1א-ב כל המביא ביכורים וכו' ומה שכתב ואלו מביאים ולא קורין וכו'. משנה פרק קמא דביכורים:2ומ"ש הגר מביא וקורא וכו'. שם בירוש' איפסיקא הלכתא כרבי יהודה דאמר הכי.3ומה שכתב ולאברהם היתה השבועה וכו'. כלומר אע"פ שאברהם אב לכל העולם לא נטלו הגרים חלק בארץ מפני שבתחילה קודם שנאמר לו כי אב המון גוים נתתיך היתה השבועה וכו' נמצא שלא זכו בה אלא בניו ממש:4וכן כהנים ולוים וכו'. משנה בסוף מעשר שני משנה י"ד וכרבי יוסי לענין וידוי מעשר ומינה ילפינן לבכורים:5הקונה שני אילנות. משנה דבכורים פ"ק מ"ו:6ומה שכתב לפי שהדבר ספק וכו' עד מעכבת בו. בפרק הספינה בבא בתרא דף פ״א:7הפריש ביכוריו וכו עד מביא וקורא. משנה פרק קמא דבכורים מ"ז וכת"ק:8המוכר שדהו לפירות וכו'. בסוף פרק השולח גיטין דף מ״ז. וכר״ל דאיפסקא הלכתא כוותיה:9ומה שכתב אבל מביא אדם מנכסי אשתו ביכורים וקורא וכו'. שם:10ומה שכתב אע"פ שמתה אשתו וכו'. שם:11המוכר שדהו וכו' עד אינו כקנין הגוף. גם זה בסוף פרק השולח גיטין דף מ״ח ופירש רבינו בה דלא כפירש״י:12הפריש ביכורים וכו'. ירושלמי פ"ק דביכורים ובנוסחא דידן כשהיה אביו חולה או מסוכן ורבינו גריס ומסוכן וכן מוכרח לגרוס שם:13הפריש ביכוריו ושלחן ביד אחר וכו'. בס״פ השולח גיטין דף מ״ז:14הפריש ביכוריו ואבדו וכו' עד ולא שתים. משנה פ"ק דביכורים משנה ח':15הביא בכוריו ונטמאו וכו'. כתב הראב"ד הביא בכוריו ונטמאו בעזרה וכו'. א"א יניחום שם עד שירקבו או עד שיתמסמסו עכ"ל. ורבינו לישנא דמתני' נקט דקתני נופץ ופירש רבינו נוער ור"ש פירש מפזרן והראב"ד בא לומר אחר שמריקם שם מה יעשה בהם יניחם עד שירקבו או עד שיתמסמסו:16הפריש בכוריו ויבש המעיין וכו'. שם וכת"ק:17המביא ביכורים כו'. שם מן החג ועד חנוכה מביא ואינו קורא ובפרק כל שעה פסחים דף ל״ו יהיב טעמא לפי שאינו זמן שמחה.18ומ״ש רבינו אע״פ שהפרישם קודם החג וכו' יש לתמוה דהא בפרק אלו הן הלוקין אמר רבי אלעזר אמר רבי הושעיא הפריש ביכורים קודם לחג ועבר עליהם החג ירקבו ויהיב טעמא בגמרא משום דכל שאינו ראוי לבילה בילה מעכבת בו וצ״ל שדחאה רבינו לזו מהלכה מקמי ההיא דפרק השולח גיטין דף מ״ז: דאמר ר״י בר חנינא בצרן ושגרן ביד שליח ומת שליח בדרך מביא ואינו קורא שנאמר ולקחת והבאת עד שתהיה לקיחה והבאה כאחד ואע״ג דבירושלמי מוקי לה בשליקטן לשלחן ע״י שליח אבל ליקטן להביאן הוא לא ישלחם ביד אחר שכל הביכורים שנראו להתיר בקריאה אינם נתרים אלא בקריאה מאחר דגמרא דידן מייתי להא דר״י בר חנינא בפרק הספינה בבא בתרא דף פ״א ובפרק השולח סתמא ואי הוה סבר גמרא דידן כירושלמי לא הוה שתיק מלפלוגי בהכי וכגמרא דידן נקטינן ועוד דמתניתין דהפריש ביכוריו ואח״כ מכר שדהו ומתניתין דיבש המעיין ונקצץ האילן דמיתנו סתמא אתו כר״י בר חנינא ואע״ג דבירושלמי משני להו שינויא דחיקא ולא סמכינן עליה ולפי זה מ״ש רבינו לעיל בפרק זה גבי הקונה שני אילנות שכל שאינו ראוי לקריאה מפני הספק הקריאה מעכבת בו התם שאני דמחמת ספק הוא:19הביכורים והתרומות וכו' הם נכסי כהן וכו'. לגבי בכורים משנה פ"ב ופ"ג דביכורים משנה י"ב:20והתרומות וחלה וקרן וחומש ומתנות בהמה. ברייתא פרק הזרוע עלה קל"א:21ואף ע"פ שהביכורים עולים באחד ומאה וכו'. משנה ברפ"ב דביכורים מ"א:22ומה שכתב אם נתערבו בחולין בירושלים אסורים בכל שהן במינה וכו'. גם זה שם במשנה משנה ב' גבי יש במעשר והביכורים מה שאין כן בתרומה ודקדק לכתוב במינם משום דאילו שלא במינם אפילו דבר שיש לו מתירין בטל כמו שכתב רבינו בפ"ק מהלכות מ"א.23ומה שכתב אפילו זרע הבכורים וכו'. שם במשנה הנזכרת.24ומ"ש אבל הזורע בכורים קודם שיכנסו לירושלים וכו'. משנה פרק ט' דתרומות משנה ד' הבכורים גידוליהם חולין ובירושלמי רמי תרי משניות הללו אהדדי ומסיק הן דתימר גידוליהן אסורים איסור מחיצה והן דתימר גידוליהן מותרים היתר זרות וזה מבואר כדברי רבינו:25טז-יז כיצד מעלין את הביכורים וכו'. משנה פרק ג' דביכורים משנה ב':26ומ"ש מפני אהל הטומאה. וכן מה27שכתב להודיע שהביכורים משבעת המינים. וכן מה28שכתב והם הולכים בכל הדרך וקורין שמחתי באומרים לי בית יי' נלך. וכן מה29שכתב אם באו אנשים הרבה וכו'. וכן30מ"ש ומשיכנסו כולם בשערי ירושלים יתחילו לקרות עומדות היו רגלינו וכו'. וכן מה31שכתב ואומרים הללויה הללו אל בקדשו וכו'. הכל שם בירושלמי:32ומה שכתב ולא היו מהלכים ביום אלא שתי ידות בלבד. בתוספתא פרק ב' דביכורים לא היו מהלכים כל היום כולו אלא שתי ידות ביום.33ומ"ש היה להם לח ויבש וכו'. ירושלמי שם צמוקים היה מעטרן בענבים:
