מקור תלמוד ירושלמי בבא בתרא ד׳:ג׳:א׳
3 משנה: הַמּוֹכֵר אֶת הַבַּיִת מָכַר אֶת הַדֶּלֶת אֲבָל לֹא אֶת הַמַּפְתֵּחַ. מָכַר אֶת הַמַּכְתֶּשֶׁת הַקְּבוּעָה אֲבָל לֹא הַמִּיטַּלְטֶלֶת. מָכַר אֶת הָאִיצְטְרוֹבִּיל אֲבָל לא אֶת הַקֶּלֶת. מָכַר הַתַּנּוּר מָכַר הַכִּירַיִם. בִּזְמַן שֶׁאָמַר לוֹ הוּא וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכוֹ הֲרֵי כולָּן מְכוּרִין.
פירוש פני משה על תלמוד ירושלמי בבא בתרא ד׳:ג׳:א׳
3 מתני' המוכר את הבית. סתם:
4 מכר את הדלת. שכל תשמישי הבית הקבועים בו בכלל הבית הם:
5 אבל לא המפתח. דאע"ג דלפעמים קבוע הוא אין קביעותו קביעות גמור:
6 המכתשת הקבועה. בקרקע:
7 האיסטרובל. עגול של עץ שעליו מעמידין הריחיים וקבוע הוא:
8 אבל לא את הקלת הכלי שהקמח יורד לתוכו שהוא כמו כפיפה של עץ ומיטלטל הוא:
9 מכר תנור. הקבוע וכן כיריים הקבועים:
10 הרי כולן מכורין. כל הני תשמישי דמני ברישא אבל שאר כלי תשמיש אינם מכורין דאפילו אמר וכל מה שבתוכו לא רבה אלא תשמישין המיוחדים לבית כגון מפתח וקלת וכיוצא בהן: