כלי יקר על בראשית ל״ב

1 וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י מַלְאָכִים מַמָּשׁ. יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁדִּיֵּק מִן סְמִיכוּת שְׁלִיחוּת זֶה לְפָסוּק ״וַיִּפְגְּעוּ בוֹ מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים״ בראשית לב ב. וְיֵשׁ אוֹמְרִים רָאשֵׁי תֵּיבוֹת מַחֲנַיִם – מֵאוֹתוֹ חַיִל נָטַל יַעֲקֹב מַלְאָכִים. וְרַבֵּינוּ בְּחַיֵּי פֵּרֵשׁ שֶׁדִּיֵּק מִדִּכְתִיב ״וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים״ וְלֹא מָצִינוּ שֶׁהָלְכוּ, לְפִי שֶׁעַד שֶׁלֹּא הָלְכוּ שָׁבוּ. וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ שֶׁדִּיֵּק מִלְּשׁוֹן ״לְפָנָיו״ שֶׁלֹּא הוּזְכַּר כִּי אִם כָּאן, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר במדבר כ יד ״וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים״, וּכְתִיב במדבר כא כא ״וַיִּשְׁלַח יִשְׂרָאֵל מַלְאָכִים״, וְלֹא הוּזְכַּר ״לְפָנָיו״. אֶלָּא לְפִי שֶׁכָּאן מְדַבֵּר בְּמַלְאָכִים מַמָּשׁ שֶׁדַּרְכָּם לֵילֵךְ לְפָנָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שמות כג כג ״כִּי יֵלֵךְ מַלְאָכִי לְפָנֶיךָ״. וְרָמַז שֶׁהָיוּ לְפָנָיו תָּמִיד, אַף בִּזְמַן הֱיוֹתָם אֵצֶל עֵשָׂו, וְנִרְאוּ בִּשְׁנֵי מְקוֹמוֹת רְחוֹקִים זֶה מִזֶּה, וְזֶה לֹא יִתָּכֵן כִּי אִם בְּמַלְאָכִים מַמָּשׁ. וְאִם תִּרְצֶה לְפָרֵשׁ ״וַיָּשֻׁבוּ הַמַּלְאָכִים״ לְשׁוֹן תְּשׁוּבַת דְּבָרִים שֶׁהֵשִׁיבוּ לוֹ עַל דְּבָרָיו ״בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ״, אָז יִהְיֶה מֻכְרָח מִתּוֹכוֹ שֶׁהָיוּ מַלְאָכִים מַמָּשׁ.

1 כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עָתָּה. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: גַּרְתִּי – לֹא נַעֲשֵׂיתִי שַׂר וְחָשׁוּב, אֶלָּא גֵּר. דָּבָר אַחֵר: גַּרְתִּי – תַּרְיַ״ג מִצְוֹת שָׁמַרְתִּי. וּשְׁנֵי פֵּרוּשִׁים אֵלּוּ סוֹתְרִים זֶה אֶת זֶה, שֶׁאִם אָמַר לוֹ ״לֹא נַעֲשֵׂיתִי שַׂר״, אִם כֵּן בָּא לְפָנָיו בְּהַכְנָעָה. וְאִם אָמַר לוֹ ״תַּרְיַ״ג מִצְוֹת שָׁמַרְתִּי״, מַשְׁמָע אַדְּרַבָּא שֶׁשָּׁלַח לוֹ שֶׁאֵינוֹ יָרֵא מִמֶּנּוּ, מִצַּד שֶׁשָּׁמַר תַּרְיַ״ג מִצְוֹת וְאֵינוֹ בִּכְלַל ״וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ״ בראשית כז:מ. וְקָשֶׁה עוֹד לָמָּה קְרָאוֹ ״אֲדֹנִי״ וְאֶת עַצְמוֹ ״עֶבֶד״, וְיֶתֶר עִנְיְנֵי הַכְנָעָה שֶׁעָשָׂה לוֹ. וְעוֹד תֵּימָה עַל לְשׁוֹן הַכָּתוּב שֶׁיֹּאמַר תַּרְיַ״ג בִּלְשׁוֹן ״גַּרְתִּי״.

2 עַל כֵּן לִבִּי אוֹמֵר, שֶׁשְּׁנֵי פֵּרוּשִׁים אֵלּוּ מַרְאֶה שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד אֱמֶת, לֹא כְּמוֹ שֶׁפֵּירֵשׁ רַשִׁ״י דָּבָר אַחֵר, מַשְׁמָע שֶׁכָּל אֶחָד פֵּרוּשׁ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְזֶה בֵּאוּר הָעִנְיָן: שֶׁיַּעֲקֹב שָׁלַח לוֹ לֵאמֹר ״עִם לָבָן גַּרְתִּי״ בראשית לב:ה, לֹא נַעֲשֵׂיתִי שַׂר וְחָשׁוּב אֶלָּא גֵּר, לוֹמַר לוֹ שֶׁהַבְּרָכוֹת לֹא נִתְקַיְּמוּ בּוֹ. וְלֹא בָּא לְהַכְחִישׁ אֶת אָבִיו וְלַעֲשׂוֹת בִּרְכוֹתָיו פְּלַסְתֵּר חָלִילָה, אֶלָּא כָּךְ אָמַר: שֶׁכְּשֶׁבֵּרַךְ אוֹתִי אָבִי הָיָה סָבוּר שֶׁאֲנִי עֵשָׂו, וְעַל דַּעַת זֶה בֵּרְכַנִי. וְהָרַמָּאוּת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לֹא הוֹעִילָה לִי, כִּי ״לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ״ משלי יב:כז, אֲשֶׁר הֶאֱכִיל לְאָבִיו לְהַשִּׂיג הַבְּרָכוֹת עַל יָדָהּ. וְאֵין אָדָם נוֹגֵעַ בַּמּוּכָן לַחֲבֵרוֹ, וְהוֹלְכִים כָּל הַבְּרָכוֹת אַחַר דַּעַת אָבִי, וּבְדַעְתּוֹ הָיָה שֶׁיָּחוּלוּ עַל רֹאשׁ עֵשָׂו וְכָךְ יִהְיֶה. וְהַמּוֹפֵת עַל זֶה שֶׁהֲרֵי ״גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ״, לֹא שַׂר וְחָשׁוּב. וְאִם תֹּאמַר: לְעוֹלָם יִתְקַיְּמוּ בִּי הַבְּרָכוֹת, וּמָה שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂיתִי שַׂר וְחָשׁוּב עַד הַיּוֹם הַזֶּה, הַיְינוּ לְפִי שֶׁלֹּא קִיַּמְתִּי אֶת הַתּוֹרָה, כִּי כָךְ הוּתְנָה בִּשְׁעַת קַבָּלַת הַבְּרָכוֹת, עַל מְנָת אִם אֲקַיֵּם תַּרְיַ״ג מִצְווֹת, שֶׁנֶּאֱמַר ״וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד וּפָרַקְתָּ עֻלּוֹ״ וְגוֹ׳ בראשית כז:מ – עַל זֶה אָמַר ״גַּרְתִּי״, הֲרֵי תַּרְיַ״ג מִצְווֹת שָׁמַרְתִּי, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא נַעֲשֵׂיתִי שַׂר וְחָשׁוּב. אֶלָּא וַדַּאי שֶׁלֹּא אַהֲנוּ מַעֲשַׂי, כִּי לֹא אַהֲנֵי לָרַמַּאי בְּרַמָּאוּתוֹ, וְהַבְּרָכוֹת יָחוּלוּ עַל רֹאשׁ מִי שֶׁנִּתְכַּוֵּן אֵלָיו יִצְחָק בִּשְׁעַת אֲמִירַת הַבְּרָכוֹת. לְפִיכָךְ אָמַר ״גַּרְתִּי״ הַכּוֹלֵל שְׁנֵיהֶם: עִנְיַן גֵּרוּת, וְעִנְיַן תַּרְיַ״ג, לוֹמַר לְךָ שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁתַּרְיַ״ג מִצְווֹת שָׁמַרְתִּי, מִכָּל מָקוֹם ״גֵּר אָנֹכִי בָאָרֶץ״. דְּאִם לֹא כֵן, לָמָּה אָמַר ״גַּרְתִּי״? הָיָה לוֹ לוֹמַר ״עָבַדְתִּי״, שֶׁהֲרֵי בֶּאֱמֶת הָיָה עֶבֶד לְלָבָן, וּמוֹרֶה בְּיוֹתֵר עַל הַהֵפֶךְ מִבִּרְכַת ״הֱוֵה גְבִיר לְאַחֶיךָ״ בראשית כז:כט. אֶלָּא כְּדֵי לְהָבִין מִן לְשׁוֹן ״גַּרְתִּי״ אוֹתִיּוֹת תַּרְיַ״ג. וְאִי לָא מִסְתַּפֵינָא מֵחַבְרַי, הָיִיתִי מוֹחֵק דָּבָר אַחֵר מִן פֵּרוּשׁ רַשִׁ״י, כִּי בֶּאֱמֶת שְׁנֵי הַפְּשָׁטִים צְרִיכִין זֶה לָזֶה.

1 וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: אָדָם קוֹרֵא לְהַרְבֵּה שְׁוָרִים ״שׁוֹר״. לְפִי שֶׁאָמַר לוֹ ״כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב״ בראשית לב:ה, קָרָא אֶת עַצְמוֹ ״עֶבֶד״, לוֹמַר לוֹ שֶׁבִּרְכַת ״הֱוֵי גְבִיר לְאַחֶיךָ״ בראשית כז:כט שֶׁלְּךָ הִיא, וַאֲנִי עַבְדֶּךָ, וּמַה שֶּׁקָּנָה עֶבֶד קָנָה רַבּוֹ, וּמַה יִּתְרוֹן לִבְעָלָיו אִם הָעֶבֶד אֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה? וּבַמֶּה יִמְצָא חֵן בְּעֵינֵי אֲדוֹנָיו הָעֶבֶד הֶעָנִי? עַל כֵּן אָמַר יַעֲקֹב ״יֶשׁ לִי כֹל״ בראשית לג:יא, שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים, כִּי בָזֶה אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ, וְשֶׁלִּי שֶׁלְּךָ. זֶהוּ שֶׁאָמַר ״וָאֶשְׁלְחָה לְהַגִּיד לַאדֹנִי לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֶיךָ״ בראשית לב:ו, כִּי הָעֶבֶד הֶעָשִׁיר מוֹצֵא חֵן בְּעֵינֵי אֲדוֹנָיו יוֹתֵר מֵעֶבֶד עָנִי. וְעַל כֵּן קָרָא לִשְׁוָרִים הַרְבֵּה ״שׁוֹר״, לוֹמַר כִּי זֶה שֶׁיֵּשׁ לִי אֵינוֹ שֶׁלִּי, וְהַרְבֵּה שְׁוָרִים הֵם כְּמוֹ שׁוֹר אֶחָד, לְפִי שֶׁרְשׁוּת אֲחֵרִים עָלַי, עַל כֵּן הַכֹּל נֶחְשָׁב בְּעֵינַי לְדָבָר מוּעָט.

