תלמוד ירושלמי בבא מציעא ד׳:ו׳

6 משנה: וְאֵילּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן הוֹנָיָיה. הָעֲבָדִים וְהַשְּׁטָרוֹת וְהַקַּרְקָעוֹת וְהַהֶקְדֵּישׁוֹת. אֵין בָּהֶן לֹא תַשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְלֹא תַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. שׁוֹמֵר חִנָּם אֵינוֹ נִשְׁבָּע וְנוֹשֵׂא שָׂכָר אֵינוֹ מְשַׁלֵּם. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר קֳדָשִׁים שֶׁהוּא חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתָן יֵשׁ לָהֶן הוֹנָיָיה וְשֶׁאֵינוֹ חַיָיב בְּאַחֵרָיוּתָן אֵין לָהֶן הוֹנָיָיה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַף הַמּוֹכֵר סֵפֶר תּוֹרָה בְּהֵמָה וּמַרְגָּלִית אֵין לָהֶן הוֹנָיָיה. אָמְרוּ לוֹ לֹא אָמְרוּ אֶלָּא אֶת אֵילּוּ.

7 הלכה: וְאֵילּוּ דְבָרִים שֶׁאֵין לָהֶן הוֹנָיָיה כול׳. תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. אַף סֵפֶר תּוֹרָה בְּהֵמָה וּמַרְגָּלִית אֵין לָהֶן אוֹנָאָה. סֵפֶר תּוֹרָה אֵין קֵץ לְדָמָיו. בְּהֵמָה וּמַרְגָּלִית צְרִיכִין לְזַוְוגָּם. אָמְרוּ לוֹ. וַהֲלֹא הַכֹּל אָדָם רוֹצֶה לְזַוֵּיג. תַּנֵּי. רִבִּי יוּדָה בֶּן בְּתֵירָה אוֹמֵר. סַיִיף וְסוּס וּתְרִיס בַּמִּלְחָמָה אֵין לָהֶן הוֹנָיָיה.