1 וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים. הַרְבֵּה מְפָרְשִׁים תָּמְהוּ, הֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר ״וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים״ בראשית יח:יא, וְהָיָה כְּמוֹ שְׁלֹשִׁים וְשֶׁבַע שָׁנָה בֵּין שְׁנֵי זְמַנִּים אֵלּוּ. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה מח טז מַסִּיק שֶׁהֶחֱזִיר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת שְׁנֵיהֶם לִימֵי נַעֲרוּתָן, וְתֵרוּץ זֶה מַסְפִּיק, אַךְ שֶׁאֵין לוֹ סֶמֶךְ מִן הַמִּקְרָא. וְיֵשׁ אוֹמְרִים ״בָּאִים״ מוֹרֶה עַל הַזְּמַן הַהוּא, כִּי הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר ״בָּאוּ״. אֶלָּא ״בָּאִים״ מַשְׁמָעוּתוֹ שֶׁאָז הָיוּ בָּאִים וְהוֹלְכִים בַּיָּמִים, אֲבָל כָּאן נֶאֱמַר ״בָּא״, מַשְׁמָע שֶׁכְּבָר בָּא בַּיָּמִים, וְזֶה דִּקְדּוּק נָכוֹן.
2 וְכִפְשׁוּטוֹ נוּכַל לוֹמַר, שֶׁטּוֹבִים הַשְּׁנַיִם מִן הָאֶחָד וְהַחוּט הַמְשֻׁלָּשׁ לֹא בִמְהֵרָה יִנָּתֵק. וְזֶה כִּי הָאִשָּׁה הַטּוֹבָה מוֹסֶפֶת לְבַעְלָהּ חַיִּים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר קהלת ט, ט ״רְאֵה חַיִּים עִם אִשָּׁה״, וְהַבֵּן הַטּוֹב מוֹסִיף גַּם כֵּן חַיִּים לְאָבִיו, כִּי כָּל הַמַּעֲמִיד בֵּן צַדִּיק כְּאִלּוּ לֹא מֵת, קַל וָחֹמֶר בְּחַיָּיו. לְפִיכָךְ מִלֵּידַת יִצְחָק עַד מִיתַת שָׂרָה הָיָה הַחוּט מְשֻׁלָּשׁ, כִּי נִתּוֹסְפָה לְאַבְרָהָם חִיּוּת מִצַּד הָאִשָּׁה וּמִצַּד בְּנוֹ יִצְחָק. וּבְכָל הַיָּמִים הַלָּלוּ הָיָה עוֹמֵד בְּמַעֲמָד אֶחָד, לֹא נִתּוֹסְפָה בּוֹ חֻלְשָׁה כְּמִנְהַג הַזְּקֵנִים, כִּי הָיוּ לוֹ יְמֵי שִׂמְחָה וּבְרָכָה. אֲבָל קֹדֶם לֵידַת יִצְחָק לֹא הָיְתָה לוֹ שִׂמְחָה כִּי אִם מֵאִשְׁתּוֹ, וְאַחַר מִיתַת שָׂרָה לֹא הָיְתָה לוֹ שִׂמְחָה כִּי אִם בִּבְנוֹ. עַל כֵּן הָיוּ שְׁנֵי גְּבוּלִים אֵלּוּ שָׁוִים, כְּמוֹ שֶׁהָיָה סָמוּךְ לְלֵידַת יִצְחָק כָּךְ נַעֲשָׂה אַחַר מִיתַת שָׂרָה. לְפִיכָךְ נֶאֱמַר לָשׁוֹן אֶחָד עַל שְׁנֵי זְמַנִּים אֵלּוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה מֶרְחָק רַב בֵּינֵיהֶם. לְפִיכָךְ הָיָה מְהַדֵּר תֵּכֶף לְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה, כִּי חָשַׁב אוּלַי אִשְׁתּוֹ תְּמַלֵּא מְקוֹמָהּ שֶׁל שָׂרָה וְיִהְיֶה שָׂמֵחַ בָּהּ כְּמוֹ בְּאִשְׁתּוֹ מַמָּשׁ. וְכָךְ הָיָה, שֶׁעַד שֶׁלֹּא שָׁקְעָה שִׁמְשָׁהּ שֶׁל שָׂרָה זָרְחָה שִׁמְשָׁהּ שֶׁל רִבְקָה, וְנַעֲשֵׂית דּוּגְמַת שָׂרָה מַמָּשׁ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ רַשִׁ״י בְּסָמוּךְ בראשית כד, סז ״וַיְבִאֶהָ הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ״, וַהֲרֵי הִיא אִמּוֹ כוּ׳. וְזֶהוּ קִשּׁוּר נָכוֹן בִּסְמִיכוּת פָּסוּק זֶה אֶל הַזִּוּוּג שֶׁל יִצְחָק.
3 וּמַה שֶּׁכָּתַב ״בָּא בַּיָּמִים״, כִּי לְפִי הַנִּרְאֶה ״יָצָא מִן הַיָּמִים״ מִבָּעֵי לֵיהּ, אֶלָּא לְפִי שֶׁהַמִּדָּה בָּרְשָׁעִים שֶׁיְּמֵי הַיַּלְדוּת הֵם לָהֶם יְמֵי אוֹר וְיוֹם בָּהִיר, כִּי טוֹבִים הֵמָּה לָהֶם אֶל הַשִּׁמּוּשִׁים הַגּוּפָנִיִּים, כִּי זֶה כָּל עִקַּר תַּכְלִיתָם. וִימֵי הַזִּקְנָה הֵם אֶצְלָם לַיְלָה וְלֹא יוֹם, כִּי הָעוֹלָם חָשַׁךְ בַּעֲדָם, יַעַן כִּי לֹא יִטְעֲמוּ עוֹד מִן הַדְּבַשׁ אֲשֶׁר בִּקְצֵה הַמַּטֶּה. וְעַל כֵּן הַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים טוֹבִים לָהֶם מֵאֵלֶּה, וּכְאִלּוּ יָצְאוּ מִיָּמִים אֶל הַלֵּילוֹת. אֲבָל בַּצַּדִּיקִים מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה, שֶׁבָּאִים מִן הַלֵּילוֹת אֶל הַיָּמִים, כִּי יְמֵי הַזִּקְנָה טוֹבִים לָהֶם אֶל קִנְיַת הַחָכְמָה. וְעַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר קהלת ז י ״אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה שֶׁהַיָּמִים הָרִאשֹׁנִים הָיוּ טוֹבִים מֵאֵלֶּה, כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַלְתָּ עַל זֶה״, כִּי הָאוֹמֵר כֵּן אֵינוֹ מַקְפִּיד עַל הַחָכְמָה. לָכָךְ נֶאֱמַר בַּצַּדִּיקִים ״בָּא בַּיָּמִים״ לְזִקְנָתָם.
4 וְיֵשׁ אוֹמְרִים, לְכָךְ הִזְכִּיר ״בָּא בַּיָּמִים״ לְהוֹרוֹת שֶׁלֹּא מֵחֲמַת צַעַר קָפְצָה עָלָיו זִקְנָה, כִּי אִם מֵחֲמַת שֶׁבָּא בַּיָּמִים, שֶׁהֲרֵי בֵּרְכוֹ ה׳ בַּכֹּל וְלֹא הָיָה לוֹ שׁוּם צַעַר. וְנוּכַל לוֹמַר שֶׁלְּכָךְ קָרָא אֶת אֱלִיעֶזֶר ״זְקַן בֵּיתוֹ״, שֶׁהָיָה זָקֵן מִצַּד שֶׁצָּרְכֵי הַבַּיִת הָיוּ מֻטָּלִים עָלָיו. וְהוֹדִיעַ לָנוּ הַכָּתוּב שֶׁמִּצַּד שֶׁהָיָה אַבְרָהָם זָקֵן, לֹא הָיָה בְּכֹחוֹ לֵילֵךְ לְבַדּוֹ, גַּם אֶת יִצְחָק לֹא רָצָה לִשְׁלֹחַ, כִּי אָמַר ״פֶּן אָמוּת פִּתְאוֹם, וּמִי יָשִׂים יָדוֹ עַל עֵינָי״.