2 דָּבָר אַחֵר, שֶׁבָּא לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ וְלוֹמַר כְּשֵׁם שֶׁבִּרְכַת ״הֱוֵי גְבִיר לְאַחֶיךָ״ לֹא נִתְקַיְּמָה בִּי, כֵּן כָּל שְׁאָר בְּרָכוֹת לֹא נִתְקַיְּמוּ בִּי, כִּי אַבָּא אָמַר לִי ״מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ״, זוֹ אֵינָהּ לֹא מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא מִן הָאָרֶץ, זֶה לְשׁוֹן רַשִׁ״י. וְקָשֶׁה, אִם כֵּן הַבַּעֲלֵי חַיִּים מֵהֵיכָן גִּדּוּלָם, אִם מִן הָאֲוִיר אוֹ נוֹלְדוּ יֵשׁ מֵאַיִן? אֶלָּא כָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: אַבָּא אָמַר ״וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ״ בראשית כז:כח, וְוָא״ו שֶׁל ״וְיִתֶּן״ הוֹרָאָה שֶׁאֲנִי מְחֻיָּב לַעֲשׂוֹת תְּחִלָּה בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע כָּל אֲשֶׁר אֶמְצָא בְּכֹחִי לַעֲשׂוֹת, לַעֲבוֹד וְלָשֵׂאת בְּהִשְׁתַּדְּלוּת כָּל צְרָכַי. וְזֶה הַמְּעַט אֲשֶׁר אוּכַל לְהִשְׁתַּדֵּל בְּכֹחִי וְעֹצֶם יָדִי, יִשְׁלַח ה׳ בּוֹ אֶת הַבְּרָכָה בְּתוֹסֶפֶת רִבּוּי וָשֶׁפַע, עַד אֲשֶׁר זֶה הַמְּעַט אֲשֶׁר לְפָנַי יִפְרֹץ לָרֹב. וְזוֹ הִיא הַבְּרָכָה ״מִטַּל הַשָּׁמַיִם״ – כְּטַל זֶה אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִיש וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם מיכה ה:ו, כָּךְ תּוֹסֶפֶת בִּרְכַת הַשֶּׁפַע אֵינוֹ תָּלוּי בִּיגִיעַת כַּפָּיו. וְכֵן הָאָרֶץ תּוֹסִיף מִסָּלְתָּהּ וּמִשַּׁמְנָהּ רִבּוּי שֶׁפַע. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וְיִתֶּן״ בְּוָא״ו, כִּי נוֹסָף עַל מַה שֶּׁאֶשְׁתַּדֵּל בַּעֲמַל יְגִיעָתִי, יוֹסִיף ה׳ לִי מִבִּרְכָתוֹ שֶׁפַע שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַת ה׳, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב ספרי ראה קנח ״יָכוֹל אֲפִלּוּ יוֹשֵׁב וּבָטֵל, תַּלְמוּד לוֹמַר ׳בְּכֹל מִשְׁלַח יָדְךָ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה׳״. וְכָךְ עָשִׂיתִי, שֶׁלֹּא הָיִיתִי יוֹשֵׁב וּבָטֵל אֶלָּא עָבַדְתִּי וְטָרַחְתִּי הַרְבֵּה, וְנָדְדָה שְׁנָתִי מֵעֵינַי זֶה עֶשְׂרִים שָׁנָה, עַד שֶׁזֶּה הַכַּף נַחַת אֲשֶׁר בְּיָדִי מֻשָּׂג מִמְּלֹא חָפְנַיִם עָמָל וּרְעוּת רוּחַ. וְזֶה הַמְּעַט כְּכַף אִישׁ קְטַנָּה, הַכֹּל הוּא חֵלֶף עֲבוֹדָתִי וְזוֹ מִשֶּׁלִּי הוּא, אֲבָל שׁוּם תּוֹסֶפֶת בְּרָכָה לֹא רָאִיתִי כָּאן. וְאִלּוּ הָיוּ הַבְּרָכוֹת מְקֻיָּמִים בִּי שֶׁיּוֹסִיף ה׳ לִי ״מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ״ כַּאֲשֶׁר אָמַר, אִם כֵּן מִן הַדִּין הָיָה שֶׁיִּהְיוּ לִי שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים וַעֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת פִּי שְׁנַיִם כִּפְלַיִם כָּהֵנָּה וְכָהֵנָּה אֶלֶף פְּעָמִים. וּלְפִי עֵרֶךְ הַבְּרָכוֹת, כָּל אֲשֶׁר אַתָּה רוֹאֶה לִי הוּא אֵינוֹ נֶחְשָׁב כִּי אִם לְשׁוֹר אֶחָד וַחֲמוֹר אֶחָד, וְאֵין אֲנִי רוֹאֶה בְּמַעֲשֵׂה יָדַי שׁוּם רִבּוּי שֶׁפַע וּבְרָכָה, כִּי אִם מַה שֶּׁטֶּבַע הֶעָמָל מְחַיֵּב. כִּי ״עִם לָבָן גַּרְתִּי״ בראשית לב:ה וְלֹא לְחִנָּם גַּרְתִּי עִמּוֹ, כִּי אִם בַּעֲבוּר הָעֲבוֹדָה קָשָׁה אֲשֶׁר עָמַלְתִּי, וְהַכֹּל בִּשְׂכַר עֲבוֹדָתִי. אֲבָל תּוֹסֶפֶת בְּרָכָה אֵין כָּאן, כִּי בְּעֵרֶךְ הַבְּרָכוֹת אֵין זֶה כִּי אִם שׁוֹר אֶחָד.

3 וְאִם תֹּאמַר לְעוֹלָם נִתְקַיְּמוּ בְּךָ הַבְּרָכוֹת, וּמַה שֶּׁאֵין בְּיָדְךָ כִּי אִם זֶה הַמְּעַט, הַיְינוּ לְפִי שֶׁלֹּא טָרַחְתָּ בָּהֶם כִּי אִם זְמַן מוּעָט שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם, וּכְפִי טֶבַע הַטֹּרַח לֹא הָיָה מִן הַדִּין שֶׁיִּהְיֶה לְךָ כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, זוּלַת שֶׁבִּרְכַּת ה׳ מְצוּיָה בְּמַעֲשֵׂה יָדֶךָ. עַל זֶה אָמַר ״עִם לָבָן גַּרְתִּי וָאֵחַר עַד עַתָּה״ בראשית לב:ה – מִיּוֹם הֲלִיכָתִי מִמְּךָ עַד עַתָּה זֶה לִי עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּבֵיתוֹ, וּבְכָל הַטֹּרַח שֶׁל זְמַן רַב כָּזֶה לֹא מָצְאָה יָדִי כַּבִּיר, כִּי אִם זֶה הַמְּעַט אֲשֶׁר בְּיָדִי הַמּוּשָּׂג מִטֶּבַע טֹרַח הַיְגִיעָה הָרַבָּה, וְאִם כֵּן אֵין זֶה מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ בראשית כז:כח.

4 וְאִם תֹּאמַר, לְעוֹלָם לֹא עָמַלְתִּי בַּעֲבוּר כָּל זֶה כִּי אִם זְמַן מוּעָט וַיִּפְרֹץ לָרֹב מִצַּד הַבְּרָכוֹת, וּמַה שֶּׁלָּקַחְתָּ לִרְאָיָה מַאֲמַר ״וָאֵחַר עַד עָתָּה״, אֵינוֹ רְאָיָה, כִּי מַאן יֵימַר שֶׁטָּרַחְתָּ וְעָבַדְתָּ כָּל אוֹתָן הַיָּמִים, כִּי אוּלַי מִקְצָת הַיָּמִים עָבַדְתָּ וְאַחַר כָּךְ הָיִיתָ דָּר שָׁמָּה בְּלֹא עֲבוֹדוֹת, לְפִי שֶׁיָּשְׁרָה בְּעֵינֶיךָ הַיְשִׁיבָה שָׁמָּה, כִּי לִפְעָמִים קָשֶׁה עַל הָאָדָם לִפְרֹשׁ מִן אֲנָשִׁים טוֹבִים שֶׁהוּא דָּר וּמֻרְגָּל עִמָּהֶם. עַל כֵּן פֵּרֵשׁ לוֹמַר ״עִם לָבָן גַּרְתִּי״, לָבָן זֶה לָבָן הָרַמַּאי וְהַנָּבָל, אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת הָאִישׁ וּמַעֲשֵׂהוּ, וְאוֹיָה לִי כִּי גַרְתִּי מֶשֶׁךְ זְמַן רַב כָּזֶה עִם אִישׁ רַע מַעֲלָלִים. וְלָמָּה אִחַרְתִּי עַד עַתָּה, אֵין זֶה כִּי אִם הַהֶכְרֵחַ הֱבִיאַנִי עַד הֲלוֹם, כִּי בְּכָל טֹרַח זְמַן רַב זֶה לֹא הִשִּׂיגָה יָדִי כִּי אִם זֶה הַמְּעַט אֲשֶׁר לְפָנַי.

5 וְאִם תֹּאמַר, לְכָךְ עִכַּבְתִּי זְמַן רַב זֶה, לְפִי שֶׁחֵן מָקוֹם עַל יוֹשְׁבָיו וְהָיִיתִי שָׁמָּה תּוֹשָׁב, עַל כֵּן הָיְתָה הַפְּרֵדָה קָשָׁה עָלַי. עַל זֶה אָמַר ״גַּרְתִּי״ – גֵּר הָיִיתִי שָׁמָּה וְלֹא תּוֹשָׁב, וְהָיִיתִי מִתְגּוֹרֵר בְּשָׂדוֹת וִיעָרוֹת, וְאִם כֵּן חֵן מָקוֹם עַל יוֹשְׁבָיו אֵין כָּאן, וְחֵן בְּעָלָיו גַּם כֵּן אֵין כָּאן, כִּי לָבָן שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ, וְאַף עַל פִּי כֵן עִכַּבְתִּי שָׁמָּה זְמַן רַב כָּזֶה, וְאַף עַל פִּי כֵן ״וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר״, כִּי בְּעֵרֶךְ הַבְּרָכוֹת הַכֹּל נֶחְשָׁב לְשׁוֹר אֶחָד, וְאֵין כָּאן בְּרָכָה כִּי אִם מַה שֶּׁטֶּבַע הֶעָמָל מְחַיֵּב. וְאִם כֵּן שׁוּם בְּרָכָה לֹא נִתְקַיְּמָה בִּי, לֹא בִּרְכַת ״הֱוֵי גְבִיר״ כִּי גֵּר אָנֹכִי, וְלֹא בִּרְכַת רִבּוּי שֶׁפַע הַבָּא מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, כִּי זֶה הַכֹּל מִצַּד הֶעָמָל וְלֹא מִצַּד רִבּוּי בְּרָכָה הַבָּאָה מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ מִנְחָה לְעֵשָׂו״ בראשית לב:יד – הֶרְאָה לוֹ כְּאִלּוּ כָּל אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ אֵינוֹ מִן הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ, כִּי אִם מִן הַבָּא בְּיָדוֹ, דְּהַיְנוּ מִמַּה שֶּׁבָּא לוֹ מִכֹּחוֹ וַעֲמַל יָדוֹ, וְלֹא בָּא לוֹ בְּתוֹסֶפֶת שֶׁפַע בִּרְכַת ה׳. וְרָמַז דָּבָר זֶה לְעֵשָׂו בְּמַה שֶּׁצִּוָּה אֶת שְׁלוּחָיו לְהָשִׁיב עַל שְׁאֵלַת ״לְמִי אַתָּה וְגוֹ׳ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב״, וְאֵיךְ יֹאמְרוּ ״לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב״, הֲרֵי ״לַה׳ הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ״ תהלים כד:א, הָיָה לָהֶם לוֹמַר כִּי מֵאֵת ה׳ הָעֲבָדִים הָהֵם נְתוּנִים לְיַעֲקֹב. אֶלָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבִין שֶׁבָּאוּ לוֹ הָעֲבָדִים מִצַּד תּוֹסֶפֶת בִּרְכַת ה׳, כִּי אִם מִצַּד עֲמָלוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. וּבְכָל זֹאת חָלִילָה מִלּוֹמַר שֶׁיַּעֲקֹב תָּלָה הַיְכֹלֶת בְּכֹחוֹ וְעֹצֶם יָדוֹ, אֶלָּא שֶׁמִּפְּנֵי הַיִּרְאָה הוֹצִיא שֶׁקֶר מִפִּיו. וּבְהִתְוַדּוֹתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אָמַר הֵפֶךְ זֶה מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר בְּסָמוּךְ בְּפָסוּק ״קָטֹנְתִּי״ בראשית לב:יא.

1 בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ אֶל עֵשָׂו. אָמְרוּ לוֹ הַשְּׁלוּחִים: אַתָּה אָמַרְתָּ אֵלָיו ״כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב״, כְּמוֹדֶה לוֹ עַל הַבְּרָכוֹת לוֹמַר אַתָּה אַבִּיר הַגְּבִיר וַאֲנִי עַבְדֶּךָ, אֲבָל עֵשָׂו לֹא קִבֵּל זֶה וְאָמַר אֵינוֹ עֶבֶד כִּי אִם אָחִי הוּא. זֶהוּ שֶׁאָמְרוּ ״בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ״, וְזֶה לְפִי דְּבָרָיו שֶׁל עֵשָׂו שֶׁאָמַר ״אָחִי הוּא״ וְלֹא ״עַבְדִּי״. כִּי בָּזֶה גִּלָּה לָנוּ שֶׁאֵין לִבּוֹ שָׁלֵם עִמָּךְ, וְלֹא זוֹ שֶׁאֵינוֹ שָׁלֵם אִתָּךְ אֶלָּא גַּם הוּא הוֹלֵךְ לִקְרָאתְךָ, וְאֵין זֶה כִּי אִם לְהִלָּחֵם עִמָּךְ, וּרְאָיָה עַל זֶה כִּי אַרְבַּע מֵאוֹת אִישׁ עִמּוֹ וְאֵין זֶה כִּי אִם לְמִלְחָמָה. דָּבָר אַחֵר: ״בָּאנוּ אֶל אָחִיךָ״ כְּמַרְאֵה עִנְיְנֵי אַחְוָה וְאַהֲבָה, אָמְנָם גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה אָנוּ רוֹאִין בְּהֵפֶךְ זֶה, כִּי הוּא יוֹצֵא לִקְרָאתְךָ, עַל כֵּן אָנוּ נְבוּכִים בַּדָּבָר. וּמִטַּעַם זֶה אָמַר יַעֲקֹב ״הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו״ בראשית לב:יב, שֶׁהוּא מַרְאֶה אֶת עַצְמוֹ כְּאָח, וּבֶאֱמֶת הוּא עֵשָׂו בְּרִשְׁעוֹ וְצַיָּד הָרַמַּאי. וַ״ה׳ לִי בְּעֹזְרָי״ תהלים קיח:ז מֵהַמַּרְאִים אֶת עַצְמָם כְּעוֹזְרִים וְאוֹהֲבִים, וְהַשִּׂנְאָה כְּבוּשָׁה בְּלִבָּם.

1 וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ. בְּיִרְאָה זוֹ יָצְאוּ כָּל הַמְפָרְשִׁים לִלְקוֹט וְלֹא מָצְאוּ טַעַם נָכוֹן לָמָּה זֶּה וְעַל מָה זֶּה הָיָה מִתְיָרֵא, אַחַר שֶׁהִבְטִיחוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא פַּעֲמַיִם לְשָׁמְרוֹ: פַּעַם רִאשׁוֹן בְּמַרְאֵה הַסֻּלָּם נֶאֱמַר ״וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ״ בראשית כח:טו, פַּעַם שֵׁנִי בִּהְיוֹתוֹ בְּבֵית לָבָן נֶאֱמַר ״שׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ״ בראשית לא:ג. וּמַה שֶּׁפֵּרְשׁוּ שֶׁהָיָה יָרֵא פֶּן יִגְרֹם הַחֵטְא, יְמָאֵן הַשֵּׂכֶל לְקַבֵּל דַּעַת זֶה, כִּי זֶה שְׁמוֹנָה יָמִים שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ בְּבֵית לָבָן ״שׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתְּךָ״, וְכִי יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת לוֹמַר שֶׁבֵּינֵי בֵּינֵי נִתְקַלְקֵל וְחָטָא חֲטָאָה גְדוֹלָה שֶׁגָּרְמָה לוֹ לְבַטֵּל יִעּוּד זֶה? וּמַהֲרִי״א נִתְחַבֵּט מְאֹד בְּקֻשְׁיָא זוֹ.

2 וְהַקָּרוֹב אֵלַי לוֹמַר בְּהֶתֵּר סָפֵק זֶה, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סוטה מא: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: כָּל הַמַּחֲנִיף לַחֲבֵרוֹ לְסוֹף נוֹפֵל בְּיָדוֹ כוּ׳, וּכְמוֹ כֵן כָּאן יַעֲקֹב הִרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁחָטָא בָּזֶה שֶׁהֶחֱנִיף לָרָשָׁע וְאָמַר ״כֹּה אָמַר עַבְדְּךָ יַעֲקֹב״ בראשית לב:ה, וְכֵן תָּפְשׂוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עַל יַעֲקֹב כִּדְמַסִּיק בראשית רבה עה:ב ״עֵשָׂו לְדַרְכּוֹ הוּא הוֹלֵךְ כוּ׳, וְיַעֲקֹב עָשָׂה קֹדֶשׁ חוֹל וְקָרָא לְעֵשָׂו אֲדוֹנִי״ מִצַּד הַחֲנֻפָּה שֶׁהֶחֱנִיף לָרָשָׁע. עַל כֵּן הָיָה מִתְיָרֵא, כִּי יָדַע יַעֲקֹב שֶׁכָּךְ הִיא הַמִּדָּה שֶׁכָּל הַמַּחֲנִיף לָרָשָׁע לְסוֹף נוֹפֵל בְּיָדוֹ, עַל כֵּן נֶאֱמַר ״וַיִּירָא יַעֲקֹב״ בראשית לב:ח. וּלְפִי שֶׁיַּעֲקֹב בְּלִי סָפֵק הָיוּ בְּיָדוֹ זְכֻיּוֹת כָּל כָּךְ הַרְבֵּה שֶׁיִּהְיוּ מַכְרִיעוֹת עַל עָוֹן זֶה, מִכָּל מָקוֹם הָיָה צַר לוֹ שֶׁיְּנַכּוּ לוֹ מִזְּכֻיּוֹתָיו עַל יְדֵי שֶׁיַּצִּילֵהוּ מֵעֵשָׂו אָחִיו, לְכָךְ נֶאֱמַר ״וַיֵּצֶר לוֹ״ בראשית לב:ח.

