מבואות לספרות התנאים, מבוא למדרשי הלכה, שרידים מדבי ר"י לס' ויקרא

« Introductions to Tanaitic Literature, Introduction to Halakhic Midrashim, The Midrash attributed to Rabbi Ishmael's School to Deuteronomy Introductions to Tanaitic Literature, Introduction to Halakhic Midrashim, Sifra Torat Kohanim »

4 סוטה פתח ↗

רַב אָשֵׁי אָמַר: הָא מַתְנִיתָא מַנִּי — רַבִּי יִשְׁמָעֵאל הִיא, דְּדָרֵישׁ כְּלָלֵי וּפְרָטֵי.

4 זבחים פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן לְרַב פָּפָּא: וְהָא תַּנָּא – פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים לְכׇל מַה שֶּׁאָמַר בְּעִנְיָן קָאָמַר! תַּנָּאֵי הִיא; תַּנָּא דְּבֵי רַב מְרַבֵּי הָכִי, תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל לָא מְרַבֵּי הָכִי.

4 עירובין פתח ↗

לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא שֶׁנָּתַן לְתוֹכָן שֶׁמֶן. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם שֶׁמֶן! לֹא צְרִיכָא, שֶׁנָּתַן דְּמֵי מַיִם וּמֶלַח בְּהַבְלָעָה. וּבְהַבְלָעָה מִי שְׁרֵי? אִין — וְהָתַנְיָא, בֶּן בַּג בַּג אוֹמֵר: ״בַּבָּקָר״ — מְלַמֵּד שֶׁלּוֹקְחִין בָּקָר עַל גַּב עוֹרוֹ. ״וּבַצֹּאן״ — מְלַמֵּד שֶׁלּוֹקְחִין צֹאן עַל גַּב גִּיזָּתָהּ. ״וּבַיַּיִן״ — מְלַמֵּד שֶׁלּוֹקְחִין יַיִן עַל גַּב קַנְקַנּוֹ. ״וּבַשֵּׁכָר״ — מְלַמֵּד שֶׁלּוֹקְחִין תֶּמֶד מִשֶּׁהֶחְמִיץ. אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאן דִּמְתַרְגֵּם לִי ״בַּבָּקָר״ אַלִּיבָּא דְּבֶן בַּג בַּג, מוֹבֵילְנָא מָאנֵיהּ אַבָּתְרֵיהּ לְבֵי מַסּוּתָא. מַאי טַעְמָא? כּוּלְּהוּ צְרִיכִי לְבַר מִ״בַּבָּקָר״, דְּלָא צְרִיךְ. מַאי צְרִיכִי? דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּבָּקָר״, הֲוָה אָמֵינָא: בָּקָר הוּא דְּמִזְדַּבַּן עַל גַּב עוֹרוֹ, מִשּׁוּם דְּגוּפֵיהּ הוּא. אֲבָל צֹאן עַל גַּב גִּיזָּתָהּ, דְּלָאו גּוּפֵיהּ הוּא — אֵימָא לָא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּצֹּאן״ עַל גַּב גִּיזָּתָהּ, הֲוָה אָמֵינָא: מִשּׁוּם דִּמְחוּבָּר בָּהּ. אֲבָל יַיִן עַל גַּב קַנְקַנּוֹ — אֵימָא לָא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּיַּיִן״, הֲוָה אָמֵינָא: מִשּׁוּם דְּהַיְינוּ נְטִירוּתֵיהּ. אֲבָל תֶּמֶד מִשֶּׁהֶחְמִיץ דְּקִיּוּהָא בְּעָלְמָא הוּא, אֵימָא לָא. כְּתַב רַחֲמָנָא ״שֵׁכָר״. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּשֵּׁכָר״, הֲוָה אָמֵינָא: מַאי שֵׁכָר? דְּבֵילָה קְעִילִית, דְּפֵירָא הוּא. אֲבָל יַיִן עַל גַּב קַנְקַנּוֹ — אֵימָא לָא. וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא יַיִן עַל גַּב קַנְקַנּוֹ — דְּהַיְינוּ נְטִירוּתֵיהּ. אֲבָל צֹאן עַל גַּב גִּיזָּתָהּ — אֵימָא לָא. כְּתַב רַחֲמָנָא ״צֹאן״, דַּאֲפִילּוּ עַל גַּב גִּיזָּתָהּ. ״בַּבָּקָר״ לְמָה לִי?! וְכִי תֵּימָא: אִי לָא כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּבָּקָר״, הֲוָה אָמֵינָא: צֹאן עַל גַּב עוֹרָהּ אִין, עַל גַּב גִּיזָּתָהּ לָא. כְּתַב רַחֲמָנָא ״בַּבָּקָר״ לְאֵתוֹיֵי עוֹרוֹ. אִיַּיתַּר לֵיהּ ״צֹאן״ לְאֵתוֹיֵי גִּיזָּתָהּ. אִי לָא כְּתַב רַחֲמָנָא ״בָּקָר״, לָא הֲוָה אָמֵינָא צֹאן עַל גַּב עוֹרָהּ — אִין, עַל גַּב גִּיזָּתָהּ — לָא. דְּאִם כֵּן, לִכְתּוֹב רַחֲמָנָא ״בָּקָר״, דְּמִמֵּילָא אִיַּיתַּר לֵיהּ ״צֹאן״. וְכֵיוָן דִּכְתַב רַחֲמָנָא ״צֹאן״, דַּאֲפִילּוּ עַל גַּב גִּיזָּתָהּ. ״בַּבָּקָר״ לְמָה לִי? הַשְׁתָּא צֹאן עַל גַּב גִּיזָּתָהּ מִיזְדַּבְּנָא, בָּקָר עַל גַּב עוֹרוֹ מִיבַּעְיָא? הַיְינוּ דְּקָאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מַאן דִּמְתַרְגֵּם לִי ״בַּבָּקָר״ אַלִּיבָּא דְּבֶן בַּג בַּג, מוֹבֵילְנָא מָאנֵיהּ לְבֵי מַסּוּתָא. בְּמַאי קָא מִיפַּלְגִי רַבִּי יְהוּדָה בֶּן גָּדִישׁ וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר וְהָנֵי תַּנָּאֵי דִּלְקַמַּן? רַבִּי יְהוּדָה בֶּן גָּדִישׁ וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דָּרְשִׁי רִבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי, וְהָנֵי תַּנָּאֵי דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן גָּדִישׁ וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר דָּרְשִׁי רִיבּוּיֵי וּמִיעוּטֵי. ״וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ״ — רִיבָּה, ״בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר״ — מִיעֵט, ״וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאׇלְךָ נַפְשֶׁךָ״ — חָזַר וְרִיבָּה. רִיבָּה וּמִיעֵט וְרִיבָּה — רִיבָּה הַכֹּל. מַאי רַבִּי? רַבִּי כׇּל מִילֵּי. וּמַאי מִיעֵט? לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מִיעֵט צִיר, לְרַבִּי יְהוּדָה בֶּן גָּדִישׁ מִיעֵט מַיִם וּמֶלַח. וְהָנֵי תַּנָּאֵי דָּרְשִׁי כְּלָלֵי וּפְרָטֵי. דְּתַנְיָא: ״וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ״ — כָּלַל, ״בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר״ — פָּרַט, ״וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאׇלְךָ נַפְשֶׁךָ״ — חָזַר וְכָלַל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אִי אַתָּה דָן אֶלָּא כְּעֵין הַפְּרָט. וּמָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ: פְּרִי מִפְּרִי, וְגִידּוּלֵי קַרְקַע, אַף כֹּל פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע. וְתַנְיָא אִידַּךְ: מָה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ: וְלַד וַלְדוֹת הָאָרֶץ, אַף כֹּל וְלַד וַלְדוֹת הָאָרֶץ. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אָמַר אַבָּיֵי: דָּגִים אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ. לְמַאן דְּאָמַר פְּרִי מִפְּרִי וְגִידּוּלֵי קַרְקַע, הָנֵי דָּגִים — גִּידּוּלֵי קַרְקַע נִינְהוּ. לְמַאן דְּאָמַר וְלַד וַלְדוֹת הָאָרֶץ, דָּגִים — מִמַּיָּא אִיבְּרוֹ. וּמִי אָמַר אַבָּיֵי דָּגִים גִּידּוּלֵי קַרְקַע נִינְהוּ? וְהָאָמַר אַבָּיֵי:

5 סנהדרין פתח ↗

אַשְׁכַּח רַבִּי יַעֲקֹב בַּר אַחָא דַּהֲוָה כְּתִיב בְּסֵפֶר אַגַּדְתָּא דְּבֵי רַב: בֶּן נֹחַ נֶהֱרָג בְּדַיָּין אֶחָד, וּבְעֵד אֶחָד, שֶׁלֹּא בְּהַתְרָאָה, מִפִּי אִישׁ וְלֹא מִפִּי אִשָּׁה, וַאֲפִילּוּ קָרוֹב. מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמְרוּ: אַף עַל הָעוּבָּרִין.

6 תלמוד ירושלמי יבמות פתח ↗

משנה: הֶעָרֵל וְכָל הַטְּמֵאִים לֹא יֹאכְלוּ בַתְּרוּמָה נְשֶׁיהֶם וְעַבְדֵיהֶם יֹאכְלוּ. פְּצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה הֵן וְעַבְדֵיהֶן יֹאכְלוּ וּנְשֵׁיהֶן לֹא יֹאכְלוּ. וְאִם לֹא יְדָעָהּ מִשֶּׁנַּעֲשָׁה פְצוּעַ דַּכָּא וּכְרוּת שָׁפְכָה הֲרֵי אֵילּוּ יֹאכְלוּ. הלכה: הֶעָרֵל וְכָל הַטְּמֵאִים כול׳. אִישׁ אִישׁ לְרַבּוֹת אֶת הֶעָרֵל. אוֹ אִישׁ אִישׁ לְרַבּוֹת אֶת הָאוֹנֵן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָה. כְּתִיב כָּל זָר לֹא יֹאכַל קוֹדֶשׁ. מִשּׁוּם זָרוּת אָסַרְתִי לָךְ וְלֹא אָסַרְתִי לָךְ מִשּׁוּם עָרְלָה. רִבִּי טִיוּפָא סִמּוּקָא בָּעֵי קֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אוֹ נֹאמַר. זָרוּת אָסַרְתִי וְלֹא אָסַרְתִי מִשּׁוּם עָרְלָה וּמִשּׁוּם אֲנִינָה. אָמַר לֵיהּ. מֵאַחַר שֶׁכָּתוּב אֶחָד מַרְבֶּה וְאֶחָד מְמָעֵט. מַרְבֶּה אֲנִי אֶת הֶעָרֵל שֶּׁהוּא מְחוּסָּר מַעֲשֶׂה מִגּוּפוֹ. וּמוֹצִיא אֶת הָאוֹנֵן שֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר מַעֲשֶׂה מִגּוּפוֹ. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. נֶאֱמַר תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר בְּפֶסַח וְנֶאֱמַר תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר בִּתְרוּמָה. מַה תּוֹשַׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בְּפֶסַח פָּסַל בּוֹ אֶת הֶעָרֵל. אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בִּתְרוּמָה פָּסַל בּוֹ אֵֶת הֶעָרֵל. רִבִּי חַגַּיי בְּעָא. אִי מַה תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בְּפֶסַח פָּסַל בּוֹ אֶת הָאוֹנֵן. אַף תּוֹשָׁב וְשָׂכִיר הָאָמוּר בִּתְרוּמָה נִפְסוֹל בּוֹ אֶת הָאוֹנֵן. אָמַר רִבִּי הִילָא. לֹא לָמְדוּ תַּחַת תַּחַת אֶלָּא דְבָרִים הָאֲמוּרִין בַּפָּרָשָׁה. טוּמְטוּם וְאַנְדרוֹגִינֹס מִמָּקוֹם אַחֵר בָּאוּ. אוֹנֵן מִמַּעֲשֵׂר שֵׁינִי בָא. רִבִּי אָבוּן בָּעֵי. וּתְהֵא תְרוּמָה אֲסוּרָה לְאוֹנֵן מִקַּל וָחוֹמֶר. וּמַה אִם הַמַּעֲשֵׂר שֶׁהוּא מוּתָּר לְזָרִים הֲרֵי הוּא אָסוֹר לְאוֹנֵן. תְּרוּמָה שֶׁהִיא אֲסוּרָה לְזָרִים אֵינוֹ דִין שֶׁתְּהֵא אֲסוּרָה לְאוֹנֵן. לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְמַעֲשֵׂר שֶׁהוּא טָעוּן מְחִיצָה. תֹּאמַר בִּתְרוּמָה שֶׁאֵינָהּ טְעוּנָה מְחִיצָה. הָא לְפִי שֶׁיֵּשׁ בַּזֶּה מַה שֶׁאֵין בַּזֶּה וּבַזֶּה מַה שֶׁאֵין בַּזֶּה לֹא צָרְכוּ לְלַמֵּד זֶה מִזֶּה. קֳדָשִׁים מַהוּ שֶׁיְּהוּ אֲסוּרִים בְּעָרֵל. לְלַמֵּד מִן הַפֶּסַח אֵין אַתְּ יָכוֹל שֶׁאֵין בּוֹ שְׁבִירַת הָעֶצֶם. וְלֹא מִן הַתְּרוּמָה שֶׁהוּא לֶמֶד מִן הַלֶּמֶד. הֲוֵי סוֹפָךְ לוֹמַר מִמֶּנּוּ וּמִמֶּנּוּ. מַה מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בַּפֶּסַח פּוֹסֶל בּוֹ אֵֶת הֶעָרֵל. אַף מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בַּקֳּדָשִׁים פּוֹסֶל בּוֹ אֶת הֶעָרֵל. קֳדָשִׁים מַהוּ שֶׁיְּהוּ אֲסוּרִין לְאוֹנֵן. מִמֶּנּוּ מִמֶּנּוּ. מַה מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמַעֲשֵׂר פּוֹסֶל בּוֹ אֶת הָאוֹנֵן. אַף מִמֶּנּוּ שֶׁנֶּאֱמַר בַּפֶּסַח פּוֹסֶל בּוֹ אֶת הָאוֹנֵן.

7 ספרא פתח ↗

ז ומנין אם עמד בראשון ופשה בשני חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע? ת"ל ויקרא יד מד: "ובא הכהן וראה והנה פשה" – במה הוא מדבר? אם בפשה בראשון – הרי אמור; הא אינו אומר "ובא הכהן וראה והנה פשה" אלא שבא בסוף שבוע ראשון ומצא עומד, ובא בסוף שבוע שני ומצאו פושה, מה נעשה לו? הרי אני דן: מה מצינו בפושה בראשון חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע – אף בפושה בשני חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע… הין אם היקל בפושה בראשון – שהרי היקל בעומד בו! נקל בפושה בשני שהרי החמיר בעומד בו! ויהיה הפושה כעומד ת"ל "ושב הכהן.. ובא הכהן" – זו היא שיבה זו היא ביאה. מה שיבה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע, אף ביאה חולץ וקוצה וטח ונותן לו שבוע.

