כלי יקר על דברים ל״ב

1 הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, לָמָּה הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ? שֶׁאִם יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל לֹא קִבַּלְנוּ עָלֵינוּ הַבְּרִית, מִי בָא וּמַכְחִישָׁם? עַל כֵּן הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ, עֵדִים שֶׁהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם וָעֶד, שֶׁאִם יִזְכּוּ וְכוּ׳. לַסְּפָרִים דְּגָרְסִינַן שֶׁהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם וָעֶד שֶׁאִם יִזְכּוּ וְכוּ׳, אִם כֵּן הַכֹּל חַד טַעְמָא. אֲבָל לַסְּפָרִים דְּגָרְסִינַן וְעוֹד שֶׁאִם יִזְכּוּ, אִם כֵּן הוּא שְׁנֵי טְעָמִים. וְקָשֶׁה לְטַעַם רִאשׁוֹן, וְכִי הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ יֵשׁ לָהֶם פֶּה לְהָעִיד? וְאֵין לוֹמַר שֶׁוַּדַּאי אֵין שָׁם אֹמֶר וּדְבָרִים, זוּלַת מִתּוֹךְ שֶׁיִּתְּנוּ הַשָּׁמַיִם טַל וּמָטָר וְהָאֲדָמָה תִּתֵּן יְבוּלָהּ כְּשֶׁעוֹשִׂין רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, וְלֹא יִתְּנוּ כְּשֶׁאֵין עוֹשִׂין רְצוֹנוֹ, זֶה מוֹפֵת שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַבְּרִית. אִם כֵּן מַהוּ שֶׁאָמַר: וְעוֹד שֶׁאִם יִזְכּוּ כוּ׳? הַיְינוּ הַךְ שֶׁל טַעַם הָרִאשׁוֹן.

2 וְנִרְאֶה לְיַשֵּׁב גִּרְסָא זוֹ, לְפִי שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שבת פח יוֹם הַשִּׁשִּׁי, הֵ״א יְתֵרָה, לוֹמַר שֶׁכֻּלָּם תְּלוּיִין וְעוֹמְדִים עַד יוֹם שִׁשִּׁי בְּסִיוָן, אִם יְקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה מוּטָב, וְאִם לָאו יַחֲזוֹר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ. וְאִם כֵּן, מֵאַחַר שֶׁאָנוּ רוֹאִין כַּיּוֹם שֶׁשָּׁמַיִם וָאָרֶץ קַיָּמִים וְלֹא הוּחְזְרוּ לְתֹהוּ וָבֹהוּ, זֶה מוֹפֵת חוֹתֵךְ שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר, עַל כֵּן הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּמַהוּ הָעֵדוּת שֶׁיָּעִידוּ? שֶׁהֵם קַיָּמִים לְעוֹלָם, כִּי קִיּוּמָם נוֹתֵן עֵדוּת ה׳ נֶאֱמָנָה שֶׁכְּבָר קִבְּלוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה, דְּאִלְמָלֵא כֵן לֹא הָיוּ קַיָּמִים וְעוֹמְדִים, אֶלָּא הָיוּ חוֹזְרִים כְּבָר לְתֹהוּ וָבֹהוּ.

3 וְטַעֲמוֹ שֶׁל דָּבָר שֶׁקִּיּוּם שָׁמַיִם וָאָרֶץ תָּלוּי בַּתּוֹרָה, לְפִי שֶׁהָעֶלְיוֹנִים וְתַחְתּוֹנִים הֵם שְׁנֵי הֲפָכִים, וּצְרִיכִים לְאֶמְצָעִי הַמְצָרְפָם, וְהוּא הָאָדָם הַמֻּרְכָּב מִן חוֹמֶר וְצוּרָה, וְהַרְכָּבָה זוֹ הִיא עַל יְדֵי הַתּוֹרָה. כִּי זוּלַת הַתּוֹרָה הָיָה הָאָדָם נִמְשָׁל לַבְּהֵמָה וְלֹא הָיָה בּוֹ חֵלֶק מִן הָעֶלְיוֹנִים. לְפִיכָךְ הָעוֹסֵק בַּתּוֹרָה מֵשִׂים שָׁלוֹם בֵּין פָּמַלְיָא שֶׁל מַעְלָה וְשֶׁל מַטָּה, שֶׁלֹּא יִהְיוּ מִתְנַגְּדִים זֶה לָזֶה, כִּי הָאֶמְצָעִי מְצָרְפָם. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי״, כִּי כָל נִצּוֹק חִבּוּר, וּכְמוֹ הַמָּטָר הַיּוֹרֵד מִן הַשָּׁמַיִם עַד לָאָרֶץ דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הוּא מְחַבֵּר שָׁמַיִם לָאָרֶץ, כִּי כָל נִצּוֹק דּוֹמֶה לְחִבּוּר, כָּךְ ״לִקְחִי״, דְּהַיְינוּ הַתּוֹרָה הַלְּקוּחָה מִן הַשָּׁמַיִם לָאָרֶץ, הִיא מָקוֹם דְּנָשְׁקֵי אַרְעָא וּרְקִיעַ.

4 הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה. כְּבָר כָּתַבְנוּ לְמַעְלָה פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ לא ז שֶׁמֹּשֶׁה אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ: ״כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם״, זְקֵנִים שֶׁבַּדּוֹר עִמְּךָ, הַכֹּל לְפִי דַּעְתָּם וַעֲצָתָם, אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ: ״כִּי אַתָּה תָּבִיא״, בְּעַל כָּרְחָם כוּ׳. וְלֹא סָתְרֵי אַהֲדָדֵי, כִּי מֹשֶׁה מְדַבֵּר כְּנֶגֶד הַפְּחוּתִים שֶׁקָּרָא בְּשֵׁם ״הָעָם״, הַבּוֹעֲטִים בְּכָל דְּבָרִים הַקָּשִׁים וְאֵינָן מְקַבְּלִים מָרוּת וּמַרְדּוּת. עַל כֵּן צָרִיךְ לְדַבֵּר עִמָּהֶם בְּנַחַת וְרַכּוּת, לְפִי דַּעְתָּם וַעֲצָתָם. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַבֵּר כְּנֶגֶד הַטּוֹבִים שֶׁבָּהֶם, כִּי כֵן מַשְׁמַע הַלָּשׁוֹן ״כִּי אַתָּה תָבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, וְלֹא קְרָאָם בְּשֵׁם ״עָם״, לְפִי שֶׁבִּגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל הוּא מְדַבֵּר, הַמְקַבְּלִים מָרוּת וּמַרְדּוּת. לָכֵן אָמַר: ״כִּי אַתָּה תָּבִיא״, בְּעַל כָּרְחָם, וְעִמָּהֶם מְדַבְּרִים כָּל דִּבּוּר הַקָּשֶׁה. וְשָׁם הוֹכַחְנוּ כָּל זֶה בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת, עַיֵּן שָׁם.

5 לְכָךְ נֶאֱמַר ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם״, הֵם הַגְּבוֹהִים בְּמַעֲלָה כִּגְבֹהַּ שָׁמַיִם מֵעַל הָאָרֶץ, ״וַאֲדַבֵּרָה״, כִּי כָל דִּבּוּר קָשֶׁה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בראשית מב ל: ״דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ אִתָּנוּ קָשׁוֹת״. כִּי הַגְּבוֹהִים בְּמַעֲלָה מְקַבְּלִים מַרְדּוּת דִּבּוּר קָשֶׁה, אֲבָל הַפְּחוּתִים שֶׁנִּמְשְׁלוּ לָאָרֶץ, אָמַר: ״וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי״, כִּי עִמָּהֶם צָרִיךְ אֲנִי לְדַבֵּר אֲמִירָה רַכָּה.

6 יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי. הֵם הַדְּבָרִים שֶׁלָּקַחְתִּי מִפִּי הַגְּבוּרָה, כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָמַר לִיהוֹשֻׁעַ: ״כִּי אַתָּה תָּבִיא אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, בְּעַל כָּרְחָם, טוֹל מַקֵּל כוּ׳, וְהֵם הֵם דְּבָרִים קָשִׁים, וּמִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ לָקַחְתִּי וְלָמַדְתִּי לְדַבֵּר קָשׁוֹת. אֲבָל לֹא עִם כָּל אָדָם, כִּי הַדְּבָרִים הַקָּשִׁים דּוֹמִים מִכָּל צַד לַמָּטָר הַיּוֹרֵד בִּגְבוּרָה, אֲבָל אֵין הַכֹּל שְׂמֵחִים בּוֹ, כָּךְ דְּבָרִים קָשִׁים אֲשֶׁר לָקַחְתִּי וְלָמַדְתִּי מִפִּי הַגְּבוּרָה לְדַבֵּר בָּהֶם, אֵין הַכֹּל שְׂמֵחִים בָּהֶם, כִּי אַנְשֵׁי הַמַּעֲלָה לְבַד שְׂמֵחִים בָּהֶם אֲבָל לֹא רֹב הַהֲמוֹן עָם. עַל כֵּן צָרִיךְ הַמּוֹכִיחַ לְמַעֵט בָּהֶם מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל זְעֵיר שָׁם זְעֵיר שָׁם, כַּמָּטָר הַיּוֹרֵד טִיף טִיף, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״יַעֲרֹף״ שֶׁהוּא לְשׁוֹן טִפָּה. אָמְנָם ״תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי״, מַה שֶּׁאָמַרְתִּי מִשֶּׁלִי לִיהוֹשֻׁעַ: ״כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם״, הַכֹּל לְפִי דַּעְתָּם וַעֲצָתָם, כִּי זֶהוּ הַדָּבָר שֶׁהַכֹּל שְׂמֵחִים בּוֹ כְּטַל זֶה שֶׁהַכֹּל שְׂמֵחִים בּוֹ, לְפִיכָךְ אֵין אֲנִי צָרִיךְ לְמַעֵט בְּאוֹתָן הַדְּבָרִים. עַל כֵּן אָמַר: ״תִּזַּל״, הַמּוֹרֶה עַל רִבּוּי נְזִילָה.

7 וּבָזֶה מְיֻשָּׁב מַה שֶּׁהִזְכִּיר אֵצֶל הַמָּטָר ״יַעֲרֹף״, וְאֵצֶל הַטַּל ״תִּזַּל״, וְדֶרֶךְ הָעוֹלָם הוּא בְּהֵפֶךְ, שֶׁהַמָּטָר נוֹזֵל וְהַטַּל מְטַפְטֵף, אֶלָּא לְהוֹרוֹת עַל הָעִנְיָן שֶׁהִזְכַּרְנוּ, שֶׁכָּל זֶה מָשָׁל וְדֶרֶךְ הַנְהָגָתוֹ עִם הַשּׁוֹמְעִים דְּבָרָיו. וּמַה שֶּׁאָמַר ״לִקְחִי״, הַיְנוּ דִּבּוּר קָשֶׁה שֶׁהִזְכִּיר, הַדּוֹמֶה כְּאִלּוּ לְקָחוֹ בִּזְרוֹעַ בְּחֶזְקַת הַיָּד וּמַכְרִיחוֹ לְקַבֵּל דְּבָרָיו. וּמַה שֶּׁאָמַר ״אִמְרָתִי״, הַיְנוּ אֲמִירָה רַכָּה כָּאָמוּר.

8 כִּשְׂעִירִים עֲלֵי דֶשֶׁא. פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ בְּחַיֵּי ״שְׂעִירִים״ כְּמוֹ צְעִירִים, וְהוּא הַמָּטָר הַדַּק דּוֹמֶה לַטַּל, וְהוּא יָפֶה ״עֲלֵי דֶּשֶׁא״, שֶׁהוּא כְּלָל לִלְבִישַׁת הָאָרֶץ בִּדְשָׁאִים שֶׁנִּקְרָא דֶּשֶׁא, וְהוּא רֶמֶז לְכָל כְּלַל הַהֲמוֹן עָם אֲשֶׁר עִמָּהֶם הוּא צָרִיךְ לְדַבֵּר בִּדְבָרִים רַכִּים בִּלְתִּי מֻרְגָּשִׁים כְּמָטָר דַּק זֶה שֶׁאֵינוֹ פּוֹעֵל בְּחָזְקָה. ״וְכִרְבִיבִים״, הַיְנוּ הַמָּטָר הָרַב וְהַגַּס הַיּוֹרֶה כְּרָבִיב וּכְחֵץ, הוּא יָפֶה ״עֲלֵי עֵשֶׂב״ כִּי כָל עֵשֶׂב לְעַצְמוֹ נִקְרָא ״עֵשֶׂב״, רֶמֶז לִיחִידֵי סְגֻלֵּי הַדּוֹר שֶׁאֵינָן נִכְנָסִים בְּעִרְבּוּבְיָא עִם כָּל הַהֲמוֹן עָם, וְהֵם חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים בְּקוֹל דְּבָרִים קָשִׁים הַיּוֹרִים כְּרָבִיב וּכְחֵץ.

9 וְקָרוֹב לְפֵרוּשׁ זֶה כָּתַב מַהֲרִי״א בְּמֶרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה, שֶׁהַשָּׁמַיִם כִּנּוּי לַזְּכָרִים וְהָאָרֶץ כִּנּוּי לַנְּקֵבוֹת, ״כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְגוֹ׳ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ״ ישעיה נה י, וּכְתִיב בְּמַתַּן תּוֹרָה שמות יט ג: ״כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב״, אֵלּוּ הַנָּשִׁים, תֹּאמַר לָהֶם אֲמִירָה רַכָּה, ״וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל״, אֵלּוּ הַזְּכָרִים, תַּגִּיד לָהֶם דְּבָרִים קָשִׁים כְּגִידִין. לְכָךְ נֶאֱמַר ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה״, דִּבּוּר קָשֶׁה עִם הַזְּכָרִים, ״וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי״, אֲמִירָה רַכָּה לַנְּקֵבוֹת.

10 וְנִרְאֶה לְפָרֵשׁ בְּהֵפֶךְ זֶה, כִּי ״הַשָּׁמַיִם״, הַיְינוּ גַּסֵּי הָרוּחַ אֲשֶׁר דַּעְתָּם גַּסָּה עֲלֵיהֶם וְעִמָּהֶם דִּבֵּר קָשׁוֹת. אָמְנָם הַצַּדִּיקִים מַכְנִיעִים עַצְמָם עַד לָאָרֶץ, וְעִמָּהֶם דִּבֵּר רַכּוֹת, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר משלי יז י ״תֵּחַת גְּעָרָה בְּמֵבִין מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה״.

11 וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָמַר ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם״, שֶׁיַּעַמְדוּ וְיִשְׁתְּקוּ מִתְּנוּעָתָם, וְאִם תֹּאמְרוּ, כָּל הַזְּמַן הַהוּא בַּמֶּה יִתְקַיֵּם הָעוֹלָם, עַל זֶה אָמַר: ״יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי״, שֶׁיִּתְקַיֵּם הָעוֹלָם בִּזְכוּת הַתּוֹרָה הָעוֹמֶדֶת בִּמְקוֹם מָטָר וְטָל, ״כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה׳ יִחְיֶה הָאָדָם״ דברים ח ג. וְאוּלַי שֶׁעַל זֶה אָמַר: ״כִּי שֵׁם ה׳ אֶקְרָא הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ״, כִּי כְּשֶׁאֶקְרָא בְּשֵׁם ה׳ לִגְזֹר אֵיזֶה דָּבָר כְּנֶגֶד מִנְהָגוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמוֹ ״שֶׁמֶשׁ בְּגִבְעוֹן דּוֹם״ וְגוֹ׳ יהושע י יב, וּכְמוֹ ״יְהִי טַל עַל הַגִּזָּה וְחֹרֶב עַל הָאָרֶץ״ שופטים ו לז, וְכַיּוֹצֵא בָהֶם, אָז ״הָבוּ גֹדֶל לֵאלֹהֵינוּ״, וְתִשְׁמְעוּ לְדִבְרֵי הַגּוֹזֵר עֲלֵיכֶם בְּשֵׁם ה׳, כְּדֶרֶךְ שֶׁעֲשִׂיתֶם עַכְשָׁיו בִּגְזֵרַת ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם״, דְּהַיְינוּ הַשְּׁתִיקָה מִתְּנוּעָתָם.

12 וּמַה שֶּׁכָּתוּב ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם״ לְשׁוֹן צִוּוּי, ״וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ״ אֵינוֹ לְשׁוֹן צִוּוּי, אֶלָּא מַשְׁמָע שֶׁתִּשְׁמַע מֵעַצְמָהּ, נִרְאֶה שֶׁכָּךְ פֵּרוּשׁוֹ: כִּי מֵאַחַר שֶׁלְּכָךְ הֵעִיד בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ, שֶׁאִם לֹא יִשְׁמְעוּ יִשְׂרָאֵל אֲזַי הַשָּׁמַיִם לֹא יִתְּנוּ מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן יְבוּלָהּ, עַל כֵּן אָמַר דֶּרֶךְ צִוּוּי לַשָּׁמַיִם, לוֹמַר שֶׁאֲנִי מְצַוֶּה לָכֶם שֶׁאִם לֹא יִשְׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל הַתּוֹרָה אָז לֹא תִּתְּנוּ לָהֶם מָטָר, אֲבָל עַל הָאָרֶץ אֵין אֲנִי צָרִיךְ לְצַוּוֹת, כִּי אִם לֹא יִתְּנוּ הַשָּׁמַיִם מָטָר אֵיךְ תִּתֵּן הָאֲדָמָה יְבוּלָהּ בְּלֹא מָטָר. עַל כֵּן אָמַר: ״וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי״, שֶׁוַּדַּאי תִּשְׁמַע מֵעַצְמָהּ בְּלֹא גְּזֵרָה שֶׁלֹּא תִּתֵּן יְבוּלָהּ, כִּי זֶה נִמְשָׁךְ מִזֶּה.

1 יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי. נִרְאֶה לִי עַל דֶּרֶךְ שֶׁשָּׁמַעְתִּי פֵּרוּשׁ עַל פָּסוּק ״אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה׳״ תהלים לו ז, עַל פִּי הַיְרוּשַׁלְמִי מכות ב ו: שָׁאֲלוּ לַנְּבוּאָה, חוֹטֵא מַה יַּעֲשֶׂה וְיִתְכַּפֵּר, הֵשִׁיבָה: ״הַנֶּפֶשׁ הַחוֹטֵאת תָּמוּת״. שָׁאֲלוּ לַתּוֹרָה, חוֹטֵא מַה יַּעֲשֶׂה וְיִתְכַּפֵּר, הֵשִׁיבָה: יָבִיא קָרְבָּן וְיִתְכַּפֵּר. שָׁאֲלוּ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, חוֹטֵא מַה יַּעֲשֶׂה וְיִתְכַּפֵּר, הֵשִׁיב: יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיִתְכַּפֵּר, שֶׁנֶּאֱמַר תהלים כה ח: ״טוֹב וְיָשָׁר ה׳ עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ״. וְאִם כֵּן מִתּוֹךְ דִּבְרֵי הַנְּבוּאָה אֵין תְּשׁוּעָה לְאָדָם הַחוֹטֵא, וּמִתּוֹךְ תְּשׁוּבַת הַתּוֹרָה אֵין תְּשׁוּעָה לַבְּהֵמָה, שֶׁעַל כָּל פָּנִים תֵּלֵךְ לְמִיתָה לְכַפָּרַת עֲוֹן הָאָדָם. אֲבָל מִתּוֹךְ תְּשׁוּבַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאָמַר, יַעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה וְיִתְכַּפֵּר, הִנֵּה בָּזֶה מָצָא תְּשׁוּעָה לִשְׁנֵיהֶם, לָאָדָם וְלַבְּהֵמָה, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה׳״.

2 וְעַל זֶה הָאֹפֶן יִתְבָּאֲרוּ פְּסוּקִים הַלָּלוּ, עַל פִּי הַמִּדְרָשׁ שֶׁמַּסִּיק בַּיַּלְקוּט האזינו לב תתקמב: הִסְתַּכְּלוּ בַּשָּׁמַיִם שֶׁמָּא שִׁנּוּ מִדָּתָם כוּ׳, ״וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ״ – הִסְתַּכְּלוּ בָּאָרֶץ שֶׁמָּא שִׁנְּתָה מִדָּתָהּ כוּ׳. וְעִנְיַן שִׁנּוּי הַמִּדָּה בָּאָדָם הוּא הַמְשַׁנֶּה רְצוֹן בּוֹרְאוֹ וְיוֹצֵא מִגֶּדֶר הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה. עַל כֵּן אָמַר אַחַר כָּךְ שֶׁאִם תְּשַׁנּוּ מִדּוֹתֵיכֶם, הִנֵּה כְּפִי דַּעַת הַנְּבוּאָה וְהַתּוֹרָה אִי אֶפְשָׁר לְהִפָּטֵר מִן הַהֲרִיגָה, אוֹ לָאָדָם אוֹ לַבְּהֵמָה. אֲבָל אִמְרַת ה׳ צְרוּפָה לִפְטֹר אָדָם וּבְהֵמָה מִן הַהֲרִיגָה, וְהַחוֹטֵא יָשׁוּב אֶל ה׳ וְרָפָא לוֹ. זֶה שֶׁאָמַר: ״יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי״, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תענית ז.: אֵין עֲרִיפָה אֶלָּא הֲרִיגָה, שֶׁנֶּאֱמַר דברים כא ד: ״וְעָרְפוּ שָׁם אֶת הָעֶגְלָה״, וְ״לִקְחִי״ כִּנּוּי לַתּוֹרָה וְלַנְּבוּאָה, כִּי הַתּוֹרָה נִקְרֵאת ״לֶקַח טוֹב״, וְכֵן הַנְּבוּאָה לְקוּחָה מֵאִתּוֹ יִתְבָּרַךְ. וְאָמַר מֹשֶׁה שֶׁ״לִּקְחִי״, הַיְינוּ מַה שֶּׁלָּקַחְתִּי אֲנִי מֵאֵת ה׳, הַתּוֹרָה וְהַנְּבוּאָה, שְׁנֵיהֶם יַעַרְפוּ, כִּי מִתּוֹךְ שְׁנֵיהֶם תֵּצֵא הֲרִיגָה לְאֶחָד מֵהֶם, אוֹ לָאָדָם אוֹ לַבְּהֵמָה. וַהֲרֵי הֵמָּה כַּמָּטָר הַזֶּה שֶׁאֵין הַכֹּל שְׂמֵחִים בּוֹ, כָּךְ לְעוֹלָם אֵין כָּאן שִׂמְחָה אוֹ לָאָדָם אוֹ לַבְּהֵמָה. אָמְנָם ״תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי״, כִּי אִמְרַת אֱלוֹהַּ צְרוּפָה מְשַׂמַּחַת אָדָם וּבְהֵמָה, כַּטַּל הַזֶּה שֶׁהַכֹּל שְׂמֵחִים בּוֹ, כָּךְ ״אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ ה׳״, וְהַכֹּל שְׂמֵחִים בִּתְשׁוּעַת ה׳, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב הושע יד ב–ה–ו: ״שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל, אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אוֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ, אֶהְיֶה כַּטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה״ וְגוֹ׳. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה יומא פו: לָמְדוּ מִכָּאן שֶׁאֲפִלּוּ יָחִיד שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה מוֹחֲלִין לוֹ וּלְכָל הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם״ לְשׁוֹן רַבִּים, וּכְתִיב: ״כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ״.

3 וְלִדְבָרֵינוּ יֹאמַר ״אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם״, עַל הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר לְמַעְלָה הושע יד ג: ״וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ״, כִּי עַל יְדֵי וִדּוּי שְׂפָתֵינוּ נִשְׁלַם חוֹבוֹתֵינוּ, כִּי בָּזֶה יִפָּטְרוּ גַּם הַפָּרִים מִן הַהַקְרָבָה, כִּי טַעַם הַקָּרְבָּן הוּא לְפִי שֶׁכֹּחַ הַבַּהֲמִי שֶׁבָּאָדָם, בּוֹ הוּא מְשֻׁתָּף לִשְׁאָר בְּהֵמוֹת וְחַיְתוֹ אָרֶץ, עַל כֵּן בָּאָה הַבְּהֵמָה תְּמוּרַת הָאָדָם, וּבְחֶמְלַת ה׳ עַל כָּל בְּרוּאָיו, בֵּין אָדָם בֵּין בְּהֵמָה, הוֹרָה דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה לַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה. וְאַף עַל פִּי שֶׁלְּשׁוֹן מְשׁוּבָה אֵינוֹ שַׁיָּךְ כִּי אִם עַל הָאָדָם הַחוֹטֵא וְלֹא עַל הַבְּהֵמָה, מִכָּל מָקוֹם כְּשֶׁאָדָם מֵבִיא קָרְבָּן וְסוֹמֵךְ יָדוֹ עָלָיו וּמִתְוַדֶּה עָלָיו דּוֹמֶה כְּאִלּוּ כָּל עֲוֹנוֹתָיו נְשׂוּאִים בְּאוֹתָהּ בְּהֵמָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ויקרא טז כב: ״וְנָשָׂא הַשָּׂעִיר עָלָיו אֶת כָּל עֲוֹנוֹתָם״, לְכָךְ שַׁיָּךְ לִכְלוֹל גַּם הַבְּהֵמָה בְּתֵבַת ״מְשׁוּבָתָם״. וְאָמַר ״אוֹהֲבֵם נְדָבָה״, כִּי לֹא עַל צַד הַחִיּוּב אֲהַבְתִּים כִּי אִם בִּנְדָבָה, כִּי כֵן בְּרָאתִים לְכַתְּחִלָּה בִּנְדָבָה, כָּךְ גַּם עַתָּה אוֹהֵב אֲנִי כָּל מַעֲשֵׂה יָדַי בִּנְדָבָה. ״כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ״, מִן הָאָדָם, עַל כֵּן נִפְטְרוּ שְׁנֵיהֶם, הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה, כִּי ״אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל״, כְּטַל זֶה שֶׁהַכֹּל שְׂמֵחִים בּוֹ, ״יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה״, כִּי כָל בַּעַל תְּשׁוּבָה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ נוֹלַד בְּאוֹתוֹ יוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב תהלים קג ג–ה: ״הַסֹּלֵחַ לְכָל עֲוֹנֵכִי״ וּסְמִיךְ לֵיהּ: ״תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי״.

1 הַצּוּר תָּמִים פׇּעֳלוֹ. מְבֹאָר כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה קהלת ז כט: ״אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבוֹנוֹת רַבִּים״. וְהוּא כְּדֵי לְהָסִיר מִלֵּב הָאָדָם מַחְשְׁבוֹת אָוֶן לְדַבֵּר עַל ה׳ תֹּעָה, שֶׁהָאֻמָּן אֲשֶׁר בְּרָאוֹ נָתַן בּוֹ הַחֹמֶר שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְטִיָּה אֶל הַתַּאֲווֹת הַמֻּחָשׁוֹת וּמִיָּדוֹ הָיְתָה לוֹ הַשְׁחָתָה זוֹ, שֶׁכֵּן אָנוּ אוֹמְרִים דֶּרֶךְ הִתְנַצְּלוּת: ״זְכֹר כִּי עָפָר אֲנָחְנוּ״ תהלים קג יד, וְכֵן אָמַר אִיּוֹב י ט: ״זְכָר נָא כִּי כַחֹמֶר עֲשִׂיתָנִי״ וְגוֹ׳. וְאוּלַי יָבֹא הַחוֹטֵא לִתְלוֹת אַשְׁמָתוֹ בְּיוֹצְרוֹ. עַל זֶה אָמַר שֶׁאֵין הַדָּבָר כֵּן, אֶלָּא ״הַצּוּר״ אֲשֶׁר יָצַר אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה, ״תָּמִים פׇּעֳלוֹ״, כִּי אֵין צַיָּר כֵּאלֹהֵינוּ ברכות י. וְכָל פְּעֻלָּתוֹ תָּמִים בְּלֹא חֶסְרוֹן. וְהַמּוֹפֵת עַל זֶה: ״כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט״, וְאִלּוּ הָיָה הָאָדָם חָסֵר מִצַּד יְצִירָתוֹ אִם כֵּן לֹא הָיָה בַּעַל בְּחִירָה, כִּי הָיָה כְּמֻכְרָח בְּמַעֲשָׂיו וְלֹא הָיָה מִן הָרָאוּי לָבֹא בְמִשְׁפָּט עַל מַעֲשָׂיו, וַהֲרֵי אַתָּה מוֹדֶה שֶׁכָּל דַּרְכֵי ה׳ מִשְׁפָּט, וְחָלִילָה לְשַׁדַּי מֵעָוֶל, כִּי ״אֵל אֱמוּנָה״, לְשַׁלֵּם לַצַּדִּיקִים, ״וְאֵין עָוֶל״, לְשַׁלֵּם אֲפִלּוּ לָרְשָׁעִים. וּכְשֵׁם שֶׁאַתָּה מוֹדֶה שֶׁבְּדִין הוּא נוֹתֵן שָׂכָר טוֹב לְעוֹשֵׂי רְצוֹנוֹ, כָּךְ בְּדִין הוּא מַעֲנִישׁ לָרְשָׁעִים, לְפִי שֶׁ״צַּדִּיק וְיָשָׁר הוּא״, וְעָשָׂה אֶת הָאָדָם יָשָׁר מִכָּל צַד, וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבוֹנוֹת רַבִּים, כִּי מִצִּדָּם בָּאָה הַהַשְׁחָתָה וְלֹא מִצִּדּוֹ יִתְבָּרַךְ. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר: ״שִׁחֵת לוֹ״, כְּתַרְגּוּמוֹ: ״חַבִּילוּ לְהוֹן וְלָא לֵיהּ״, כִּי הַחַבָּלָה תְּלוּיָה בְּהוֹן מִצַּד רֹעַ בְּחִירָתָם, וְלֹא לֵיהּ, כִּי אֵין לִתְלוֹת הַחַבָּלָה בּוֹ יִתְבָּרַךְ כְּלָל. ״לֹא בָּנָיו מוּמָם״, לוֹמַר שֶׁאֵין הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁחָשְׁבוּ לִתְלוֹת מוּמָם בְּמַה שֶׁהֵם בָּנָיו, לֵאמֹר: לֵךְ אֶל הָאֻמָּן אֲשֶׁר עָשָׂנִי בַּעַל חֹמֶר כִּי מִיָּדוֹ הָיְתָה זֹאת לִי, אֶלָּא עִקַּר מוּמָם מִצַּד עַצְמָם, מַה שֶּׁהֵם ״דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל״, וְאֵין לָהֶם שׁוּם מוּם וְחֶסְרוֹן מִצַּד שֶׁהֵם בָּנָיו יִתְבָּרַךְ, כִּי הַצּוּר פְּעָלָם בִּתְמִימוּת בְּלֹא חֶסְרוֹן, וְהֵמָּה בָּחֲרוּ לָהֶם דְּרָכִים מְקֻלְקָלִים אֲשֶׁר לֹא צִוָּה ה׳. גַּם לְפֵרוּשׁ רַשִׁ״י אָתֵי שַׁפִּיר, שֶׁפֵּרֵשׁ ״לוֹ״ כְּלַפֵּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְרָצָה לוֹמַר שֶׁהַשְׁחָתָה זוֹ לְיַחֲסָהּ לוֹ יִתְבָּרַךְ, ״לֹא״, רָצָה לוֹמַר זֶה אֵינוֹ כֵן, אֶלָּא ״בָּנָיו מוּמָם״, בָּנָיו הָיוּ וְהַהַשְׁחָתָה מוּמָם, מוּם שֶׁלָּהֶם.

2 דָּבָר אַחֵר, ״שִׁחֵת לוֹ״, לְיַחֵס הַהַשְׁחָתָה לוֹ יִתְבָּרַךְ, ״לֹא״, זֶה אֵינוֹ, אֶלָּא ״בָּנָיו מוּמָם״, שֶׁעִקַּר מוּמָם הוּא מַה שֶּׁקְּרָאָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּנָיו וְגִדְּלָם וְרוֹמְמָם, עַל כֵּן פָּשׁוּט בְּעֵינֵיהֶם שֶׁיְּרַחֵם ה׳ עֲלֵיהֶם כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, וְלֹא יַבִּיט בְּאוֹנָיוֹת שֶׁלָּהֶם. וְעוֹד, שֶׁמִּתּוֹךְ זֶה גָּבַהּ לִבָּם עַד לְהַשְׁחִית, וּמִתּוֹךְ רוּם לְבָבָם בָּאוּ לִידֵי חֵטְא. וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֵר פָּסוּק זֶה עוֹד. וְעַיֵּן בְּפָרָשַׁת בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה בִּטּוּל דֵּעָה זוֹ.

1 שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם. בַּיַּלְקוּט פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ לב תתקמב מַסִּיק: הִסְתַּכְּלוּ בַּשָּׁמַיִם שֶׁבָּרָאתִי לְשַׁמְּשְׁכֶם, שֶׁמָּא שִׁנּוּ מִדָּתָם כוּ׳, וּמָה אֵלּוּ שֶׁנִּבְרְאוּ לֹא לְשָׂכָר וְלֹא לְהֶפְסֵד וְאֵינָן חָסִים עַל בְּנֵיהֶם וְעַל בְּנוֹתֵיהֶם לֹא שִׁנּוּ מִדָּתָם, אַתֶּם שֶׁיֵּשׁ לָכֶם שָׂכָר וְהֶפְסֵד וְאַתֶּם חָסִים עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנוֹתֵיכֶם עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁלֹּא תְּשַׁנּוּ אֶת מִדַּתְכֶם. וּמִי הִגִּיד לְבַעַל מִדְרָשׁ זֶה שֶׁהִזְכִּיר בָּנוֹת אוֹ בָּנִים בְּקַל וָחֹמֶר זֶה? וּלְמַעְלָה פָּרָשַׁת נִצָּבִים ל יט פֵּרַשְׁתִּי שֶׁלָּמַד זֶה מִמַּה שֶּׁכָּתוּב שָׁם: ״הַעִידוֹתִי בָכֶם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ״, וּכְתִיב בַּתְרֵיהּ: ״לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ״, וְלָמָּה הִזְכִּיר בְּיִעוּד זֶה זַרְעוֹ יוֹתֵר מִבִּשְׁאָר כָּל הַיִּעוּדִים? אֶלָּא כָּךְ אָמַר לוֹ: אִם אֵין אַתָּה עוֹשֶׂה לְמַעַן חַיֶּיךָ, עֲשֵׂה נָא לְמַעַן חַיֵּי זַרְעֶךָ, שֶׁהֲרֵי אַתָּה חָס בְּטֶבַע עַל בֵּן וּבַת. וְכֵן בְּפָרָשָׁה זוֹ, אַחַר שֶׁאָמַר ״הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם״ וְגוֹ׳, אָמַר ״שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם״. מִתְּחִלָּה אָמַר ״שִׁחֵת לוֹ״, שֶׁהַחוֹטֵא וְרַב מֶרִי מַשְׁחִית לוֹ לְעַצְמוֹ, וְלֹא זוֹ לוֹ אֶלָּא אֲפִלּוּ עַל חַיֵּי בָּנָיו אֵינוֹ חָס, כְּאִלּוּ לֹא בָּנָיו הֵמָּה, וְזֶהוּ מוּמָם הַגָּדוֹל, כִּי לִפְעָמִים חֶמְדַּת שָׁעָה תִּלְחָצֵהוּ שֶׁאֵינוֹ מִתְבּוֹנֵן בְּסוֹף הָעֹנֶשׁ כִּי יָבֹא. אֲבָל בָּנָיו מֶה חָטְאוּ לוֹ, כִּי אֵין לָהֶם חֵלֶק בַּהֲנָאָה זוֹ אֲבָל יֵשׁ לָהֶם חֵלֶק בָּעֹנֶשׁ.

2 וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסָמוּךְ: ״וַיַּרְא ה׳ וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנוֹתָיו״. כִּי בִּשְׁלָמָא מַה שֶּׁלֹּא הָיָה חָס עַל עַצְמוֹ, אֵינָהּ הַכְעָסָה גְּדוֹלָה כָּל כָּךְ, לְפִי שֶׁ״יִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ״ וְגוֹ׳ רָצָה לוֹמַר הֲנָאַת שָׁעָה תִּלְחָצֵהוּ, אֲבָל בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁאֵין לָהֶם אֲפִלּוּ הֲנָאַת שָׁעָה, אֵיךְ לֹא יָחוּס עֲלֵיהֶם לַהֲבִיאָם בִּמְצוּדַת הָעֹנֶשׁ הַהוּא? זֶהוּ הַדָּבָר הַמַּכְעִיס לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּיוֹתֵר. זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר מִיָּד אַחַר ״שָׁמַנְתָּ עָבִיתָ״ וְגוֹ׳: ״וַיַּרְא ה׳ וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנוֹתָיו״, שֶׁיִּנְאַץ ה׳ עָלָיו מִמַּה שֶּׁהוּא מַכְעִיס בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. לְכָךְ נִזְכְּרוּ כָּאן שְׁנֵי הַהַשְׁחָתוֹת אֵלּוּ. וְהִגְדִּיל בְּיוֹתֵר הַהַשְׁחָתָה שֶׁגּוֹרֵם לְבָנָיו מִמַּה שֶׁהוּא מַשְׁחִית נַפְשׁוֹ, כִּי לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וַיַּרְא ה׳ וַיִּנְאָץ מִכַּעַס בָּנָיו וּבְנוֹתָיו״, וְכָאן ״שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם״, אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁיחֵת לוֹ לְעַצְמוֹ מִכָּל מָקוֹם אֵין מוּם זֶה שֶׁבּוֹ גָדוֹל כָּל כָּךְ כְּמוֹ הַמּוּם שֶׁהוּא פּוֹגֵם בְּבָנָיו, כִּי דּוֹמֶה לוֹ כְּאִלּוּ לֹא בָּנָיו הֵמָּה, זֶהוּ עִקַּר מוּמָם.

3 דָּבָר אַחֵר, ״בָּנָיו מוּמָם״, זֶה עִקַּר מוּמָם שֶׁהֵם בָּנָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְלֹא הִבִּיטוּ אֶל צוּר אֲשֶׁר חֻצְּבוּ מִמֶּנּוּ, כִּי הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ, וְהָיָה לָהֶם לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר דברים יג ה: ״אַחֲרֵי ה׳ אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ״, הַלֵּךְ אַחֲרֵי דְּרָכָיו, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: ״הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ״, וְהָיָה לְךָ לָלֶכֶת בִּדְרָכָיו.

4 דָּבָר אַחֵר, שֶׁ״בָּנָיו״ רֶמֶז לְמַעֲשָׂיו שֶׁנִּקְרְאוּ תּוֹלְדוֹתָיו שֶׁל אָדָם, הֵן תּוֹלְדוֹתֵיהֶן שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲשִׂים טוֹבִים, הֵן מַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר תהלים ז טו: ״וְהָרָה עָמָל וְיָלַד שָׁקֶר״. וְהָרָשָׁע אֵינוֹ מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת לְעוֹלָם, וּבְכָל תּוֹלְדוֹתָיו הָרָעִים שֶׁהוּא מוֹלִיד יֹאמַר כִּי לֹא בָּנָיו הֵמָּה. וְזֶהוּ עִקַּר הַמּוּם שֶׁבָּהֶם, שֶׁלֹּא יָשִׂים אָשָׁם בְּנַפְשׁוֹ בְּכָל תּוֹלְדוֹתָיו הָרָעִים, וְכִחֵשׁ לֵאמֹר כִּי לֹא בָּנָיו הֵמָּה, לֹא אֲנִי יְלִדְתִּים, וְסִבָּה לָזֶה, לְפִי שֶׁהֵם ״דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל״. כִּי מִצַּד הֱיוֹתוֹ דּוֹר עִקֵּשׁ אֵינוֹ מוֹדֶה עַל הָאֱמֶת לְעוֹלָם, וְאוֹמֵר לְכָל מוֹכִיחַ: ״לֹא פָעַלְתִּי אָוֶן״. סִבָּה שְׁנִיָּה, מִצַּד הֱיוֹתוֹ עוֹבֵר עֲבֵרָה וְשָׁנָה בּוֹ וּמֻרְגָּל לַעֲשׂוֹתָהּ פְּעָמִים רַבּוֹת, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה הַדָּבָר אֶצְלוֹ כְּהֶתֵּר יומא פו:, וְזֶהוּ שֶׁאָמַר: ״וּפְתַלְתֹּל״, כִּפְתִילָה זוֹ הַמְשֻׁלֶּשֶׁת כָּךְ הָעוֹבֵר וְשָׁנָה וְשִׁלֵּשׁ נַעֲשֶׂה לוֹ כְּהֶתֵּר וְאֵינוֹ שָׁב מִן דַּרְכּוֹ לְעוֹלָם.

1 הַלְה׳ תִּגְמְלוּ זֹאת עַם נָבָל וְלֹא חָכָם וְגוֹ׳. קִשּׁוּר פְּסוּקִים אֵלּוּ עִם הַפְּסוּקִים הַקּוֹדְמִים נִרְאֶה לִי עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר איוב לה ו–ז: ״אִם חָטָאתָ מַה תִּפְעָל בּוֹ וְרַבּוּ פְשָׁעֶיךָ מַה תַּעֲשֶׂה לּוֹ, אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ אוֹ מַה מִיָּדְךָ יִקָּח״, כְּאוֹתוֹ סֵדֶר שֶׁנִּזְכְּרוּ שָׁם נִזְכְּרוּ גַּם כָּאן, כִּי קֹדֶם שֶׁנִּכְנַס עִמָּהֶם בְּדִבְרֵי תוֹכָחָה הִנִּיחַ לָהֶם הַקְדָּמָה זוֹ, שֶׁלֹּא יַחְשְׁבוּ עַל ה׳ תּוֹעָה לֵאמֹר שֶׁיֵּשׁ אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נַפְקוּתָא בַּדָּבָר אִם תַּעֲשֶׂה רַע אוֹ טוֹב, וְתַחְשׁוֹב לוֹמַר שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ דּוֹרֵשׁ לִדְחוֹת מֵעָלָיו הַנֵּזֶק הַמַּגִּיעַ לוֹ מִן פְּשָׁעֶיךָ, וּלְקָרֵב אֵלָיו הַתּוֹעֶלֶת הַנִּמְשָׁךְ לוֹ מִן קִיּוּם הַמִּצְווֹת. עַל זֶה אָמַר שֶׁאַתָּה טוֹעֶה בִּשְׁנֵיהֶם, כִּי בְּעִנְיַן הַהַשְׁחָתָה אָמַר תְּחִלָּה: ״שִׁחֵת לוֹ לֹא״, כְּתַרְגּוּמוֹ: ״חַבִּילוּ לְהוֹן וְלֹא לֵיהּ״, כְּלוֹמַר ״רַבּוּ פְשָׁעֶיךָ מַה תַּעֲשֶׂה לּוֹ״. וְעִקַּר הַהַשְׁחָתָה לָהֶם הִיא וּמוּמָם הִיא וְלֹא שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְאַחַר כָּךְ אָמַר עַל קִיּוּם הַמִּצְווֹת, כִּי לְשׁוֹן גְּמוּל נוֹפֵל עַל אֵיזוֹ גְּמוּל טוֹב, וְאָמַר: ״הַלְה׳ תִּגְמְלוּ זֹאת״, הֵ״א שֶׁל ״הַלְה׳״ רַבָּתִי, לְרַמֵּז עַל חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה, וְכִי אַתָּה חוֹשֵׁב לִגְמוֹל לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵיזוֹ טוֹבָה בְּקִיּוּמְךָ חֲמִשָּׁה חוּמְשֵׁי תּוֹרָה שֶׁנִּקְרְאוּ ״זֹאת״, שֶׁנֶּאֱמַר דברים ד מד: ״וְזֹאת הַתּוֹרָה״.

2 עַם נָבָל וְלֹא חָכָם. אַף עַל פִּי שֶׁאֵין ״וְלֹא חָכָם״ הֶפְכּוֹ שֶׁל ״עַם נָבָל״, מִכָּל מָקוֹם נִרְאֶה לִי שֶׁכָּךְ פֵּרוּשׁוֹ, כִּי בְּמִלַּת ״נָבָל״ בָּאוּ פֵּרוּשִׁים שׁוֹנִים בְּדִבְרֵי הַמְפָרְשִׁים, וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ נְדִיב לֵב נִקְרָא ״נָבָל״, וּרְאָיָה מִמַּה שֶּׁנֶּאֱמַר ישעיה לב ה: ״לֹא יִקָּרֵא עוֹד לְנָבָל נָדִיב וּלְכִילַי לֹא יֵאָמֵר שׁוֹעַ״, מִכְּלָל שֶׁהַנָּבָל הֵפֶךְ הַנָּדִיב. וְנָבָל הַכַּרְמְלִי יוֹכִיחַ, כִּי הוּא אָמַר שמואל א׳ כה יא: ״וְלָקַחְתִּי אֶת לַחְמִי וְגוֹ׳ וְנָתַתִּי לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי אֵי מִזֶּה הֵמָּה״, וְעָלָיו נֶאֱמַר שם כה כה: ״כִּי כִשְׁמוֹ כֶּן הוּא, נָבָל שְׁמוֹ וּנְבָלָה עִמּוֹ״. וְאוּלַי נִגְזָר שֵׁם זֶה מִן לְשׁוֹן יוּבַל וִיבוּלָהּ, שֶׁפֵּרוּשׁוֹ אַף מַה שֶּׁאַתָּה מוֹבִיל לָהּ, כָּךְ זֶה שֶׁאֵינוֹ נְדִיב לֵב, כָּל הַיּוֹם הוּא מוֹבִיל מֵאֲחֵרִים אֵלָיו אֲבָל הוּא לֹא יִתֵּן כְּלוּם לַאֲחֵרִים. וְהִנֵּה זֶה הַטּוֹעֶה חוֹשֵׁב שֶׁיֵּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵיזוֹ צֹרֶךְ בְּמִצְווֹתָיו, מִי הֱבִיאוֹ הֲלוֹם לַחְשׁוֹב מַחֲשָׁבָה נִפְסֶדֶת זוֹ, אֵין זֶה כִּי אִם מִצַּד שֶׁהוּא עַצְמוֹ נָבָל וְלֹא נָדִיב, וְרָחוֹק בְּעֵינָיו שֶׁאֶחָד יַעֲשֶׂה אֵיזוֹ טוֹבָה לְזוּלָתוֹ בְּחִנָּם אִם לֹא שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַמְקַבֵּל טוֹבָתוֹ יַחֲזוֹר וִישַׁלֵּם לוֹ כִּגְמוּל יָדוֹ, כִּי אִם אֵינוֹ מְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּל – לָמָּה יַעֲשֶׂה טוֹבָה לְזוּלָתוֹ בְּחִנָּם, כָּךְ הוּא חוֹשֵׁב גַּם עַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בִּרְאוֹתוֹ גֹּדֶל הַטּוֹבוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה ה׳ אִתּוֹ, יַחְשׁוֹב, לָמָּה זֶה עוֹשֶׂה הַטּוֹבוֹת הָהֵם עִמָּדִי בְּחִנָּם, אֵין זֶה כִּי אִם לִכְדֵי שֶׁיְּקַבֵּל גַּם הוּא תּוֹעֶלֶת מִמֶּנִּי יוֹתֵר מֵהֵמָּה. עַל כֵּן קָרָא לְחוֹשֵׁב מַחֲשָׁבָה זוֹ ״נָבָל״ וְלֹא נָדִיב, כִּי רָחוֹק בְּעֵינָיו שֶׁיַּעֲשֶׂה ה׳ אֵלָיו הַטּוֹבוֹת עַל צַד הַנְּדִיבוּת וְהַחֶסֶד. לָכֵן נֶאֱמַר בְּסָמוּךְ: ״וַיְנַבֵּל צוּר יְשֻׁעָתוֹ״, רָצָה לוֹמַר דִּבֶּר עָלָיו כְּדַבֵּר עַל אֶחָד הַנְּבָלִים, וְעַל כֵּן מִדָּה כְּנֶגֶד מִדָּה ״בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם״. עוֹד קְרָאוֹ ״לֹא חָכָם״, כִּי מִלְּבַד מַה שֶּׁהוּא נָבָל וְלֹא נָדִיב, הִנֵּה הוּא בֵּן לֹא חָכָם, כִּי לֹא מֵחָכְמָה שָׁאַל עַל זֹאת.

3 וְאַחַר כָּךְ בֵּאֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן, כִּי מַה שֶּׁאָמַר ״עַם נָבָל״, עַל זֶה אָמַר ״הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ״, כִּי לוּ הֻנַּח הֵן יְהִי כִדְבָרֶיךָ, שֶׁאֵין שׁוּם אָדָם עוֹשֶׂה טוֹבָה לְזוּלָתוֹ בְּחִנָּם, הָנֵי מִלֵּי לְאִישׁ נָכְרִי, אֲבָל הָאָב לִבְנוֹ אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא צַר עַיִן בְּזוּלָתוֹ, מִכָּל מָקוֹם וְכִי אֵין דֶּרֶךְ הָעוֹלָם שֶׁהָאָב עוֹשֶׂה לִבְנוֹ כַּמָּה טוֹבוֹת מִיּוֹם הִוָּלְדוֹ עַל צַד הַנְּדִיבוּת בְּחִנָּם, וְאֵינוֹ מְצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּל? כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, ״הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ״, וְהוּא מְרַחֵם עָלֶיךָ כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם תּוֹעֶלֶת מִמְּךָ. וְעַל מַה שֶּׁקָּרָאוֹ בֵּן לֹא חָכָם, רָצָה לְהוֹכִיחַ זֶה בְּאָמְרוֹ: ״הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ״, מֵאַחַר שֶׁהוּא עָשְׂךָ אִם כֵּן כָּל מַה שֶּׁאַתָּה עוֹשֶׂה יָכוֹל הוּא יִתְבָּרַךְ גַּם כֵּן לַעֲשׂוֹתוֹ בְּקַל וָחוֹמֶר, כִּי אִם עָשָׂה אוֹתְךָ אִם כֵּן כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא בְכֹחֲךָ לַעֲשׂוֹת פְּשִׁיטָא שֶׁיֵּשׁ גַּם בְּכֹחוֹ יִתְבָּרַךְ לַעֲשׂוֹתוֹ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר תהלים צד ט: ״הֲנֹטַע אֹזֶן הֲלֹא יִשְׁמָע הֲיֹצֵר עַיִן הֲלֹא יַבִּיט״. וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שם נ יב: ״אִם אֶרְעַב לֹא אֹמַר לָךְ כִּי לִי תֵבֵל וּמְלוֹאָהּ״. עַל כֵּן אָמַר: ״הוּא עָשְׂךָ״, וַהֲרֵי עָשָׂה אוֹתְךָ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא בְּכֹחֲךָ לַעֲשׂוֹתוֹ בְּיַחַד, וְאִם כֵּן הָיָה הוּא יִתְבָּרַךְ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת כָּל מַה אֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה אִם הָיָה לוֹ אֵיזוֹ צֹרֶךְ בּוֹ, וּמֵאַחַר שֶׁלֹּא הֵבַנְתָּ דָּבָר זֶה מִשִּׂכְלְךָ, וַדַּאי אַתָּה בֵּן לֹא חָכָם.

4 וְאַחַר כָּךְ אָמַר: ״זְכוֹר יְמוֹת עוֹלָם״, אַתָּה הַנָּבָל וְלֹא נָדִיב שֶׁרָחוֹק בְּעֵינֶיךָ שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּבָר עַל צַד הַנְּדִיבוּת מִבְּלִי שֶׁיְּצַפֶּה לְתַשְׁלוּם גְּמוּל, ״זְכוֹר יְמוֹת עוֹלָם״, הַיָּמִים אֲשֶׁר בָּהֶם בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָעוֹלָם, כִּי בָּזֶה תִּצְטָרֵךְ לְהוֹדוֹת עַל כָּל פָּנִים שֶׁעוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה, שֶׁהֲרֵי קֹדֶם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם הָיָה הוּא יִתְבָּרַךְ לְבַדּוֹ וּמְצִיאוּתוֹ הָיָה מַסְפִּיק בְּעַצְמוֹ וְלֹא הָיָה צָרִיךְ אָז לְשׁוּם נִמְצָא, כִּי לֹא הָיָה עֲדַיִן שׁוּם דָּבָר בַּמְּצִיאוּת, וְאִם כֵּן בִּימוֹת עוֹלָם, כְּשֶׁבָּרָא עוֹלָמוֹ, וַדַּאי לֹא בְּרָאוֹ כִּי אִם מִנִּדְבַת לִבּוֹ וּרְצוֹנוֹ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שם פט ג: ״עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה״. ״בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, דּוֹר הַמַּבּוּל וְדוֹר הַפַּלָּגָה, כִּי בִּשְׁנֵי דּוֹרוֹת אֵלּוּ הָיָה מַעֲשֵׂה כָּל בָּאֵי עוֹלָם מְקֻלְקָלִים, וּבָזֶה רָצָה לְהַחֲזִיק מַה שֶּׁאָמַר ״הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ״, כִּי אִלּוּ הָיָה לוֹ צֹרֶךְ בְּמַעֲשֶׂיךָ, אֵיךְ עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּשְׁנֵי דּוֹרוֹת מְקֻלְקָלִים אֵלּוּ אֲשֶׁר הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ דַּרְכָּם עַל הָאָרֶץ, וַיַּרְא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כִּי אֵין אִישׁ וְגוֹ׳ וַתּוֹשַׁע לוֹ זְרֹעוֹ וְצִדְקָתוֹ הִיא סְמָכָתְהוּ ישעיה נט טז, וְלֹא הָיָה מְקַבֵּל תּוֹעֶלֶת מִשּׁוּם נִמְצָא, וּבַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ חָזַר הָעוֹלָם לְתֹהוּ וָבֹהוּ וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא יִתְבָּרַךְ עֲשָׂאוֹ וַיְכֹנְנֵהוּ עַל מְכוֹנוֹ כְּבָרִאשׁוֹנָה לֹא חִסֵּר דָּבָר. וְעַל כֵּן אָמַר ״בִּינוּ״ כְּלַפֵּי מַה שֶּׁקְּרָאוֹ בֵּן לֹא חָכָם, וְרָצָה לְהוֹכִיחַ שְׁטוּתוֹ מִן ״הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ״, וְעַכְשָׁו חָזַר לְהוֹכִיחַ שֶׁהוּא נֶעְדָּר מִן הַחָכְמָה וְהַבִּינָה, מִמַּה שֶּׁכָּתוּב ״בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר״, כִּי לֹא עַם בִּינוֹת הוּא, אֲשֶׁר לֹא נִתְבּוֹנֵן בִּשְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר.

5 וְאַחַר כָּךְ חָזַר לְפָרֵשׁ עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן, עַל מַה שֶּׁכָּתוּב ״הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ״, וְרָצָה לְהוֹכִיחַ מִזֶּה שֶׁמִּצַּד הֱיוֹת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אָבִיךָ עַל כֵּן הוּא מֵטִיב עִמְּךָ עַל צַד הַנְּדָבָה כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים, הַאִם גַּם בָּזֶה תִּהְיֶה מְסֻפָּק שֶׁמָּא גַּם הָאָב לֹא יַעֲשֶׂה דָּבָר לִבְנוֹ בְּחִנָּם, עַל זֶה אָמַר: ״שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ״, כִּי יַגִּיד לְךָ כָּל מַה שֶּׁהוּא מֵטִיב עִמְּךָ עַל צַד הַנְּדָבָה, וּמִמֶּנּוּ תַּקִּישׁ גַּם אֶל אָבִיךָ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. וְעַל שֶׁקְּרָאוֹ בֵּן לֹא חָכָם, וְרָצָה לְהוֹכִיחַ מִן ״הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ״, וּמִמַּה שֶּׁאָמַר ״בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר״ – עַל זֶה אָמַר, אִם עַל כָּל פָּנִים לֹא יִהְיֶה בְּךָ חָכְמָה וּבִינָה לְהָבִין בְּמַה שֶּׁהָיָה לְשֶׁעָבַר, אָז שְׁאַל ״זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ״, פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י, ״זְקֵנֶיךָ״ הֵם הַחֲכָמִים, וְהֵמָּה יֹאמְרוּ לְךָ דִּבְרֵי חָכְמָה מִמַּה שֶּׁהָיָה לְשֶׁעָבַר. וּבְדֶרֶךְ זֶה מְחֻבָּר ״הֲלֹא הוּא אָבִיךָ קָּנֶךָ״, אֶל מַה שֶּׁקְּרָאוֹ ״עַם נָבָל״, וְאַחֲרָיו נִמְשָׁךְ פָּסוּק ״זְכוֹר יְמוֹת עוֹלָם״ וּפָסוּק ״שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ״, כִּי הַכֹּל נִמְשָׁךְ אֶל מַה שֶּׁקְּרָאוֹ ״עַם נָבָל״. וְכֵן לְאִדַּךְ גִּיסָא, מַה שֶּׁקְּרָאוֹ בֵּן לֹא חָכָם, נִמְשְׁכוּ אַחֲרָיו פְּסוּקִים ״הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ״, ״בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר״, ״זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ״.

6 וְנִרְאֶה לְפָרְשָׁם עוֹד בְּדֶרֶךְ אַחֵר, כִּי כְּבָר אָמַרְנוּ שֶׁעָשָׂה הוֹכָחָה מִן ״עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ״, שֶׁבֵּן לֹא חָכָם אַתָּה, וְאַחַר כָּךְ עָשָׂה הוֹכָחָה עַל הוֹכָחַת ״הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ״, כִּי אוּלַי תַּכְחִישׁ גַּם אֶת זֶה לֵאמֹר, מַאן יֵאמַר כִּי ה׳ אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ, שֶׁמָּא כָּל הַנּוֹלָדִים נוֹלְדוּ בַּטֶּבַע אִישׁ מִן אִישׁ, כְּדַעַת הָאֶפִּיקוֹרְסִים הָאוֹמְרִים שֶׁהָעוֹלָם קַדְמוֹן, וְאִישֵׁי הַנּוֹלָדִים נִמְשָׁךְ בַּטֶּבַע מֵעוֹלָם מֵאִישׁ לְאִישׁ תָּמִיד, דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא קהלת א ד, וְהָעוֹלָם קַדְמוֹן כְּמוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא גַּם כֵּן קַדְמוֹן עִם הָעוֹלָם, וְאוּלַי תַּחֲזוֹר לְסוֹרְךָ לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֵיזֶה צֹרֶךְ בְּמַעֲשֶׂיךָ. עַל זֶה אָמַר: ״בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר״, כִּי מִן אָדָם עַד נֹחַ הָיוּ שְׁנֵי חַיֵּי הָאָדָם מַגִּיעַ כִּמְעַט לְאֶלֶף שָׁנִים, וְאַחַר כָּךְ לְכַמָּה מֵאוֹת, וּמִשָּׁם וָהָלְאָה הָיוּ שְׁנוֹת כָּל דּוֹר וָדוֹר הָלוֹךְ וְחָסוֹר עַד דּוֹרוֹת הַלָּלוּ שֶׁהָעָמְדוּ עַל שִׁבְעִים שָׁנָה. וְזֶה מוֹפֵת שֶׁהָעוֹלָם מְחֻדָּשׁ וְאֵינוֹ קַדְמוֹן, עַל כֵּן חָיוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים אֶל זְמַן בְּרִיאַת הָעוֹלָם זְמַן רַב יוֹתֵר מִן הַדּוֹרוֹת שֶׁנִּתְרַחֲקוּ מִן זְמַן הַבְּרִיאָה מִן הַטְּעָמִים שֶׁהִנִּיחוּ הַמְּפָרְשִׁים. כִּי יֵשׁ אוֹמְרִים כִּי בִּהְיוֹת הָעוֹלָם מְחֻדָּשׁ הָיָה הָאֲוִיר עֲדַיִן טוֹב בְּתַכְלִית, כִּי לֹא נִתְקַלְקֵל עֲדַיִן בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן; וְיֵשׁ אוֹמְרִים כְּדֵי שֶׁיּוֹלִידוּ הַרְבֵּה בָּנִים וּבָנוֹת בַּיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם; וְיֵשׁ אוֹמְרִים כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִלְמוֹד בְּאוֹתָן הַשָּׁנִים כָּל עִנְיְנֵי חָכְמָה וּמְלָאכָה שֶׁהָיָה הָעוֹלָם צָרִיךְ לָהֶם, כִּי בְּכַמָּה מֵאוֹת שָׁנִים לֹא הָיוּ יְכוֹלִין לִלְמוֹד כָּל כָּךְ דְּבָרִים מְחֻדָּשִׁים כְּמוֹ שֶׁיָּכוֹל לִלְמוֹד בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ בְּשָׁנָה אַחַת. וְכֵן הֶאֱרִיךְ מִזֶּה בָּעֲקֵדָה. סוֹף סוֹף שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר מוֹפֵת גָּדוֹל עַל חִדּוּשׁ הָעוֹלָם, וּמִמֶּנּוּ תִּלְמַד כִּי ״הוּא עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ״.

7 וְאִם תַּכְחִישׁ גַּם אֶת זֶה, לֵאמֹר, מַאן יֵימַר שֶׁחָיוּ אוֹתָן הַדּוֹרוֹת זְמַן רַב יוֹתֵר מִן הַדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, עַל זֶה אָמַר: ״שְׁאַל זְקֵנֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ״ כִּי הַזְּקֵנִים הַחֲכָמִים הַחוֹקְרִים לָדַעַת הַדְּבָרִים הַקּוֹדְמִים שֶׁהָיוּ מִימוֹת עוֹלָם, קִבְּלוּ דָּבָר זֶה אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד הַדּוֹרוֹת הָהֵם. וְנָקַט ״זְקֵנֶיךָ״, כִּי הַזְּקֵנִים שֶׁקָּפְצָה עֲלֵיהֶם זִקְנָה בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ הֵמָּה יֹאמְרוּ הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין שְׁנוֹתָם לִשְׁנוֹת אָבוֹת, כִּי אַף אִם לֹא יַחְקְרוּ אַחַר חִדּוּשׁ הָעוֹלָם כִּי אֵין לָהֶם נַפְקוּתָא כָּל כָּךְ בַּדָּבָר, מִכָּל מָקוֹם הַזְּקֵנִים אֲשֶׁר קָפְצָה עֲלֵיהֶם זִקְנָה בְּשָׁנִים מוּעָטוֹת הֵמָּה יַחְקְרוּ אִם הָיָה כֵּן לְעוֹלָמִים, וְעַל יְדֵי הַחֲקִירָה יִוָּדַע לָהֶם בֶּאֱמֶת כִּי שְׁנוֹת כָּל דּוֹר וָדוֹר הָיָה הוֹלֵךְ וְחָסוֹר מֵחֲמַת קִלְקוּל הָאֲוִיר שֶׁנִּתְהַוָּה בְּהַאֲרִיךְ הַיָּמִים, וּבָזֶה יִוָּדַע לְךָ בֶּאֱמֶת כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ עָשְׂךָ וַיְכֹנְנֶךָ. וְזֶה מוֹפֵת חוֹתֵךְ שֶׁאֵין לוֹ יִתְבָּרַךְ צֹרֶךְ בְּךָ וְלֹא בְּמַעֲשֶׂיךָ.

8 וּמַה שֶּׁאָמַר ״בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם״ וְגוֹ׳. נָתַן מוֹפֵת עַל הַטָּעוּת שֶׁהִזְכִּיר וְאָמַר: רְאֵה אֵיךְ אַתָּה טוֹעֶה בְּאָמְרְךָ שֶׁיֵּשׁ לַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא צֹרֶךְ וְתוֹעֶלֶת בְּמַה שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה מִצְוֹתָיו, כִּי בְּלִי סָפֵק אִלּוּ הָיָה מְקַבֵּל מִמְּךָ אֵיזוֹ תּוֹעֶלֶת, אִם כֵּן לָמָּה לֹא נָתַן הַתּוֹרָה לְכָל הָעַמִּים וּמְסָרָהּ לְךָ מְתֵי מִסְפָּר, עַד שֶׁכְּנֶגֶד כָּל אִישׁ מִיִּשְׂרָאֵל הָיָה אֻמָּה שְׁלֵמָה, כִּי הִצִּיב גְּבוּלוֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי שִׁבְעִים אֻמּוֹת הָיוּ כְּנֶגֶד שִׁבְעִים מִיִּשְׂרָאֵל, וְכִי לֹא הָיָה לוֹ יוֹתֵר טוֹב אִלּוּ הָיָה מְקַבֵּל אוֹתוֹ תּוֹעֶלֶת מִן עַמִּים רַבִּים? וְדוֹק לְאִידָךְ גִּיסָא, בִּשְׁלָמָא אִי אָמַרְתְּ שֶׁלֹּא נָתַן הַתּוֹרָה כִּי אִם לְצָרֵף בָּהּ הַבְּרִיּוֹת, לֹא קָשֶׁה לָמָּה לֹא חָשׁ לְצָרֵף עַמִּים רַבִּים, לְפִי שֶׁחֵלֶק ה׳ עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ, וְכָל הָאֻמּוֹת הֵם כִּקְלִפּוֹת, עַל כֵּן לֹא הָיָה חָשׁ לִגְדּוֹר כִּי אִם שָׂדֵהוּ כִּי מְצָאוֹ שְׂדֵה בּוּר כַּמִּדְבָּר הַזֶּה חָסֵר מִכָּל שְׁלֵמוּת, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁימוֹן״, רוֹצֶה לוֹמַר הָיוּ חֲסֵרִים מִכֹּל, פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס ישעיה ה ה, עַל כֵּן ״יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ״, כִּי בְּמַה שֶּׁלִּמְדוֹ תּוֹרָה נַעֲשֶׂה מְסֻבָּב וּמְשֻׁמָּר כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן. וּבְסָמוּךְ יִתְבָּאֲרוּ כָּל הַפְּסוּקִים בְּדֶרֶךְ אַחֵר.

9 דָּבָר אַחֵר, ״זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם״, הוּא עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אבות ה א: בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם, וּמָה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְּמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא לְהִפָּרַע מִן הָרְשָׁעִים שֶׁמְּאַבְּדִין אֶת הָעוֹלָם שֶׁנִּבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁאוֹמְרִים לְרָשָׁע רָע: רְאֵה כִּי דָּבָר גָּדוֹל אַתָּה מְאַבֵּד, שֶׁהֲרֵי נִבְרָא בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. וְכֵן בְּשִׁשָּׁה יָמִים מִזֶּה הַטַּעַם, שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת בְּרֶגַע אֶחָד, אֶלָּא שֶׁאוֹמְרִים לָרָשָׁע שֶׁבְּחֶטְאוֹ הוּא מְאַבֵּד דָּבָר גָּדוֹל שֶׁנִּבְרָא בְּשִׁשָּׁה יָמִים וּבַעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת. וְעָשָׂה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כּוֹנָנִיּוֹת בַּתּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב הַכְּלוּלָה בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, וּבַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הַכְּלוּלָה בְּשִׁשָּׁה סְדָרִים, לְהוֹרוֹת שֶׁקִּיּוּם הָעוֹלָם תָּלוּי בָּהֶם. עַל כֵּן אָמַר: ״זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם״, שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם בְּשִׁשָּׁה יָמִים, וְהִשָּׁמֶר לְךָ שֶׁלֹּא תְּאַבֵּד דָּבָר גָּדוֹל זֶה. וְכֵן ״בִּינוּ שְׁנוֹת דּוֹר וָדוֹר״, הֵם עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת מִן אָדָם עַד נֹחַ, וּמִנֹּחַ עַד אַבְרָהָם, עַל דֶּרֶךְ שֶׁנֶּאֱמַר קהלת ח יב: ״אֲשֶׁר חוֹטֵא עֹשֶׂה רָע מְאַת וּמַאֲרִיךְ לוֹ״ וְגוֹ׳, וְתַחְשֹׁב לוֹמַר, מֵאַחַר שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַאֲרִיךְ אַף וְאֵינוֹ גּוֹבֶה דִּידֵיהּ לְאַלְתַּר, לֵית דִּין וְדַיָּן, וְעַל כֵּן יִהְיֶה מָלֵא לִבְּךָ לַעֲשׂוֹת רָע. הִנֵּה בַּשֶּׁקֶר אַתָּה בּוֹטֵחַ, וְתָבִין בִּינָה מִן אוֹתָן דּוֹרוֹת שֶׁהָיוּ מַכְעִיסִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁהֵבִיא עֲלֵיהֶם מֵי הַמַּבּוּל, וְעַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם וְקִבֵּל שְׂכַר כֻּלָּם. וּכְמוֹ שֶׁמַּסִּיק בְּפִרְקֵי אָבוֹת, אַחַר בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת כוּ׳ הִזְכִּיר מִיָּד עִנְיַן עֲשָׂרָה דּוֹרוֹת אֵלּוּ לְהוֹדִיעַ כַּמָּה אֶרֶךְ אַפַּיִם לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, כָּךְ אֵין לְךָ לִסְמֹךְ עַל תַּנְחוּמֵי הֶבֶל אֵלּוּ. וּכְשֵׁם שֶׁנִּסְמְכוּ בַּפָּסוּק הַזֶּה כָּךְ סְמָכָם הַתַּנָּא בְּפִרְקֵי אָבוֹת, כִּי שְׁנֵיהֶם מוּסָר אֶל הַחוֹטְאִים כָּאָמוּר.

1 בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם. מֵעַתָּה הִתְחִיל לְסַפֵּר הַחֲסָדִים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִם יִשְׂרָאֵל בְּיֶתֶר שְׂאֵת עַל כָּל הָעַמִּים, וְהֶרְאָה כִּי יִשְׂרָאֵל שְׁקוּלִים כְּנֶגֶד כֻּלָּם. עַל זֶה אָמַר: ״בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם״, כְּשֶׁחִלֵּק הָעוֹלָם לְנַחֲלָה לְכָל הַגּוֹיִם, בְּאוֹתוֹ פַּעַם הִפְרִיד וְהִבְדִּיל מֵהֶם אֶת אַבְרָהָם וְאָמַר לוֹ: ״לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ״ בראשית יב א. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם״, כִּי אַתֶּם קְרוּיִין אָדָם וְלֹא הָאֻמּוֹת. וְהִפְרִידָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִן הָאֻמּוֹת וּלְקָחָם לְצַד אֶחָד. וְ״יַצֵּב גְּבוּלוֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״, שִׁבְעִים אֻמּוֹת כְּנֶגֶד שִׁבְעִים נֶפֶשׁ שֶׁל יַעֲקֹב, כִּי בָּזֶה הוֹרָה שֶׁכָּל אִיש פְּרָטִי מֵהֶם שָׁקוּל כְּאֻמָּה שְׁלֵמָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ בָּעֲקֵדָה פָּרָשַׁת בְּהַעֲלֹתְךָ עַל פָּסוּק תהלים פז ד–ה ״אַזְכִּיר רַהַב וּבָבֶל וְגוֹ׳, וּלְצִיּוֹן יֵאָמַר אִישׁ וְאִישׁ יֻלַּד בָּהּ״.

2 כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ וְגוֹ׳. הוֹרָה שֶׁבִּשְׁלֹשָׁה מִינֵי מִסְפָּר הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִבַּת יִשְׂרָאֵל, כִּי הֵמָּה שְׁקוּלִים כְּנֶגֶד כָּל הַמְּצִיאוּת. מִסְפָּר אֶחָד, בְּשִׁבְעִים נֶפֶשׁ יָרְדוּ אֲבוֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה, כְּנֶגֶד שִׁבְעִים אֻמּוֹת וְשִׁבְעִים שָׂרִים שֶׁל מַעְלָה. עַל זֶה אָמַר: ״יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. מִסְפָּר שֵׁנִי, הוּא שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, כְּנֶגֶד שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת אֲשֶׁר חָלַק ה׳ לְכָל הָעַמִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן ד יט: ״וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְגוֹ׳ אֲשֶׁר חָלַק ה׳ לְכָל הָעַמִּים״. כְּנֶגֶד זֶה אָמַר כָּאן: ״כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁאוֹתָן שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת מָסַר לְחֵלֶק כָּל הָעַמִּים, אָמְנָם ״חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״, כִּי הֵם גַּם כֵּן בְּמִסְפַּר שְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, חֵלֶק כְּחֵלֶק יִהְיוּ שָׁוֶה בְּשָׁוֶה. מִסְפָּר שְׁלִישִׁי, הוּא שְׁלֹשָׁה עוֹלָמוֹת הַכּוֹלְלִים כָּל הַמְּצִיאוּת. עַל זֶה אָמַר: ״יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ״, כְּחֶבֶל זֶה הַמְשֻׁלָּשׁ כָּךְ הֶעֱמִיד שְׁלֹשָׁה אָבוֹת יְסוֹד לְכָל הַמְּצִיאוּת.

1 יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וְגוֹ׳. פָּסוּק זֶה יֵשׁ לְפָרְשׁוֹ בְּשִׁבְחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, לוֹמַר שֶׁאֲפִלּוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר מְקוֹם תֹּהוּ הָלְכוּ אַחֲרָיו יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב ירמיה ב ב: ״לֶכְתֵּךְ אַחֲרַי בַּמִּדְבָּר״ וְגוֹ׳, כְּפֵרוּשׁ רַשִׁ״י. אַךְ שֶׁכְּפִי מַשְׁמָעוּת הַפָּרָשָׁה שֶׁבָּא לְהוֹכִיחָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר דברים לא כז: ״כִּי יָדַעְתִּי אֶת מֶרְיְךָ וְאֶת עָרְפְּךָ הַקָּשֶׁה״ וְגוֹ׳, נוּכַל לוֹמַר שֶׁבִּגְנוּתָן הוּא מְדַבֵּר, כִּי יָדוּעַ שֶׁבְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הָיוּ רָעִים וְחַטָּאִים לַה׳ מְאֹד, כִּדְאִיתָא בִּיחֶזְקֵאל כ ה–ז: ״וָאִוָּדַע לָהֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם וְגוֹ׳ וָאֹמַר אֲלֵהֶם אִישׁ שִׁקּוּצֵי עֵינָיו הַשְׁלִיכוּ וְגוֹ׳ וְלֹא אָבוּ לִשְׁמֹעַ״ וְגוֹ׳. וְסָמַךְ זֶה לְתוֹכָחוֹת שֶׁל מַעְלָה וְאָמַר שֶׁעַל כָּל הַמַּעֲלוֹת אֲשֶׁר חָלַקְתִּי לָכֶם בְּיֶתֶר שְׂאֵת עַל כָּל הָעַמִּים, מִכָּל מָקוֹם לֹא נִדְבַּקְתֶּם בִּי, וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתְכֶם בְּכוּר הַבַּרְזֶל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא הָיוּ הַיִּסּוּרִים הָהֵם מַחֲזִירִים אֶתְכֶם לְמוּטָב, עוֹד אָכְלָם בְּפִיהֶם תהלים עח ל. אַךְ כַּאֲשֶׁר הוֹצִיאָם אֶל הַמִּדְבָּר מְקוֹם תֹּהוּ יְלֵל יְשִׁימֹן לֹא זֶרַע וּתְאֵנָה, לֹא לֶחֶם לֶאֱכֹל, לֹא מַיִם לִשְׁתּוֹת, אוֹ אָז יִכָּנַע לְבָבָם הֶעָרֵל וְשָׁבוּ אֶל ה׳. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר״, לֹא קֹדֶם לָכֵן, אַף עַל פִּי שֶׁסָּבְלוּ יִסּוּרִין בְּמִצְרַיִם לֹא מָצָא ה׳ אֶת לְבָבָם שָׁלֵם עִמּוֹ, כִּי אִם בַּמִּדְבָּר לְגֹדֶל לַחַץ רָעָב וְצָמָא, אָז מָצָא ה׳ אֶת לְבָבָם שָׁלֵם עִמּוֹ, אָז ״יְסֹבְבֶנְהוּ״ בְּעַנְנֵי כְּבוֹדוֹ, ״יְבוֹנְנֵהוּ״ דֵּעָה בִּינָה וְהַשְׂכֵּל בִּנְתִינַת הַתּוֹרָה, וְ״יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ״, לֹא עֵינֵי בָּשָׂר אֵלָיו יִתְבָּרַךְ. וְהָרַמְבַּ״ן פֵּרֵשׁ שֶׁקָּאֵי עַל הָאָדָם כְּמוֹ שֶׁהָאִישׁ יִנְצֹר אֶת אִישׁוֹן עֵינוֹ.

2 וְעַל צַד הָרֶמֶז יִרְמֹז אֶל הַתּוֹרָה, שֶׁהָיְתָה כְּתוּבָה בְּאֵשׁ שְׁחוֹרָה עַל גַּבֵּי אֵשׁ לְבָנָה, כְּעֵין זֶה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ שָׁחוֹר וְלָבָן כָּךְ הַתּוֹרָה יֵשׁ בָּהּ נִגְלֶה כְּמַרְאֵה לָבָן וְנִסְתָּר כְּמַרְאֵה שְׁחוֹרָה. עַל כֵּן ״יִצְּרֶנְהוּ״ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּמוֹ שֶׁהֵם נוֹצְרִים הַתּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלָה לְאִישׁוֹן עַיִן, כִּי שְׁתֵּי שְׁמִירוֹת אֵלּוּ תְּלוּיִים זֶה בָּזֶה.

3 כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף. הֲרֵי הַנֶּשֶׁר לְמַעְלָה וְהַגּוֹזָלִים לְמַטָּה, וְאַחַר כָּךְ ״יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ״, הֲרֵי הַגּוֹזָלוֹת לְמַעְלָה מִן הַנֶּשֶׁר, מַסְכִּים לְדַעַת הַמִּדְרָשׁ שהש״ר ג כא שֶׁהֵבִיא הָרַמְבַּ״ן פָּרָשַׁת חַיֵּי שָׂרָה כד א שֶׁיִּשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ בַּת וְאָחוֹת וְאֵם וְכוּ׳, כִּי כְּפִי הַנִּרְאֶה אֵין זֶה כְּסֵדֶר הַמַּדְרֵגוֹת. וְנִרְאֶה שֶׁמִּתְּחִלָּה קָרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בַּת, ״שִׁמְעִי בַת״ וְגוֹ׳ תהלים מה יא, כִּי כְּמוֹ שֶׁהָאֵם מוֹשֶׁלֶת עַל הַבַּת כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מוֹשֵׁל בְּיִשְׂרָאֵל. וְאַחַר כָּךְ קְרָאָם ״אֲחוֹתִי״, כִּי כָל אָח וְאָחוֹת שָׁוִין, כָּךְ הַצַּדִּיקִים דּוֹמִים כְּאִלּוּ נַעֲשׂוּ שֻׁתָּפִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כוּ׳. וְאַחַר כָּךְ קְרָאָם ״אֵם״, כְּמוֹ שֶׁהָאֵם מוֹשֶׁלֶת עַל הַבַּת כָּךְ צַדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת ה׳, כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מו״ק טז:: אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מִי מוֹשֵׁל בִּי, הַצַּדִּיק וְכוּ׳. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ כָּל זֶה בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ יט ד בְּפָסוּק ״וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים״ וְגוֹ׳. וְאִי קַשְׁיָא לָךְ, הֲרֵי שָׁם מְבֹאָר פָּסוּק ״וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים״ בִּזְמַן שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָם ״בַּת״, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק, וְכָאן בְּעַל כָּרְחֲךָ תְּפָרֵשׁ ״יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ״, לוֹמַר שֶׁצַּדִּיק מוֹשֵׁל בְּיִרְאַת ה׳. תְּשׁוּבָה לַדָּבָר, כִּי שָׁם הִזְכִּיר הַכְּנָפַיִם אֲבָל לֹא עַל גּוּפוֹ, וְכָאן הִזְכִּיר בִּמְקוֹם הַכְּנָפַיִם ״אֶבְרָתוֹ״. וּמָצָאתִי בְּהַדְיָא כָּתוּב בְּדִבְרֵי הַמְחַבְּרִים, שֶׁאֶבְרָה הַיְינוּ הַנּוֹצָה שֶׁעַל גּוּפוֹ מַמָּשׁ, וְזוֹ בֶּאֱמֶת הוֹרָאָה עַל שֶׁהִשְׁלִיט הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַצַּדִּיק עָלָיו, שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ גּוֹזֵר גְּזֵרָה וְהַצַּדִּיק מְבַטְּלָהּ, וּשְׁנֵי קְצָווֹת אֵלּוּ נִזְכְּרוּ כָּאן וְהִשְׁמִיט הַמְמֻצַּעַת שֶׁבֵּין שְׁתֵּי קְצָווֹת אֵלּוּ.

4 וְאִם תִּרְצֶה לְפָרֵשׁ ״יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ״, הַיְינוּ אֵלָיו וְלֹא עָלָיו, נִרְמְזוּ כָּאן כָּל שָׁלֹשׁ מַדְרֵגוֹת כְּסִדְרָם, כִּי מִתְּחִלָּה ״עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף״, הֲרֵי הַגּוֹזָלוֹת לְמַטָּה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, זֶהוּ כְּשֶׁקְּרָאָם ״בַּת״. וְאַחַר כָּךְ ״יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ״ אֵלָיו, דּוֹמֶה לוֹ, זֶהוּ שֶׁקְּרָאָם ״אֲחוֹתִי״. וְאַחַר כָּךְ ״יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ״, הַגּוֹזָלוֹת לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל, זֶהוּ כְּשֶׁקְּרָאָם ״אֵם״, כְּדֶרֶךְ שֶׁנִּזְכְּרוּ שְׁלֹשָׁה מַדְרֵגוֹת אֵלּוּ בְּפָרָשַׁת יִתְרוֹ, עַיֵּן שָׁם כָּל הָעִנְיָן וְתִמְצָאֶנּוּ בֵּאֵר הֵיטֵב.

1 ה׳ בָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר. בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת ו דָּרְשׁוּ פָּסוּק ״אֶת ה׳ הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם״ דברים כז יז: אַתֶּם עֲשִׂיתֶם אוֹתִי חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר שם כז יח: ״שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה׳ אֱלֹהֵינוּ ה׳ אֶחָד״, ״וַה׳ הֶאֱמִירְךָ״ וְגוֹ׳ שם ו ד לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר ד״ה א׳ יז כא: ״וּמִי כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד״. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״ה׳ בָּדָד יַנְחֶנּוּ״, רוֹצֶה לוֹמַר עָשָׂה אֶת יִשְׂרָאֵל חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, כִּי נִהֲגָם בָּדָד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב במדבר כג ט: ״הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן״. וּ״בָדָד״ קָאֵי עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁהִבְדִּילָם מִן הָעַמִּים לִהְיוֹתָם עַם אֶחָד מְיֻחָד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ, בָּדָד הֵמָּה לְבַדָּם וְלֹא הָאֻמּוֹת. אַךְ בִּתְנַאי זֶה, כְּשֶׁ״אֵין עִמּוֹ״, עִם יִשְׂרָאֵל, ״אֵל נֵכָר״, רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁיַּעֲשׂוּ אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ חֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָם, אָז גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים קהלת ז יד.

1 יַרְכִּבֵהוּ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְגוֹ׳. בְּמִלַּת ״בָּמֳתֵי״ כָּתִיב וָא״ו יְתֵרָה, וּפֵרֵשׁ בָּהּ בַּעַל הַטּוּרִים מַה שֶּׁפֵּרֵשׁ. וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁוָּא״ו יְתֵרָה זוֹ רֶמֶז אֶל שֵׁשׁ פְּעָמִים אֶרֶץ שֶׁנִּזְכְּרוּ בְּפָרָשַׁת עֵקֶב ח ז–ט בְּשֶׁבַח אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. לְכָךְ אָמַר ״בָּמֳתֵי אָרֶץ״, כְּאִלּוּ אָמַר שִׁשָּׁה אֶרֶץ, וְקַל לְהָבִין. וְאַחַר כָּךְ אָמַר: ״וַיֵּנִקֵהוּ דְבַשׁ מִסֶּלַע״, בְּמִלַּת ״וַיֵּנִקֵהוּ״ חָסֵר יוֹ״ד, נִרְאֶה לִי שֶׁרָמַז בָּזֶה שֶׁבַּעֲבוּר שֶׁהֵנִיק לָהֶם דְּבַשׁ מִסֶּלַע יִשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט, וְשָׁכְחוּ הַתּוֹרָה הַכְּלוּלָה בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת. וְזֶה יוֹתֵר נָכוֹן מִמַּה שֶּׁפֵּרֵשׁ בַּעַל הַטּוּרִים. וְכֵן ״צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי״, יוֹ״ד קְטַנָּה, כִּי בַּעֲבוּר שֶׁעָבְרוּ עַל עֶשֶׂר דִּבְּרוֹת גָּרְמוּ תַּשּׁוּת כֹּחַ כְּלַפֵּי מַעְלָה כִּבְיָכוֹל. וּבְמִלַּת ״יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים״ פֵּרֵשׁ בַּעַל הַטּוּרִים, ״גְּבֻלֹת״ חָסֵר וָא״ו, לוֹמַר שְׁנֵים עָשָׂר מַזָּלוֹת יַצֵּב לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. פֵּרוּשׁ לְפֵרוּשׁוֹ, כִּי וָי״ו הַנֶּעְלָם מִמֶּנּוּ גַּם כֵּן ו׳ כְּשֶׁתִּכְתֹּב וָ״ו, כָּכָה הַמַּזָּלוֹת שִׁשָּׁה מְשָׁרְתִים בַּיּוֹם הַנִּגְלֶה וְשִׁשָּׁה מְשָׁרְתִים בַּלַּיְלָה הַנִּסְתֶּרֶת, וּלְפִי שֶׁאֵין מַזָּל לְיִשְׂרָאֵל שבת קנו. עַל כֵּן ״גְּבֻלֹת״ חָסֵר וָא״ו, לוֹמַר שֶׁאֵין לָהֶם מֶמְשָׁלָה עַל שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים כִּי אִם עַל הָעַמִּים. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים״.

1 אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם כִּי דוֹר תַּהְפֻּכֹת הֵמָּה. יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ בִּשְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת: יַעֲקֹב, יִשְׂרָאֵל, יְשֻׁרוּן, וְסוֹפֵי תֵּבוֹת שֶׁלָּהֶם ״לָבָן״, עַל שֵׁם שֶׁבִּזְכוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב יַלְבִּין ה׳ עֲוֹנוֹתָם, וְהֵמָּה הָפְכוּ מִלַּת ״לָבָן״ לְ״נָבָל״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב לְמַעְלָה: ״עַם נָבָל וְלֹא חָכָם״ כְּאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין צז.: דּוֹר שֶׁל מָשִׁיחַ יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְמִינוּת, מַאי קְרָא, שֶׁנֶּאֱמַר ויקרא יג יג: ״כֻּלּוֹ הָפַךְ לָבָן טָהוֹר הוּא״, רוֹצֶה לוֹמַר כִּי הִפּוּךְ תֵּבַת ״לָבָן״ הוּא ״נָבָל״. עַל כֵּן אָמַר כָּאן: ״אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם״, כִּי אַחֲרִית שֶׁל שְׁלֹשָׁה שֵׁמוֹת אֵלּוּ אוֹתִיּוֹת ״לָבָן״, הַמְרַמֵּז עַל שֶׁיַּלְבִּינוּ מַעֲשֵׂיהֶם, וְהֵמָּה דוֹר תַּהְפֻּכֹת שֶׁהָפְכוּ ״לָבָן״ לְ״נָבָל״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״עַם נָבָל וְלֹא חָכָם״. וּלְמַעְלָה פֵּרַשְׁתִּי פָּסוּק ״עַם נָבָל״ בְּמִי שֶׁאוֹהֵב כֶּסֶף וְהוּא כִּילַי, וְעָלָיו נֶאֱמַר ירמיה יז יא: ״עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט וְגוֹ׳ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל״, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב כָּאן: ״אֶרְאֶה מָה אַחֲרִיתָם״.