3 וְיֵשׁ אוֹמְרִים, ״וַיִּירָא יַעֲקֹב״ שֶׁמָּא יַהֲרוֹג אוֹתוֹ עֵשָׂו, ״וַיֵּצֶר לוֹ״ שֶׁהָיָה מֵצֵר עַל מִיתַת אָבִיו יִצְחָק, שֶׁהֲרֵי עֵשָׂו אָמַר ״יִקְרְבוּ יְמֵי אֵבֶל אָבִי וְאַהַרְגָה אֶת אָחִי״ בראשית כז:מא, עַל כֵּן חָשַׁב מֵאַחַר שֶׁעֵשָׂו יוֹצֵא לִקְרָאתוֹ וַדַּאי כְּבָר מֵת אָבִיו. כָּךְ מַסִּיק בְּסֵפֶר תּוֹלְדוֹת יִצְחָק. וְנִרְאֶה לִי לְיַשֵּׁב בָּזֶה מַה שֶּׁנֶּאֱמַר לְעֵיל בראשית לא:מב ״וּפַחַד יִצְחָק״, וְכָאן אָמַר ״אֱלֹהֵי אָבִי יִצְחָק״, וַהֲרֵי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְיַחֵד שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ עַל הַצַּדִּיקִים בְּחַיֵּיהֶם תנחומא תולדות ז, וְלָמָּה אָמַר כָּאן ״אֱלֹהֵי אָבִי יִצְחָק״? אֶלָּא שֶׁלְּפִי שֶׁעַכְשָׁיו הָיָה סָבוּר שֶׁאָבִיו יִצְחָק מֵת, מֵאַחַר שֶׁעֵשָׂו יוֹצֵא לִקְרָאתוֹ לְהָרְגוֹ. וּלְפִי זֶה אֵין אָנוּ צְרִיכִין לְפֵרוּשׁ רַשִׁ״י בָּזֶה שֶׁפֵּרֵשׁ בִּשְׁנֵי הַבְטָחוֹת אָנֹכִי בָּא כוּ׳.

4 וְיֵשׁ אוֹמְרִים, שֶׁשֵּׁם אֱלֹהִים הַמּוֹרֶה עַל מִדַּת הַדִּין הִזְכִּיר דַּוְקָא בַּאֲבוֹתָיו, כִּי יַסְפִּיק לוֹ זְכוּת אָבוֹת שֶׁיּוּכַל לַעֲמוֹד גַּם בְּמִדַּת הַדִּין, אֲבָל זְכוּתוֹ קָטָן עַד שֶׁמִּצַּד עַצְמוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲמוֹד כִּי אִם בְּמִדַּת רַחֲמִים, לְכָךְ נֶאֱמַר ״ה׳ הָאוֹמֵר אֵלַי״, אֲבָל בְּמִדַּת הַדִּין אֵינִי יָכוֹל לַעֲמוֹד כִּי אֵין בְּיָדִי זְכֻיּוֹת כָּל כָּךְ, שֶׁהֲרֵי ״קָטֹנְתִּי מִכָּל הַחֲסָדִים״ בראשית לב:יא, כִּי קִבַּלְתִּי שָׂכָר גָּדוֹל יוֹתֵר מִמַּעֲשַׂי, כִּי גָּבְרוּ חַסְדֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ עַל כָּל מַעֲשָׂיו, נִמְצָא שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו קְטַנִּים מֵחֲסָדָיו, וּכְדִכְתִיב תהלים קיז ב ״כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ״.

1 קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים. נִרְאִין הַדְּבָרִים שֶׁיַּעֲקֹב הִזְכִּיר לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שְׁנֵי הַבְטָחוֹת, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִׁ״י, וְאָמַר כְּשֵׁם שֶׁקִיַּמְתָּ לִי הַבְטָחָה אַחַת כָּךְ תְּקַיֵּם לִי גַּם הַשְּׁנִיָּה, כִּי הַבְטָחָה רִאשׁוֹנָה הָיְתָה עַל הַשְּׁמִירָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת״ בראשית כח:טו, וְאַחַר שֶׁכְּבָר הֻבְטַח עַל הַשְּׁמִירָה וְשֶׁיְּשִׁיבוֹ אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ, אִם כֵּן מָה זֶה שֶׁהֻצְרַךְ לְהַבְטִיחוֹ שֵׁנִית בְּבֵית לָבָן ״שׁוּב אֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֶּךָ וְאֶהְיֶה עִמָּךְ״ בראשית לא:ג, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁהַבְטָחָה זוֹ לֹא נֶאֶמְרָה עַל הַשְּׁמִירָה מִכָּל רָע בְּסוּר מֵרָע, רְצוֹנִי לוֹמַר לְהָסִיר מִמֶּנּוּ הָרָעָה, אֶלָּא הַבְטָחָה זוֹ בַּעֲשֵׂה טוֹב, דְּהַיְנוּ לְהֵיטִיב עִמּוֹ, לְכָךְ אָמַר כָּאן בִּמְקוֹם ״וְאֶהְיֶה עִמָּךְ״ ״וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ״, וְהוּא פֵּרוּשׁ עַל ״וְאֶהְיֶה עִמָּךְ״.

2 וְהִנֵּה בְּעִנְיַן הַהֲטָבָה, הָיָה לוֹ לוֹמַר ״וְאֵיטִיבָה לָךְ״, אֶלָּא שֶׁנָּקַט ״עִמָּךְ״, לְהוֹרוֹת שֶׁבְּעִנְיַן קַבָּלַת הַטּוֹבוֹת צָרִיךְ לִהְיוֹת בְּעָלָיו עִמּוֹ בִּמְלַאכְתּוֹ, כִּי הָאָדָם צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע כָּל אֲשֶׁר יִמְצָא בְכֹחוֹ לַעֲשׂוֹת, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִגְמוֹר עַל יָדוֹ וְיוֹסִיף לוֹ שֶׁפַע בְּרָכָה, כִּמְבֹאָר לְמַעְלָה בַּפָּסוּק ״וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר״ בראשית לב:ו, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְאֵיטִיבָה עִמָּךְ״ בראשית לב:יג. וְזוֹ הִיא הַהַבְטָחָה הַשְּׁנִיָּה שֶׁהִבְטִיחַ לִשְׁלוֹחַ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמָיו, וְעַל זוֹ הַהַבְטָחָה אָמַר דֶּרֶךְ הַנִּרְאֶה שֶׁנִּתְקַיְּמָה כְּבָר, וְאָמַר ״קָטֹנְתִּי מִכֹּל הַחֲסָדִים״ בראשית לב:יא, כִּי קָטָן יַעֲקֹב וְדַל כֹּחוֹ מִלִּתְלוֹת כָּל מְצִיאַת הוֹנוֹ וּרְכוּשׁוֹ בְּכֹחוֹ וְעֹצֶם יָדוֹ, אֶלָּא וַדַּאי שֶׁחֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם, הוּא עָשָׂה לוֹ אֶת הַחַיִל הַזֶּה.

3 וְהָרְאָיָה עַל זֶה, ״כִּי בְמַקְלִי עָבַרְתִּי אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה״ בראשית לב:יא, וְהָיִיתִי רֵיקָם מִכֹּל, כִּי לֹא הָיָה בְּיָדִי מְאוּמָה כִּי אִם מַקְלִי, ״וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת״. בְּאָמְרוֹ ״וְעַתָּה״ הוֹרָה שֶׁדּוֹמֶה לוֹ כְּאִלּוּ עָשָה אֶת כָּל הַחַיִל הַזֶּה עַתָּה כְּהֶרֶף עַיִן, כִּי אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה עָבַד בִּשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו וְשֵׁשׁ שָׁנִים בְּצֹאנָיו, וּכְשֶׁאָמַר לוֹ לָבָן ״נָקְבָה עָלַי שְׂכָרְךָ וְאֶתֵּנָה״ בראשית ל:כח, בִּזְמַן מוּעָט עָשָה חַיִל וּרְכוּשׁ גָּדוֹל זֶה, אֲשֶׁר כְּפִי הַטֶּבַע לֹא הָיָה אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג הוֹן עָתֵק זֶה בִּזְמַן מוּעָט אֲשֶׁר כָּזֶה, אִם לֹא כִּי יַד ה׳ עָשְׂתָה זֹּאת. וְאַף עַל פִּי שֶׁיַּעֲקֹב שָׁלַח לְעֵשָׂו בְּהֵפֶךְ זֶה מַמָּשׁ, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה בַּפָּסוּק ״וַיְהִי לִי שׁוֹר וַחֲמוֹר״ בראשית לב:ו, כִּחֵשׁ לוֹ מֵחֲמַת יִרְאָה לְהוֹצִיא דָּבָר שֶׁקֶר מִפִּיו לוֹמַר לוֹ שֶׁטָּרַח בְּצֹאנוֹ כָּל מֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים שָׁנָה, אֲבָל הָאֱמֶת אֵינוֹ כֵן, כִּי חָלִילָה מִלּוֹמַר שֶׁיַּעֲקֹב יֹאמַר ״כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה״ דברים ח:יז. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וְעַתָּה הָיִיתִי לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת״ כְּהֶרֶף עַיִן, כִּי אִלּוּ הָיָה לוֹ צֹאן וּבָקָר בְּעָבְרוֹ כְּבָר אֶת הַיַּרְדֵּן, הָיִיתִי אוֹמֵר שֶׁנִּתְוַסֵּף רְכוּשׁוֹ בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע. אֲבָל עַכְשָׁיו שֶׁהוֹדָה שֶׁבְּמַקְלוֹ לְבַד עָבַר אֶת הַיַּרְדֵּן, אִם כֵּן אֵימָתַי נַעֲשָׂה כָּל הַכָּבוֹד הַזֶּה יֵשׁ מֵאַיִן? וַדַּאי מֵאֵת ה׳ הָיְתָה זֹּאת. עַל כֵּן בִּקֵּשׁ: כְּשֵׁם שֶׁקִּיַּמְתָּ לִי הַבְטָחָה שְׁנִיָּה זוֹ, כָּךְ תְּקַיֵּם לִי גַּם אֶת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁהִבְטַחְתַּנִי עַל הַשְּׁמִירָה, וְ״הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי מִיַּד עֵשָׂו כִּי יָרֵא אָנֹכִי אֹתוֹ״ בראשית לב:יב. וּמִלַּת ״אֹתוֹ״ מְיֻתֶּרֶת, אֶלָּא שֶׁרָמַז אֶל אוֹתוֹ עָוֹן שֶׁחָטָא בְּמָה שֶׁהֶחֱנִיף לָרָשָׁע וְהָפַךְ קֹדֶשׁ לְחֹל, וְ״אוֹתוֹ״ קָאֵי עַל הֶעָוֹן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁעַל עַצְמוֹ לֹא נִתְיָרֵא, כִּי כְּבָר הֻבְטַח בִּשְׁמִירָה, זוּלַת שֶׁהָיָה יָרֵא פֶּן יָבֹא ״וְהִכַּנִי אֵם עַל בָּנִים״ בראשית לב:יב, כִּי הֵמָּה לֹא הֻבְטְחוּ בִּשְׁמִירָה.

