תלמוד ירושלמי בבא בתרא ד׳:ג׳

3 משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת מָכַר אֶת הַדֶּלֶת אֲבָל לֹא אֶת הַמַּפְתֵּחַ. מָכַר אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַקְּבוּעָה אֲבָל לֹא הַמִּיטַּלְטֶלֶת. מָכַר אֶת הָאִיצְטְרוֹבִּיל אֲבָל לא אֶת הַקֶּלֶת. מָכַר הַתַּנּוּר מָכַר הַכִּירַיִם. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הוּא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ הֲרֵי כולָּן מְכוּרִין.

4 הלכה: הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. מָכַר אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַחֲקוּקָה אֲבָל לֹא אֶת הַקְּבוּעָה.