7 תלמוד ירושלמי יומא פתח ↗

הַקּוֹדֶשׁ. צָרִיךְ לְכַוֵּין כְּנֶגֶד הַקּוֹדֶשׁ. אָמַר רִבִּי נֶחֶמְיָה. לְפִי שֶׁמָּצָאנוּ בַּפָּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְוֹת שֶׁהוּא עוֹמֵד חוּץ לַמִּזְבֵּחַ וּמַזֶּה עָל הַפָּרוֹכֶת בְּשָׁעָה שֶׁהוּא מַזֶּה. יָכוֹל אַף זֶה כֵן. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר לִפְנֵי י״י. וְאֵיכָן הָיָה. לִפְנִים מִן הַמִּזְבֵּחַ. אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן. תַּלְמוּד לוֹמַר אֲשֶׁר לִפְנֵי י״י. הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. הַכֹּל מוֹדִין בַּפָּר מָשִׁיחַ וְעֵדָה שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נוֹגֵעַ. מַה פְלִיגִין. בְּפָר וְשָׁעִיר שֶׁלְיֹום הִַכִּיפּוּרִים. אִית תַּנָּיֵי תַּנֵּי. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נוֹגֵעַ. אִית תַּנָּיֵי אֵינוֹ צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נוֹגֵעַ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי. אֲנִי רְאִיתִיהָ בְרוֹמֵי מְלֵיאָה טִיפִּין שֶׁלְדָּם. אָמַרְתִּי. אֵילּוּ מִן הַדָּמִים שֶׁהָיוּ מַזִּין עָלֶיהָ בְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. הָדָא אָמְרָה. צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נוֹגֵעַ. וַאֲפִילוּ תֵימַא. אֵין צָרִיךְ שֶׁיְּהֵא נוֹגֵעַ. וְאִם נָגַע נָגַע. נָתַן מִכְּלִי קוֹדֶשׁ לְתוֹךְ כְּלִי חוֹל פָּסַל. הָא מִכְּלִי קוֹדֶשׁ לְתוֹךְ כְּלִי קוֹדֶשׁ לֹא פָסַל אָמַר רִבִּי חַגַּיי קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵה. מַתְנִיתָה אָמְרָה כֵן. עֵירָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר. מַה אַתְּ שְׁמַע מִינָּהּ. אָמַר רִבִּי מָנָא. נֵימַר. מִדַּם הַפָּר שֶׁהוּא מָלֵא לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר שֶׁהוּא רֵיקָם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. עֵירָה דַם הַפָּר לְתוֹךְ דַּם הַשָּׂעִיר מָלֵא. מִיכָּן וָהֵילַךְ חוֹזֵר ובּוֹלְלָן לְתוֹךְ כְּלִי אַחֵר כְּדֵי שֶׁיִּבָּלְלוּ כָל צוֹרְכָן. מְנַיִין שֶׁהוּא זָקוּק לְהֶעָרוֹת. תַּלְמוּד לוֹמַר וְנָתַן מִדַּם הַפָּר וּמִדַּם הַשָּׂעִיר. בִּזְמַן שֶׁהֵן מְעוּרָבִין. יָכוֹל מִזֶּה בִפְנֵי עַצְמוֹ וּמִזֶּה בִפְנֵי עַצְמוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר וְכִפֶּר אַהֲרֹן עַל קַרְנֹתָיו אַחַת בַּשָּׁנָה. אַחַת בַּשָּׁנָה הוּא מְכַפֵּר. וְאֵינוֹ מְכַפֵּר שְׁתַּיִם בַּשָּׁנָה. אוֹ נֵימַר. דַּם הַפָּר אַחַת בַּשָּׁנָה. לֹא שְׁתַּיִם בַּשָּׁנָה. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. מִדַּם חַטַּאת הַכִּפּוּרִים אַחַת בַּשָּׁנָה יְכַפֵּר עָלָיו לְדֹרֹתֵיכֶם. אַחַת בַּשָּׁנָה הוּא מְכַפֵּר. וְאֵינוֹ מְכַפֵּר שְׁתַּיִם בַּשָּׁנָה. הַכֹּל מוֹדִין בְּשֶׁבַע הַזָּאוֹת שֶׁלְּמַטָּן שֶׁהוּא צָרִיךְ לְהֶעָרוֹת. דִּכְתִיב שֶׁבַע וָלֹא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה. קִיבֵּל מִדַּם הַפָּר בִּשְׁלֹשָׁה כוֹסוֹת וּמִדַּם הַשָׂעִיר בִּשְׁלֹשָׁה כוֹסוֹת לִיתֵּן מֵאֶחָד עַל הַבַּדִּין. מֵאֶחָד עַל הַפָּרֹכוֹת. מֵאֶחָד עַל מִזָבַּח הַזָּהָב. אֵי זֶה מֵהֶן זָקוּק לְהֵעָרוֹת. וְיֵשׁ אָדָם מְחַשֵּׁב חֲצִי כַפָּרָה. אֶלָּא כֵינִי. קִיבֵּל מִדַּם הַפָּר בִּשְׁלֹשָׁה כוֹסוֹת וּמִדַּם הַשָׂעִיר בִּשְׁלֹשָׁה כוֹסוֹת לִיתֵּן מֵאֶחָד עַל הַבַּדִּים. וּמֵאֶחָד עַל הַפָּרֹכוֹת. וּמֵאֶחָד עַל מִזָבַּח הַזָּהָב. אֵי זֶה מֵהֶן הוּא זָקוּק לְהֵעָרוֹת. תַּפְלוּגְתָא דְרִבִּי זְעוּרָה וּדְרִבִּי הִילָא. דְאִיתְפַּלְּגוֹן. הִגְרִיל שְׁלֹשָׁה זוּגוֹת לִיתֵּן מֵאֶחָד עַל הַבַּדִּים. מֵאֶחָד עַל הַפָּרֹכוֹת. מֵאֶחָד עַל מִזָבַּח הַזָּהָב. אֵי זֶה מֵהֶן מִשְׁתַּלֵּחַ. רִבִּי זְעוּרָה אָמַר. לְכַפֶּר עָלָיו. אֵת שֶׁהוּא מְכַפֵּר בּוֹ חֲבֵירוֹ מִשְׁתַלֵּחַ. אֵת שֶׁאֵינוֹ מְכַפֵּר אֵין חֲבֵירוֹ מִשְׁתַלֵּחַ. רִבִּי הִילָא אָמַר. לְכַפֶּר עָלָיו. אֵת שֶׁהוּא גוֹמֵר בּוֹ כָל הַכַּפָּרָה חֲבֵירוֹ מִשְׁתַלֵּחַ. אֵת שֶׁאֵינוֹ גוֹמֵר בּוֹ כָל הַכַּפָּרָה אֵין חֲבֵירוֹ מִשְׁתַלֵּחַ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה. שְׁלָשְׁתָּן מִשְׁתַּלְּחִין. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הִילָא. אֵינוֹ מִשְׁתַלֵּחַ אֶלָּא אַחֲרוֹן בִּלְבַד. וְהָכָא עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי זְעוּרָה. שְׁלָשְׁתָּן הוּא זָקוּק לְהֵעָרוֹת. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי הִילָא. אֵינוֹ זָקוּק לְהֵעָרוֹת אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁהִזָּה מִמֶּנּוּ. קִיבֵּל דַּם הַפָּר בִּשְׁלֹשָׁה כוֹסוֹת וּמִדַּם הַשָׂעִיר בִּשְׁלֹשָׁה כוֹסוֹת לִיתֵּן מֵאֶחָד עַל הַבַּדִּין. מֵאֶחָד עַל הַפָּרֹכוֹת. מֵאֶחָד עַל מִזָבַּח הַזָּהָב. אֵי זֶה מֵהֶן נִשְׁפָּךְ עַל הָיְּסוֹד. תַּפְלוּגְתָא דְּרִבִּי וּדְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. דִּאִיתְפַּלְּגוֹן. חַטָּאת שֶׁקִיבֵּל דָמָהּ בְּאַרְבָּעָה כוֹסוֹת. נָתַן מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד. מְנַיִין שֶׁכּוּלָּם נִשְׁפָּכִין עַל הַיְּסוֹד. תַּלְמוּד לוֹמַר. אֶת דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ. יָכוֹל אֲפִילוּ לֹא נָתַן מֵאֶחָד מֵהֶן מַתָּן אַרְבַּע יְהוּ כוּלָּם נִשְׁפָּכִין. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְאֶת כָּל דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ. הָא כֵיצַד. הוּא נִשְׁפָּךְ עַל הָיְּסוֹד וְהֵן נִשְׁפָּכִין לָאַמָּה. דִּבְרֵי רִבִּי. רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. מְנַיִין אֲפִילוּ לֹא נָתַן מֵאֶחָד מֵהֶן אֶלָּא מַתָּן אַרְבַּע יְהוּ כוּלָּן נִשְׁפָּכִין עַל הָיְּסוֹד. תַּלְמוּד לוֹמַר. וְאֶת דָּמָהּ יִשְׁפֹּךְ. עַל דַּעְתֵּיהּ דְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן. כּוּלְּהֹן נִשְׁפָּכִין עַל הַיְּסוֹד. עַל דַּעְתֵּיהּ דְרִבִּי. אֵין לָךְ נִשְׁפָּךְ עַל הָיְּסוֹד אֶלָּא אוֹתוֹ שֶׁהִיזָּה מִמֶּנּוּ. חֲבֵרַיָּא אָמְרֵי. נִתְפַּגֵּל זֶה וְנִתְפַּגֵּל זֶה. אָבְדוּ אֵימוּרָיו שֶׁלָּזֶה מַזִּין עַל אֵימוּרָיו שֶׁלָּזֶה. הַכֹּל מוֹדִין בְּפַר מָשִׁיחַ וְעֵדָה עַד שֶׁיְּהֵא שָׁם מַתָּנָה אַחַת מִשֶּׁל שְׁנֵיהֶן. חֲבֵרַיָיא אָמְרֵי. אֵימוּרִין כְּשֵׁירִין שֶׁנִּתְעָרְבוּ בִפְסוּלִין עַד שֶׁיְּהֵא מַתָּנָה אַחַת מִשֶּׁל כְּשֵׁירִין. מַה פְלִיגִין. בְּדַם שְׁנֵי חַטָּאוֹת שֶׁנִּתְעָרְבוּ. רִבִּי אוֹמֵר. אוֹמֵר אֲנִי. רוֹאִין אֶת הַדָּם. אִם יֵשׁ בּוֹ כְדֵי מַתָּנָה אַחַת מִזֶּה וּכְדֵי מַתָּנָה אַחַת מִזֶּה כָּשֵׁר. וְאִם לָאו פָּסוּל. וְחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֲפִילוּ אֵין בּוֹ אֶלָּא מַתָּנָה אַחַת מִשֶּׁל שְׁנֵיהֵֶן. כָּשֵׁר. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי. יֵשׁ שֵׁיעוּר לַמַּתָּנוֹת. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִן. אֵין שֵׁיעוּר לַמַּתָּנוֹת. הָדָא אָמְרָה. נִתְפַּגֵּל זֶה נִתְפַּגֵּל זֶה. אָבְדוּ אֵימוּרָיו שֶׁלָּזֶה מַזִּין עַל אֵימוּרָיו שֶׁלָּזֶה. משנה: הִתְחִיל מְחַטֵּא וְיוֹרֵד. מֵהֵיכָן הוּא מַתְחִיל. מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית. צְפוֹנִית מַעֲרָבִית. מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. דְּרוֹמִית מִזְרָחִית. מָקוֹם שֶׁהוּא מַתְחִיל בַּחַטָּאת עַל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן שָׁם הָיָה גוֹמֵר עַל מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בִּמְקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא. עַל כּוּלָּן הוּא נוֹתֵן מִלְּמַטָּה לְמַעְלָן חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיְתָה לְפָנָיו שֶׁהָיָה נוֹתֵן מִלְמַעְלָן לְמַטָּן: הלכה: וְיַתְחִיל בְּקֶרֶן מִזְרָחִית דְּרוֹמִית. אָמַר רִבִּי הִילָא. יְמָנִית אֵין זוּ יְמָנִית. וְיַתְחִיל מִקֶּרֶן צְפוֹנִית מַעֲרָבִית. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר. וְיָצָא אֶל הַמִּזְבֵּחַ. וְיַתְחִיל מִקֶּרֶן מַעֲרָבִית דְּרוֹמִית. שֶׁלֹּא יִתֵּן אֲחוֹרָיו לַקּוֹדֶשׁ. וְאֵין סוֹפוֹ לִיתֵּן אֲחוֹרָיו לַקּוֹדֶשׁ. חוֹזֵר הָיָה לַאֲחוֹרָיו. וְיַעֲמֹד בְּדָרוֹם וְיַתְחִיל מִקֶּרֶן מִזְרָחִית צְפוֹנִית. כַּיי דְאָמַר רִבִּי הִילָא. יְמָנִית אֵין זוּ יְמָנִית. תַּנֵּי. רִבִּי לִיעֶזֵר אוֹמֵר. מִמְּקוֹמוֹ הָיָה עוֹמֵד וּמְחַטֵּא. וְעַל כּוּלָּן הוּא נוֹתֵן מִלְּמַעֲלָן לְמַטָּן חוּץ מִזּוֹ שֶׁהָיָה לְפָנָיו לוֹכְסָן שֶׁהָיָה נוֹתֵן מִלְּמַטָּן לְמַעֲלָן. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁנֵיהֶן מִקְרָא אֶחָד דֹּרְשִׁין. סָבִיב. רַבָּנִן אָמְרִין. סָבִיב לַהֲלוֹךְ. וְרִבִּי לִיעֶזֵר אוֹמֵר. סָבִיב לַקְּרָנוֹת. שְׁנֵי כֹהֲנִים בָּרְחוּ בַפּוֹלֶמוֹסִיּוֹת. אֶחָד אוֹמֵר. עוֹמֵד הָיִיתִי וּמְחַטֵּא. וְאֶחָד אוֹמֵר. מְהַלֵּךְ הָיִיתִי וּמְחַטֵּא. אָמַר רִבִּי יוּדָן. הָדָא אָמְרָה. מָאן דַּעֲבַד הָכֵין לָא חֲשַׂשׂ. וּמַאן דַּעֲבַד הָכֵין לָא חֲשַׂשׂ. משנה: הִזָּה עַל טִיהֲרוֹ שֶׁל מִזְבֵּחַ שֶׁבַע פְּעָמִים. שְׁיֵרֵי הַדָּם הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד מַעֲרָבִי שֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן וְשֶׁל מִזְבֵּחַ הַחִיצוֹן הָיָה שׁוֹפֵךְ עַל יְסוֹד דְּרוֹמִי. אֵלּוּ וָאֵלּוּ מִתְעָרְבִין בָּאַמָּה וְיוֹצְאִין לְנַחַל קִדְרוֹן וְנִמְכָּרִין לַגַּנָּנִין לְזֶבֶל וּמוֹעֲלִין בּוֹ: הלכה: וְהִזָּה עָלָיו. לֹא עַל אֱפָרָיו. עָלָיו. לֹא עַל גְּחָלָיו. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. צַד צְּפוֹנִי. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. צַד דְּרוֹמִי. מָאן דְּאָמַר. צַד צְּפוֹנִי. רִבִּי לִיעֶזֶר. וּמָאן דְּאָמַר. צַד דְּרוֹמִי. רַבָּנִן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. זֶה סִימָן. כָּל הַנִּיטָּל מִבִּפְנִים מִבַּחוּץ לְהִינָּתֵן בַּחוּץ נִיתָּן בִּפְנִים נִיטָּל מִן הַסָּמוּךְ לִפְנִים. וְכָל הַיּוֹצֵא מִבִּפְנִים לְהִינָּתֵן בַּחוּץ נִיתָּן מִן הַסָּמוּךְ לִפְנִים. רִבִּי יִרְמְיָה בְשֵׁם רִבִּי פְדָת. גְּחָלִים שֶׁבְּכָל יוֹם וְנֵר הָמַעֲרָבִי לְמֵידִין מִגְּחָלִים שֶׁלְיוֹם הַכִּיפּוּרִים. וּשְׁנֵי בְזִיכֵי לְבוֹנָה לְמֵידִין מִשְּׁיֵרֵי דָמִים. וְאֵת כָּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ. לְרַבּוֹת פָּר דַּם יוֹם הַכִּיפּוּרִים לִשְׁפִיכָה. וְלָמָּה לֹא אָמַר. וְשָׂעִיר. אָמַר רִבִּי מָנָא. בְּלֹא כָךְ אֵינוֹ זָקוּק לְהֵעָרוֹת. אַשְׁכַּחַת אֲמַר. וְאֵת כָּל דַּם הַפָּר יִשְׁפֹּךְ. לְרַבּוֹת דַּם פָּר יוֹם הַכִּיפּוּרִים וְשָׂעִיר לִשְׁפִיכָה.

9 זבחים פתח ↗

וְהָדִתְנַן: הַזּוֹרֵק מִקְצָת דָּמִים בַּחוּץ – חַיָּיב, מְנָלַן? נָפְקָא לֵיהּ מִדְּתַנְיָא: ״דָּם יֵחָשֵׁב״ – לְרַבּוֹת הַזּוֹרֵק. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ״אוֹ זָבַח״ – לְרַבּוֹת אֶת הַזּוֹרֵק.

9 ספרא פתח ↗

ב ויקרא יא, ב "זאת החיה אשר תאכלו" – מלמד שהיה משה אוחז החיה ומראה להם לישראל ואומר להם "זו תאכלו וזו לא תאכלו". שם, ט "את זה תאכלו מכל אשר במים" – "זה תאכלו וזה לא תאכלו". שם, יג "את אלה תשקצו מן העוף" – "את אלה תשקצו ואת אלו לא תשקצו" שם, כט "זה לכם הטמא" – "זה טמא וזה אינו טמא".

9 גיטין פתח ↗

אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: וּלְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּאָמַר: בְּשִׁפְחָה כְּנַעֲנִית הַמְאוֹרֶסֶת לְעֶבֶד עִבְרִי; הָכִי נָמֵי דְּכִי חוּפָּשָׁה – יוּמְתוּ?! אֶלָּא מַאי אִית לָךְ לְמֵימַר – שֶׁחוּפְּשָׁה וְחָזְרָה וְנִתְקַדְּשָׁה, הָכָא נָמֵי – שֶׁחוּפְּשָׁה וְחָזְרָה וְנִתְקַדְּשָׁה.

10 חולין פתח ↗

תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְשָׁחַט״ – אֵין ״וְשָׁחַט״ אֶלָּא וּמָשַׁךְ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״זָהָב שָׁחוּט״, וְאוֹמֵר: ״חֵץ שָׁחוּט לְשׁוֹנָם מִרְמָה דִבֵּר״.

11 חולין פתח ↗

אָמַרְתָּ: הֲרֵי אַתָּה דָן בִּנְיַן אָב מִשְּׁלׇשְׁתָּן, לֹא רְאִי אַרְבֶּה כִּרְאִי חַרְגּוֹל, וְלֹא רְאִי חַרְגּוֹל כִּרְאִי אַרְבֶּה, וְלֹא רְאִי שְׁנֵיהֶם כִּרְאִי סׇלְעָם, וְלֹא רְאִי סׇלְעָם כִּרְאִי שְׁנֵיהֶם. הַצַּד הַשָּׁוֶה שֶׁבָּהֶן – שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם, וְקַרְצוּלַּיִם, וּכְנָפָיו חוֹפִין אֶת רוּבּוֹ; אַף כֹּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ אַרְבַּע רַגְלַיִם, וְאַרְבַּע כְּנָפַיִם, וְקַרְצוּלַּיִם, וּכְנָפָיו חוֹפִין אֶת רוּבּוֹ.

12 חולין פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: ״אֶת אֵלֶּה מֵהֶם תֹּאכֵלוּ אֶת הָאַרְבֶּה וְגוֹ׳״. אַרְבֶּה – זֶה גּוֹבַאי, סַלְעָם – זֶה רָשׁוֹן, חַרְגּוֹל – זֶה נִיפּוּל, חָגָב – זֶה נַדְיָאן. מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״לְמִינוֹ״ ״לְמִינֵהוּ״ ״לְמִינֵהוּ״ ״לְמִינֵהוּ״ אַרְבַּע פְּעָמִים? לְהָבִיא צִיפּוֹרֶת כְּרָמִים, וְיוֹחָנָא יְרוּשַׁלְמִית, וְהָעַרְצוּבְיָא, וְהָרַזְבָּנִית.

15 תלמוד ירושלמי נזיר פתח ↗

תַּנֵּי. בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים. בֵּין כִּינּוּיִים בֶּין כִּינּוּיֵי כִינּוּיִים אֲסוּרִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים. כִינּוּיִין אֲסוּרִין. כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין מוּתָּרִין. הֵיי דֵן אִינּוּן כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין. אָמַר רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא. מְנַזַּקַּא מְנַזִּיקְנָא מְפָחַזְנָא. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה. אֵין אֵילּוּ כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין. כִּינּוּיִיִן מַמָּשׁ אִינּוּן. אִילּוּ הָאוֹמֵר. מְנַדַּרְנָא. שֶׁמָּא אֵינוֹ נָזִיר. אִילּוּ מנזדנא כְּאוֹמֵר מְפָחַזְנָא. אִילֵּין אִינּוּן כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי יוֹסֵי. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הֲרֵי עָלַי צִיפּוֹרִין רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. נָזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִשּׁוּם כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין. עַד דִּי שַׂעֲרֵיהּ כְּנִישְׁרִין רָבָא וְטִיפְרוֹהִי כְצִיפּוֹרִין. הֲרֵינִי כָּזֶה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. בְּתָפוּשׂ בְּשַׂעֲרוֹ וְהוּא אָמר. הֲרֵינִי כָּזֶה. הֲרֵינִי מְסַלְסֵל הֲרֵינִי מְכַלְכֵּל. בְּאוֹמֵר. הֲרֵינִי מִן הַמְסַלְסְלִין מִן הַמְכַלְכְּלִין. הֲרֵינִי מְסַלְסֵל וּמְכַלְכֵּל. בְּאוֹמֵר. לֹא אֲסַלְסֵל וְלֹא אֲכַלְכֵּל פָּחוֹת מִשְּׁלֹשִׁים אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. הֲרֵי עָלַי שֶׁלֹּא אֲסַלְסֵל שֶׁלֹּא אֲכַלְכֵּל. בְּאוֹמֵר לֹא אֲסַלְסֵל וְלֹא אֲכַלְכֵּל יוֹתֵר עַל שְׁלֹשִׁים אֶלָּא שְׁלֹשִׁים. הֲרֵי עָלַי לְשַׁלַּח פֶּרַע הֲרֵי אֲנִי מְסַלְסֵל מְכַלְכֵּל. הֲרֵי עָלַי שֶׁלֹּא אֲסַלְסֵל וּשֶׁלֹּא אֲכַלְכֵּל מֵהֲרֵי עָלַי לְשַׁלַּח פֶּרַע. הֲרֵי עָלַי צִיפּוֹרִין. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. נָזִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. אֵינוֹ נָזִיר. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִשּׁוּם כִּינּוּיֵי כִינּוּיִין. עַד דִּי שַׂעֲרֵיהּ כְּנִישְׁרִין רָבָא וְטִיפְרוֹהִי כְצִפּוֹרִין. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. מִשּׁוּם נָזִיר טָמֵא מֵבִיא עוֹף. וְכִי צִיפּוֹרִין הוּא מֵבִיא. תּוֹרִין וּבְנֵי יוֹנָה הוּא מֵבִיא. אִית תַּנָּיָי תַנֵּי. כָּל עוֹף טָהוֹר קָרוּי צִיפּוֹרִין. וְאִית תַּנּוּיֵי תַנֵּי. כָּל עוֹף בֵּין טָמֵא בֵין טָהוֹר קָרוּי צִיפּוֹרִין. מָן דָּמַר. כָּל עוֹף טָהוֹר קָרוּי צִיפּוֹרִין. כָּל צִפּוֹר טָהוֹר תֹאכֵלוּ. וּמָן דָּמַר. כָּל עוֹף בֵּין טָמֵא בֵין טָהוֹר קָרוּי צִיפּוֹרִין. אֱמוֹר לְצִפּוֹר כָּל כָּנָף. מַה טַעֲמָא דְּרַבָּנִין. נַעֲשֶׂה כְמִתְנַדֵּב צִיפּוֹרִין לְבֶדֶק הַבַּיִת. מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. נַעֲשֶׂה כְמִתְנַדֵּב אָשָׁם לְבֶדֶק הַבַּיִת. מַה נְפַק מִבֵּינִיהוֹן. אָמַר. הֲרֵי עָלַי אָשָׁם. עַל דַּעְתֵּיהּ דְּרִבִּי מֵאִיר. מֵאַחַר שֶׁאֵינָן מִתְנַדְּבִין אָשָׁם לְבֶדֶק הַבַּיִת נָזִיר. עַל דַּעְתִּין דְּרַבָּנִין מֵאַחַר שֶׁנָּזִיר טָמֵא מֵבִיא אָשָׁם נָזִיר. משנה: הֲרֵינִי מִן הַחַרְצַנִּים וּמִן הַזַּגִּים וּמִן הַתִּגְלַחַת וּמִן הַטּוּמְאָה הֲרֵי זֶה נָזִיר. וְכָל דִּיקְדּוּקֵי נְזִירוּת עָלָיו. הֲרֵינִי כְּשִׁמְשׁוֹן בֶּן מָנוֹחַ. כְּבַעַל דְּלִילָה. כְּמִי שֶׁעָקַר דַּלְתּוֹת עַזָּה. כְּמִי שֶׁנִּיקְּרוּ פְלִשְׁתִּים אֶת עֵינָיו הֲרֵי זֶה נְזִיר שִׁמְשׁוֹן. מַה בֵּין נְזִיר עוֹלָם לִנְזִיר שִׁמְשׁוֹן. נְזִיר עוֹלָם הִכְבִּיד אֶת שְׂעָרוֹ מֵיקֵל בַּתַּעַר וּמֵבִיא שָׁלֹשׁ בְּהֵמוֹת וְאִם נִיטְמָא מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. נְזִיר שִׁמְשׁוֹן הִכְבִּיד אֶת שְׂעָרוֹ אֵינוֹ מֵיקֵל וְאִם נִיטְמָא אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. הלכה: הֲרֵינִי נָזִיר מִן הַחַרְצַנִּים כול׳. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אוֹ מִן הַחַרְצַנִּין אוֹ מִן הַזַּגִּין אוֹ מִתִּגְלַחַת אוֹ מִטּוּמְאָה. אִם אָמַר בְּכוּלָּן נָזִיר. כְּרִבִּי יְהוּדָה עַד שֶׁיַּזְכִּיר וָוִים. בְּרַם לְרִבִּי מֵאִיר אֲפִילוּ לֹא הִזְכִּיר וָוִין. הֲרֵינִי נָזִיר וְנָזִיר. נָזִיר שְׁתַּיִם. דַּהֲוָה יְכִיל מֵימַר. הֲרֵינִי נָזִיר. הֲרֵינִי נָזִיר נָזִיר. שְׁתַּיִם. הֲרֵינִי נָזִיר אַחַת וּשֶׁתָּשׁוּב. נָזִיר אַרְבַּע. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כָּהֶם שְׁמֹנָה. כְּמוֹתָם שֵׁשׁ עֶשְׂרֶה. כמוכוס. טֶטרַגוֹן אַרְבַּע. טְרִיגוֹן שָָׁלֹשׁ. דִּיגוֹן שְׁתַּיִם. הֲרֵינִי. יָד לַנְּזִירוּת. הֲרֵי עָלַי. יָד לְקָרְבָּן. רִבִּי לָעְזָר בְּשֵׁם רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. תּוֹפְשִׂין אוֹתוֹ מִשּׁוּם יָד לְקָרְבָּן. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בָּעֵי. אָמַר. לֹא אוֹכַל לָךְ. תּוֹפְשִׂין אוֹתוֹ מִשּׁוּם יָד לִשְׁבוּעָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נַשָּׁא מֵימַר. שְׁבוּעָה לֹא אוֹכַל לָךְ. דִּלְמָא לֹאוֹכַל לָךְ שְׁבוּעָה. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָיה. אוֹרְחֵיהּ דְּבַר נַשָּׁא מֵימַר. קָנְתָה דְכוּלְבָּה. דִּילְמָא כּוּלְבָּה דְּקָנְתָא. לֹא נָזַרְתִּי. מוּתָּר. כְּבָר הֲוֵיתִי נָזִיר. הֲרֵי זֶה אָסוּר. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי אֲבִינָה רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. הָאוֹמֵר. הֲרֵינִי מִיץ שֶׁלֶּעָרְלָה. לֹא אָמַר כְּלוּם. חֲבֵרַיָיא אָמְרִין. מַחֲלוֹקֶת כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. שְׁבוּעָה שֶׁלֹּא אוֹכַל. וְאָכַל נְבֵילוֹת וּטְרֵיפוֹת שְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. חַיָיב. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן פּוֹטֶר. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. בְּכוֹלֵל נֶחֱלָקוּ. אֶבָל בְּפוֹרֵט כָּל עַמָּא מוֹדוֹיי שֶׁאֵין שְׁבוּעוֹת חָלוֹת עַל אִיסֻּרִין. וְכָאן בְּכוֹלֵל אֲנָן קַיָימִין. אָמַר רִבִּי יוּדָן. כָּאן בִּנְדָרִים כָּאן בִּשְׁבוּעוֹת. נְדָרִים חָלִין עַל אִיסּוּרִין וְאֵין שְׁבוּעוֹת חָלוֹת עַל הָאִיסּוּרִין. כְּשֵׁם שֶׁכִּינּוּי נְזִירוּת כַּנְּזִירוּת כָּךְ כִּינּוּי שִׁמְשׁוֹן כְּשִׁמְשׁוֹן. הֵיי דֵין אִינּוּן כִּינּוּיֵי שִׁמְשׁוֹן. אָמַר רִבִּי אֲבִינָא. שִׁמְשׁוֹךְ שִׁמְשׁוֹר שִׁמְשׁוֹץ. מִן הָכָא הִכְבִּיד שְׂעָרוֹ. רִבִּי. דָּמַר רִבִּי יִרְמְיָה מִשּׁוּם רִבִּי אִמִּי. דִּבְרֵי רִבִּי. נְזִיר עוֹלָם מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. דִּבְרֵי חֲכָמִים. פְּעָמִים שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם פְּעָמִים שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. רִבִּי הִילָא בְשֵׁם רִבִּי אַסִּי. אָמְרָה כֵן. הֲרֵינִי נָזִיר כִּשְׂעַר רֹאשִׁי וְכַעֲפַר הָאָרֶץ וְכַחוֹל הַיָּם. הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. רִבִּי אוֹמֵר. אֵין זֶה מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. אֶלָּא אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. וְאֵי זֶהוּ שֶׁמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. הָאוֹמֵר. הֲרֵי עָלַי נְזִירוּת בִּשְׂעָרוֹת רֹאשִׁי וּבַעֲפַר הָאָרֶץ וּבַחוֹל הַיָּם. אָמַר רִבִּי זְעִירָא. בִּסְתָם חֲלוּקִין. מַה נָן קַיָימִין. אִם בְּאוֹמֵר. מְלֹא שְׂעָרִי. כָּל עַמָּא מוֹדוֹיי שֶׁמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. אִם בְּאוֹמֵר. כְּמִינְיָין שְׂעָרוֹת רֹאשִׁי. כָּל עַמָּא מוֹדוֹיי שֶׁמְגַלֵּחַ לְאַחַר שְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. אֶלָּא כִּי נָן קַיָימִין. בְּאוֹמֵר. בְּשִׂיעֵר. רִבִּי אוֹמֵר. מְלֹא רֹאשִי. וְרַבָּנִין אָמְרִין. בְּאוֹמֵר. כְּמִינְיָין שְׂעָרוֹת רֹאשִׁי. וְכָאן לָמָּה לָמָּה אֵין הָאִישׁ נוֹדֵר. שֶׁאֵינוֹ אֶלָּא כִּמְזָרֵז עַצְמוֹ מִן הָאִסּוּרִין. וְעוֹד מִן הָדָא. הוֹסִיף רִבִּי יוּדָה. אִם אָמַר. כִּמְלַקְּטֵי קַיִיץ וּכְשִׁיבֳּלֵי שְמִיטָּה וְכַכּוֹכָבִים שֶׁבָּרָקִיעַ. הֲרֵי זֶה נְזִיר עוֹלָם וּמְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. אִין תֵּימַר רִבִּי יְהוּדָה כְרַבָּנִין. כְּרִבִּי הוּא הוֹסִיף רִבִּי יוּדָה. אַבְשָׁלוֹם נְזִיר עוֹלָם הֲוָה וּמְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. מַאי טַעֲמָא. מִשּׁוּם נְזִירוּת. וְיֵידָא אָמְרָה עַל רַבָּנִין שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. הָדָא הִיא דְתַנִּינָן. הֲרֵינִי נָזִיר מְלֹא הַבַּיִת אוֹ מְלֹא הַקּוּפָּה. בּוֹדְקִין אוֹתוֹ. וְתַנֵּי עֲלָהּ. שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אַחַת לִשְׁלֹשִׁים יוֹם. וְהָא אָמְרָת. שֶׁהוּא מְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חוֹדֶשׁ. מָנָה ו̇ חֳדָשִׁים וְנִיטְמָא מוֹנֶה עֹד ו̇ חֳדָשִׁים אוֹ חוֹזֶר וּמוֹנֶה י̇ב̇ חוֹדֶשׁ. הִשְׁלִים נְזִירוּתוֹ וְלֹא הִסְפִּיק לְגַלֵּחַ עַד שֶׁעָבְרוּ עָלָיו שְׁנַיִם שְׁלֹשָׁה יָמִים וְנִיטְמָא. רִבִּי מָנִי בָּעֵי. מִכֵּיוָן שֶׁלֹּא קִידֵּשׁ שְׂעָרוֹ בְּרַם מִי מַתִּירוֹ לְגַלֵּחַ. הֲרֵינִי נָזִיר לְאַחַר ב̇ יָמִים. נְזִיר עוֹלָם נָזִיר מִכְּבָר. מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְגַלֵּחַ נָזִיר. הֲרֵינִי נָזִיר לְאַחַר ב̇ יוֹם. נְזִיר עוֹלָם מִכְּבָר. מֵאַחַר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְגַלֵּחַ נָזִיר. אוֹ מֵאַחַר שֶׁאִילּוּ נִיטְמָא וְאֵין לוֹ מֵהֵיכָן לִסְתּוֹר אֵינוֹ נָזִיר. הֲרֵינִי נָזִיר לְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם. נְזִיר שִׁמְשׁוֹן נָזִיר מִכְּבָר. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. מִסְתַּבְּרָא שֶׁתִּדְחֶה נְזִירוּת תּוֹרָה לִנְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן. מַה טַעֲמָא. כֵּן יַעֲשֶׂה עַל תּוֹרַת נִזְרוֹ. אֶת שֶׁנְּזִירוּתוֹ תּוֹרָה. יָצָאת נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן שֶׁאֵינָהּ תּוֹרָה. נִיטְמָא. אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. לֹא אָמַר אֶלָּא אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבַּן טוּמְאָה. הָא לִלְקוֹת לוֹקֶה. מַתְנִיתָא דְרִבִּי יוּדָה. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָה. נְזִיר שִׁמְשׁוֹן מְטַמֵּא לַמֵּתִים. שֶׁכֵּן הָיָה שִׁמְשׁוֹן עַצְמוֹ מִיטַּמֵּא לַמֵּתִים. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אָמַר. כְּשִׁמְשׁוֹן. לֹא אָמַר כְּלוּם. שֶׁלֹּא חָלָה נְזִירוּתוֹ מִפִּיו עָלָיו. מַאי טַעֲמָא. כְּפִי נִזְרוֹ. אֶת שֶׁנְּזִירוּתוֹ חָלָה מִפִּיו עָלָיו. יָצָא נְזִירוּת שִׁמְשׁוֹן שֶׁלֹּא חָלָה מִפִּיו עָלָיו אֶלָּא מִפִּי הַדִּיבֵּר. מַאי טַעֲמָא. כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבָּטֶן.

15 חולין פתח ↗

אָמַר זְעֵירִי: לֹא נִצְרְכָה אֶלָּא לַעֲפַר עֲפָרָהּ, דִּכְתִיב: ״וְאֶת כׇּל שְׁלָלָהּ תִּקְבֹּץ אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ וְשָׂרַפְתָּ״, מִי שֶׁאֵינוֹ מְחוּסָּר אֶלָּא קְבִיצָה וּשְׂרֵפָה, יָצָא זֶה שֶׁמְחוּסָּר תְּלִישָׁה, קְבִיצָה וּשְׂרֵפָה.

16 שבועות פתח ↗

״בְּמִי שֶׁהוּא רַחוּם״ קָאָמַר. אֲמַר לֵיהּ רָבָא: אִי הָכִי, ״בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ״ נָמֵי – ״בְּמִי שֶׁהַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ שֶׁלּוֹ״ קָאָמַר! הָכִי הַשְׁתָּא?! הָתָם, כֵּיוָן דְּלֵיכָּא מִידֵּי אַחֲרִינָא דְּאִיקְּרִי רַחוּם וְחַנּוּן – וַדַּאי ״בְּמִי שֶׁהוּא חַנּוּן״, וַדַּאי ״בְּמִי שֶׁהוּא רַחוּם״ קָאָמַר. הָכָא, כֵּיוָן דְּאִיכָּא שָׁמַיִם וָאָרֶץ – ״בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ״ קָאָמַר. תָּנוּ רַבָּנַן: כָּתַב אָלֶף לָמֶד מֵ״אֱלֹהִים״, ״יָהּ״ מֵ״יְיָ״ – הֲרֵי זֶה אֵינוֹ נִמְחָק. שִׁין דָּלֶת מִ״שַּׁדַּי״, אָלֶף דָּלֶת מֵ״אֲדֹנָי״, צָדִי בֵּית מִ״צְּבָאוֹת״ – הֲרֵי זֶה נִמְחָק. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: ״צְבָאוֹת״ כּוּלּוֹ נִמְחָק – שֶׁלֹּא נִקְרָא צְבָאוֹת אֶלָּא עַל שֵׁם יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאֹתַי אֶת עַמִּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם״. אָמַר שְׁמוּאֵל: אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי. תָּנוּ רַבָּנַן: כׇּל הַטָּפֵל לַשֵּׁם, בֵּין מִלְּפָנָיו וּבֵין מִלְּאַחֲרָיו – הֲרֵי זֶה נִמְחָק. לְפָנָיו כֵּיצַד? ״לַייָ׳״ – ל׳ נִמְחָק; ״בַּייָ׳״ – ב׳ נִמְחָק; ״וַייָ׳״ – ו׳ נִמְחָק; ״מֵיְיָ׳״ – מ׳ נִמְחָק; ״שֶׁיְיָ׳״ – ש׳ נִמְחָק; ״הַיְיָ׳״ – ה׳ נִמְחָק; ״כַּייָ׳״ – כ׳ נִמְחָק. לְאַחֲרָיו כֵּיצַד? ״אֱלֹהֵינוּ״ – נוּ נִמְחָק, ״אֱלֹהֵיהֶם״ – הֶם נִמְחָק, ״אֱלֹהֵיכֶם״ – כֶם נִמְחָק. אֲחֵרִים אוֹמְרִים: לְאַחֲרָיו אֵינוֹ נִמְחָק, שֶׁכְּבָר קִדְּשׁוֹ הַשֵּׁם. אָמַר רַב הוּנָא: הֲלָכָה כַּאֲחֵרִים. אַבְרָהָם, דְּלָטְיָא, לְנָבוֹת, בְּגִבְעַת בִּנְיָמִן, שְׁלֹמֹה, דָּנִיאֵל – סִימָן כׇּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בַּתּוֹרָה בְּאַבְרָהָם – קֹדֶשׁ; חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא חוֹל – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמַר, אֲדֹנָי אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ״. חֲנִינָא בֶּן אֲחִי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וְרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה מִשּׁוּם רַבִּי אֶלְעָזָר הַמּוֹדָעִי אָמְרוּ: אַף זֶה קֹדֶשׁ. כְּמַאן אָזְלָא הָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: גְּדוֹלָה הַכְנָסַת אוֹרְחִין יוֹתֵר מֵהַקְבָּלַת פְּנֵי שְׁכִינָה – כְּמַאן? כְּאוֹתוֹ הַזּוּג. כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּלוֹט – חוֹל; חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ – שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיֹּאמֶר לוֹט אֲלֵהֶם, אַל נָא אֲדֹנָי, הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וְגוֹ׳״ – מִי שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ לְהָמִית וּלְהַחֲיוֹת, זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּנָבוֹת – קֹדֶשׁ, בְּמִיכָה – חוֹל. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: בְּנָבוֹת – קֹדֶשׁ, בְּמִיכָה – יֵשׁ מֵהֶן חוֹל וְיֵשׁ מֵהֶן קֹדֶשׁ. אָלֶף לָמֶד – חוֹל, יוֹד הֵי – קֹדֶשׁ; חוּץ מִזֶּה, שֶׁאָלֶף לָמֶד וְהוּא קֹדֶשׁ: ״כׇּל יְמֵי הֱיוֹת בֵּית הָאֱלֹהִים בְּשִׁילֹה״. כָּל שֵׁמוֹת הָאֲמוּרִים בְּגִבְעַת בִּנְיָמִין – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: חוֹל, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: קֹדֶשׁ. אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: וְכִי מַבְטִיחַ וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה?! אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: מַה שֶּׁהִבְטִיחַ עָשָׂה; וְהֵם לֹא בִּיחֲנוּ אִם לִנְצוֹחַ אִם לִנָּצֵחַ. בָּאַחֲרוֹנָה שֶׁבִּיחֲנוּ – הִסְכִּימוּ עַל יָדָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּפִנְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן עֹמֵד לְפָנָיו בַּיָּמִים הָהֵם לֵאמֹר, הַאוֹסִף עוֹד לָצֵאת לַמִּלְחָמָה עִם בְּנֵי בִנְיָמִן אָחִי אִם אֶחְדָּל וְגוֹ׳״. כׇּל ״שְׁלֹמֹה״ הָאֲמוּרִין בְּשִׁיר הַשִּׁירִים – קֹדֶשׁ, שִׁיר לְמִי שֶׁהַשָּׁלוֹם שֶׁלּוֹ; חוּץ מִזֶּה: ״כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה״ – שְׁלֹמֹה לְדִידֵיהּ, ״וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ״ – רַבָּנַן. וְיֵשׁ אוֹמְרִים, אַף זֶה חוֹל: ״הִנֵּה מִטָּתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה שִׁשִּׁים״. אַף זֶה – וְלָא מִיבְּעֵי הַאיְךְ?! אֶלָּא הָא דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: מַלְכוּתָא דְּקָטְלָא חַד מִשִּׁיתָּא בְּעָלְמָא לָא מִיעַנְשָׁא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״כַּרְמִי שֶׁלִּי לְפָנָי הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה״ – לְמַלְכוּתָא דִרְקִיעָא, ״וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ״ – לְמַלְכוּתָא דְּאַרְעָא; שְׁמוּאֵל לָא כְּתַנָּא קַמָּא וְלָא כְּיֵשׁ אוֹמְרִים?! אֶלָּא הָכִי קָאָמַר, וְיֵשׁ אוֹמְרִים: זֶה – קֹדֶשׁ; וְזֶה הוּא חוֹל – דְּמִטָּתוֹ. וּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כְּיֵשׁ אוֹמְרִים. כָּל מַלְכַיָּא הָאֲמוּרִים בְּדָנִיֵּאל – חוֹל; חוּץ מִזֶּה שֶׁהוּא קֹדֶשׁ: ״אַנְתְּ מַלְכָּא מֶלֶךְ מַלְכַיָּא דִּי אֱלָהּ שְׁמַיָּא, מַלְכוּתָא חִסְנָא וְתׇקְפָּא וִיקָרָא יְהַב לָךְ״. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: אַף זֶה קֹדֶשׁ – שֶׁנֶּאֱמַר: ״מָרִי חֶלְמָא לְשָׂנְאָךְ וּפִשְׁרֵהּ לְעָרָךְ״ – לְמַאן קָאָמַר? אִי סָלְקָא דַעְתָּךְ לִנְבוּכַדְ נֶצַּר קָאָמַר לֵיהּ, שָׂנְאוֹתֵיהּ מַאי נִינְהוּ – יִשְׂרָאֵל; מֵילָט קָא לָיֵיט לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל?! וְתַנָּא קַמָּא סָבַר: שׂוֹנְאֵי יִשְׂרָאֵל אִיכָּא, שׂוֹנְאֵי גוֹיִם לֵיכָּא?! וּבְכָל כִּנּוּיִין – הֲרֵי אֵלּוּ חַיָּיבִין כּוּ׳. וּרְמִינְהִי: ״יִתֵּן ה׳ אוֹתָךְ לְאָלָה וְלִשְׁבֻעָה״ – מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה״! לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְשָׁמְעָה קוֹל אָלָה״ – נֶאֱמַר כָּאן ״אָלָה״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״אָלָה״; מָה לְהַלָּן שְׁבוּעָה, אַף כָּאן שְׁבוּעָה; מָה לְהַלָּן בַּשֵּׁם, אַף כָּאן בַּשֵּׁם. אָמַר אַבָּיֵי: לָא קַשְׁיָא; הָא רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידִי, הָא רַבָּנַן. דְּתַנְיָא, רַבִּי חֲנִינָא בַּר אִידִי אוֹמֵר: הוֹאִיל וְאָמְרָה תּוֹרָה ״הִשָּׁבַע״ וְ״אַל תִּשָּׁבַע״, ״קַלֵּל״ וְ״אַל תְּקַלֵּל״ – מָה ״הִשָּׁבַע״ בַּשֵּׁם, אַף ״לֹא תִּשָּׁבַע״ בַּשֵּׁם; מָה ״קַלֵּל״ בַּשֵּׁם, אַף ״לֹא תְּקַלֵּל״ בַּשֵּׁם. וְרַבָּנַן, אִי גְּמִירִי גְּזֵירָה שָׁוָה – נִיבְעֵי שֵׁם הַמְיוּחָד! אִי לָא גְּמִירִי גְּזֵירָה שָׁוָה – ״אָלָה״ דִּשְׁבוּעָה הִיא מְנָא לְהוּ? נָפְקָא לְהוּ מִדְּתַנְיָא: ״אָלָה״ – אֵין ״אָלָה״ אֶלָּא לְשׁוֹן שְׁבוּעָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה״. הָתָם ״שְׁבוּעַת הָאָלָה״ כְּתִיב! הָכִי קָאָמַר: ״אָלָה״ – אֵין ״אָלָה״ אֶלָּא בִּשְׁבוּעָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר: ״וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבֻעַת הָאָלָה״.

18 תוספות על שבועות פתח ↗

אבל לענין מלקות חיובי מיחייב וכדרבא. סוגיא דהכא כרבין דאמר התם דף כא. אכלתי ולא אכלתי שקר ואזהרתיה מלא תשבעו בשמי לשקר אוכל ולא אוכל עובר בלא יחל ואיזהו שוא נשבע לשנות את הידוע ואליביה מסקינן בפירוש ריבתה תורה אבל רב דימי אמר התם אכלתי ולא אכלתי שוא ולא צריכנא להאי ריבתה תורה ולדידיה לא מיתוקמא ב' שהן ד' דלא מפרשי טפי הני מהני למלקות ולפי זה למאי דמסיק קסבר לאו שאין בו מעשה לוקין עליו תימה לר"י דמאי מיפרשי הני טפי מהני ונראה דאף על גב דלענין מלקות כולהו שוין מ"מ שייך שפיר למיתני בהו ב' שהן ד' משום דבשתים קרבן נמי אית בהו אע"ג דמתניתין לא איירי אלא במלקות וריצב"א פי' דסוגיא זו כרבין כדפי' ולדידיה מיפרשי טפי אוכל ולא אוכל מאכלתי ולא אכלתי דפשטי' דלא תשבעו משמע להבא כדפירש בקונט' גבי רב דימי דהכי קאמר רחמנא לא תשבעו בשמי כדי לשקר בשבועה לאחר זמן ואפי' רבין מודה והא דמפיק ליה מפשטיה ומוקי לה באכלתי ולא אכלתי היינו משום דלהבא נפקא מלא יחל ולהכי חשיב הכא אכלתי ולא אכלתי שהן ד' דלא מיפרשי משום דקרא לא משמע אלא להבא ולא מוקי ליה באכלתי ולא אכלתי אלא משום דלא ניחא ליה לאוקמי בלאו יתירא:

22 תלמוד ירושלמי נזיר פתח ↗

אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה. כָּךְ הָיְתָה תְּחִילַּת תַּשְׁמִישִׁי לִפְנֵי חֲכָמִים. פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּמָצָאתִי מֵת מִצְוָה וְנִיטְפַּלְתִי בוֹ כְּאַרְבָּעַת מִיל עַד שֶׁהֵבֵאתִיו לִמְקוֹם הַקְּבָרוֹת וּקְבַרְתִּיו. וּכְשֶׁבָּאתִי אֵצֶל רִבִּי אֱלִיעֶזֶר וְאֵצֶל רִבִּי יְהוֹשֻׁעֵ אָמַרְתִּי לָהֶם אֶת הַדָּבָר. אָמְרוּ לִי. עַל כָּל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה שֶׁהָיִיתָ פוֹסֵעַ מַעֲלִין עָלֶיךָ כְּאִילּוּ שָׁפַכְתָּ דָּמִים. אָמַרְתִּי. אִם בְּשָׁעָה שֶׁנִּתְכַּוַונְתִּי לִזְכוּת נִתְחַיַיבְתִּי. בְּשָׁעָה שֶׁלֹּא נִתְכַּוַונְתִּי לִזְכוּת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא זַזְתִּי מִלְּשַׁמֵּשׁ חֲכָמִים. הוּא הָיָה אוֹמֵר. דְּלָא שִׁימֵּשׁ חֲכִימַיָּא קְטָלָא חַיָיב. מֵת מִצְוָה קָנָה מְקוֹמוֹ אַרְבַּע אַמּוֹת אֶפִילוּ שָׂדֶה מָלֵא כּוּרְכְּמִין. שֶׁעַל מְנָת כֵּן הִנְחִיל יְהוֹשֻׁעַ לְיִשְׂרָאֵל אֶת הָאָרֶץ. אֵימָתַי. בַּזְּמַן שֶׁמְּצָאוֹ בַּשָּׂדֶה. אֲבָל אִם מְצָאוֹ בַּדֶּרֶךְ קוֹבְרוֹ אוֹ לִימִין הַדֶּרֶךְ אוֹ לִשְׂמֹאל הַדֶּרֶךְ. שְׂדֵה בוּר וּשְׂדֵה נִיר. קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה בוּר. שְׂדֵה נִיר וּשְׂדֵה זֶרַע. קוֹבְרִין אוֹתוֹ בִּשְׂדֵה נִיר. שְׂדֵה כֶרֶם וּשְׂדֵה זֶרַע. קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה זֶרַע. שְׂדֵה כֶרֶם וּשְׂדֵה אִילָּן. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה כֶרֶם. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה אִילָּן. מָאן דְּאָמַר. קוֹבְרוֹ בִּשְׂדֵה כֶרֶם. אֲבָל בִּשְׂדֵה אִילָּן לֹא מִפְּנֵי אֹהֵל טוּמְאָה. מָאן דְּאָמַר. בִּשְׂדֵה אִילָּן. אֲבָל בִּשְׂדֵה כֶרֶם לֹא מִפְּנֵי הֶכְשֵׁר בְּצִירָה. הֶחֱלִיף. רִבִּי אִימִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. עוֹבֵר מִשּׁוּם לֹא תַטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ. הָיוּ שְׁתֵּיהֶן בּוּר. שְׁתֵּיהֶן נִיר. שְׁתֵּיהֶן זֶרַע. קוֹבֵר בְּאֵי זֶה שֶׁיִּרְצֶה. כֹּהֶן וְלֵוִי יִטַּמֵּא לֵוִי. לֵוִי וְיִשְׂרָאֵל יִטַּמֵּא יִשְׂרָאֵל. וְלֹא הוּא לֵוִי הוּא יִשְׂרָאֵל. אָמַר רִבִּי אָבִין. בִּשְׁעַת דּוּכָן שָׁנִינוּ. מוֹדִין חֲכָמִים לְרִבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר שֶׁיִּטַּמָּא נָזִיר וְאַל יִטָּמָּא כֹהֵן גָּדוֹל. וּמוֹדֶה רִבִּי אֱלִיעֶזֶר לַחֲכָמִים בְּכֹהֵן גָּדוֹל וְנָזִיר שֶׁיִּטַּמָּא נָזִיר וְאַל יִטָּמָּא כֹהֵן גָּדוֹל. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהִקְדִּישׁוֹ אָבִיו מֵרֶחֶם. זוֹ תוֹרָה וְזוֹ אֵינָהּ תּוֹרָה. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רַב יוֹסֵף. אַתְיָא דְּרִבִּי אֱלִיעֶזֶר כְּבֵית שַׁמַּי. דְּבֵית שַׁמַּי אוֹמְרִים. תָּדִיר וּמְקוּדָּשׁ תָּדִיר קוֹדֵם. כֵּן רִבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר. תָּדִיר וּמְקוּדָּשׁ תָּדִיר קוֹדֵם. נְזִיר שְׁלֹשִׁים וּנְזִיר מֵאָה. יִטַּמָּא נְזִיר שְׁלֹשִׁים. נְזִיר מֵאָה וּנְזִיר עוֹלָם. יִטַּמָּא נְזִיר מֵאָה. נְזִיר עוֹלָם וּנְזִיר נְזִירוֹת. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יִטַּמָּא נְזִיר עוֹלָם. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. יִטַּמָּא נְזִיר נְזִירוֹת. מָאן דְּאָמַר. יִטַּמָּא נְזִיר עוֹלָם. הָא נְזִיר נְזִירוֹת לֹא. מִפְּנֵי שֶׁתִּגְלַחְתּוֹ מְרוּבָּה. מָאן דְּאָמַר. יִטַּמָּא נְזִיר נְזִירוֹת. וּנְזִיר עוֹלָם לֹא. מִפְּנֵי שֶׁקָּרְבְּנוֹתָיו מְרוּבִּין. הֶחֱלִיף. יָיבֹא כְהָדָא דְאָמַר רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. עוֹבֵר מִשּׁוּם לֹא תַטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ. וָכָא כֵן. משנה: עַל אֵילּוּ הַטֻּמְאוֹת הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ. עַל הַמֵּת וְעַל כְּזַיִת מִן הַמֵּת וְעַל כְּזַיִת נֵצֶל וְעַל מְלֹא תַּרְוַוד רָקָב עַל הַשִּׁזְרָה וְעַל הַגּוּלְגּוֹלֶת וְעַל אֵבֶר מִן הַמֵּת וְעַל אֵבֶר מִן הַחַי שֶׁיֵּשׁ עֵלֵיהֶם בָּשָׂר כָּרָאוּי וְעַל חֲצִי קַב עֲצָמוֹת וְעַל חֲצִי לוֹג דָּם וְעַל מַגָּעָן וְעַל מַשָּׂאָן וְעַל אֲהִילָן. וְעַל עֶצֶם כִּשְׂעוֹרָה וְעַל מַגָּעוֹ וְעַל מַשָּׂאוֹ וְעַל אֲהִילוֹ עַל אֵילּוּ הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ וּמַזֶּה בַּשְׁלִישִׁי וּבַשְּׁבִיעִי וְסוֹתֵר אֶת הַקּוֹדְמִים וְאֵינוֹ מַתְחִיל לִמְנוֹת עַד שֶׁיִּטְהַר וְיָבִיא אֶת קָרְבְּנוֹתָיו. הלכה: עַל אֵילּוּ הַטֻּמְאוֹת הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ כול׳. חַד סָב שָׁאַל מֵרִבִּי יוֹחָנָן. כְּזַיִת מִן הַמֵּת מְטַמֵּא. כּוּלּוֹ לֹא כָּל שֶׁכֵּן. אָמַר לוֹ. לְהָבִיא אֶת הַנֶּפֶל שֶׁאֵין בּוֹ כְזַיִת. חָזַר וְשָׁאַל. אֵבֶר מִן הַמֵּת מְטַמֵּא. לֹא כָּל שֶׁכֵּן כּוּלּוֹ. אָמַר לוֹ. לְהָבִיא אֶת הַנֶּפֶל שֶׁלֹּא קָרְשׁוּ אֵיבָרָיו. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי. חֲכִים הוּא הָהֵן סַבָּא דְּלָא חֲכִים מַשְׁאִיל. מִכֵּיוָן דִּשְׁאַל לְקַדְמִיתָא לָא הֲוָה צָרִיךְ מִישְׁאַל תִּינְיָיתָא. וְאִיבָּעֵי מִישְׁאוֹל תַּרְתֵּיהוֹן שְׁאַל תִּינְיָיתָא וַחֲזֵר מִישְׁאַל קַדְמִיתָא. תַּלְמִידוֹי דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲלַפְתָּא שְׁאַלוּן תִּינְיָיתָא וְלָא שְׁאַלוּן קַדְמִיתָא. דְּהָא פְשִׁיטָא לוֹן. מִכֵּיוָן שֶׁאֵין בּוֹ כְזַיִת דָּבָר בָּרִיא הוּא שֶׁלּא קָרְשׁוּ אֵיבָרָיו. אָמַר רִבִּי מָנָא בַּר חִזְקִיָּה. נְהִיר אַתְּ דַּהֲוָה רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא קָאִים הָכָא. וְאַף תַּרְתֵּין שְׁאֵילָתָא דָהֵן סַבָּא בָּאֲהִילוּת לְהָדָא מִילָּה לֹא. שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן. וְעוֹד מִן הָדָא דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. הָיִיתִי סָבוּר שֶׁאֵין הַנְּפָלִים תּוֹרָה. מִמַּה שֶׁהוּא מוֹשִׁיב אֶת אִימָּן יְמֵי טוֹהַר. הָדָא אָמְרָה. שֶׁהַנְּפָלִים תּוֹרָה. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר. מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ. הַשֶּׁרֶץ מְטַמֵּא בְכָעֲדַשָּׁה. מִפְּנֵי שֶׁהַשֶּׁרֶץ תְּחִילָּת בְּרִיָיתוֹ בְּכָעֲדַשָּׁה. רִבִּי יוּדָן בָּעֵי. הַמֵּת יְטַמֵּא פָּחוֹת מִכְּזַיִת. דְּאָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. לְהָבִיא אֶת הַנֶּפֶל שֶׁאֵין בּוֹ כְזַיִת. וּנְבֵילָה מְטַמָּא כְּאָפוּן. דְּאָמַר רִבִּי חֲנִינָה. אֲנִי רָאִיתִי עֵגֶל כְּאָפוּן בִּשְׁפִיר. מַאי כְדוֹן. מִדְרָשׁוֹת אֲמִינָא. דְּרוֹשׁ וְקַבֵּל שָׂכָר. אֵי זֶהוּ נֵצֶל. בָּשָׂר הַמֵּת שֶׁנָּתוּק וְהַמּוֹהַל שֶׁקָּרַשׁ. הָא עוֹדֵהוּ מָחוּי לֹא. לֹא כֵן אָמַר רִבִּי חֲנִינָה בְשֵׁם רִבִּי. חֶלְבּוֹ הַמֵּת שֶׁהִתִּיכוֹ הֲרֵי זֶה טָמֵא. חֲתָכוֹ וְהִתִּיכוֹ הֲרֵי זֶה טָהוֹר. רִבִּי יוּדָן וְרִבִּי יוֹסֵי. חַד אָמַר. לְהוֹצִיא מֵי בָשָׂר שֶׁבּוֹ. וְחָרָנָה אָמַר. שְׁאִם יִקְרַשׁ וִיהֵא בוֹ כְזַיִת יְהֵא מְטַמֵּא מָחוּי. תַּנִּינָן. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. בְּשַׂר הַמֵּת שֶׁיָּבַשׁ וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַשְׁרוֹת וְלַחֲזוֹר כְּמוֹת שֶׁהָיָה טָהוֹר. מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי. וְלֹא מִן הַנְּבֵילָה לָמַד. מִן הַנְּבֵילָה מַה נְבֵילָה אִם יָבְשָׁה טְהוֹרָה אַף הַמֵּת אִם יָבַשׁ יְהֵא טָהוֹר. רִבִּי אִמִּי בָּעֵי. אִי מָה הַנְּבֵילָה אִם נִסְרְחָה טְהוֹרָה אַף הַמֵּת אִם נִסְרַח יְהֵא טָהוֹר. מֵעַתָּה אֵין נֵצֶל כְּרִבִּי יוֹסֵי. אַשְׁכַּח תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. יֵשׁ נֵצֶל. חֲבֵרַיָיא בָּעוּן קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. אִי מָה הַנְּבֵילָה אֵין לָהּ רָקָב אַף הַמֵּת אֵין לָהּ רָקָב. אָמַר לוֹן. לֹא לָמַד הַמֵּת מִן הַנְּבֵילָה לָעֲצָמוֹת אֶלָּא לְבָשָׂר. אֵין רָקָב לְבָשָׂר יֵשׁ רָקָב לָעֲצָמוֹת. כְּהָדָא דְתַנֵּי בַּר קַפָּרָא וּרְקַב עֲצָמוֹת קִנְאָה. רִבִּי יַנַּיי אָמַר. אוֹ בְקָבֶר. אֲפִילוּ נָגַע בְּקֶבֶר אָדָם הָרִאשׁוֹן. חֲבָרַיָיא אָמְרִין. מְסָרֵס קִרְיָיא. אוֹ בְקָבֶר. אוֹ בְרָקָב הוּא. תַּנֵּי בַּר קַפָּרָא אוֹמֵר. אוֹ בְקָבֶר. אוֹ בְרָקָב. אָמַר רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי. מְלֹא תַרְוָוד אֶחָד נָטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמְּקוֹם הַמִּזְבֵּחַ וּבָרָא בוֹ אָדָם הָרִאשׁוֹן. אָמַר. הַלְוַאי יִיבָּרֵא מִמְּקוֹם הַמִּזְבַּחַ וּתְהֵא לוֹ עֲמִידָה. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיִּיצֶר יי אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וּכְתִיב מִזְבַּח אֲדָמָה תַעֲשֶׂה לִי. מָה אֲדָמָה שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן מִזְבֵּחַ אַף כָּאן מִזְבֵּחַ. וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. קָרוֹב לְאֶלֶף שָׁנָה חָיָה אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאַתְּ אָמַר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. אֶלָּא לְק̇כ̇ שָׁנָה הוּא חוֹזֵר לִמְלוֹא תַרְוָוד אֶחָד רָקָב. וְקַשְׁיָא. עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. וְתִינּוֹק בֶּן יוֹמוֹ מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. עוֹג מְלֹא תַרְוָוד רָקָב. וְתִינּוֹק בֶּן יוֹמוֹ מְלֹא תַרְוָוד רָקָב. מְלֹא תַרְוָוד רָקָב שֶׂאָמְרוּ יֶשְׁנוֹ מִקִּישְׁרֵי אֶצְבְּעוֹתָיו וּלְמַעֲלָה. דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. מְלֹא הַיָּד הַגְּדוֹלָה. רִבִּי זְעִירָא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי מְחַוֵּי הָדָא דְרִבִּי מֵאִיר הָכֵין וְהָדָא דְרַבָּנִן הָכֵין. אֵי זֶהוּ מֵת שֶׁיֵּשׁ לוֹ רָקָב. הַנִּקְבַּר עָרוּם בְּאָרוֹן שֶׁלְּשַׁיִישׁ אוֹ עַל גַּבֵּי רִצְפָּה אוֹ עַל גַּבֵּי טַבֶּלָּה שֶׁלְּשַׁיִישׁ. אֲבָל אִם נִקְבַּר בִּכְסוּתוֹ עַל אָרוֹן שֶׁלְּעֵץ אוֹ עַל גַּבֵּי טַבֶּלָּה שֶׁלְּעֵץ אֵין זֶה רָקָב. זֶהוּ עֲפַר קְבָרוֹת וְצָרִיךְ מְלֹא תַרְוָוד וְעוֹד. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר. נִקְבַּר עִמּוֹ אֲפִילוּ גִילְגְּלִין קָטָן אֵין זֶה רָקָב. רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שְׁנֵי מֵתִים שֶׁקְּבָרָן זֶה בְצַד זֶה. זֶה נַעֲשֶׂה גִילְגְּלִין לָזֶה וְזֶה נַעֲשֶׂה גִילְגְּלִין לָזֶה. מַה נַפְשֵׁךְ. גִּילְגְּלִין לָזֶה וְלֹא לָזֶה. הָתִיב אַבָּא בַּר נָתָן. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהֵבִיא חֲצִי תַרְוָוד רָקָב מִזֶּה וַחֲצִי תַרְוָוד רָקָב מִזֶּה וְעִירְבָן זֶה בָזֶה. וַהֲוָה עַיְינָן. וְאִיתְחֲמֵי גָחִיךְ וְאִיקְפַּד עֲלוֹי וָמִית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵא. הָא אֲזִיל גוֹבְרָא וְלָא שְׁמָעִינָן מִינָּהּ כְּלוּם. מַאי כְדוֹן. תַּמָּן אֵין כָּל אֶחָד רָאוּי לְמַלֵּא תַּרְוָוד רָקָב. בְּרַם הָכָא כָּל אֶחָד וְאֶחָד רָאוּי לִמְלוֹא תַּרְוָוד רָקָב.

28 סוטה פתח ↗

וּתְנַן נָמֵי: עֵד אֶחָד אוֹמֵר ״אֲנִי רָאִיתִי שֶׁנִּיטְמֵאת״ — לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה.

32 סנהדרין פתח ↗

תָּנוּ רַבָּנַן: ״לֹא תִגְנֹב״ – בְּגוֹנֵב נְפָשׁוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּגוֹנֵב נְפָשׁוֹת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּגוֹנֵב מָמוֹן? אָמַרְתָּ: צֵא וּלְמַד מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן, דָּבָר הַלָּמֵד מֵעִנְיָינוֹ. בְּמָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? בִּנְפָשׁוֹת. אַף כָּאן בִּנְפָשׁוֹת.

33 קידושין פתח ↗

אָמַר אַבָּיֵי: הַאי תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַפֵּיק מֵאִידַּךְ תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

33 שבת פתח ↗

אָמַר אַבָּיֵי: הַאי תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מַפֵּיק מֵאִידָךְ תַּנָּא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּתָנֵי דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל ״בֶּגֶד״ — אֵין לִי אֶלָּא בֶּגֶד צֶמֶר וּפִשְׁתִּים, מִנַּיִין לְרַבּוֹת צֶמֶר גְּמַלִּים וְצֶמֶר אַרְנָבִים, נוֹצָה שֶׁל עִזִּים וְהַשִּׁירִין וְהַכָּלָךְ וְהַסְּרִיקִין? — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אוֹ בֶגֶד״.

33 חולין פתח ↗

אָמַר אַבָּיֵי: בָּאוָת שֶׁבָּעוֹפוֹת – קִיפוֹף, בָּאוָת שֶׁבַּשְּׁרָצִים – קוּרְפְּדַאי. אָמַר רַב יְהוּדָה: ״קָאָת״ – זוֹ הַקּוּק, ״רָחָם״ – זוֹ שְׁרַקְרַק.

38 תלמוד ירושלמי חגיגה פתח ↗

הלכה: אֵין דּוֹרְשִׁין בָּעֲרָיוֹת בִּשְׁלֹשָׁה כול׳. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה הִיא. בְּרַם כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל תַּנֵּי אַזְהָרוֹת לְעוֹבְדָה. מִן דְּרִבִּי אִמִּי יְתִיב מַתְנֵי. אַזְהָרָה לַשּׁוֹכֵב אַזְהָרָה לַנִּשְׁכָּב. הָדָא אָמְרָה. הֲלָכָה כְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל.

39 סנהדרין פתח ↗

תַּנְיָא כְּוָותֵיהּ דְּרָבָא: ״אִישׁ״ – פְּרָט לְקָטָן. ״אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אֵשֶׁת אָבִיו״ – מַשְׁמָע בֵּין אֵשֶׁת אָבִיו שֶׁהִיא אִמּוֹ, וּבֵין אֵשֶׁת אָבִיו שֶׁלֹּא אִמּוֹ. אִמּוֹ שֶׁאֵינָהּ אֵשֶׁת אָבִיו מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עֶרְוַת אָבִיו גִּלָּה״, מוּפְנֶה לְהַקִּישׁ וְלָדוּן מִמֶּנּוּ גְּזֵרָה שָׁוָה. ״מוֹת יוּמְתוּ״ – בִּסְקִילָה. אַתָּה אוֹמֵר בִּסְקִילָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכׇּל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? נֶאֱמַר כָּאן ״דְּמֵיהֶם בָּם״, וְנֶאֱמַר בְּאוֹב וְיִדְּעוֹנִי ״דְּמֵיהֶם בָּם״. מָה לְהַלָּן בִּסְקִילָה, אַף כָּאן בִּסְקִילָה. עוֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עֶרְוַת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה״. ״עֶרְוַת אָבִיךָ״ – זוֹ אֵשֶׁת אָבִיךָ. אַתָּה אוֹמֵר: ״אֵשֶׁת אָבִיךָ״, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא עֶרְוַת אָבִיךָ מַמָּשׁ? נֶאֱמַר כָּאן ״עֶרְוַת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״עֶרְוַת אָבִיו גִּלָּה״. מָה לְהַלָּן בְּאִישׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף כָּאן בְּאִישׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וּמַשְׁמָע, בֵּין אֵשֶׁת אָבִיו שֶׁהִיא אִמּוֹ, בֵּין אֵשֶׁת אָבִיו שֶׁאֵינָהּ אִמּוֹ. אִמּוֹ שֶׁאֵינָהּ אֵשֶׁת אָבִיו מִנַּיִין? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״עֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה״. אֵין לִי אֶלָּא בְּאַזְהָרָה, שֶׁעָשָׂה הַכָּתוּב אִמּוֹ שֶׁאֵינָהּ אֵשֶׁת אָבִיו כְּאִמּוֹ שֶׁהִיא אֵשֶׁת אָבִיו. עוֹנֶשׁ מִנַּיִין? נֶאֱמַר כָּאן ״עֶרְוַת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן ״עֶרְוַת אָבִיו גִּלָּה״. מָה בְּאַזְהָרָה עָשָׂה הַכָּתוּב אִמּוֹ שֶׁאֵינָהּ אֵשֶׁת אָבִיו כְּאִמּוֹ שֶׁהִיא אֵשֶׁת אָבִיו, אַף בְּעוֹנֶשׁ עָשָׂה הַכָּתוּב אִמּוֹ שֶׁאֵינָהּ אֵשֶׁת אָבִיו כְּאִמּוֹ שֶׁהִיא אֵשֶׁת אָבִיו. ״אִמְּךָ הִיא״ – מִשּׁוּם אִמּוֹ אַתָּה מְחַיְּיבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב. וְרַבָּנַן, ״עֶרְוַת אָבִיךָ״ – מַמָּשׁ. הַאי מִ״וְּאֶת זָכָר״ נָפְקָא? לְחַיֵּיב עָלָיו שְׁתַּיִם. וְכִדְרַב יְהוּדָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: נׇכְרִי הַבָּא עַל אָבִיו – חַיָּיב שְׁתַּיִם, הַבָּא עַל אֲחִי אָבִיו – חַיָּיב שְׁתַּיִם. אָמַר רָבָא: מִסְתַּבְּרָא מִילְּתָא דְּרַב יְהוּדָה בְּיִשְׂרָאֵל בְּשׁוֹגֵג, וּבְקׇרְבָּן. וְהַאי דְּקָאָמַר נׇכְרִי – לִישָּׁנָא מְעַלְּיָא הוּא. דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ נׇכְרִי מַמָּשׁ, דִּינוֹ מַאי נִיהוּ? קְטָלָא! בִּתְרֵי קְטָלֵי קָטְלַתְּ לֵיהּ? תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַבָּא עַל אָבִיו – חַיָּיב שְׁתַּיִם, הַבָּא עַל אֲחִי אָבִיו – חַיָּיב שְׁתַּיִם. אִיכָּא דְאָמְרִי: דְּלָא כְּרַבִּי יְהוּדָה. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אֲפִילּוּ תֵּימָא רַבִּי יְהוּדָה, וּמַיְיתֵי לַהּ בְּקַל וָחוֹמֶר מֵאֲחִי אָבִיו. וּמָה אֲחִי אָבִיו, דְּקוּרְבָה דְּאָבִיו הוּא, חַיָּיב שְׁתַּיִם – אָבִיו לֹא כׇּל שֶׁכֵּן? וְקָמִיפַּלְגִי בִּפְלוּגְתָּא דְּאַבָּיֵי וְרָבָא. מָר סָבַר: עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין, וּמַר סָבַר: אֵין עוֹנְשִׁין מִן הַדִּין. וְרַבָּנַן, אַזְהָרָה לְאֵשֶׁת אָבִיו מְנָא לְהוּ? נָפְקָא לְהוּ מֵ״עֶרְוַת אֵשֶׁת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה״. וְרַבִּי יְהוּדָה, הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְאַזְהָרָה לְאֵשֶׁת אָבִיו לְאַחַר מִיתָה. וְרַבָּנַן, הַהוּא מִסֵּיפָא דִּקְרָא נָפְקָא: ״עֶרְוַת אָבִיךָ הִיא״. וְרַבִּי יְהוּדָה, הָהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ: מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב אַתָּה מְחַיְּיבוֹ, וְאִי אַתָּה מְחַיְּיבוֹ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ. וְהָאֲנַן תְּנַן: הַבָּא עַל אֵשֶׁת אָב, חַיָּיב עָלֶיהָ מִשּׁוּם אֵשֶׁת אָב וּמִשּׁוּם אֵשֶׁת אִישׁ, בֵּין בְּחַיֵּי אָבִיו בֵּין לְאַחַר מִיתַת אָבִיו, וְלָא פְּלִיג רַבִּי יְהוּדָה? אָמַר אַבָּיֵי: פְּלִיג בְּבָרַיְיתָא. וְרַבָּנַן, עוֹנֶשׁ דְּאֵשֶׁת אָבִיו לְאַחַר מִיתָה מְנָא לְהוּ? בִּשְׁלָמָא רַבִּי יְהוּדָה מַיְיתֵי לַהּ בִּגְזֵרָה שָׁוָה, אֶלָּא רַבָּנַן מְנָא לְהוּ? אָמְרִי לָךְ: הָהוּא ״עֶרְוַת אָבִיו גִּלָּה״ דְּמַפֵּיק לַהּ רַבִּי יְהוּדָה לִגְזֵירָה שָׁוָה, מַפְּקִי לֵיהּ אִינְהוּ לְעוֹנֶשׁ דְּאֵשֶׁת אָבִיו לְאַחַר מִיתָה. וְרַבָּנַן, עוֹנֶשׁ לְאִמּוֹ שֶׁאֵינָהּ אֵשֶׁת אָבִיו מְנָא לְהוּ? אָמַר רַב שִׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי: אָמַר קְרָא ״אִמְּךָ הִיא״. עֲשָׂאָהּ הַכָּתוּב לְאִמּוֹ שֶׁאֵינָהּ אֵשֶׁת אָבִיו כְּאִמּוֹ שֶׁהִיא אֵשֶׁת אָבִיו. הַבָּא עַל כַּלָּתוֹ כּוּ׳. וְלִחַיַּיב נָמֵי מִשּׁוּם אֵשֶׁת בְּנוֹ? אָמַר אַבָּיֵי: פָּתַח הַכָּתוּב בְּכַלָּתוֹ וְסִיֵּים בְּאֵשֶׁת בְּנוֹ, לוֹמַר לָךְ זוֹ הִיא כַּלָּתוֹ זוֹ הִיא אֵשֶׁת בְּנוֹ. מַתְנִי׳ הַבָּא עַל הַזְּכוּר, וְעַל הַבְּהֵמָה, וְהָאִשָּׁה הַמְּבִיאָה אֶת הַבְּהֵמָה – בִּסְקִילָה. אִם אָדָם חָטָא, בְּהֵמָה מֶה חָטְאָה? אֶלָּא לְפִי שֶׁבָּאָה לְאָדָם תַּקָּלָה עַל יָדָהּ, לְפִיכָךְ אָמַר הַכָּתוּב תִּסָּקֵל. דָּבָר אַחֵר: שֶׁלֹּא תְּהֵא בְּהֵמָה עוֹבֶרֶת בַּשּׁוּק וְיֹאמְרוּ ״זוֹ הִיא שֶׁנִּסְקַל פְּלוֹנִי עַל יָדָהּ״. גְּמָ׳ זָכָר מְנָא לַן? דְּתָנוּ רַבָּנַן: ״אִישׁ״ – פְּרָט לְקָטָן, ״אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר״ – בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן, ״מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה״ – מַגִּיד לְךָ הַכָּתוּב שֶׁשְּׁנֵי מִשְׁכָּבוֹת בָּאִשָּׁה. אָמַר רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: הֲרֵי זֶה בָּא לְלַמֵּד, וְנִמְצָא לָמֵד. ״מוֹת יוּמָתוּ״ – בִּסְקִילָה. אַתָּה אוֹמֵר בִּסְקִילָה, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּאַחַת מִכׇּל מִיתוֹת הָאֲמוּרוֹת בַּתּוֹרָה? נֶאֱמַר כָּאן ״דְּמֵיהֶם בָּם״, וְנֶאֱמַר בְּאוֹב וְיִדְּעוֹנִי ״דְּמֵיהֶם בָּם״. מָה לְהַלָּן בִּסְקִילָה, אַף כָּאן בִּסְקִילָה.