1 וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ כְּחוֹל הַיָּם. הַבְטָחָה זוֹ נֶאֶמְרָה לְאַבְרָהָם בְּמַעֲשֵׂה הָעֲקֵדָה, וְשָׁם הִזְכִּיר הַכּוֹכָבִים וְהַחוֹל, וּכְפִי הַנִּרְאֶה שֶׁהַכּוֹכָבִים יֵשׁ בָּהֶם הָרִבּוּי וְהַמַּעֲלָה, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּחוֹל שֶׁאֵין בּוֹ כִּי אִם הָרִבּוּי לְבַד. וְאִם כֵּן לָמָּה לֹא הִזְכִּיר כָּאן יַעֲקֹב בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁהִמְשִׁילָם לַכּוֹכָבִים הַקַּיָּמִים לָעַד, וְזֶה יוֹתֵר קָרוֹב אֶל הָעִנְיָן אֲשֶׁר עָלָיו מִתְפַּלֵּל שֶׁיִּתְקַיְּמוּ וְלֹא יֹאבְדוּ עַל יְדֵי עֵשָׂו? וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁלְּפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִמְשְׁלוּ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים: לְעָפָר, וּלְחוֹל, וּלְכוֹכָבִים. וְזֶהוּ כִּי בִּזְמַן הַשַּׁלְוָה וְהַהַצְלָחָה נִמְשְׁלוּ לַכּוֹכָבִים, ״יָרוּם וְנִשָּׂא וְגָבַהּ מְאֹד״ ישעיהו נב:יג, ״וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד״ דניאל יב:ג, וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י בַּפָּסוּק ״וְהִנְּכֶם הַיּוֹם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב״ דברים א י. וּבִזְמַן הַשִּׁפְלוּת שֶׁהֵם כְּעָפָר לָדוּשׁ, נֶאֱמַר ״וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ וּפָרַצְתָּ״ וְגוֹ׳ בראשית כח:יד. וְזֶה הַבְטָחָה שֶׁיִּהְיוּ בְּמִצְרַיִם כְּעָפָר שֶׁהַכֹּל חוֹרְשִׁים עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב תהלים קכט ג ״עַל גַּבִּי חָרְשׁוּ חֹרְשִׁים״, בְּאוֹתוֹ זְמַן יַעֲלוּ מִשֵּׁפֶל מַצָּבָם וְיִפְרְצוּ יָמָּה וָקֵדְמָה, מֵהֵפֶךְ אֶל הֵפֶךְ, כַּמְבֹאָר לְמַעְלָה פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא כח יד. וּבַזְּמַן הַמְמֻצָּע בֵּין שְׁנֵיהֶם, דְּהַיְנוּ בִּזְמַן שֶׁאֵין לָהֶם מְנוּחָה מִן הָאוֹיְבִים הָרוֹדְפִים הָעוֹמְדִים עֲלֵיהֶם לְכַלּוֹתָם וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצִּילָם מִיָּדָם, נִמְשְׁלוּ לְחוֹל זֶה שֶׁכָּל גַּלֵּי הַיָּם עוֹמְדִים לְהָצִיף אֶת הָעוֹלָם, וּבְהַגִּיעָם לַחוֹל הֵם נִשְׁבָּרִים וְלֹא יוּכְלוּ לַעֲבֹר אֶת הַחוֹל. כָּךְ הָאֻמּוֹת הַקָּמִים עַל יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב תהלים מב ח ״כָּל מִשְׁבָּרֶיךָ וְגַלֶּיךָ עָלַי עָבָרוּ״, אֵינָן יְכוֹלִין לְיִשְׂרָאֵל לְכַלּוֹתָם. וּמִטַּעַם זֶה נִמְשְׁלוּ יִשְׂרָאֵל לַחוֹל. עַל כֵּן הִזְכִּיר בִּתְפִלָּתוֹ עִנְיַן הַבְטָחַת הַחוֹל לְהַצִּילוֹ מִיַּד הָרוֹדֵף עֵשָׂו, וְשֶׁלֹּא יוּכַל לוֹ, כְּחוֹל זֶה שֶׁלֹּא יוּכְלוּ לוֹ הַגַּלִּים, כָּךְ לֹא יוּכַל עֵשָׂו לוֹ.

1 וַיִּקַּח מִן הַבָּא בְיָדוֹ וְגוֹ׳. לְמַעְלָה פֵּרַשְׁתִּי שֶׁנֶּאֱמַר זֶה כְּפִי מַה שֶׁהֶרְאָה בַּנִּגְלֶה לְעֵשָׂו, כִּי כָל זֶה אֵינוֹ לֹא מִן הַשָּׁמַיִם וְלֹא מִן הָאָרֶץ, כִּי אִם מִן הַבָּא בְּיָדוֹ מֵעֲמָלוֹ וְכֹחוֹ וְעֹצֶם יָדוֹ. אַךְ כְּפִי הָאֱמֶת הוֹדָה יַעֲקֹב כִּי ה׳ הוּא הַנּוֹתֵן לוֹ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת חָיִל, וְזֶה הַמְעַט אֲשֶׁר בָּא בְּיָדוֹ מֵעֲמַל יָדוֹ יִפְרֹץ לָרֹב וּבִרְכַּת ה׳ הִיא תַעֲשִׁיר, וְעָמָל הוּא בְּעֵינֵי יַעֲקֹב לָתֵת מִבִּרְכַּת ה׳ לְרָשָׁע זֶה, כִּי תּוֹסֶפֶת שֶׁפַע זֶה מִמָּקוֹם קָדוֹשׁ מִתְהַלֵּךְ וְאֵין רָשָׁע זֶה כְּדַאי לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בּוֹ. אַךְ לְפִי שֶׁהָיָה מְעֹרָב בְּתוֹךְ זֶה גַּם זֶה הַמְעַט אֲשֶׁר בָּא בְּיָדוֹ בְּדֶרֶךְ הַטֶּבַע וּשְׂכַר עֲמָלוֹ, מִן אוֹתוֹ חֵלֶק חָשַׁב יַעֲקֹב שֶׁמֻּתָּר לִקַּח וְלִשְׁלֹחַ לָרָשָׁע מִנְחָה, לְכָךְ נֶאֱמַר ״מִן הַבָּא בְיָדוֹ״.

2 וְיֵשׁ אוֹמְרִים, מִן הַבָּא בְּיָדוֹ דַּוְקָא, הַבְּהֵמוֹת שֶׁהֵם בְּיָדוֹ וּבִרְשׁוּתוֹ שָׁלַח לוֹ מִנְחָה, אֲבָל לֹא הָרוֹעִים, לְפִי שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ וְנִשְׁתַּחְרְרוּ וְאֵינָם בְּיָדוֹ שֶׁל יַעֲקֹב. לְכָךְ נֶאֱמַר ״כִּי יִשְׁאָלְךָ עֵשָׂו לְמִי אַתָּה וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ״ בראשית לב:יח, כִּי אוּלַי יַחֲשׁוֹב שֶׁאֲנִי שׁוֹלֵחַ לוֹ מִנְחָה הַבְּהֵמוֹת עִם הָרוֹעִים, וְאָמַרְתָּ ״לְעַבְדְּךָ״ בראשית לב:יט – וְזֶה תְּשׁוּבָה עַל שְׁאֵלַת ״לְמִי אַתָּה״, לוֹמַר הָרוֹעִים אֵינָם לְךָ, זוּלַת הַמִּנְחָה שְׁלוּחָה לַאדֹנִי.

1 וַאֲמַרְתֶּם גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ. יֵשׁ כָּאן שְׁאֵלָה גְדוֹלָה, מֵאַחַר שֶׁאָמַר לְכַת שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית ״כַּדָּבָר הַזֶּה תְּדַבְּרוּן״, מַשְׁמָע מִזֶּה שֶׁכָּל מַה שֶּׁדִּבְּרוּ הָרִאשׁוֹנִים תְּדַבְּרוּן גַּם אַתֶּם, וְאִם כֵּן לָמָּה הָיָה צָרִיךְ לְהוֹצִיא מִן הַכְּלָל וְלִפְרֹט ״וַאֲמַרְתֶּם גַּם הִנֵּה עַבְדְּךָ יַעֲקֹב אַחֲרֵינוּ״, כִּי כְּבָר נֶאֱמַר זֶה לְכַת רִאשׁוֹנָה שֶׁיֹּאמְרוּ כֵן, וּכְשֶׁאָמַר לְכַת שְׁנִיָּה וּשְׁלִישִׁית ״כַּדָּבָר הַזֶּה תְּדַבְּרוּן״ וְגוֹ׳, בְּוַדַּאי כָּלַל בָּזֶה מַה שֶּׁאָמְרָה כַּת רִאשׁוֹנָה, וְגַם זֶה בִּכְלָל, וְלָמָּה חָזַר לוֹמַר לַשְּׁנִיָּה ״וַאֲמַרְתֶּם גַּם הִנֵּה״ וְגוֹ׳?

2 תְּשׁוּבָה לַדָּבָר. כִּי אָמַר יַעֲקֹב: כִּי יִפְגָּשְׁךָ עֵשָׂו אָחִי וּשְׁאֵלְךָ שְׁלֹשָׁה שְׁאֵלוֹת: ״לְמִי אַתָּה?״, ״וְאָנָה תֵלֵךְ?״, ״וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ?״, אַתָּה תָּשִׁיב לוֹ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. לְמִי אַתָּה? ״וְאָמַרְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיַעֲקֹב״. וְאָנָה תֵלֵךְ? לְהוֹלִיךְ הַמִּנְחָה, כִּי ״מִנְחָה הִיא שְׁלוּחָה״. וּלְמִי אֵלֶּה לְפָנֶיךָ? לְמִי הִיא שְׁלוּחָה? ״לַאדֹנִי לְעֵשָׂו״. וְנוֹסָף עַל שָׁלֹשׁ שְׁאֵלוֹת אֵלּוּ, אַף אִם לֹא יִשְׁאָלְךָ ״הֵיכָן הוּא יַעֲקֹב?״, מִכָּל מָקוֹם תֹּאמַר לוֹ מֵעַצְמְךָ ״גַּם הִנֵּה הוּא אַחֲרֵינוּ״, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵרַע בְּעֵינָיו עַל מָה שֶׁאֲנִי מְכַבְּדוֹ עַל יְדֵי צִירִים שְׁלוּחִים וְאֵין אֲנִי הוֹלֵךְ בְּעַצְמִי לְהַקְבִּיל פָּנָיו. וּכְשֶׁאָמַר יַעֲקֹב לַשְּׁנִיָּה וְלַשְּׁלִישִׁית ״כַּדָּבָר הַזֶּה תְּדַבְּרוּן״, פְּשִׁיטָא שֶׁהֵם צְרִיכִים לְהָשִׁיב עַל שְׁלֹשׁ שְׁאֵלוֹתָיו, הֵן מִצַּד שֶׁאִם אֶחָד מִשְּׁלֹשׁ אֵלֶּה לֹא יָשִׁיב, בָּטֵל כָּל הַשְּׁלִיחוּת שֶׁל אוֹתוֹ כַּת. שֶׁאִם לֹא יָבֹא מִיַּעֲקֹב, אוֹ לֹא יֵלֵךְ אֶל עֵשָׂו, אוֹ יָבֹא וְיֵלֵךְ אֲבָל מִנְחָה זוֹ אֵינָהּ לְעֵשָׂו, אִם כֵּן בַּמֶּה יְכַפֵּר פָּנָיו עַל יְדֵי כַּת זֶה? אֲבָל מַאֲמַר ״וְהִנֵּה גַּם הוּא אַחֲרֵינוּ״ אֵינוֹ תְּשׁוּבָה עַל שְׁאֵלוֹתָיו, גַּם אֵין קַבָּלַת הַמִּנְחָה תְּלוּיָה בָּזֶה כָּל כָּךְ, כִּי בֵּין יָבֹא בֵּין לֹא יָבֹא, סוֹף סוֹף הַמִּנְחָה הִיא שְׁלוּחָה, וְאֵין זֶה כִּי אִם הַגָּדַת דְּבָרִים נוֹסָף עַל שְׁאֵלוֹתָיו. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא: מֵאַחַר שֶׁכַּת רִאשׁוֹנָה כְּבָר הִגִּידָה שֶׁיַּעֲקֹב יָבֹא אַחֲרֵינוּ, אֵין צֹרֶךְ שֶׁגַּם כַּת שְׁנִיָּה תַּגִּיד שֶׁגַּם הוּא אַחֲרֵינוּ, כִּי הַגָּדָה זוֹ מְיֻתֶּרֶת. עַל כֵּן הֻצְרַךְ יַעֲקֹב לְפָרֵט שֶׁגַּם כַּת שְׁנִיָּה תֹּאמַר ״וְהִנֵּה גַם הוּא אַחֲרֵינוּ״. טַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר, כִּי הָיָה יָרֵא פֶּן יִהְיֶה כַּת רִאשׁוֹנָה בְּעֵינָיו שַׁקְרָנִים, כִּי בְּאָמְרָם ״וְהִנֵּה גַם הוּא אַחֲרֵינוּ״, יָבִין מִדִּבְרֵיהֶם שֶׁתֵּכֶף וּמִיָּד בְּאוֹתָהּ כַּת שֶׁאַחֲרֶיהָ יָבֹא יַעֲקֹב. וּכְשֶׁיִּרְאֶה שֶׁאֵינוֹ בָּא עִם כַּת שְׁנִיָּה, יֹאמַר שֶׁכַּת רִאשׁוֹנָה הָיוּ בִכְזִיב בְּאָמְרָם ״וְהִנֵּה גַּם הוּא אַחֲרֵינוּ״. עַל כֵּן צִוָּה שֶׁגַּם כַּת שְׁנִיָּה תֹּאמַר ״וְהִנֵּה גַם הוּא אַחֲרֵינוּ״, וּמֵעֶצֶם הַטַּעַם הַזֶּה צִוָּה גַּם לְכַת שְׁלִישִׁית לוֹמַר כֵּן.

1 וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר. בְּעִנְיַן הִתְאַבְּקוּת עִם יַעֲקֹב רַבּוּ הַדֵּעוֹת, הֵן קָצְרָה אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת מִלְּהַעֲלוֹת עָלֶיהָ כָּל דֵּעוֹת הַמְפָרְשִׁים. אָמַרְתִּי, הֲלֹא לֵאלֹהִים פִּתְרוֹנִים, אֶעֱנֶה גַּם אֲנִי חֶלְקִי וְאוֹמַר: אַחַר שֶׁהִסְכִּימוּ רֹב הַמְפָרְשִׁים שֶׁמַּלְאָךְ זֶה הוּא סַמָּאֵל שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו הַנִּקְרָא סַמָּאֵל עֵשָׂו, כִּי כָל חֶפְצוֹ וְיִשְׁעוֹ לְסַמֵּא עֵינֵי הָאָדָם וּלְהַכּוֹתוֹ בְּעִוָּרוֹן וְלַעֲשׂוֹתוֹ סוּמָא מֵעַיִן הַשִּׂכְלִי, עַד אֲשֶׁר לֹא יוּכַל הָרוֹאֶה לִרְאוֹת בְּמַרְאוֹת הָאֱמֶת לָבוֹא וְלִרְאוֹת פְּנֵי ה׳ וְלָבוֹא בְּסוֹד ה׳ לִירֵאָיו בְּסִתְרֵי הַתּוֹרָה, כִּי הוּא שָׂטָן, הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, הוּא יֵצֶר הָרָע בבא בתרא טז.. וְרֶמֶז לַדָּבָר, כִּי סַמָּאֵל שׁוּתָפוֹ שֶׁל עֲנָבִ״ים בְּאַלְפָ״א בֵּיתָ״א אוֹתִיּוֹת שְׁנִיּוֹת, כִּי כְּמוֹ שֶׁהַיַּיִן הַיּוֹצֵא מִן הָעֲנָבִים כְּשֶׁהוּא מְשַׁכֵּר אֶת הָאָדָם הֲרֵי הוּא עִוֵּר בִּסְתִימַת עֵינָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בראשית מט, יב ״חַכְלִילִי עֵינַיִם מִיָּיִן״, וּסְתָם שִׁכּוֹר הוֹלֵךְ כְּעִוֵּר וְסוּמָא, כָּךְ סַמָּאֵל זֶה שׁוּתָפוֹ, כָּל מְזִימוֹתָיו לְסַמֵּא עֵינֵי הָאָדָם עַד אֲשֶׁר לֹא יוּכַל לִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ. וְאִם כֵּן הָעֲנָבִים מְסַמְּאִים עַיִן הַגַּשְׁמִי, וְזֶה סַמָּאֵל שׁוּתָפוֹ מְעַוֵּר עַיִן הַשִּׂכְלִי, שֶׁלֹּא יִרְאֶה בְּמַרְאוֹת הָאֵל, וְזֶהוּ סַמָּאֵל מִלָּה מוּרְכֶּבֶת.

