תלמוד ירושלמי בבא קמא א׳:א׳:ג׳-ז׳

מפרשים:
1 אֲנָן תַּנִּינָן. אַרְבָּעָה אָבוֹת נְזִיקִין. וְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה שְׁלֹשָׁה עָשָׂר. נֶזֶק צַעַר רִיפּוּי שֶׁבֶת וּבוֹשֶׁת שׁוֹמֵר חִנָּם וְהַשּׁוֹאֵל נוֹשֵׂא שָׂכָר וְהַשּׂוֹכֵר. אֱמוֹר מֵעַתָּה. מַה דְתַנִּינָן אֲנָן לְהֶכְשֵׁר נְזָקִין. מַה דְתַנֵּי רִבִּי חִיָיה בֵּין לְהֶכְשֵׁר נְזָקִין בֵּין לְנִיזְקֵי גוּפוֹ. רִבִּי חַגַּיי שָׁאַל. הֵיךְ תַּנִּינָן. אַרְבָּעָה אָבוֹת נְזִיקִין. אִם הַכֹּל אָמוּר בְּשׁוֹר אֶחָד נִיתְנֵי שְׁלֹשָׁה. וְאִם הַכֹּל אָמוּר בְּשׁוֹר שְׁלֹשָׁה נִיתְנֵי חֲמִשָּׁה. אֶלָּא כְּמַה דְאִישְׁתָּעֵי קִרְיָיא אִישְׁתָּעְיַית מַתְנִיתָא.
2 תּוֹלְדוֹת הַקֶּרֶן. נְגִיחָה נְגִיפָה נְשִׁיכָה רְבִיצָה בְעִיטָה דְחִיָיה. רִבִּי יִצְחָק מַקְשֵׁי. נְגִיפָה נְגִיחָה עִיקָּר הֵן וְאַתְּ עֲבִיד לוֹן תּוֹלְדוֹת. אֶלָּא מַתְחִיל בָּעִיקָּר וּמְסַיֵים בְּתוֹלְדוֹת.
3 תּוֹלְדוֹת הַבּוֹר. כָּל פִּירְקָא תְלִיתָיָיא דְתַנִּינָן בִּנְזִיקִין. רִבִּי תַנֵּי. הִנִּיחַ גַּחֶלֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וּבָא אַחֵר וְנִתְקַל בָּהּ וּצְלוּחִיתוֹ בְיָדוֹ. נִשְׂרְפוּ כֵלָיו וְנִשְׁבְּרָה צְלוּחִיתוֹ חַיָיב עַל הַצְּלוּחִית מִשּׁוּם בּוֹר וְעַל הַכֵּלִים מִשּׁוּם אֵשׁ.
4 תּוֹלְדוֹת הָרֶגֶל. תַּנֵּי. בְּהֵמָה שֶׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּת הַיָּחִיד וְהִזִּיקָה בֵּין בְּיָדָהּ בֵּין בְּרַגְלָהּ בֵּין בְְּקַרְנָהּ בֵּין בְּעוֹל שֶׁעָלֶיהָ בֵּין בְּשָׁלִיף שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּין בָּעֲגָלָה שֶׁהִיא מוֹשֶׁכֶת. מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם. וְהַמַּזִּיק בַּכַּרְמְלִית מְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם.
5 תּוֹלְדוֹת הַשֵּׁן. הֲווֹן בְעַיָין מֵימַר. פָּרָה שֶׁאָכְלָה שְׂעוֹרִים וַחֲמוֹר שֶׁאָכַל כַּרשִׁינִין וְכֶלֶב שֶׁלִּיקְלֵק אֶת הַשֶּׁמֶן וַחֲזִיר שֶׁאָכְלָה בָשָׂר כּוּלְּהוֹן תּוֹלְדוֹת הַשֵּׁן אִינּוּן. אָמַר רִבִּי יִצְחָק. כּוּלְּהוֹן עִיקַּר שֵׁן אִינּוּן. וְהָא תַאנֵי. תּוֹלְדֹת הַשֵּׁן. בְּשֶׁדָּרְסָה עַל גַּבֵּי נוֹד מָלֵא שֶׁמֶן. וּבְסִיכָה גּוּפָהּ נֶהֱנֶה כְּמַה דְתֵימַר תַּמָּן הַשֵּׁן אוֹכֶלֶת וְהַגּוּף נֶהֱנֶה. אוֹף הָכָא נֶהֱנֶה גוּפָהּ. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. הָיְתָה מְהַלֶּכֶת וּפוֹלֶטֶת עֲשָׂבִים מַהוּ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. מַה אִם הַמַּנִּיחַ גַּחֶלֶת לִרְשׁוּת הָרַבִּים עַד מָקוֹם שֶׁהִיא מִתְהַלֶּכֶת הִיא מַזֶּקֶת. מַאי כְדוֹן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תִּיפְתָּר בְּמַנִּיחַ סַכִּין סְמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים. כְּמַה דְתֵימַר תַּמָּן. הָאֵשׁ נוֹגֵעַ מִצַּד אֶחַד וְנִתְחַלְחֵל כּוּלּוֹ. אוֹף הָכָא. אָדָם נוֹגֵעַ מִצַּד אֶחַד וְנִתְחַלְחֵל כּוּלּוֹ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי בּוֹר מָלֵא מַיִם וְנָפַל שָׁמָּה גְדִי קָטָן וְנִכְנְסוּ מַיִם דֶּרֶךְ אָזְנָיו וְנִתְחַלְחֵל כּוּלּוֹ. וָכָא נִתְחַלְחֵל כּוּלּוֹ. רִבִּי יִרְמְיָה בָעֵי. הָיְתָה מְהַלֶּכֶת וּמְעַקֶּרֶת עֲשָׂבִים בְּגוּפָהּ וּבְקַרְנָהּ מַהוּ. שִׁינּוּי הוּא. דַּרְכָּהּ לָכֵן.