2 וּקְצָת רְאָיָה לִסְמֹךְ זֶה, כִּי הָעִנְיָן מַתְחִיל בְּנָבָל וּמְסַיֵּם בְּנָבָל: מַתְחִיל בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְנַבֵּל צוּר יְשׁוּעָתוֹ״, וּמְסַיֵּם בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם״. זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״כִּי דוֹר תַּהְפֻּכוֹת הֵמָּה״ שֶׁמְּהַפְּכִין לָבָן לְנָבָל, וּמִזֶּה הַצַּד הֵם ״בָּנִים לֹא אֵמֻן בָּם״. ״הֵם קִנְאוּנִי בְּלֹא אֵל״, כִּי הָפְכוּ גַּם מִלַּת ״אֵל״ שֶׁהוּא בְּהִפּוּכוֹ ״לֹא״, כִּי כִּחֲשׁוּ בַה׳ וַיֹּאמְרוּ לֹא הוּא שם ה יב. ״כִּעֲסוּנִי בְּהַבְלֵיהֶם״, לַהֲפֹךְ כָּל הַמִּלּוֹת, וּכֶנֶגֶד שְׁנֵי הִפּוּכִים אֵלּוּ אֲנִי ״אַקְנִיאֵם בְּלֹא עָם״, לוֹמַר לָהֶם ״לֹא עַמִּי אַתֶּם״ הושע ב א, בְּ״לֹא״ חָטְאוּ וּבְ״לֹא״ יִלְקוּ, בְּ״נָבָל״ חָטְאוּ וּבְ״נָבָל״ יִלְקוּ, זֶהוּ שֶׁאָמַר: ״בְּגוֹי נָבָל אַכְעִיסֵם״. לְכָךְ נֶאֱמַר: ״לוּ חָכְמוּ יָבִינוּ לְאַחֲרִיתָם״, שֶׁהוּא ״לָבָן״, שֶׁיַּלְבִּינוּ מַעֲשֵׂיהֶם עַל יְדֵי הַתְּשׁוּבָה לָשׁוּב אֶל ה׳ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ דניאל ז ט: ״לְבוּשֵׁיהּ כִּתְלַג חִוָּר וּשְׂעַר רֵישֵׁיהּ כַּעֲמַר נְקֵא״. וְאָז הָיָה מְקַיֵּם בָּהֶם: ״אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ וְאִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ״ ישעיה א יח.

1 אָמַרְתִּי אַפְאֵיהֶם אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם. ״אַפְאֵיהֶם״ פֵּרֵשׁ רַשִׁ״י: אָמַרְתִּי לְשִׁיתָם הֶפְקֵר כְּפֵאָה. וְכִי הַפֵּאָה לְבַדָּהּ הֶפְקֵר? וַהֲלֹא לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה כֻּלָּם הֶפְקֵר, וְלָמָּה נָקַט פֵּאָה דַּוְקָא? וְנִרְאֶה שֶׁהִזְכִּיר כָּאן הַפֵּאָה וְהַשִּׁכְחָה, כִּי ״אַפְאֵיהֶם״ הַיְינוּ פֵּאָה, ״אַשְׁבִּיתָה מֵאֱנוֹשׁ זִכְרָם״ הַיְינוּ שִׁכְחָה, כִּי אִם יַשְׁבִּית זִכְרָם כִּי לֹא יִזְכֹּר אוֹתָם, הֲרֵי הֵם הֶפְקֵר כְּמוֹ הַשִּׁכְחָה שֶׁאֵין לְבַעַל הַבַּיִת חֵלֶק בְּפֵאָה וְשִׁכְחָה, כָּךְ בִּמְקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי חֵלֶק ה׳ עַמּוֹ״, אֲסִירֵם מִנֶּגֶד פָּנַי כִּי לֹא יִקָּרְאוּ עַל שְׁמִי עוֹד. אֲבָל לֶקֶט לֹא הִזְכִּיר, כִּי אָמְרוּ רז״ל פאה ו ה: שְׁנַיִם לֶקֶט, שְׁלֹשָׁה אֵינוֹ לֶקֶט, וְכָאן יִהְיוּ הַמְפֻזָּרִים יוֹתֵר מִן שְׁנַיִם, עַל כֵּן אֵין לָהֶם דִּין לֶקֶט הָאָסוּר לִבְעָלָיו אֶלָּא עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְלַקְּטָם, שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה כז יב: ״וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד״ וְגוֹ׳.

2 וּמַה שֶּׁנֶּאֱמַר ״תְּלֻקְּטוּ״ בְּשׁוּרֻק, מַשְׁמַע עַל יְדֵי אַחֵר, כִּי יִהְיוּ נִלְקָטִים עַל יְדֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ. וּלְפִי שֶׁשְּׁנַיִם בְּמָקוֹם אֶחָד הֲוֵי לֶקֶט, עַל כֵּן יִהְיוּ נִלְקָטִים דַּוְקָא עַל יְדֵי מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ זכריה ט ט: ״עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר״, וְעָנִי מֻתָּר בְּלֶקֶט שֶׁל אֶחָד אֶחָד, דְּהַיְינוּ שְׁתַּיִם דַּהֲוֵי לֶקֶט, לְכָךְ נֶאֱמַר: ״וְאַתֶּם תְּלֻקְּטוּ לְאַחַד אֶחָד״, דְּהַיְינוּ שְׁתַּיִם. אֲבָל כְּשֶׁהַמְפֻזָּרִים רַבִּים יוֹתֵר מִשְּׁנַיִם בְּמָקוֹם אֶחָד, אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּעַל הַבַּיִת שֶׁל כָּל הָעוֹלָם יְלַקֵּט בְּעַצְמוֹ וּבִכְבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, זֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר ישעיה יז ה: ״וּזְרֹעוֹ שִׁבֳּלִים יִקְצוֹר וְהָיָה כִּמְלַקֵּט שִׁבֳּלִים בְּעֵמֶק רְפָאִים״, מַשְׁמַע שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּזְרוֹעוֹ יְלַקְּטֵם, לֹא עַל יְדֵי אַחֵר, לְפִי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר שָׁמָּה ״לְאַחַד אֶחָד״, מַשְׁמַע שֶׁהַנִּלְקָטִים יוֹתֵר מִן שְׁנַיִם בְּמָקוֹם אֶחָד, וְהֵם לֹא יָצְאוּ מִן רְשׁוּת בַּעַל הַבַּיִת לְעוֹלָם. וְזֶה רֶמֶז נָכוֹן וְיָקָר.

1 רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא. כָּפַל לוֹמַר ״אֲנִי אֲנִי״ לְהוֹצִיא מִדַּעַת הָאוֹמְרִים שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת הֵם, אֶחָד מוֹשֵׁל עַל הַטּוֹבוֹת וְאֶחָד מוֹשֵׁל עַל הָרָעוֹת. וְכֵן אָמְרָה חַנָּה שמואל א ב ג: ״אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה״, לוֹמַר שֶׁיֵּשׁ שְׁנֵי גְּבוֹהִים כָּאָמוּר, אֶלָּא הַכֹּל יָצָא מֵהַתְחָלָה אַחַת: ״ה׳ מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר״, ״ה׳ מֵמִית וּמְחַיֶּה״ שם ב ו, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ פּוֹעֵל כָּל הַהֲפָכִים. וּפֵרַשׁ הָר״ר מֹשֶׁה מִקּוּצִי בִּתְחִלַּת מִצְוֹת עֲשֵׂה בְּשֵׁם רַבֵּינוּ סְעַדְיָה לְהָשִׁיב לַכּוֹפְרִים הָאוֹמְרִים שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת הֵם, אִם שְׁנֵיהֶם רַשָּׁאִים לַעֲשׂוֹת כָּל אֶחָד מָה שֶׁיִּרְצֶה וּבִקֵּשׁ הָאֶחָד לְהַחֲיוֹת אֶת הָאָדָם וְהָאֶחָד לַהֲמִיתוֹ, רָאוּי שֶׁיִּהְיֶה הָאִישׁ הַהוּא מֵת חַי חַי מֵת לְאַלְתַּר כְּהֶרֶף עַיִן כוּ׳. לָכֵן אָמַר כָּאן: ״אֲנִי אֲנִי הוּא״ מוֹשֵׁל עַל הַטּוֹבוֹת וְעַל הָרָעוֹת, ״וְאֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי״. וְהַמּוֹפֵת עַל זֶה, ״אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל״, וְאִלּוּ הָיָה אֶחָד עִמָּדִי הָיָה מַצִּיל מִיָּדִי, וְהָיָה מֵת חַי חַי מֵת כְּהֶרֶף עַיִן. וּמִזֶּה תָּבִין וְתַשְׂכִּיל כִּי ״אֵין אֱלֹהִים עִמָּדִי״.

2 וְרז״ל פסחים סח. לָמְדוּ מִכָּאן לִתְחִיַּת הַמֵּתִים מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה״. יָכוֹל שֶׁתְּהֵא מִיתָה בְּאֶחָד וְחַיִּים בְּאֶחָד, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא״ – מָה מָחַצְתִּי וּרְפוּאָה בְּאֶחָד אַף מִיתָה וְחַיִּים בְּאֶחָד. וְסֶמֶךְ לְדִבְרֵיהֶם מַה שֶּׁהִקְדִּים מִיתָה לְחַיִּים, כִּי כָל אָדָם חַי קוֹדֶם שֶׁמֵּת, אֶלָּא שֶׁמְּדַבֵּר בַּחַיִּים הַבָּאִים לְאַחַר מִיתָה. רְאָיָה שְׁנִיָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה״, כִּי מִלַּת ״אֲנִי״ קָאֵי עַל שְׁנֵיהֶם, וּבְ״מָחַצְתִּי״ הִכְנִיס ״אֲנִי״ בָּאֶמְצַע: ״מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא״, לְפִי שֶׁבְּמִיתָה וְחַיִּים יֵשׁ מָקוֹם לִטְעוֹת וְלוֹמַר, מִיתָה בְּאֶחָד וְחַיִּים בְּאֶחָד, עַל כֵּן לֹא הִכְנִיס ״אֲנִי״ בָּאֶמְצַע שֶׁלֹּא לְהַפְרִיד בֵּינֵיהֶם. אֲבָל בִּמְחִצָּה וּרְפוּאָה אֵין מָקוֹם לִטְעוֹת, כִּי אֵין רְפוּאָה בְּלֹא מַחַץ, וּבְוַדַּאי הַכֹּל בְּאֶחָד.

1 הוּא וְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן. לְפִי שֶׁלֹּא קְרָאוֹ ״יְהוֹשֻׁעַ״ כִּי אִם עַל שֵׁם יָהּ יוֹשִׁיעֲךָ מֵעֲצַת מְרַגְּלִים, וְכָל זְמַן שֶׁאֶחָד מִן אוֹתוֹ דּוֹר הָיָה קַיָּם הָיָה נִקְרָא בְּשֵׁם ״יְהוֹשֻׁעַ״, וְכַאֲשֶׁר תַּם כָּל הַדּוֹר הַהוּא לֹא הָיָה מָקוֹם לִתְפִלָּה זוֹ, וְחָזַר וּקְרָאוֹ ״הוֹשֵׁעַ״.

1 בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה. לְפִי שֶׁיּוֹם הַמָּוֶת נִקְרָא הֶעֱרֵב שִׁמְשׁוֹ שֶׁל אָדָם, וּמֹשֶׁה בְּמוֹתוֹ לֹא כָהֲתָה עֵינוֹ וְלֹא נָס לֵחֹה, עַל כֵּן הָיָה דּוֹמֶה כְּאִלּוּ הָיָה עוֹמֵד עֲדַיִן בְּאֶמְצַע יָמָיו, דְּהַיְנוּ ״בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה״, כְּשֶׁהַשֶּׁמֶשׁ בְּעִצּוּמוֹ.