46 יומא פתח ↗

וְהָא אָמַר רַבִּי מִנְיוֹמֵי בַּר חִלְקִיָּה אָמַר רַבִּי מַחְסֵיָא בַּר אִידֵּי אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: ״כַּאֲשֶׁר עָשָׂה בַּיּוֹם הַזֶּה צִוָּה ה׳ לַעֲשׂוֹת לְכַפֵּר עֲלֵיכֶם״, ״לַעֲשׂוֹת״ — אֵלּוּ מַעֲשֵׂה פָרָה, ״לְכַפֵּר״ — אֵלּוּ מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים! הָהוּא דְּרַבֵּיהּ. דְּכִי אֲתָא רָבִין, אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן מִשּׁוּם רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״לַעֲשׂוֹת״ — אֵלּוּ מַעֲשֵׂה פָרָה, ״לְכַפֵּר״ — אֵלּוּ מַעֲשֵׂה יוֹם הַכִּפּוּרִים.

50 תלמוד ירושלמי עירובין פתח ↗

תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְנָתַתָּה הַכֶּסֶף בְּכֹל אֲשֶׁר תְּאַוֶּה נַפְשְׁךָ הֲרֵי זֶה כְלָל. בַּבָּקָר וּבַצֹּאן וּבַיַּיִן וּבַשֵּׁכָר הֲרֵי זֶה פְרָט. וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁאָלְךָ נַפְשֶׁךָ הֲרֵי זֶה כְלָל אַחֵר. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל וְאֵין אַתָּה דָן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט. לוֹמַר. מַה הַפְּרָט מְפוֹרַשׁ דָּבָר שֶׁהוּא וְולַד וְולָדוֹת הָאָרֶץ. אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא וְולַד וְולָדוֹת הָאָרֶץ. רִבִּי עֲקִיבָה מְפָרֵשׁ. מַה הַפְּרָט מְפָרֵשׁ שֶׁהוּא פֶּרִי כִּוְולַד פֶּרִי וּמַכְשִׁירֵי פֶרִי. אַף אֵין לִי אֶלָּא דָּבָר שֶׁהוּא פֶּרִי וְולַד פֶּרִי וּמַכְשִׁירֵי פֶרִי. מַה נְפַק מִבֵּינֵיהוֹן. דָּגִים וַחֲגָבִים כְּמֵהִין וּפִטְרִיּוֹת. כְּרִבִּי עֲקִיבָה נִלְקָחִין בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אֵינָן נִלְקָחִין.

50 עירובין פתח ↗

55 נזיר פתח ↗

וְתוּ, אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּי עָבֵיד בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי — מִצְוָה קָא עָבֵיד, מִדְּלָא כְּתִיב ״תַּעַר״, כְּרֵישׁ לָקִישׁ, דְּאָמַר: כׇּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, אִם אַתָּה יָכוֹל לְקַיֵּים אֶת שְׁנֵיהֶם — מוּטָב, וְאִם לָאו — יָבֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה אֶת לֹא תַעֲשֶׂה. וְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר מַאי טַעְמָא? יָלֵיף מֵ״רֹאשׁוֹ״. דְּתַנְיָא: ״רֹאשׁוֹ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר גַּבֵּי נָזִיר ״תַּעַר לֹא יַעֲבוֹר עַל רֹאשׁוֹ״, יָכוֹל אַף נָזִיר מְצוֹרָע כֵּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״רֹאשׁוֹ״. מִמַּאי? דִּלְמָא לְעוֹלָם אֲפִילּוּ לִיקְּטוֹ בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי — מִצְוָה קָעָבֵיד. וְכִי תֵּימָא: תַּעַר לְמָה לִי — לְמֵימְרָא דַּאֲפִילּוּ בְּתַעַר. סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא, הוֹאִיל וְגַבֵּי נָזִיר כִּי עָבֵיד בְּתַעַר מִיחַיַּיב, גַּבֵּי מְצוֹרָע נָמֵי לִיחַיַּיב, קָא מַשְׁמַע לַן דְּלָא! אִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ כִּי עָבֵיד בְּמַלְקֵט וּבְרָהִיטְנֵי מִצְוָה קָעָבֵיד, מִדְּלָא כְּתַב ״תַּעַר״, כְּרֵישׁ לָקִישׁ. וְרַבָּנַן הַאי ״רֹאשׁוֹ״, מַאי דָּרְשִׁי בֵּיהּ? מִיבְּעֵי לְהוּ לְמִידְחֵי לָאו דְּהַקָּפָה. דְּתַנְיָא: ״לֹא תַקִּיפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם״, יָכוֹל אַף מְצוֹרָע כֵּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״רֹאשׁוֹ״. לְמָה לִי לְמִכְתַּב ״רֹאשׁוֹ״? וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִ״זְּקָנוֹ״. דְּתַנְיָא: ״זְקָנוֹ״, מָה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר ״וּפְאַת זְקָנָם לֹא יְגַלֵּחוּ״, יָכוֹל אַף מְצוֹרָע כֵּן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״זְקָנוֹ״. לְמָה לִי לְמִכְתַּב ״רֹאשׁוֹ״ וּלְמָה לִי לְמִכְתַּב ״זְקָנוֹ״? צְרִיכִי, דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״זְקָנוֹ״ וְלָא כְּתַב ״רֹאשׁוֹ״, הֲוָה אָמֵינָא: הַקָּפַת כׇּל הָרֹאשׁ לֹא שְׁמָהּ הַקָּפָה. לְהָכִי כְּתַב רַחֲמָנָא ״רֹאשׁוֹ״.

57 כתובות פתח ↗

אִיכָּא נוֹעֵל בְּפָנֶיהָ, אֶלָּא לְבֵית הָאֵבֶל מַאי נוֹעֵל בְּפָנֶיהָ אִיכָּא? תָּנָא: לְמָחָר הִיא מֵתָה וְאֵין כׇּל בְּרִיָּה סוֹפְדָהּ. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אֵין כׇּל בְּרִיָּה סוֹפְנָהּ. תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: מַאי דִּכְתִיב ״טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כׇּל הָאָדָם וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ״, מַאי ״וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ״? דְּבָרִים שֶׁל מִיתָה: דְּיִסְפֹּד — יִסְפְּדוּנֵיהּ, דְּיִקְבַּר — יִקְבְּרוּנֵיהּ, דִּידַל — יְדַלּוּנֵיהּ, דִּילַוֵּאי — יְלַוּוֹנֵיהּ, דְּיִטְעֹן — יִטְעֲנוּנֵיהּ. וְאִם הָיָה טוֹעֵן מִשּׁוּם דָּבָר אַחֵר — רַשַּׁאי. מַאי ״דָּבָר אַחֵר״? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: מִשּׁוּם בְּנֵי אָדָם פְּרוּצִין שֶׁמְּצוּיִין שָׁם. אָמַר רַב אָשֵׁי: לָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּאִיתַּחְזַק, אֲבָל לָא אִיתַּחְזַק — לֹא כָּל כְּמִינֵּיהּ. וְאִם אָמַר לָהּ עַל מְנָת שֶׁתֹּאמְרִי. וְתֵימָא? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: דְּבָרִים שֶׁל קָלוֹן. אוֹ שֶׁתְּהֵא מְמַלְּאָה וּמְעָרָה לְאַשְׁפָּה. וְתִיעְבֵּיד! אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שֶׁתְּמַלֵּא וְנוֹפֶצֶת. בְּמַתְנִיתָא תַּנָּא: שֶׁתְּמַלֵּא עֲשָׂרָה כַּדֵּי מַיִם וּתְעָרֶה לְאַשְׁפָּה. בִּשְׁלָמָא לִשְׁמוּאֵל — מִשּׁוּם הָכִי יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. אֶלָּא לְמַתְנִיתָא מַאי נָפְקָא לַהּ מִינַּהּ? תִּיעְבֵּיד! אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִפְּנֵי שֶׁנִּרְאִיתָ כְּשׁוֹטֶה. אָמַר רַב כָּהֲנָא: הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִּשְׁאַל וְשֶׁלֹּא תַּשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה וְרֵיחַיִם וְתַנּוּר — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה. שֶׁמַּשִּׂיאָהּ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵינוֹתֶיהָ. תַּנְיָא נָמֵי הָכִי: הַמַּדִּיר אֶת אִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִּשְׁאַל וְשֶׁלֹּא תַּשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה רֵיחַיִם וְתַנּוּר — יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתוּבָּה, מִפְּנֵי שֶׁמַּשִּׂיאָהּ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵינוֹתֶיהָ. וְכֵן הִיא שֶׁנָּדְרָה שֶׁלֹּא תִּשְׁאַל וְשֶׁלֹּא תַּשְׁאִיל נָפָה וּכְבָרָה וְרֵיחַיִם וְתַנּוּר, וְשֶׁלֹּא תֶּאֱרוֹג בְּגָדִים נָאִים לְבָנָיו — תֵּצֵא שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה, מִפְּנֵי שֶׁמַּשִּׂיאָתוֹ שֵׁם רַע בִּשְׁכֵינָיו. מַתְנִי׳ וְאֵלּוּ יוֹצְאוֹת שֶׁלֹּא בִּכְתוּבָּה — הָעוֹבֶרֶת עַל דָּת מֹשֶׁה וִיהוּדִית. וְאֵיזוֹ הִיא דָּת מֹשֶׁה? מַאֲכִילָתוֹ שֶׁאֵינוֹ מְעוּשָּׂר, וּמְשַׁמַּשְׁתּוֹ נִדָּה, וְלֹא קוֹצָה לָהּ חַלָּה, וְנוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַיֶּימֶת. וְאֵיזוֹהִי דָּת יְהוּדִית? יוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ, וְטוֹוֶה בְּשׁוּק, וּמְדַבֶּרֶת עִם כָּל אָדָם. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף הַמְקַלֶּלֶת יוֹלְדָיו בְּפָנָיו. רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: אַף הַקּוֹלָנִית. וְאֵיזוֹהִי קוֹלָנִית? לִכְשֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת בְּתוֹךְ בֵּיתָהּ וּשְׁכֵינֶיהָ שׁוֹמְעִין קוֹלָהּ. גְּמָ׳ מַאֲכִילָתוֹ שֶׁאֵינוֹ מְעוּשָּׂר, הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּיָדַע — נִפְרוֹשׁ. אִי דְּלָא יָדַע — מְנָא יָדַע? לָא צְרִיכָא, דְּאָמְרָה לֵיהּ ״פְּלוֹנִי כֹּהֵן תִּיקֵּן לִי אֶת הַכְּרִי״, וְאָזֵיל שַׁיְילֵיהּ, וְאִשְׁתְּכַח שִׁיקְרָא. וּמְשַׁמַּשְׁתּוֹ נִדָּה. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּיָדַע בָּהּ — נִפְרוֹשׁ, אִי דְּלָא יָדַע — נִסְמוֹךְ עִילָּוַהּ. דְּאָמַר רַב חִינָּנָא בַּר כָּהֲנָא אָמַר שְׁמוּאֵל: מִנַּיִן לְנִדָּה שֶׁסּוֹפֶרֶת לְעַצְמָהּ — שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים״, ״לָהּ״ — לְעַצְמָהּ! לָא צְרִיכָא, דְּאָמְרָה לֵיהּ: פְּלוֹנִי חָכָם טִיהֵר לִי אֶת הַדָּם, וַאֲזַל שַׁיְילֵיהּ, וְאִשְׁתְּכַח שִׁיקְרָא. וְאִיבָּעֵית אֵימָא כִּדְרַב יְהוּדָה, דְּאָמַר רַב יְהוּדָה: הוּחְזְקָה נִדָּה בִּשְׁכֵינוֹתֶיהָ — בַּעְלָהּ לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם נִדָּה. וְלֹא קוֹצָה לָהּ חַלָּה. הֵיכִי דָמֵי? אִי דְּיָדַע — נִפְרוֹשׁ, אִי דְּלָא יָדַע — מְנָא יָדַע? לָא צְרִיכָא, דְּאָמְרָה לֵיהּ: פְּלוֹנִי גַּבָּל תִּיקֵּן לִי אֶת הָעִיסָּה, וְאָזֵיל שַׁיְילֵיהּ, וְאִשְׁתְּכַח שִׁיקְרָא. וְנוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַיֶּימֶת. דְּאָמַר מָר: בַּעֲוֹן נְדָרִים בָּנִים מֵתִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַל תִּתֵּן אֶת פִּיךָ לַחֲטִיא אֶת בְּשָׂרֶךָ וְגוֹ׳״. וְאֵיזוֹ הֵן מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל אָדָם — הֱוֵי אוֹמֵר בָּנָיו וּבְנוֹתָיו. רַב נַחְמָן אָמַר מֵהָכָא: ״לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם״, ״לַשָּׁוְא״ — עַל עִסְקֵי שָׁוְא. תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: כׇּל הַיּוֹדֵעַ בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁנּוֹדֶרֶת וְאֵינָהּ מְקַיֶּימֶת — יַחְזוֹר וְיַדִּירֶנָּה. יַדִּירֶנָּה?! בְּמַאי מְתַקֵּן לַהּ? אֶלָּא: יַחְזוֹר וְיַקְנִיטֶנָּה, כְּדֵי שֶׁתִּדּוֹר בְּפָנָיו וְיָפֵר לָהּ. אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָדָם דָּר עִם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה. תַּנְיָא, הָיָה רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כׇּל הַיּוֹדֵעַ בְּאִשְׁתּוֹ שֶׁאֵינָהּ קוֹצֶה לוֹ חַלָּה — יַחְזוֹר וְיַפְרִישׁ אַחֲרֶיהָ. אָמְרוּ לוֹ: אֵין אָדָם דָּר עִם נָחָשׁ בִּכְפִיפָה. מַאן דְּמַתְנֵי לַהּ אַהָא, כׇּל שֶׁכֵּן אַהָךְ. אֲבָל מַאן דְּמַתְנֵי אַהָךְ, אֲבָל הָא — זִימְנִין דְּמִקְּרֵי וְאָכֵיל. וְאֵיזוֹהִי דָּת יְהוּדִית? יוֹצְאָה וְרֹאשָׁהּ פָּרוּעַ. רֹאשָׁהּ פָּרוּעַ דְּאוֹרָיְיתָא הִיא, דִּכְתִיב: ״וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה״, וְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: אַזְהָרָה לִבְנוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בִּפְרוּעַ רֹאשׁ! דְּאוֹרָיְיתָא —

59 נזיר פתח ↗

וּלְמַאן דְּאָמַר מִ״לְּהֵחַלּוֹ״, הָכְתִיב ״בְּמוֹתָם״! מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְרַבִּי. דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: בְּמוֹתָם אֵינוֹ מִטַּמֵּא, אֲבָל מִטַּמֵּא בְּנִגְעָתָם וּבְזִיבָתָם.

1 VIII. שרידים מדבי ר"י לס' ויקרא

2 א. תדר"י לס' ויקרא

3 ממדרשי־הלכה של בית ר' ישמעאל ישנם בידינו רק מדרשיהם לספר שמות מכילתא, במדבר ספרי במדבר וחלקים מספר דברים: ספרי דברים פיס' א–נד, וש"ד ואילך, קטעים אחדים מ"מכילתא" דברים וליקוטים שבמדרש הגדול, שאספם רד"צ הופמאן ב"מדרש תנאים" שלו. אבל מספר ויקרא לא נשאר לנו במקורו אלא "מכילתא דעריות", שנכנסה בכמה כ"י ובדפוסים בספרא שלנו דבי ר' עקיבא בפרשת אחרי וקדושים.

4 אלא שבבבלי וירושלמי מובאים כמה מדרשות לספר ויקרא מתוך דבי ר' ישמעאל לויקרא: "תנא דבי ר' ישמעאל" בבבלי, "תני ר' ישמעאל" בירושלמי; וכמה מהם מוקבלים בבבלי לדבי ר' עקיבא "ספרא", "תני דבי רב", חולין סה א–סו א, זבחים מא ב ושבת קה א דבי רב תנא, כי"מ וא"פ, ועי' ד"ס. ויש שלא הובאו בבבלי בפירוש בשם "תדר"י", אבל ע"י הטרמינולוגיה שלהם ושמות התנאים הנזכרים בהם, ניכרים הם ומוצאם שהם דבי ר' ישמעאל; ויש מהם שמובאים בבבלי סתם ונזכרים בירוש' בשם "תני ר' ישמעאל", או שבהמשך הסוגיא מעיר הבבלי עצמו, שהברייתא היא דבי ר' ישמעאל, סוטה טז א: דתניא וכו' הא מתניתא ר' ישמעאל היא וכו', וכך היא מובאה בירוש' קידושין פ"א נט ע"ד בשם "תני ר' ישמעאל".

5 גם מסדר הספרא עצמו השתמש בדבי ר' ישמעאל ומביאו כמה פעמים בלשון "משום ר' ישמעאל אמרו", נדבה פי"ט ד, פ"כ ה, צו פרשה ה ה כנו' כי"י, מצורע פ"ז יא, אחרי פרשה א ה ופרק ז ד, וזה האחרון מובא בבבלי, יומא עד ב, אחרי הציטט של ת"כ שם הלכה א'–ג', בשם "תנא דבי ר' ישמעאל", אבל לעומת זה מובא הכל בירוש', יומא ריש פ"ח מד רע"ד, בלשון הספרא ממש.

6 וגם "ר' ישמעאל אומר", שבת"כ אמור פ"ד יח, הוא דבי ר' ישמעאל, ר' אליעזר במכילתא פסחא פט"ו, "תני ר' ישמעאל" בירוש' יבמות ריש פ"ח ח ע"ג.

7 וחוץ מאלה ישנם סתמות אחדים בספרא, שהובאו בבבלי בשם "תנא דבי ר' ישמעאל", והם: עירובין נא א וש"נ = ספרא מצורע פרשה ז ז, ירוש' יומא פ"ה מב ע"ד: תני ר' ישמעאל = ספרא אחרי פ"ד ט, תניא אידך ביומא נח א.

8 השאר או שאינם מתאימים לספרא, או שהן הוספות מאוחרות בו מתוך מקורות אחרים; והן:

9 א חולין מב א שתפס הקב"ה, אינם אלא דברי ר"ע שבמכילתא פסחא ריש פ"א וספרי בהעלותך פיס' סא והראה לו הקב"ה באצבע, ולא ספרא שמיני פרשה ב ב שהיה משה אוחז. וכן זבחים קז א אינו שוה לת"כ אחרי פ"י א. וכן גיטין מג ב בשפחה כנענית המאורסת לעבד עברי אינו ת"כ קדושים פ"ה ב המאורסת לבן חורים, אלא הספרא דעתו כדעת "אחרים" בתוס' כריתות פ"א יז: ר' ישמעאל אומר בשפחה כנענית הכתוב מדבר נשואה לעבד כנעני אחרים אומרים משמו נשואה לבן חורין. ובקידושין כט א כוונו לספרי נשא פיס' א ולא לספרא צו פ"א ואמור פי"ג א.

10 ב חולין ל ע"ב אין ושחט אלא ומשך אינו לקוח מספרא צו פרשה ד ג אין לשון שחיטה אלא משיכה שנאמר זהב שחוט וכו', כי תנא דבי ר"י דורש "וְשחט" של ויקרא ולא "ישחטו" של צו, ועוד שפיסקא זו נכנסה כאן בת"כ שלא במקומה, בין דברי ת"ק לדברי ר"א שאחריהם ומפסיקה את הענין ואינה שייכת לכאן, וודאי שנוספה כאן מדבי ר"י לויקרא.

11 ובחולין סה א–ב: ת"ר וכו' ת"כ שמיני פ"א ט דבי ר' ישמעאל תנא וכו', סובר הראב"ד שהלכות ז–ח שם, החולקות על ה"ט, הן דבי ר' ישמעאל. אבל לאמיתו של דבר שונה מדרש זה לגמרי מדבי ר' ישמעאל שבבבלי, והרמב"ן בחידושיו לחולין שם, שהכיר בחילופי המקורות כאן, אינו אומר אלא: איכא למימר תברא מי ששנה זו לא שנה זו, וב' ברייתות הן בודאי ודין א' "אחר" הוא אע"פ שתוספות צ"ל: שתוכפות זו לזו ויש כיוצא בהן שם בספרא. אלא שכל הסוגיא של חולין סוגיא ‏סבוראית היא פריך רב אחאי, "ודאמרינן נמי בעלמא", שהוא לשון סבוראים. ודבי רב דורשים ריבה ומיעט‏ ולא כלל ופרט עי' תוס', ודבי ר"י דורשים כאן "בנין אב": לא ראי וכו'. ואמנם בה"ג סוף ה' טרפות אינו מביא כלל לשון הבבלי שלנו אלא במקומו הוא אומר: ובחגבים כל שיש בו וכו' ר' יוסי אומר ושמו חגב. וכו'. כמאן אזלא מתניתן דקתני ובחגבים כל שיש לו ארבע רגלים וארבע כנפים וקרסולין וכנפיו חופין את רובו כי הא דתני בספרא דבי רב דהוא תורת כהנים וכל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם יכול הכל בכלל… אף כל שכיוצא בו טהור ר' אומר כל שרץ העוף אשר לו ארבע רגלים שקץ הוא לכם הא אם יש לו חמש טהור ואיזהו זה הוא קרסולין. שקץ הוא פרט לעירובין וכו' כבספרא.

12 בציטט שלו מספרא – אין אפוא חצי הלכה ח' וכל הלכה ט' מן "ר' יוסי אומר ושמו חגב", עד: "ואת הארזבונית"; זאת אומרת דווקא כל שהובא בגמרא שלנו בשם "ת"ר". "תנא דבי רב" של חולין אינו אפוא מעיקר הספרא, אלא שהסוגיא הסבוראית השתמשה כבר בספרא עם הוספות, אחרי שנוספה בו הלכה ט'!

13 אבל חוץ מאלו ישנם עוד קטעים גדולים מדבי ר"י לויקרא שנשׂרדו בתוס', בספרא שמיני בכי"י, וקטעים אחדים שהועברו מויקרא למכילתא ולספרי במדבר.

14 ב. תוספתא שבועות

15 התוספתא משתמשת בכלל הרבה במדרשי־ההלכה מבית ר' ישמעאל: תוס' ברכות פ"א י–יג – מכילתא פסחא פט"ז; שם פ"ד טז–יח – מכילתא בשלח מסכתא דויהי פ"ה; פיאה פ"ג ח – מ"ת 161; יומא פ"ה ו–ט – מכיל' יתרו, בחודש פ"ז; סוטה פ"ג ו–טז – מכיל' שירה פ"ב וספרי דברים פיס' מג; שם פ"ד א–ז – מכילתא בשלח, פתיחה; שם פ"ו ו–יא – ספרי בהעלותך פיס' צה וספרי דברים פיס' לא; שם פ"ט ב ואילך – ספרי בהעלותך פיס' פח; ב"ק פ"ז ו–ז – מכילתא בחודש פי"א ומכיל' שבספרא קדושים פ"י ח; שם הלכה ח–יג – מכיל' נזיקין פי"ג רמ"א וכו', שם פי"ב; חולין פ"ט יב – מ"ת 107 ובבלי חולין קלד ב.

16 ועקבותיהם של דבי ר' ישמעאל נראות בתוס' בכמה מקומות על־ידי השיטה של המדרש, הטרמינולוגיה, ושמות התנאים; חגיגה פ"א ז–ח =משנה פ"א מ"ז: ר' שמעון בן מנסיא – ר' שמעון בן יוחאי וכן במשנה שלנו; סוטה פ"ז כ–כב, שאינו מתאים לספרי שופטים פיס' קצד, ויש בו: אף זה היה בכלל ולמה יצא להקיש אליו וכו', שהיא מידת ר' ישמעאל ודבי ר"י; סנהד' פי"ד ו לא בחיצין וכו' – ט – מכיל' ראה שבמ"ת 70–71 בהוצאתי עמ' סט–עא; עדיות פ"ג ד: חנניה בן עדיי =אידי אומר וכו' לויקרא!, והוא תנא שנזכר רק בדבי ר"י, מכיל' עמלק פ"ב, 183, מכיל' דעריות קדושים פ"ט ו, יד; דרך ארץ רבא, פרק עריות ד, כנו' הספרים והלכות גדולות ריש ה' קידושין: ר' חנניא בן אידי, ודא"ר השתמש בדבי ר"י, תוס' מנחות פ"ז ז: הרי הוא אומר וירא משה את המלאכה והנה עשו אותה כאשר צוה י"י וגו' היכן צוהו וכו' היכן צוהו וכו' היכן צוהו וכו' היכן צוהו וכו'; וזו היא שיטת דבי ר"י, מכיל' בא פסחא פי"ב שורה שלמה של "והיכן דבר" – "והיכן אמר"; ספרי דברים פיס' נב; ספרי נשא סוף פיס' מו והיכן צוהו, מ"ת 81 ו': ואיכן דבר, אבל בהקבלה שבספרי דבי ר"ע שם, ראה פיס' קטז: ומה דבר.

17 וגם האגדה כולה שבתוס' סוכה פ"ג ג–יג וסוטה פ"ט–פי"ב היא כנראה מדבי ר"י.

18 וכך נשׂרדו בתוס' שבועות פ"א ופ"ג שתי פרשיות מן דבי ר"י לויקרא:

19 א בפ"א הלכה ה' באמצע עד סוף ה"ז:

20 בתוס' כאן נכנס קטע גדול של מכילתא לויקרא, שאינו מתאים עם הספרא, וניכר ע"פ הטרמינולוגיה ושמות התנאים שבו כדבי ר' ישמעאל.

21 מתחיל הוא אמצע ה"ה: או נפש ויק' ה ב למה נאמר לפי ששלש מצות האמורות בפרשה שתים מפורשות ואחת סתומה וכו' או אפילו וכו' יכול יהו חייבין וכו' השיאו הכתוב מכלל הטומאות ובא לו לכלל השבועות.

22 1. או נפש לרבות ! כל הנפשות וכו' ר' ירמיה אמר דבר מלמד מעיניינו וכו'. 7. בכל טמא. מה ת"ל דבר ר' עקיבא אומר להביא וכו' שר"ע לא היה דורש כלל ופרט וכלל והיה דורש ריבויין ומיעוטין שכך למד מנחום איש גמזו ר' נתן אומר להביא וכו' שר' ישמעאל לא היה דורש ריבויין ומיעוטין והיה דורש כלל ופרט וכלל, או נפש אשר תגע בכל דבר טמא כלל וכו' או כלל בכלל הראשון אמרת לאו וכו', ר' נתן אומ' וכו', אין לי אלא וכו' ת"ל בנבלת שרץ אמר ר' יאשיה מפרש! ואין לי אלא בכולן בכזית מהם מנין ת"ל וכו' להביא את כזית אמ' ר' שמעון ! מה ראו לומר וכו'.

23 כל הקטע הזה, שאינו שייך כאן כלל, הובא כאז רק דרך אגב להלכה ה' "כל הטמאים שבתורה וכו' חייבין על טומאת מקדש וקדשיו שנ' בכל דבר טמא לרבות כל הטמאים שבתורה", שהיא תוספתא לפ"א מ"ד, והיא בעצמה תמציתו של מדרש־הלכה דבי ר' ישמעאל.

24 וכך הדבר בפרק ג', שכולו דבי ר"י ליקרא ה א: ר' ישמעאל אומר וכו' ר' יהודה בן בתירה אומר נאמר כאן ונשא עונו וכו' מלמד שבכלל נשיאות עון קרבן ר' יהושע אומר ארבעה וכו'. 4. אין לי אלא עדות ממון וכו' יכול! יהו חייבין וכו' אמר בן דמא לפני ר' ישמע' משמע מוציא עדות ממון יהא מביא וכו' ר' אלעזר בן מתיא אומר וכו'. 5. ת"ל כי תחטא לרבות! וכו' דברי ר' שמעון! ר' יהודה בן בתירה אומר אינו צריך ק"ו הוא וכו' אמ' ר' ירמיה נמתי לפני ר' יהודה בן בתירה וכי יש עונשין מן הדין אמר בתחילה אין עונשין אלא כל מקום שתפש הכתוב מוציא את עונש מן הדין ר' או' ממשמע שנ' וכו' מגיד וכו' חנניא בן חכינאי אומר וכו' פעם אחת שבת ר' ראובן בטבריא וכו'. 7. קול אלה ר' יהודה אומר וכו' ר' שמעון! אומר וכו'. 8. והוא עד וכו'. והוא עד בשני עדים הכתוב מדבר אתה אומר בשני עדים הכתוב מדבר וכו' ושמעה להוציא את החרש, או ראה להוציא וכו' או ידע להוציא וכו' אם לא יגיד ונשא עונו להוציא את האילם אילו דברי זקנים הראשונים רע"א וכו' או מה דיני נפשות וכו' או מה וכו' או מה וכו' או מה דיני נפשות בכ"ג וכו' וכו' ת"ל וכו' ריבה הכתוב דיין אחד וכו' ריבה לו הכתוב שני דיינין אשר ירשיעון אלהים, ריבה לו הכתוב שלשה דיינין כר' יאשיה במכיל' נזיקין פט"ז מיכן אמרו וכו' יכול! אין לי וכו' מנין לרבות וכו'.

25 גם כאן ה"א: המשביע את העדים וכו' שנ' ונשא עונו, היא תמציתו של מדרש דבי ר"י בצורת הלכה, והיא תוספתא לפ"ד מ"א–מ"ז, ואגבה נכנס כאן כל מדרשה של פרשה זו מדבי ר' ישמעאל. וגם כאן אין מדרש זה מתאים כלל לספרא שם, והטרמינולוגיה והתנאים הם אלו של דבי ר' ישמעאל.

26 הטרמינולוגיה: להביא, להוציא, יצא; משמע מביא – יהא מביא; אתה אומר – או אינו; למה נאמר; שלש מצות אמורות כאן שתים מפורשות ואחת סתומה תלמוד סתומה ממפורשה; השיאו הכתוב מכלל – ובא לו לכלל –.

27 ושמות התנאים: ר' ישמעאל, בן דמא לפני ר' ישמעאל; ר' יהודה בן בתירה; ר' ירמיה בפ"א, ובפ"ג: לפני ר' יהודה בן בתירה; ר' נתן; ר' יאשיה, וסתם כר' יאשיה סוף פ"ג וסתם כר' ישמעאל פ"א ה.

28 ואשר לשיטת מדרש זה, מספיק להזכיר פ"ג ה"ז: והוא עד בשני עדים הכתוב מדבר וכו', שהיא שיטת דבי ר' ישמעאל, ספרי נשא פיס' ז ופיס' קסא, מ"ת 115; ירוש' סוטה פ"ו כ סע"ד: וכרבי ישמעאל דרבי ישמעאל אמר כל מקום שנאמר בתורה עד סתם הרי אלו בכלל שני עדים עד שיפריש הכתוב שהוא אחד? אשכח תני רבי ישמעאל אומר שני עדים, כלומר: אבל "אמר עד אחד אני ראיתיה שנטמאת" היתה שותה, וחולק על סתם משנת סוטה פ"ו מ"ב–מ"ג, שהיא בשיטת ר' עקיבא ירוש', שם; וכמשנתנו שנינו בספרי שופטים פיס' קפח: ת"ל ועד אין בה כל שיש בה לא היתה שותה. אלא שהבבלי השתמש בברייתא זו שבספרי נשא שהוא מביאה כ"תנו רבנן", ולא ידע שהיא דבי ר' ישמעאל, וגם לא ידע את הברייתא המפורשת השניה שבירושלמי – לפרש שיטתו של ר"ע, שהיא שיטת סתם משנתנו, ונדחק בפירוש הברייתא.

29 ברור אפוא. ששני הקטעים שבתוס' שבועות הם מדרשם של דבי ר' ישמעאל.

30 ג. הקטע שבספרא שמיני

31 בספרא שמיני פ"ה ריש הלכה ד', נוספה בכ"י רומי XXXI.Vat פיסקא שלמה: איסי בן יהודה או' מאה עופות טמאין… וחלק ממנה, מן "ואת בת היענה זו נעמית" ואילך הוסיף גם בעל הגהות ספרא שבתומת ישרים בין הלכה ו וה"ז. וגם הוספה זו, כהוספות הרבה שבדפוסים וכי"י של הספרי, שרמזתי עליהן במאמרי שבקובץ "מאמרים לזכרון רצפ"ח", עמ' סא–סג, והרחיב לדבר בהן באותו הזמן גם א. ל. פינקלשטיין במאמרו Prolegomena to the Sifre ב־Proceedings, כרך III 1932, עמ' 26 ואילך – לקוחה מדבי ר' ישמעאל לויקרא.

32 על זה מראים כבר הטרמינולוגיה ושמות התנאים. הטרמינולוגיה: להביא; אתה אומר – או אינו –; צא ולמד באחת משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן דבר הלמד מעניינו, שהיא מדה י"ב בי"ג מדות דר' ישמעאל, וכיו"ב במכילתא בחודש פ"ח. ושמות התנאים: איסי בן יהודה, ר' אליעזר.

33 ולא עוד אלא שפיסקא אחת הובאה בירוש' במפורש בשם "תני ר' ישמעאל". ואע"פ שכנגד זה אין המדרש "ואת בת היענה זו נעמית", מתאים לגמרי ל"תני ר' ישמעאל" שבירוש' שבת פ"א ג ע"ד: זו ביצת הנעמית, – אין זה סותר דעתי; שהרי כמה וכמה קבצים של דבי ר' ישמעאל היו מצויים באותו זמן, וביניהם קבצים של תלמידים שונים שחלקו זה על זה, כמו שאמר אביי: "האי תנא דבי ר' ישמעאל מפיק מאידך תנא דבי ר' ישמעאל", וכשם ש"דבי ר' ישמעאל" שבסוטה ג ע"א חולק על דבי ר' ישמעאל שבספרי נשא ועוד עי' לעיל, ואפשר גם אפשר שנוסח כ"י רומי אינו עיקר בזה.

34 ההוספה היא קדומה מאד. שהרי היא היתה כבר משובשה וקטועה לפני סופר כ"י רומי שכתבו בשנת ד"א תתל"ג ונכנסה בוודאי מגליון, וכדרך ההוספות שבספרי בדפוס וכי"י, שהן מקוצרות ומקוטעות, כך נהג הסופר־המוסיף הראשון בהוספה זו שבספרא.

35 מכתב־יד אחר השלים הוספה זו המגיה בהגהות ספרא שבתומת ישרים. ובאותו כתב־יד היתה, כאמור, הוספה זו בחלקה במקום אחר, בין ה"ו וה"ז, אלא שגם בכ"י ר' נמצא גם בסוף ה"ו: עורב זה עורב גדול. הוספה זו או חלק ממנה, היתה כתובה אפוא לפניו גם כאן. זהו אחד הסימנים המובהקים של ההוספות ממין זה, שהן משנות את מקומן מכ"י לכ"י כך גם בספרי, ומפסיקות לרוב באמצע ענין.

36 בהוספה זו ישנם גם דברים שנוספו מדבי ר' ישמעאל בספרי ראה פיס' צח.

37 ד. מכילתא דעריות

38 הפרשיות שבספרא שלנו אחרי פי"ג ג–טו, וקדושים פ"ט א–ז, יא, פי"א יד, אינן בד"ר, ונוספו ע"י בעל קרבן אהרן מן הילקוט, וכן השלימם בהגהת ספרא שבתומת ישרים מכ"י אחר ובסדר אחר. הסגנון הוא סגנון דבי ר"י, והתנאים הם הרגילים רק בו. דבי ר"ע לא שנו פרשת עריות כלל, אבל דבי ר"י שנוה, שכך אמרו בירוש' חגיגה ריש פ"ב "אין דורשין בעריות": ר' בא בשם רב יהודה דרק עקיבה היא. ברם כר' ישמעאל דורשין דר' ישמעאל תני אזהרות "אזהרות שבאחרי מות".

39 ואמנם קדושים פי"א י מה אחות אשתו ערוה וכו' מובא בירוש' יבמות פ"א ב סע"ב בשם "תני ר' ישמעאל".

40 ויש בה כמה דברים שוים לדבי ר' ישמעאל, למכילתא ועוד:

41 אחרי פי"ג ג = מכיל' בחדש ריש פ"ו; אחרי פי"ג יב וקדושים פ"ט ג = מ"ת 69 ושם 81; קדושים פ"ט ה–ז = מכיל' נזיקין פ"ה 268; קדושים פ"ט יא = מכיל' שם 267; קדושים פ"י א–ב = מכיל' נזיקין פי"ז 310; קדושים פ"י ח–ט = מכיל' בחדש סוף פי"א, ועוד.

42 ה. מכילתא דמילואים

43 סוף צו – תחלת שמיני

44 גם "אגדת מילואים" ראב"ד אחרי פ"א יג אינה מעיקר הספרא, וע"פ הטרמינולוגיה שלה מדבי ר' ישמעאל היא: הריני דן, בטל החילוף וחזרנו לדין שמיני ל, למה נאמר צו יט, כנו' הראב"ד, הוא הדין צו כט, אתה אומר – שמיני כט, או שם ל, והרי דברים ק"ו רגיל, הרי אתה דן שמיני מא; אצל "יכול" שמיני מ, מב, מג או יכול שמיני יד, מה ת"ל שמיני טו, מג, צו א ב מלמד צו ה, שמיני יב, יד.

45 שמיני יז–כח ושמיני כט–מג הם דרשות על אותם הכתובים ממש. הפנים השני ע"פ סגנונו והתנאים שנזכרו בו רבי – ב"פ, ר' אליעזר – ב"פ, ר' ישמעאל, ר"ע, אבא יוסי בן דוסתאי; שמיני כט: מה שירות בעמידה וכו' – כר' נתן בספרי נשא פיס' לט, בצו נזכר רק: ר' יהודה, ר' יוסי בר' יהודה, שמיני מ' = ספרי נשא פיס' כה, שהוא דבי ר"י לתזריע וכר"א בספרא תזריע פי"ב ו קרוב יותר לדבי ר' ישמעאל מן הראשון, שכולו אגדה, וסגנונו מאוחר יותר.

46 צו פיס' לז: כאשר עשה ביום הזה צוה ה' מיכן אמרו שבעת ימים קודם יוה"כ וכו', צוה ה' לעשות לכפר עליכם אמר להם כפרה זו וכו' – בבבלי יומא ג ב: דכי אתא רבין אמר ר' יוחנן משום ר' ישמעאל לעשות אלו מעשה פרה לכפר אלו מעשה יוה"כ, ורב דימי אמר בשם ר' יוחנן: לעשות לכפר אלו מעשי יוה"כ, ומשני: ההיא דרביה ר' ישמעאל. ועי' הברייתא יומא ד א, שהיא בוודאי דבי ר"י לאחרי, והובאה קצת בירוש' שם לח ע"ב בשם "תני ר' ישמעאל".

47 ו. ברייתא דר' ישמעאל

48 י"ג מדות

49 "ברייתא דר' ישמעאל" שבתחלת הספרא, היא כשמה – דבי ר' ישמעאל:

50 הברייתא "מכלל ופרט וכלל כיצד" הובאה בירוש' ריש פ"ג דעירובין בשם "תני ר' ישמעאל", "תניא אידך" שבבבלי עירובין כז ב ר"ח שם, ויש בה כמה דברים שוים למדרשי ר' ישמעאל, מקל וחומר = ספרי בהעלותך פיס' קו בשם ר' אחי בר' יאשיה; מג"ש = מכיל' נזיקין פט"ז; מפרט וכלל = מכיל' נזיקין פט"ז; מכלל שהוא צריך לפרט = מכיל' פסחא פט"ז.

51 ובשני כתובים המכחישים זה את זה הנוסח הנכון כנו' כ"י ר' וברסלוי והראב"ד בפירושו; כיצד כתוב אחד אומר וירד ה' על הר סיני אל ראש ההר שמ' יט כ וכתוב אחר אומר כי מן השמים דברתי עמכם שמ' כא כב הכריע השלישי מן השמים השמיעך את קולו ליסרך דב' ד לו מלמד שהרכין הקב"ה שמי שמים העליונים על ראש ההר ודבר עמהם וכו' – סתם כר' ישמעאל במכיל' יתרו בחדש סוף פ"ט וכסתם פ"ד שם.

52 ז. דבי ר"י לויקרא בדבי ר"י לספרים אחרים

53 פיסקאות אחדות של דבי ר' ישמעאל לויקרא, הועברו ונכנסו במדרשים של דבי ר' ישמעאל לספרים אחרים במכילתא ובספרי במדבר:

54 בספרי נשא פיס' כה, 31–32, מסודרות הברייתות לבמדבר ו ה שלא כסדר הכתוב: קדוש יהיה – גדל פרע, גדל פרע – כל ימי נדר נזרו – גדל פרע. והנה שתי הברייתות הראשונות על "גדל פרע" אינן שייכות כלל לכאן, אלא "עיקרן בפרשת תזריע ומצורע והועתקו משם לכאן", כדברי הורוויץ שם:

55 גדל פרע שער ראשו למה נאמר לפי שהוא אומר והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו ויק' יד ט אף הנזיר במשמע ומה אני מקיים גדל פרע שער ראשו בשאר כל הנזירים חוץ מן המנוגע וכו' ת"ל יגלח שם אע"פ נזיר.

56 גדל פרע שער ראשו למה נאמר לפי שהוא אומר והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע ויק' יג מה פרוע יגדל פרע, אתה אומר פרוע יגדל פרע או אינו אלא פרוע כמשמעו "מגולה" הרי אתה דן נאמר כאן בויקרא שם! פרע ונאמר להלן פרע מה פרע האמור להלן גידול שער אף פרע האמור כאן גידול שער.

57 בת"כ תזריע פי"ב ו: וראשו יהיה פרוע לגדל פרע דברי ר' אליעזר רע"א וכו', ובמכילתא דמלואים, שמיני מ: ראשיכם אל תפרעו, אל תגדילו פרע, יכול אל תפריעו מן הכובע הרי אתה דן נאמר כאן פריעה ונאמר להלן פריעה מה פריעה האמורה להלן גידול שער וכו'.

58 ו"למה נאמר לפי שהוא אומר" אינו כאן אלא פתיחה של העברה כמו למשל במכיל' פסחא פי"ח, וכל בכור אדם, שעיקרו בספרי קרח פיס' קיח.

59 בספרי נשא פיס' כו: לא יטמא להם במותם במותם אינו מטמא אבל מטמא הוא בניגעם ובזיבתם אין לי אלא בנזיר בכ"ג מנין ת"ל לאמו וכו' נאמר כאן בויקרא! אמו ונאמר להלן אמו מה אמו האמור להלן בבמדבר! מטמא בניגעם ובזיבתם אף אמו האמור כאן מטמא בניגעם ובזיבתם; בבבלי נזיר מח א: לכדרבי דתניא רבי אומר גבי נזיר וכו' ועי' שם מג א; אבל בכ"י מ: דתניא גבי נזיר, אבל בדין הג"ש כבכל הנוסחאות: נאמר אמו בנזיר ונאמר אמו בכ"ג מה אמו האמור בנזיר וכו' אף אמו האמור בכ"ג וכו'.

60 במכילתא נזיקין פ"א 248, אחרי "שש שנים יעבוד שומע אני כל עבודה במשמע ת"ל לא תעבוד בו עבודת עבד" וכו': שש שנים יעבוד שומע אני בין עבודה שיש בה בזיון בין עבודה שאין בה בזיון ת"ל לא תעבוד בו עבודת עבד. כשכיר כתושב ויק' כה מ! מה שכיר אי את רשאי לשנותו מאומנתו אף עבד עברי וכו'. יעבד עמך ויקרא שם מכאן אמרו לא יושיבנו רבו באומנות שהיא משמשת לרבים וכו' ד"א כשכיר כתושב, מה שכיר עובד ביום ואינו עובד בלילה אף עבד עברי עובד ביום ואינו עובד בלילה וכו' בניגוד לספרי ראה פיס' קכג.

61 כל זה לקוח בוודאי ממכילתא לפרשת בהר, וכך בערך היה שנוי שם: לא תעבוד בו עבודת עבד, למה נאמר לפי שנאמר שש שנים יעבוד שומע אני וכו'.

62 במכילתא נזיקין פ"ד 261 7: ואיש כי יכה כל נפש אדם ויקרא כד יז שומעני אף בן שמונה במשמע ת"ל מכה איש וכו' עי' בח"נ; וכיו"ב בפ"ה 266 16: כי ימצא איש גונב נפש מאחיו דב' כד ז ‏ שומעני אף בן שמנה במשמע ת"ל וגונב איש וכו', וכאן הועבר המדרש ממכילתא דברים.

63 ועוד כיוצא באלו.

64 דבי ר' עקיבא

65 אנו באים עכשיו לאותה שיטת המדרש, שהכתה שרשים בבתי־מדרש הבבליים והלכה וגָדלָה, נתפשטה ונסתעפה עד שעברה כמעט כל גבולות והיתה לשיטה השלטת – אני מכוון לשיטת המדרש של בית ר' עקיבא.

66 ר"ע ובית מדרשו שונים בשיטת מדרשם מר' ישמעאל ובית מדרשו: הם דורשים ריבויים ומיעוטים, אתים וגמים, אכים ורקים, וויים וממי"ם, כפילות של שמות ופעלים, וכל יתור־לשון בכלל. ע"פ שיטה זו נשתנה בבית מדרשם כל אופי המדרש ונשתנתה כל הטרמינולוגיה המדרשית אחר שריבה הכתוב מיעט, לרבות, ריבה, מה ת"ל, מלמד, יכול וכו'. ומובן מאליו שגם רוב התנאים שנזכרו במדרשיהם מחכמי בית־מדרשם הם: מתלמידי ר"ע ותלמידיהם.

67 אלה, השיטה, התנאים והטרמינולוגיה, הם הם חוץ מציטטים מפורשים בשמם שבשני התלמודים גם הסימנים המובהקים כדי להכיר על ידם את המדרשים של דבי ר"ע.

68 ממדרשי־ההלכה שבידינו שייכים לבית ר"ע:

69 א מדרש של ספר ויקרא תורת כהנים, "ספרא".

70 ב "ספרי" דברים פיס' נה–שג.

71 ג "מכילתא דרשב"י", שחידשה הופמן מתוך ציטטים סתמיים שבמדרש־הגדול וקטעים אחדים של הגניזה שבאוכספורד וקמברידג' שזכיתי למצוא ממנה חמשים עכשיו "כתשעים" דף, שהם רובו של הספר והשלימוֹ וערכוֹ תלמידו עצ"ם, ויצא לאור אשתקד בהוצאת חברת "מקיצי נרדמים".

72 ד "ספרי זוטא" לבמדבר. שאסף באחרונה הורוויץ מתוך ציטטים מפורשים שבילקוט וציטטים סתמיים שבמה"ג וקטע אחד קטן של הגניזה גם ממנו מצאתי קטע של שמנה דפים, פ' חקת תרביץ ש"א.

73 הצד השוה שבכולם, שכולם הולכים בשיטת ר"ע ומדרשו, אלא שלא כולם שווים בכל־דבר, ולא כולם מידי מסדר אחד יצאו, והריני דן עליהם אחד אחד.

4 תלמוד ירושלמי קידושין פתח ↗

כְּתִיב וְהִגִּישׁוֹ אֲדוֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת וגו׳. הָא כֵיצַד. זֶה שֶׁהוּא נִמְכַּר בְּבֵית דִּין וְהִגִּישׁוֹ אֲדוֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים. וְזֶה שֶׁהוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת. רִבִּי אִמִּי בְּעָא. פְּשִׁיטָא זֶה שֶׁהוּא נִמְכַּר בְּבֵית דִּין בֵּית דִּין כּוֹתְבִין שְׁטָרוֹ. זֶה שֶׁהוּא מוֹכֵר אֶת עַצְמוֹ מִי כוֹתֵב אֶת שְׁטָרוֹ. כְּתִיב לֹא יִקְשֶׁה בְעֵינֶיךָ בְּשַׁלֵּחֲךָ אוֹתוֹ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ כִּי מִשְׁנֶה שְׂכַר שָׂכִיר עֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים. שָׂכִיר עוֹבֵד בַּיּוֹם וְאֵינוֹ עוֹבֵד בַּלַּיְלָה. עֶבֶד עִבְרִי עוֹבֵד בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. כְּתִיב לֹא יִרְדֶּנּוּ בְּפֶרֶךְ לְעֵינֶיךָ. וְאַתְּ אוֹמֵר אָכֵן. רִבִּי אִמִּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רַבּוֹ מַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה כְנַעֲנִית וְנִמְצָא עוֹבֵד בֵּין בַּיּוֹם בֵּין בַּלַּיְלָה. רִבִּי בָּא בַּר מָמָל בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי אִמִּי. הַגַּע עַצְמָךְ שֶׁהָיָה קוֹנֶה כֹהֵן. אָמַר לֵיהּ. וְיִשְׂרָאֵל לֹא הֵיתֵר מִכְּלַל אִיסּוּר הוּא. כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן רִבִּי בָּא בַּר מָמָל כָּאן חָזַר בֵּיהּ. דָּרַשׁ רִבִּי יְהוּדָה בֵּירִבִּי בּוּן. הַמִּילָת הַזֶּה נִרְצַע. שֶׁלֹּא יְהֵא כֹהֵן וְיִפָּסֵל. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. מִן חַסְחוּס הָיָה נִרְצַע. מִיכָּן הָיָה רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. אֵין הַכֹּהֶן נִרְצַע. שֶׁמָּא יֵיעָשֶׂה בַּעַל מוּם וְיִיפָּסֵל מִן הָעֲבוֹדָה. וְיֵירָצֵע חַסְחוּס פָּחוֹת מִן הַכַּרְשִׁינָה. שֶׁמָּא יָבוֹא לִידֵי כַּרְשִׁינָה. וְיָבוֹא לִידֵי כַּרְשִׁינָה. הַתּוֹרָה אָמְרָה וְשָׁב לַאֲחוּזָּתוֹ. בְּעֵיינוֹ. כְּלוּם הָיָה נִרְצַע אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים. בַּמַּרְצֵעַ. אֵין לִי אֶלָּא בַּמַּרְצֵעַ. מְנַיִין אֲפִילוּ בְסוֹל אֲפִילוּ בְקוֹץ אֲפִילוּ בִזְכוּכִית. תַּלְמוּד לוֹמַר וְרָצַע. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הַתּוֹרָה עוֹקֶפֶת לְמִקְרָא וּבְמָקוֹם אַחֵר לְמִדְרָשׁ. הַתּוֹרָה אָמְרָה בַּסֵּפֶר. וַהֲלָכָה אָמְרָה בְּכָל דָּבָר שֶׁהוּא בְתָלוּשׁ. הַתּוֹרָה אָמְרָה בֶּעָפָר. וַהֲלָכָה אָמְרָה בְּכָל דָּבָר שֶׁהוּא מְגַדֵּל צְמָחִים. הַתּוֹרָה אָמְרָה בַּמַּרְצֵעַ. וַהֲלָכָה אָמְרָה אֲפִילוּ בְסוֹל אֲפִילוּ בְקוֹץ אֲפִילוּ בִזְכוּכִית. וּבְמָקוֹם אֶחָד לְמִדְרָשׁ. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְהָיָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ כְּלָל. אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ וְאֶת גַּבּוֹת עֵינָיו פְּרָט. וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר וְאֶת כָּל שְׂעָרוֹ יְגַלֵּחַ חָזַר וְכָלָל. כְּלָל וּפְרָט וּכְלָל אֵין אַתָּה דָּן אֶלָּא כְעֵין הַפְּרָט. לוֹמַר לָךְ. מַה הַפְּרָט מְפוֹרָשׁ שֶׁהוּא מְקוֹם כִּינּוּס שֵׂיעָר וּבְנִרְאֶה. אַף אֵין לִי אֶלָּא מְקוֹם כִּינּוּס שֵׂיעָר וּבְנִרְאֶה. וַהֲלָכָה אָמְרָה יְגַלְּחֶנּוּ כִדְלַעַת. בַּמַּרְצֵעַ. מַה מַרְצֵעַ שֶׁהוּא שֶׁלְּמַתֶּכֶת. אַף כָּל דָּבָר שֶׁהוּא שֶׁלְּמַתֶּכֶת. רִבִּי אוֹמֵר. זֶה מַקְדֵּחַ גָּדוֹל. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי יוּדָה אוֹמֵר. זֶה הַפְּסִילָה. וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת. יָכוֹל אֲפִילוּ מוּטָּל. תַּלְמוּד לוֹמַר אוֹ אֶל הַמְּזוּזָּה. מַה הַמְּזוּזָּה עוֹמֶדֶת. אַף הַדֶּלֶת יְהֵא עוֹמֵד. גְּנַאי לוֹ גְּנַאי לְמִשְׁפַּחְתּוֹ. תַּנֵּי. רִבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר. וְלָמָּה אֶל הַדֶּלֶת. שֶׁעַל יְדֵי דֶּלֶת יָצְאוּ מֵעַבְדּוּת לַחֵירוּת. שָׁאֲלוּ הַתַּלְמִידִים אֶת רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי. מָה רָאָה הָעֶבֶד הַזֶּה לִירָצַע בְּאָזְנוֹ יוֹתֵר מִכָּל אֵיבָרָיו. אָמַר לָהֶן. אוֹזֶן שֶׁשָּׁמְעָה מֵהַר סִינַי לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי וּפִירְקָה מֵעָלֶיהָ עוֹל מַלְכוּת שָׁמַיִם וְקִיבְּלָה עָלֶיהָ עוֹל בָּשָׂר וְדָם. אוֹזֶן שֶׁשָּׁמְעָה לִפְנֵי הַר סִינַי כִּי לִי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים. וְהָלַךְ זֶה וְקָנָה אָדוֹן אַחֵר. לְפִיכָךְ תָּבוֹא הָאוֹזֶן וְתֵירָצַע. לְפִי שֶׁלֹּא שָׁמַר מַה שֶׁשָּׁמְעָה אָזְנוֹ. אָזְנוֹ. מָה אָזְנוֹ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן יְמָנִית אַף כָּאן יְמָנִית. וְאִם אָמוֹר יֹאמַר הָעֶבֶד. שְׁתֵּי אֲמִירוֹת. אַחַת בְּסוֹף שֶׁשׁ וְאַחַת בִּתְחִילַּת שֶׁבַע. אַחַת בְּסוֹף שֶׁשׁ. עַד שֶׁהוּא בָּעֲבוֹדָתוֹ. וְאַחַת בִּתְחִילַּת שֶׁבַע. לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי. אָהַבְתִּי אֶת אֲדוֹנִי אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָיי. מְלַמֵּד שֶׁאֵינוֹ נִרְצַע עַד שֶׁיְּהֵא לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים וּלְרַבּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים. עַד שֶׁיְּהֵא אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ וְרַבּוֹ אוֹהֲבוֹ. עַד שֶׁיִּתְבָּרְכוּ הַנְּכָסִים עַל יָדָיו. שֶׁנֶּאֱמַר כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ. וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּיּוֹבֵל. דִּכְתִיב וְיָצָא בַּיּוֹבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ. וּבְמִיתַת הָאָדוֹן. דִּכְתִיב וְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם. כָּל יְמֵי עוֹלָמוֹ שֶׁלָּאָדוֹן. משנה: עֶבֶד כְּנַעֲנִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בְּכֶסֶף עַל יְדