כלי יקר על בראשית מ״ו

1 אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה. כָּל הַסִּבּוֹת וְהַגִּלְגּוּלִים הָאֵלּוּ הָיוּ לְהוֹרִידָם מִצְרַיְמָה כְּדֵי לִפְרֹעַ חוֹב ״כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ״ בראשית טו יג, וְזוֹ הִיא הָעֵצָה הָעֲמוּקָה שֶׁל אוֹתוֹ צַדִּיק הַקָּבוּר בְּחֶבְרוֹן, אֲשֶׁר יָעַץ וַאֲשֶׁר בֵּרֵר לוֹ הַגָּלֻיּוֹת לָרֶדֶת לְאַרְצוֹת הָעַמִּים הָעֲמוּקִים מִן אֶרֶץ כְּנַעַן בִּמְקוֹם עֹמֶק שְׁאוֹל הַגֵּהִנֹּם. וּבַיַּלְקוּט מֵבִיא מִדְרָשׁ הַדּוֹרֵשׁ עַל יוֹסֵף פָּסוּק משלי כ ה ״מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה בְלֶב אִישׁ וְאִישׁ תְּבוּנוֹת יִדְלֶנָּה״, וְלִי נִרְאֶה לְפָרֵשׁ שֶׁגַּם יוֹסֵף נִתְכַּוֵּן לָזֶה לְסַבֵּב יְרִידָתָם לְמִצְרַיִם לִמְקוֹם מַיִם עֲמֻקִּים מַיִם הַזֵּדוֹנִים, וְזוֹ הִיא הָעֵצָה הַיְּעוּצָה אֲשֶׁר בְּלֵב יוֹסֵף וְאֵין אָדָם יָכוֹל לַעֲמֹד עַל דַּעְתּוֹ, כִּי אִם יְהוּדָה אִישׁ תְּבוּנוֹת יָרַד לְסוֹף דַּעְתּוֹ וַיִּדְלֶנָּה לְהוֹצִיא לָאוֹר מַחֲשַׁבְתּוֹ אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים לְהוֹרִידָם לְאַרְצוֹת הָעַמִּים. וְעַל כֵּן נִרְאָה ה׳ אֶל יַעֲקֹב בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה, כְּדֶרֶךְ שֶׁמָּצִינוּ כְּשֶׁיִּעֵד לְאַבְרָהָם ״כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ״ נִרְאָה אֵלָיו בִּזְמַן שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת בִּנְפֹל תַּרְדֵּמָה עַל אֲנָשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בראשית טו יב ״וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ לָבוֹא וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם״, כָּךְ נִרְאָה ה׳ אֶל יַעֲקֹב בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה. כִּי כָל זֶה רֶמֶז אֶל חֶשְׁכַת הַגָּלוּת, וְעַל כֵּן הָיָה יַעֲקֹב מִתְיָרֵא לָרֶדֶת לִמְקוֹם חֹשֶׁךְ עָנָן וַעֲרָפֶל, עַד שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ״אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם״ בראשית מו ג, וְזֶה עַל יְדֵי הָעִנּוּי שֶׁאָמְרוּ ״פֶּן יִרְבֶּה״ שמות א י וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר ״כֵּן יִרְבֶּה״, וְהָעִנּוּי הָיָה סִבָּה לַעֲשׂוֹתָם לְגוֹי גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שמות א יב ״וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה״.

2 וּבְזֶה מְדֻקְדָּק הַלָּשׁוֹן שֶׁאָמַר לוֹ ה׳ ״אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ״ – הִקְדִּים יְרִידַת הַשְּׁכִינָה לִירִידָתוֹ, כִּי ״אָנֹכִי אֵרֵד״ הַיְינוּ יְרִידַת הַשְּׁכִינָה, ״עִמְּךָ״ הַיְינוּ יְרִידַת יַעֲקֹב. וּבַעֲלִיָּה נֶאֱמַר בְּהֵפֶךְ זֶה מַמָּשׁ, ״וְאָנֹכִי אַעַלְךָ״ הַיְינוּ עֲלִיַּת יַעֲקֹב תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ ״גַּם עָלֹה״ הַיְינוּ עֲלִיַּת הַשְּׁכִינָה. הַמָּשָׁל בָּזֶה לְמִי שֶׁמּוֹלִיךְ אֶת חֲבֵרוֹ לְמַיִם עֲמוּקִים וַחֲבֵרוֹ יָרֵא לָרֶדֶת שָׁמָּה פֶּן יִטְבַּע בְּרֹב עָמְקָם, עַל כֵּן אֵינוֹ יוֹרֵד לְתוֹךְ הַמַּיִם עַד שֶׁיֵּרֵד שָׁמָּה תְּחִלָּה זֶה הַמּוֹלִיכוֹ וְהוּא אַחֲרָיו. אֲבָל בָּעֲלִיָּה אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיֵּלֵךְ מוֹלִיכוֹ תְּחִלָּה וְהוּא יִשָּׁאֵר בַּמַּיִם לְבַדּוֹ, אֶלָּא הוּא הָעוֹלֶה תְּחִלָּה וּמוֹלִיכוֹ אַחֲרָיו, כְּדֵי שֶׁבֵּין בַּיְּרִידָה וּבֵין בָּעֲלִיָּה לֹא יִשָּׁאֵר הוּא לְבַדּוֹ רֶגַע אֶחָד בַּמַּיִם. כָּךְ לֹא רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּהְיוּ יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת רֶגַע אֶחָד בְּלֹא הַשְּׁכִינָה, עַל כֵּן הִקְדִּים בַּיְּרִידָה יְרִידַת הַשְּׁכִינָה, וּבָעֲלִיָּה הִקְדִּים עֲלִיַּת יַעֲקֹב, וְזֶהוּ עִנְיָן נָכוֹן וְיָקָר.

3 דָּבָר אַחֵר, בָּעֲלִיָּה הִזְכִּיר הַשְּׁכִינָה פָּנִים וְאָחוֹר, כִּי אָמַר ״וְאָנֹכִי״ הַיְינוּ הַשְּׁכִינָה, ״אַעַלְךָ״ הַיְינוּ עֲלִיַּת יַעֲקֹב בָּאֶמְצַע, ״גַּם עָלֹה״ זוֹ הַשְּׁכִינָה. אַךְ לְפִי שֶׁהָיוּ בְּמִצְרַיִם רָעִים וְחַטָּאִים כִּדְאִיתָא בִּנְבוּאַת יְחֶזְקֵאל יחזקאל כ, עַל כֵּן לֹא נִתְקַיֵּם בָּהֶם יִעוּד זֶה, כִּי לֹא הָלְכָה הַשְּׁכִינָה כִּי אִם לִפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר שמות יג כא ״וַה׳ הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם״. עַל כֵּן מַסִּיק בַּמִּדְרָשׁ ילקוט שמעוני בא יב קצט הֲדָא הוּא דִּכְתִיב ״וַאֲכַלְתֶּם אֹתוֹ בְּחִפָּזוֹן״ שמות יב יא – זֶה חִפָּזוֹן שְׁכִינָה. פֵּרוּשׁ הַדָּבָר הוּא, לְפִי שֶׁלֹּא הָיְתָה הַשְּׁכִינָה כִּי אִם לִפְנֵיהֶם, עַל כֵּן הֻצְרְכוּ לֶאֱכֹל בְּחִפָּזוֹן כְּדֵי לְמַהֵר הֲלִיכָתָם אַחֲרֵי הַשְּׁכִינָה, כְּמִי שֶׁהוֹלֵךְ אַחַר אֵיזֶה אָדָם הַמּוֹלִיכוֹ, צָרִיךְ לֵילֵךְ אַחֲרָיו בִּמְהִירוּת שֶׁלֹּא יִתְרַחֵק מִן הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם ״דְּבַר אֱלֹהֵינוּ יָקוּם לְעוֹלָם״ ישעיהו מ ח, וְיִתְקַיֵּם יִעוּד זֶה לֶעָתִיד, שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לֵילֵךְ בְּחִפָּזוֹן, כִּי יִהְיוּ מְסוּבָּבִים מִן הַשְּׁכִינָה פָּנִים וְאָחוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ישעיהו נב יב ״כִּי לֹא בְחִפָּזוֹן תֵּצֵאוּ וּבִמְנוּסָה לֹא תֵלֵכוּן, כִּי הֹלֵךְ לִפְנֵיכֶם ה׳ וּמְאַסִּפְכֶם אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״, דְּהַיְינוּ פָּנִים וְאָחוֹר. וְהוּא הַיִּעוּד הַנֶּאֱמָר כָּאן ״וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה״.

1 כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְיַעֲקֹב. אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ נְפָשׁוֹת רַבּוֹת, מִכָּל מָקוֹם קְרָאָם כֻּלָּם נֶפֶשׁ, לְפִי שֶׁקֹּדֶם זֶה הָיוּ הָאַחִים מִתְקַנְּאִים בְּיוֹסֵף וְהָיוּ נְפָשׁוֹת חֲלוּקוֹת, וְעַכְשָׁו נַעֲשׂוּ לַאֲחָדִים וְסָרָה קִנְאָתָם, וְגַם יוֹסֵף לֹא הָיָה לוֹ לֵב עֲלֵיהֶם. עַל כֵּן הוֹדִיעַ לָנוּ הַכָּתוּב שֶׁהָיוּ כֻּלָּם נֶפֶשׁ אַחַת, לְהָעִיד עַל צִדְקָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף וְעַל צִדְקַת הָאַחִים. לְכָךְ אָמַר תְּחִלָּה ״כָּל הַנֶּפֶשׁ הַבָּאָה לְבֵית יַעֲקֹב מִצְרַיְמָה״ בראשית מו:כו, לְהָעִיד עַל צִדְקַת הָאַחִים, וְאַחַר כָּךְ חָזַר וְאָמַר ״וּבְנֵי יוֹסֵף וְגוֹ׳ כָּל הַנֶּפֶשׁ לְבֵית יַעֲקֹב הַבָּאָה מִצְרַיְמָה שִׁבְעִים״ בראשית מו:כז, לְהָעִיד עַל צִדְקַת יוֹסֵף.

1 אָמוּתָה הַפַּעַם. לְפִי שֶׁקֹּדֶם זֶה הָיוּ חַיָּיו חַיֵּי צַעַר, וְהָיָה חָשׁוּב כְּמֵת בְּחַיָּיו כְּאִלּוּ כְּבָר מֵת וְעָבַר וּבָטַל מִן הָעוֹלָם. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁנֶּאֱמַר ״וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב אֲבִיהֶם״ בראשית מה:כז שֶׁנַּעֲשָׂה אִישׁ חַי, מֵעַתָּה יִהְיֶה מְעֻתָּד אֶל הַמִּיתָה רַק פַּעַם אַחַת וְלֹא הַרְבֵּה מִיתוֹת, כִּי הֶחָשׁוּב כְּמֵת מֵחֲמַת חַיֵּי צַעַר דּוֹמֶה כְּאִלּוּ בְּכָל יוֹם הוּא מֵת. וְכֵן נֶאֱמַר ״וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְהִי יְמֵי יַעֲקֹב שְׁנֵי חַיָּיו שֶׁבַע שָׁנִים וְאַרְבָּעִים וּמְאַת שָׁנָה״ בראשית מז:כח, כִּי עַל יְדֵי חַיֵּי שַׁלְוָה שֶׁהָיָה לוֹ בְּאוֹתָן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנִים, הָיָה דּוֹמֶה לְמַפְרֵעַ כְּאִלּוּ חָיָה כָּל מֵאָה אַרְבָּעִים וְשֶׁבַע שָׁנִים חַיִּים נְעִימִים הַקְּרוּיִין חַיִּים בֶּאֱמֶת.

1 וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן כִּי אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ. יֵשׁ לְדַקְדֵּק לָמָּה הֻצְרַךְ לִתֵּן טַעַם לִדְבָרָיו ״כִּי אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ״, יִהְיוּ אַנְשֵׁי מִקְנֶה אוֹ לָא, סוֹף סוֹף רֹעֵי צֹאן הֵמָּה. וְעוֹד שֶׁאָמַר בראשית מו:לג ״כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה וְאָמַר מַה מַּעֲשֵׂיכֶם וַאֲמַרְתֶּם אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ״, יוֹתֵר הָיָה נָכוֹן שֶׁיֹּאמְרוּ ״רֹעֵי צֹאן הָיוּ עֲבָדֶיךָ״, כִּי דַּוְקָא רֹעֵי צֹאן תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם הֵמָּה, אֲבָל לֹא אַנְשֵׁי מִקְנֶה, וְכִי פַּרְעֹה לֹא הָיָה לוֹ מִקְנֶה? וְעוֹד קָשֶׁה כִּי הֵמָּה שִׁנּוּ וְלֹא אָמְרוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּה לָהֶם יוֹסֵף, כִּי הֵשִׁיבוּ לְפַרְעֹה בראשית מז:ג ״רֹעֵי צֹאן הָיוּ עֲבָדֶיךָ״. וְעוֹד ״גַּם אֲבוֹתֵינוּ״ מְיֻתָּר, וְכִי שְׁאָלָם עַל מַעֲשֵׂה אֲבוֹתֵיהֶם?

2 וּבֵאוּר הַדָּבָר הוּא, שֶׁתַּכְלִית כָּל הַדְּבָרִים הַלָּלוּ הָיָה כְּדֵי שֶׁיַּרְחִיקֵם פַּרְעֹה מֵעָלָיו וְיוֹשִׁיבֵם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, אַף עַל פִּי שֶׁגַּם לְפַרְעֹה הָיָה צֹאן וּבָקָר וְרוֹעִים, מִכָּל מָקוֹם הָיוּ רוֹעֵי מִצְרַיִם נוֹהֲגִין כָּבוֹד בְּמִין הַצֹּאן לִכְבוֹד מַזַּל טָלֶה אֲשֶׁר בּוֹ שָׂמוּ כִּסְלָם, וְהַכָּבוֹד הוּא לִרְעוֹת אוֹתָן בְּמִרְעֶה שָׁמֵן וְטוֹב כַּר נִרְחָב וְשֶׁלֹּא לְהַכּוֹתָם בְּמַקְלוֹת, אֲבָל שְׁאָר אֻמּוֹת אֵינָן נִזְהָרִים בָּזֶה. עַל כֵּן תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵי צֹאן. לְפִיכָךְ כְּשֶׁאָמַר יוֹסֵף לְפַרְעֹה ״וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן״, כְּדֵי שֶׁיַּרְחִיקֵם מֵעָלָיו, הֻצְרַךְ לִתֵּן טַעַם שֶׁל הִתְנַצְּלוּת שֶׁלֹּא יַחְשְׁדֵם שֶׁלְּכָךְ בָּחֲרוּ אֻמָּנוּת הָרְעִיָּה כְּדֵי לְהַקְהוֹת שִׁנֵּי כָּל הַמַּאֲמִינִים בְּמַזַּל טָלֶה בִּרְאוֹתָם הַצֹּאן אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט מֻכֶּה וּמְעֻנֶּה. עַל כֵּן נָתַן טַעַם ״כִּי אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ״, שֶׁכָּךְ קָרָה לָהֶם שֶׁכָּל עִקַּר רְכוּשָׁם הָיָה הַמִּקְנֶה, עַל כֵּן בָּחֲרוּ לָהֶם אֻמָּנוּת הָרְעִיָּה.

1 וְהָיָה כִּי יִקְרָא לָכֶם פַּרְעֹה. יֵשׁ לָחוּשׁ שֶׁלְּכָךְ הוּא קוֹרֵא אֶתְכֶם כְּדֵי לִבְחוֹר בָּכֶם אֲנָשִׁים לְמִלְחַמְתּוֹ, לְפִיכָךְ כְּשֶׁיִּשְׁאַל לָכֶם ״מַה מַּעֲשֵׂיכֶם״, וַאֲמַרְתֶּם ״אַנְשֵׁי מִקְנֶה הָיוּ עֲבָדֶיךָ״, וְלֹא תֹּאמְרוּ לוֹ בְּפֵרוּשׁ שֶׁאַתֶּם רֹעֵי צֹאן, כִּי תּוֹעֲבַת מִצְרַיִם כָּל רֹעֵה צֹאן, וְאֵינוֹ מִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר לְדַבֵּר דָּבָר שֶׁהוּא נִתְעָב בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ, וְחָס לְהַזְכִּיר לְפָנָיו בְּפֵרוּשׁ דָּבָר שֶׁהוּא כְּנֶגֶד דָּתוֹ. דְּאִם לֹא כֵן, לָמָּה לֹא נָתַן יוֹסֵף טַעַם זֶה עַל דִּבְרֵי עַצְמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁהֵם רֹעֵי צֹאן וְטַעֲמוֹ ״כִּי תוֹעֲבַת מִצְרַיִם״ כוּ׳? אֶלָּא אַדְּרַבָּה, שֶׁזֶּה נְתִינַת טַעַם עַל שֶׁלֹּא צִוָּה לָהֶם לוֹמַר שֶׁהֵם רֹעֵי צֹאן. אָמְנָם הַמֶּלֶךְ יָבִין מֵעַצְמוֹ, מֵאַחַר שֶׁאַנְשֵׁי מִקְנֶה אַתֶּם, וַדַּאי כֻּלְּכֶם רֹעֵי צֹאן. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יְבַקֵּשׁ מִכֶּם לְהַחֲלִיף מְלֶאכֶת הָרְעִיָּה בְּאוּמָּנוּת דָּבָר אַחֵר, עַל כֵּן תֹּאמְרוּ ״מִנְּעוּרֵינוּ וְעַד עַתָּה״, לֹא הוּרְגַלְנוּ בְּשׁוּם אוּמָּנוּת אַחֶרֶת כִּי אִם בָּזֶה. וּכְדֵי שֶׁלֹּא יֹאמַר שֶׁמִּנְּעוּרֵיכֶם בְּחַרְתֶּם בְּאוּמָּנוּת זוֹ לְהַכְחִישׁ דַּעַת הַמַּאֲמִינִים בְּמַזַּל טָלֶה, עַל כֵּן תֹּאמְרוּ ״גַּם אֲבוֹתֵינוּ״, מֵעוֹלָם קֹדֶם שֶׁנִּתְפַּשְּׁטָה אֱמוּנָה זוֹ בָּעוֹלָם. אֲבָל יוֹסֵף רָצָה לוֹמַר בְּפֵרוּשׁ אֶל פַּרְעֹה כִּי הֵמָּה רֹעֵי צֹאן, כִּי כָּךְ אָמַר תְּחִלָּה שֶׁהוּא רוֹצֶה לוֹמַר לְפָנָיו ״וְהָאֲנָשִׁים רֹעֵי צֹאן״, כִּי אֵלָיו יִתָּכֵן לוֹמַר בְּפֵרוּשׁ כֵּן כְּדֵי שֶׁיַּרְחִיק אֶתְכֶם מֵעָלָיו. אֲבָל לָכֶם לֹא יִתָּכֵן לוֹמַר בְּפֵרוּשׁ לְפָנָיו דָּבָר שֶׁיִּגְרֹם הָרִחוּק, אֶלָּא הוּא יָבִין זֶה מִכְּלַל דִּבְרֵיכֶם.

2 וְלַסּוֹף הוּחְלְפָה הַשִּׁיטָה, שֶׁיּוֹסֵף לֹא אָמַר לִפְנֵי פַּרְעֹה כִּי הֵמָּה רוֹעֵי צֹאן, וְאֶחָיו אָמְרוּ בְּפֵרוּשׁ ״רוֹעֵי צֹאן עֲבָדֶיךָ״. לְפִי שֶׁרָאָה שֶׁפַּרְעֹה לֹא שָׁלַח אַחֲרֵיהֶם לִקְרֹא אוֹתָם וְלֹא הָיָה חוֹשֵׁשׁ פֶּן יִקַּח מֵהֶם הַגִּבּוֹרִים לְמִלְחַמְתּוֹ, עַל כֵּן לֹא הֻצְרַךְ הוּא לְהַזְכִּיר כִּי רוֹעֵי צֹאן הֵמָּה, וְהֵמָּה אָמְרוּ בְּפֵרוּשׁ ״רוֹעֵי צֹאן עֲבָדֶיךָ״ כְּדֵי שֶׁיַּרְחִיקֵם מֵעַל גְּבוּלוֹ כָּאָמוּר, כִּי כָּךְ הִתְנָה יוֹסֵף שֶׁאֶחָד מֵהֶם יֹאמַר בְּפֵרוּשׁ כִּי הֵמָּה רוֹעֵי צֹאן, וְאֶחָד יֹאמַר סְתָם ״אַנְשֵׁי מִקְנֶה״ – אוֹ הוּא אוֹ אֶחָיו, דְּאֶלָּא לְמַאי נָפְקָא מִינָּהּ הִגִּיד יוֹסֵף לְאֶחָיו מַה שֶּׁרוֹצֶה לְדַבֵּר בִּפְנֵי פַרְעֹה, אֶלָּא כָּךְ אָמַר יוֹסֵף לְאֶחָיו: ״אִם אֲנִי אֲדַבֵּר בְּפֵרוּשׁ שֶׁרוֹעֵי צֹאן אַתֶּם, אֲזַי דַּי כְּשֶׁתֹּאמְרוּ אַתֶּם ׳אַנְשֵׁי מִקְנֶה׳, כִּי אֵינוֹ מִדֶּרֶךְ הַמּוּסָר לְהַזְכִּיר שְׁנֵי פְּעָמִים ׳רוֹעֵי צֹאן׳ כִּי הוּא נֶגֶד דָּתוֹ, וְאִם אֲנִי לֹא אוֹמַר בְּפֵרוּשׁ ׳רוֹעֵי צֹאן׳, אָז אַתֶּם תֹּאמְרוּ בְּפֵרוּשׁ״. וְכָךְ הָיָה לַסּוֹף, וּבָזֶה הוּתְּרוּ כָּל הַסְּפֵקוֹת.