשְׁאָר אֵשׁ וְאֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב איוב לא:יב ״כִּי אֵשׁ הִיא עַד אֲבַדּוֹן תֹּאכֵל״. וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין קח: ״בְּרוֹתְחִין קִלְקְלוּ וּבְרוֹתְחִין נִדּוֹנוּ״, כִּי הֵם הִצִּיתוּ אֶת הָאֵשׁ בְּעַצְמָם. וְכֵן מָצִינוּ בְּפָרָשָׁה זוֹ מִסְפַּר ט״ו בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בראשית ז:כ ״חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה גָּבְרוּ הַמָּיִם״, וְכֵן תִּגְבֹּרֶת הַמַּיִם חֲמִשִּׁים וּמְאַת יוֹם בראשית ז:כד, דְּהַיְנוּ ט״ו עֲשִׂירִיּוֹת. וְכֵן מִסְפַּר אֹרֶךְ וְרֹחַב וְקוֹמָה שֶׁל הַתֵּבָה מוֹרֶה גַּם כֵּן עַל מִסְפַּר ט״ו, כִּי שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה בָּאֹרֶךְ עַל רֹחַב חֲמִשִּׁים, נִמְצָא בְּכָל שֶׁטַח שֶׁל אַמָּה אַחַת ט״ו אֲלָפִים אַמָּה עַל אַמָּה. וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ, וְהָיוּ בָּהּ שְׁלֹשָׁה מְדוֹרִים, הֲרֵי עֲשָׂרָה אַמּוֹת לְכָל מָדוֹר וּמָדוֹר, כִּי הָיוּ בָּהּ ״תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים״ בראשית ו:טז כֻּלָּם שָׁוִים, נִמְצָא ק״ן אֲלָפִים אַמָּה לְכָל מָדוֹר וּמָדוֹר. נִמְצָא ט״ו אֲלָפִים אַמָּה שֶׁבְּכָל שֶׁטַח אַמָּה כְּנֶגֶד ט״ו אַמָּה שֶׁגָּבְרוּ הַמַּיִם עַל הֶהָרִים, וְק״ן אֲלָפִים אֵלּוּ שֶׁבְּכָל מָדוֹר כְּנֶגֶד תִּגְבֹּרֶת הַמַּיִם ק״ן יוֹם, וְהוּא ט״ו עֲשִׂירִיּוֹת. וְכָל מִסְפַּר ט״ו אֵלּוּ מוֹרֶה שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנֶּחְתַּם דִּינָם עַל הַגָּזֵל, מִכָּל מָקוֹם עִקַּר הַהַתְחָלָה הָיְתָה בַּעֲבוּר הַזְּנוּת וְחִלּוּל הַשֵּׁם שֶׁל יָ״הּ הָעוֹלֶה ט״ו.

16 וְכֵן מָצִינוּ בְּחִזְקִיָּה, שֶׁנֶּעֱנַשׁ מִתְּחִלָּה עַל שֶׁלֹּא עָסַק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה ברכות י׳, וְאָמַר לוֹ הַנָּבִיא ״צַו לְבֵיתְךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה״ ישעיהו ל״ח:א׳. וְדָרְשׁוּ רז״ל שָׁם: ״כִּי מֵת אַתָּה״ בָּעוֹלָם הַזֶּה, ״וְלֹא תִחְיֶה״ לָעוֹלָם הַבָּא. וּמַה חֳרִי הָאַף הַגָּדוֹל הַזֶּה, שֶׁבַּעֲוֹן בִּטּוּל פְּרִיָּה וּרְבִיָּה יִהְיֶה נֶעֱנָשׁ בָּזֶה וּבַבָּא? אֶלָּא לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ישעיהו כ״ו:ד׳ ״כִּי בְּיָהּ ה׳ צוּר עוֹלָמִים״, וּמִזֶּה לָמַד שֶׁהָעוֹלָם הַזֶּה נִבְרָא בְּהֵ״א וְהָעוֹלָם הַבָּא בְּיוֹ״ד, וְעַל יְדֵי שֶׁלֹּא עָסַק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה גָּרַם לַשֵּׁם שֶׁל יָ״הּ שֶׁיִּסְתַּלֵּק מִן אִישׁ וְאִשָּׁה, וַהֲוֵי כְּאִלּוּ הֶחֱרִיב כָּל שְׁנֵי עוֹלָמוֹת אֲשֶׁר מְצִיאוּתָם תָּלוּי בַּשֵּׁם שֶׁל יָ״הּ, כִּי יִסְתַּלֵּק הַשֵּׁם מִכָּל הַנִּבְרָאִים וְיַעֲלֶה לוֹ הַשָּׁמַיְמָה. עַל כֵּן דִּינוֹ לִהְיוֹת נִטְרָד מִן שְׁנֵי עוֹלָמוֹת. וְכֵן דּוֹר הַמַּבּוּל, לְפִי שֶׁחִלְּלוּ שֵׁם שֶׁל יָ״הּ, הָיָה גַּם כֵּן דִּינָם חָרוּץ לִטָּרֵד מִן הָעוֹלָם הַזֶּה וְהָעוֹלָם הַבָּא, כִּדְאִיתָא בְּפֶרֶק חֵלֶק סנהדרין ק״ז: שֶׁדּוֹר הַמַּבּוּל אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא כוּ׳. לְכָךְ נֶאֱמַר בְּהַפְכּוֹ תהלים קי״ח:ט״ז ״לֹא אָמוּת כִּי אֶחְיֶה״ – לֹא אָמוּת בָּעוֹלָם הַזֶּה, כִּי אֶחְיֶה גַּם לָעוֹלָם הַבָּא, ״וַאֲסַפֵּר מַעֲשֵׂה יָהּ״, כִּי ״בְּיָהּ ה׳ צוּר עוֹלָמִים״, כִּי שְׁנֵי הָעוֹלָמוֹת הֵם מַעֲשֵׂה יָ״הּ. לְפִיכָךְ, כְּשֶׁחָזַר חִזְקִיָּה בִּתְשׁוּבָה וְקִבֵּל עָלָיו לַעֲסוֹק בִּפְרִיָּה וּרְבִיָּה וְהֶחֱזִיר שֵׁם שֶׁל יָ״הּ לִמְקוֹמוֹ, עַל כֵּן נֶאֱמַר לוֹ יְשַׁעְיָהוּ ל״ח:ה׳ ״הִנְנִי יוֹסִיף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה״ – כְּנֶגֶד שֵׁם שֶׁל יָ״הּ. וְנֶאֱמַר ״הִנְנִי יוֹסִיף״ – מִלָּה זָרָה בְּדִקְדּוּק, כִּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״הִנְנִי מוֹסִיף״, אֶלָּא לְפִי שֶׁ״הִנְנִי יוֹסִיף״ רָאשֵׁי תֵּבוֹת י״ה, לְהוֹרוֹת שֶׁבִּזְכוּת שֵׁם שֶׁל יָ״הּ זָכָה לְהוֹסָפָה זוֹ.

17 וְזֶהוּ שֶׁמַּסִּיק בְּמַסֶּכֶת סֻכָּה פֶּרֶק הֶחָלִיל נג כְּשֶׁכָּרָה דָּוִד הַשִּׁיתִין בִּקֵּשׁ הַתְּהוֹם לְהָצִיף עָלְמָא כוּ׳ עַד אָמַר דָּוִד ט״ו שִׁיר הַמַּעֲלוֹת וְאַסְּקֵיהּ. לְפִי שֶׁיָּדַע דָּוִד שֶׁדּוֹר הַמַּבּוּל נֶעֱנְשׁוּ בִּתְהוֹם רַבָּה בַּעֲוֹן הַזְּנוּת, כִּי מֵי הַתְּהוֹם מַיִם נִסְתָּרִים, וְהַזְּנוּת קְרָאוֹ שְׁלֹמֹה משלי ה טו ״מַיִם גְּנוּבִים״, דְּהַיְנוּ נִסְתָּרִים, הֵפֶךְ מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר שם ט יז ״שְׁתֵה מַיִם מִבּוֹרֶךָ״ וְגוֹ׳. לְפִיכָךְ כְּשֶׁהָיָה דָּוִד צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת הַתְּהוֹם הָיָה מִתְיָרֵא שֶׁמָּא עַל יְדֵי שֶׁיַּעֲלֵהוּ יָצִיף הָעוֹלָם כְּדֶרֶךְ שֶׁנַּעֲשָׂה לְדוֹר הַמַּבּוּל, עַל כֵּן אָמַר ט״ו שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְרַמֵּז שֶׁבִּזְכוּת שֶׁיִּשְׂרָאֵל גְּדוּרִין מֵעֲרָיוֹת וְשֵׁם יָ״הּ מְתַַוֵּךְ בֵּינֵיהֶם, יִנָּצְלוּ מִתְּהוֹם רַבָּה. וְזֶהוּ שֶׁמַּסִּיק בְּאוֹתָן ט״ו שִׁיר הַמַּעֲלוֹת תהלים קכח ג ״אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה״ וְגוֹ׳, אָמַר ״אֶשְׁתְּךָ״ – הָאָלֶ״ף נְקוּדָה בְּסֶגוֹל לְהוֹרוֹת שֶׁמְּדַבֵּר בִּזְמַן שֶׁשְּׁלֹשָׁה שׁוּתָּפִין בָּאָדָם: אָב וָאֵם וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וּכְשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוּתָּף בַּדָּבָר, אִם כֵּן שֵׁם יָ״הּ מְתַוֵּךְ בֵּינֵיהֶם, לָכֵן נֶאֱמַר ״פֹּרִיָּה״ בְּתוֹסֶפֶת י״ה. וְכֵן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוכה נא: בֵּין עֶזְרַת אֲנָשִׁים לְעֶזְרַת נָשִׁים הָיוּ ט״ו מַעֲלוֹת. וְכָל זֶה מוֹרֶה שֶׁמִּסְפַּר ט״ו תָּמִיד מְתַוֵּךְ בֵּין אִישׁ לְאִשָּׁה, כִּי כָל זֶה נִמְשָׁךְ מִקְּדֻשַּׁת שֵׁם שֶׁל יָ״הּ. עַל כֵּן הָיוּ כָּל מִדּוֹת הַלָּלוּ שֶׁל הַתֵּיבָה תָּמִיד קְרוֹבִים לְמִסְפַּר ט״ו כָּאָמוּר.

15 סוכה פתח ↗

בַּאֲבוּקוֹת שֶׁל אוֹר שֶׁבִּידֵיהֶן, וְאוֹמְרִים לִפְנֵיהֶם דִּבְרֵי שִׁירוֹת וְתוּשְׁבָּחוֹת. וְהַלְוִיִּם בְּכִנּוֹרוֹת וּבִנְבָלִים וּבִמְצִלְתַּיִם וּבַחֲצוֹצְרוֹת וּבִכְלֵי שִׁיר בְּלֹא מִסְפָּר, עַל חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל לְעֶזְרַת נָשִׁים, כְּנֶגֶד חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת שֶׁבַּתְּהִלִּים, שֶׁעֲלֵיהֶן לְוִיִּם עוֹמְדִין בִּכְלֵי שִׁיר וְאוֹמְרִים שִׁירָה.

17 בבא בתרא פתח ↗

״מִי פִלַּג לַשֶּׁטֶף תְּעָלָה וְגוֹ׳״ – הַרְבֵּה טִיפִּין בָּרָאתִי בֶּעָבִים, וְכׇל טִיפָּה וְטִיפָּה בָּרָאתִי לָהּ דְּפוּס בִּפְנֵי עַצְמָהּ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ שְׁתֵּי טִיפִּין יוֹצְאוֹת מִדְּפוּס אֶחָד; שֶׁאִלְמָלֵי שְׁתֵּי טִיפִּין יוֹצְאוֹת מִדְּפוּס אֶחָד – מְטַשְׁטְשׁוֹת אֶת הָאָרֶץ וְאֵינָהּ מוֹצִיאָהּ פֵּירוֹת. בֵּין טִיפָּה לְטִיפָּה לֹא נִתְחַלֵּף לִי; בֵּין אִיּוֹב לְאוֹיֵב נִתְחַלֵּף לִי?! מַאי מַשְׁמַע דְּהַאי תְּעָלָה לִישָּׁנָא דִּדְפוּס הִיא? אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא, דִּכְתִיב: ״וַיַּעַשׂ תְּעָלָה כְּבֵית סָאתַיִם זֶרַע״.

« כלי יקר על בראשית ו׳:י״ג כלי יקר על בראשית ו׳:ט״ז »