2 וְעוֹד מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ שֶׁתֵּדָעֵהוּ, שֶׁהַיֵּצֶר הָרָע נִמְשַׁל לִזְבוּב ברכות סא כַּאֲשֶׁר פֵּרַשְׁתִּי לְמַעְלָה פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית בַּפָּסוּק ״לַפֶּתַח חַטָּאת רוֹבֵץ״ בראשית ד ז, כִּי סְתָם זְבוּב אֵינוֹ רוֹבֵץ בַּבָּשָׂר הַשָּׁלֵם שֶׁבָּאָדָם, כִּי אֵין כֹּחוֹ בְּפִיו לַעֲשׂוֹת פֶּתַח חָדָשׁ בְּבָשָׂר שָׁלֵם. עַל כֵּן הַזְּבוּב רוֹבֵץ בֵּין הַשְּׁפַתַּיִם בְּמָקוֹם שֶׁמּוֹצֵא פֶּתַח פָּתוּחַ קְצָת, שָׁם יִרְבַּץ לְהַרְחִיב פֶּתַח הַמַּכָּה. כָּךְ הַיֵּצֶר הָרָע אֵינוֹ מִזְדַּוֵּג אֶל הָאָדָם הַשָּׁלֵם אֲשֶׁר לֹא פָּרַץ גְּדֵרוֹ כְּלָל וְלֹא פָּתַח לוֹ פֶּתַח לְחַטָּאת וּלְנִדָּה, וְעִם הָאִישׁ הַשָּׁלֵם בְּכָל מַעֲשָׂיו אֵין לוֹ שׁוּם שַׁיָּכוּת וְעֵסֶק, כִּי לֹא יוּכַל לוֹ כְּלָל. אַךְ בִּזְמַן שֶׁהָאָדָם מֵעַצְמוֹ פּוֹתֵחַ לוֹ פֶּתַח קְצָת וּפוֹרֵץ גְּדֵרוֹ אַף בַּעֲבֵרָה קַלָּה, אָז מִיָּד מִזְדַּוֵּג לוֹ הַיֵּצֶר הָרָע וְאוֹמֵר לוֹ ״אַךְ עַצְמִי וּבְשָׂרִי אָתָּה״, וְאָז יַעֲלֶה מִן הָעֲבֵרוֹת הַקַּלּוֹת אֶל הַחֲמוּרוֹת, וּמִשְׁתַּדֵּל לְהַרְחִיב הַפִּרְצָה עַד עֲלוֹת חֲמַ״ס גָּבֶר לְאֵין מַרְפֵּא, וּפָרַץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס ישעיהו ה ה. כָּךְ זֶה הַמַּלְאָךְ סַמָּאֵל שָׂרוֹ שֶׁל עֵשָׂו, בִּרְאוֹתוֹ עִנְיְנֵי יַעֲקֹב עִם עֵשָׂו שֶׁהֵם תְּלוּיִן בִּשְׁמִירַת הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ״וְהָיָה כַּאֲשֶׁר תָּרִיד״ וְגוֹ׳ בראשית כז מ, וְהִנֵּה כָּל זְמַן שֶׁלֹּא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקֹב כְּלָל, לֹא נִזְדַּוֵּג אֵלָיו לְסַמֵּא אֶת עֵינֵי שִׂכְלוֹ מִכֹּל וָכֹל. אַךְ כְּשֶׁרָאָה שֶׁיַּעֲקֹב פָּרַץ גְּדֵרוֹ קְצָת בִּיצִיאָה זוֹ, כִּי חֲנָנוֹ אֱלֹהִים וְנָתַן לוֹ אֶת כֹּל, וְרוֹב עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד, וְיַעֲקֹב יָצָא מִגְּדַר הַהִסְתַּפְּקוּת קְצָת. ״וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ״, וְיֵשׁ אוֹמְרִים ״לְכַדּוֹ״, בִּמְקוֹם הַסַּכָּנָה, כִּי הַלַּיְלָה זְמַן קְהִלָּה לְכָל הַמַּזִּיקִים הִיא, וְהוּא נִשְׁאַר בַּלַּיְלָה יְחִידִי עֲבוּר פַּכִּים קְטַנִּים, מְחַבְּלִים רָמִים וְנִשָּׂאִים, וּבַעֲבוּר דָּבָר מוּעָט הָאָחוּז בְּחַבְלֵי בּוּז, נוֹתַר בִּמְקוֹם סַכָּנָה לְבַדּוֹ. אָז אָמַר סַמָּאֵל ״הֶאָח מָצָאתִי אוֹן לִי״, מֵאַחַר שֶׁיַּעֲקֹב הִתְחִיל בְּקַלְקָלָה וְעָשָׂה אֶת עַצְמוֹ קְצָת עִוֵּר מֵעֵינָיו, כִּי מִי עִוֵּר כְּמוֹ אוֹהֲבֵי הַמָּמוֹן אֲשֶׁר עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר משלי כז כ ״וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה״. אָז אָמַר סַמָּאֵל ״הִנֵּה עֵת לִקְרֹב וְעֵת לַחֲבֹק אֵלָיו, וְהִנְנִי מוֹסִיף לוֹ טֻמְאָה לְמַלֹּאת עֵינָיו אָבָק וְעָפָר כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה סוּמָא מִכֹּל וָכֹל גַּם מֵעַיִן הַשִּׂכְלִי״. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ״, כַּאֲשֶׁר עָבַר חֹק הַהִסְתַּפְּקוּת וַיִּוָּתֵר ״לְבַדּוֹ לְכַדּוֹ״, וַהֲרֵי הוּא לְבַדּוֹ כִּי בָּטְלָה דַּעְתּוֹ אֵצֶל כָּל אָדָם, כִּי מִי פֶתִי יָסוּר הֵנָּה לְסַכֵּן עַצְמוֹ בַּעֲבוּר דָּבָר מוּעָט כָּזֶה. אֵין זֶה כִּי אִם לֵב הוּתַל הִטָּהוּ מִנִּי אֹרַח יְשָׁרִים לְחַבֵּב כָּל כָּךְ הַמָּמוֹן הַגּוֹרֵם שִׁכְחַת אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב דברים ח יג-יד ״וְכֶסֶף וְזָהָב יִרְבֶּה לָּךְ וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה׳״.

3 מִיָּד וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. נִזְדַּוֵּג אֵלָיו סַמָּאֵל לִגְרוֹם לוֹ שִׁכְחַת אֱלוֹהַּ מִכָּל וָכֹל, וּמִלַּת וַיֵּאָבֵק הִיא כְּמוֹ וַיְחַבֵּק, כִּי מִלּוֹת אח״הע מִתְחַלְּפוֹת, וְנִכְתַּב וַיֵּאָבֵק בְּאָלֶ״ף כְּדֵי לִדְרוֹש מִמֶּנּוּ לְשׁוֹן אָבָק, כִּי רָצָה לְסַמֵּא עֵין שִׂכְלוֹ כְּאָבָק זֶה הָעוֹלֶה וּמְסַמֵּא עֵינֵי הָאָדָם, כָּךְ עָלָה בְּדַעְתּוֹ לְסַמֵּא עֵין שִׂכְלוֹ כְּדֵי לַהֲבִיאוֹ לִידֵי הַכְחָשַׁת אֱלוֹהַּ מִמַּעַל, וְזֶה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה חולין צא שֶׁהָיָה הָאָבָק עוֹלֶה עַד כִּסֵּא הַכָּבוֹד, כִּי זֶהוּ סִמּוּי עֵינָיו שֶׁל צִדְקִיָּהוּ הַנּוֹגֵעַ בְּעַצְמוּת אֱמוּנַת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ וּמְצִיאוּת כִּסֵּא כְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ.

4 וּמַה שֶּׁאָמְרוּ שֶׁהָיָה נוֹגֵעַ בְּכִסֵּא הַכָּבוֹד, לָמְדוּ זֶה מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר ״עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר״, מַשְׁמָע עַד וְלֹא עַד בִּכְלָל, כִּי עֲלוֹת הַשַּׁחַר הָיָה מְעַכֵּב עַל יָדוֹ שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לַהֲבִיאוֹ לִידֵי הַכְחָשַׁת אֱלוֹהַּ, לְפִי שֶׁעַל יְדֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר הִכִּיר בֶּאֱמֶת כִּי יֵשׁ לָעוֹלָם בּוֹרֵא וּמַנְהִיג, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ בַּעֲקֵדָה פָּרָשַׁת בְּרֵאשִׁית עַל פָּסוּק ״וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים״ דברים ד לט, שֶׁמִּתּוֹךְ יְדִיעַת מַהֲלַךְ הַגַּלְגַּל הַיּוֹמִי, דְּהַיְנוּ הַשֶּׁמֶשׁ, יוּכַל הַמַּשְׂכִּיל לְהִתְבּוֹנֵן כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים. וְכֵן אַבְרָהָם לֹא הִכִּיר בּוֹרְאוֹ כִּי אִם מִתּוֹךְ הֲלִיכוֹת הַשֶּׁמֶשׁ וְהַתְחָלַת עֲלִיָּתָהּ כַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ישעיה מא ב ״מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק״, וּפָסוּק זֶה נִדְרָשׁ עַל אַבְרָהָם. וְזֶהוּ הַמַּרְגָּלִית הַטּוֹבָה שֶׁהָיְתָה תְּלוּיָה בְּצַוָּארוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, שֶׁהָיָה מְפַרְסֵם לַכֹּל מְצִיאַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, וּבְמוֹתוֹ תָּלָה יְדִיעָה זוֹ בְּגַלְגַּל הַחַמָּה. וּפֵרֵשׁ הָרַב שֶׁעַל זֶה אָמְרוּ יומא כ: אִלְמָלֵא גַּלְגַּל חַמָּה הַמַּכְרִיז מְצִיאַת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, הָיָה נִשְׁמָע קוֹל הֲמוֹנָהּ שֶׁל רוֹמִי הַמַּכְחֶשֶׁת מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר״ וְלֹא עַד בִּכְלָל, כִּי עַל יְדֵי יְדִיעַת תְּנוּעַת הַשֶּׁמֶשׁ יָדַע יַעֲקֹב כִּי ה׳ הוּא הָאֱלֹהִים. וּמִטַּעַם זֶה מִשְׁפַּט הָרְשָׁעִים לַבְּקָרִים, וּרְאָיָה מִסְּדוֹם, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב תהלים קא ח ״לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ״, לְפִי שֶׁלֹּא לָקְחוּ לִמּוּד מֵעֲלוֹת הַשַּׁחַר וְלֹא יָדְעוּ אֶת ה׳.

5 וְכַאֲשֶׁר רָאָה סַמָּאֵל, כִּי לֹא יָכוֹל לוֹ לְסַמֵּא עֵין שִׂכְלוֹ מִכָּל וָכֹל, אָז הִשְׁתַּדֵּל בְּתַחְבּוּלָה אַחֶרֶת לְסַמֵּא קְצָת עֵין שִׂכְלוֹ לְכָל הַפָּחוֹת, לְשֶׁלֹּא יוּכַל לִרְאוֹת בְּסִתְרֵי הַתּוֹרָה וּבִדְבָרִים נֶעֱלָמִים הַמְכֻנִּים בְּיָרֵךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שיר השירים ז, ב ״חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ״, מַה יָּרֵךְ בַּסֵּתֶר, אַף דִּבְרֵי תוֹרָה בַּסֵּתֶר סוכה מט:. וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב ״וַיִּגַּע בְּכַף יְרֵכוֹ״. וְאֵין רְצוֹנִי לְהוֹצִיא מִקְרָא זֶה מִידֵי פְּשׁוּטוֹ, כִּי וַדַּאי נָגַע בִּירֵכוֹ מַמָּשׁ, אַךְ שֶׁאֲנִי נוֹתֵן טַעַם בַּדָּבָר לָמָּה נָגַע דַּוְקָא בְּכַף יְרֵכוֹ, אֶלָּא שֶׁרָמַז לוֹ שֶׁעַל יְדֵי שֶׁנַּעֲשָׂה אוֹהֵב כֶּסֶף, אָז בְּלִי סָפֵק יִהְיֶה עִוֵּר מֵעֵינֵי שִׂכְלוֹ. וְאִם יָפֶה כֹּחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב שֶׁלֹּא בָּא לִידֵי כְּפִירָה מִכָּל וָכֹל, מִכָּל מָקוֹם יִהְיֶה הַדָּבָר נוֹגֵעַ בְּכַף יְרֵכוֹ, כִּי עַל יְדֵי זֶה לֹא יוּכַל לִרְאוֹת בְּסִתְרֵי הַתּוֹרָה וְהַחָכְמָה. ״וַתֵּקַע כַּף יֶרֶךְ יַעֲקֹב״, לְהוֹרוֹת לוֹ כִּי שְׁנֵי קִנְיָנִים אֵלּוּ, הַתּוֹרָה וְהַמָּמוֹן, הֵם כְּצָרוֹת זוֹ לָזוֹ. ״וַתֵּקַע״, הַיְינוּ שֶׁנִּדְחֶה הָאֶחָד מִפְּנֵי חֲבֵרוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב תהלים קיט, כא ״טוֹב לִי כִי עֻנֵּיתִי לְמַעַן אֶלְמַד חֻקֶּיךָ״.

1 ַויֹּאמֶר שַׁלְּחֵנִי כִּי עָלָה הַשָּׁחַר. כִּי לֹא אוּכַל עוֹד לַהֲבִיאֲךָ לִידֵי הַכְחָשַׁת אֱלוֹהַּ, אַחַר שֶׁנָּתַתָּ לִבְּךָ וְדַעְתְּךָ בַּעֲלִיַּת הַשַּׁחַר, כָּאָמוּר. ״וַיֹּאמֶר לֹא אֲשַׁלֵּחֲךָ כִּי אִם בֵּרַכְתָּנִי״ בראשית לב:כז – שֶׁתִּהְיֶה מוֹדֶה לִי שֶׁאֵין אַתָּה יָכוֹל לִי בְּעִנְיַן רְאִיַּת וְהִסְתַּכְּלוּת מְצִיאוּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ, כְּדֵי שֶׁמַּלְאָךְ רַע יַעֲנֶה אָמֵן בְּעַל כָּרְחוֹ, וְהַקָּטֵיגוֹר יִהְיֶה לְסָנֵיגוֹר, כְּמוֹ שֶׁעוֹשֶׂה סַמָּאֵל בְּיוֹם כִּפּוּרִים.

1 וַיֹּאמֶר לֹא יַעֲקֹב יֵאָמֵר עוֹד שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל. לְשׁוֹן יָשָׁר אֵל, כִּי יָשָׁר הוּא לְשׁוֹן רְאִיָּה, מִלְּשׁוֹן ״אֲשׁוּרֶנּוּ וְלֹא קָרוֹב״ במדבר כד:יז, וְהוֹדָה לוֹ בָּזֶה כִּי יַעֲקֹב רוֹאֶה פְּנֵי אֵל וְלֹא עָלְתָה בְּיָדוֹ לְסַמֵּא אוֹתוֹ בִּמְצִיאוּת הָאֵל יִתְבָּרַךְ. וּבְאָמְרוֹ ״כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים״ עָקַר שֵׁם יַעֲקֹב מִמֶּנּוּ, כִּי יַעֲקֹב מוֹרֶה עַל ״עָקֹב הַלֵּב מִכֹּל וְאָנֻשׁ הוּא״ ירמיה יז:ט, וְיִשְׂרָאֵל לְשׁוֹן מִישׁוֹר, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לֶעָתִיד ישעיה מ:ד ״וְהָיָה הֶעָקֹב לְמִישׁוֹר״. וְלֹא מִישׁוֹר הַנִּרְאֶה יָשָׁר בְּעֵינֵי הַבְּרִיּוֹת כִּי אִם הַנִּרְאֶה יָשָׁר בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם, עַל כֵּן אָמַר ״כִּי שָׂרִיתָ עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים״, כִּי עַל יְדֵי כֹּשֶׁר מִפְעָלְךָ תִּהְיֶה שַׂר וְנָגִיד עִם אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וַתּוּכָל. וְזֶהוּ יִשְׂרָאֵל – יָשָׁר אֵל, מִישׁוֹר הַנִּרְאֶה גַּם בְּעֵינֵי הָאֵל יִתְבָּרַךְ.

1 וַיִּקְרָא יַעֲקֹב שֵׁם הַמָּקוֹם פְּנִיאֵל כִּי רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים. הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי, שֶׁרָצָה סַמָּאֵל לְסַמֵּא עֵינֵי שִׂכְלוֹ בַּאֲבַק לָשׁוֹן הָרָע, עַד שֶׁיַּכְחִישׁ מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וְלֹא יִרְאֶה פְּנֵי ה׳. וְכַאֲשֶׁר תִּנָּצֵל נַפְשִׁי עַל יְדֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר, אָז ״רָאִיתִי אֱלֹהִים פָּנִים אֶל פָּנִים״ בראשית לב:לא, לְהַשִּׂיג מְצִיאוּתוֹ יִתְבָּרַךְ עַל יְדֵי זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר, הֵפֶךְ מִדַּעַת סַמָּאֵל הַמְסַמֵּא וְהַמְטַמֵּא וְהַמְדַמֵּעַ קֹדֶשׁ בְּחֹל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר ״וַיִּזְרַח לוֹ הַשֶּׁמֶשׁ״ בראשית לב:לב, וְהַיְינוּ לְרַפֹּאתוֹ. וְאַחַר כָּךְ אָמַר ״וְהוּא צֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ״ בראשית לב:לב – קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי. אֶלָּא שֶׁרוֹצֶה לוֹמַר שֶׁעַל יְדֵי זְרִיחַת הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה לוֹ הָרְפוּאָה עַל הַמַּכָּה אֲשֶׁר רָצָה סַמָּאֵל לְהַכּוֹתוֹ, וְהוּא לְעַוֵּר עֵינֵי שִׂכְלוֹ לַהֲבִיאוֹ לִידֵי הַכְחָשַׁת אֱלוֹהַּ. לְכָךְ נֶאֱמַר ״לוֹ״ לְצָרְכּוֹ, כִּי זָרְחָה עָלָיו ״שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִכְנָפֶיהָ״ מלאכי ג:כ, וּבְסִבַּת זְרִיחָתָהּ ״מֶלֶךְ בְּיָפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינָיו״ ישעיהו לג:יז. אֲבָל מִכָּל מָקוֹם אַהֲנֵי מַעֲשָׂיו שֶׁל סַמָּאֵל לַעֲשׂוֹתוֹ צוֹלֵעַ עַל יְרֵכוֹ וְלִסְגֹּר בַּעֲדוֹ שַׁעֲרֵי בִּינָה, לְבִלְתִּי הֱיוֹת לוֹ מָבוֹא לָבוֹא בְּסוֹד ה׳ לִירֵאָיו, כָּל זְמַן הֱיוֹת עֵינוֹ עַל מָמוֹנוֹ וֶהֱיוֹתוֹ לָהוּט אַחַר בּוּלְמוֹס קִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה.

1 עַל כֵּן לֹא יֹאכְלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת גִּיד הַנָּשֶׁה וְגוֹ׳. מָצִינוּ לְרז״ל שֶׁדְּבָרִים עֲמוּקִים שֶׁהַשָּׂגָתָם קָשָׁה נִמְשְׁלוּ לְגִידִין, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ״י פָּרָשַׁת יִתְרוֹ עַל פָּסוּק ״וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״ שמות יט ג. וְהַהַשָּׂגָה נִקְרֵאת בִּלְשׁוֹן אֲכִילָה, כְּמוֹ שֶׁמָּצִינוּ בְּאַרְבָּעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס חגיגה יד:, שֶׁעַל הַחֲקִירָה הַנִּסְתֶּרֶת מֵעֵין כָּל חַי מֵבִיא פָּסוּק ״דְּבַשׁ מָצָאתָ אֱכֹל דַּיֶּךָּ״ משלי כה טז. וְרָמַז בְּמִצְוָה זוֹ לְדוֹרוֹת לִמְנוֹעַ מִיִּשְׂרָאֵל הַחֲקִירָה בַּנִּסְתָּרוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חגיגה יג. ״אֵין לְךָ עֵסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת״, כִּי יֵשׁ לָחוּשׁ פֶּן יֶהֶרְסוּ שִׂכְלָם וְיָבוֹאוּ לִידֵי אֶפִּיקוֹרְסוּת, כִּי לֹא רַבִּים יֶחְכָּמוּ לְהָבִין כָּל הַסּוֹדוֹת עַל מַתְכֻּנְתָּם, מִצַּד הֱיוֹת שִׂכְלָם עוֹבֵר בְּעֵמֶק עָכוֹר, כִּי הַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וַחֲמוּדוֹתָיו מְבַלְבְּלִין שֵׂכֶל הָאָדָם. וְרָמַז בִּמְנִיעַת אֲכִילַת הַגִּיד לְדוֹרוֹת, לִהְיוֹת לְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֵיהֶם כִּי מָנַע ה׳ מֵהֶם פְּרִי עֵץ הַדַּעַת, שֶׁלֹּא יַאֲכִילוּ אֶת שִׂכְלָם דְּבָרִים קָשִׁים כַּגִּידִין, כִּי נָגַע בְּכַף יֶרֶךְ יַעֲקֹב, וְאִם לְיַעֲקֹב הַשָּׁלֵם קָרָה מִכְשׁוֹל זֶה לְפִי שָׁעָה כְּשֶׁנָּטָה קְצָת מִדֶּרֶךְ הַשִּׁוּוּי, מַה יַּעֲשׂוּ אֵזוֹבֵי קִיר אֲשֶׁר רוֹב עִסְקֵיהֶם בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וַחֲמוּדוֹתָיו? עַל כֵּן לֹא יִהְיֶה לָהֶם עֵסֶק בַּנִּסְתָּרוֹת, כִּי אִם יְחִידֵי סְגֻלֵּי הַדּוֹר כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְדוּגְמָתוֹ, אֲשֶׁר קָצוּ וּמָאֲסוּ בְּהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה כְּיַעֲקֹב. כִּי אִם לְפִי שָׁעָה קָרָה זֶה לְיַעֲקֹב, עַל שֶׁנּוֹתַר לְבַדּוֹ לְכַדּוֹ, וּבְלִי סָפֵק שֶׁאַחַר שֶׁקָּרָה לוֹ עִנְיַן הִתְאַבְּקוּת שֶׁל סַמָּאֵל הִרְגִּישׁ בְּחֶטְאוֹ וְסָר מִן הַדֶּרֶךְ הַהוּא, וּרְאָיָה לַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר ״וַיָּבֹא יַעֲקֹב שָׁלֵם״, וְדָרְשׁוּ רז״ל שבת לג. שָׁלֵם בְּתוֹרָתוֹ. וּפֵרוּשׁ זֶה דָּבָר יְקַר הָעֵרֶךְ, וְהַמַּשְׂכִּיל יִשְׁמַע וְיוֹסִיף לֶקַח.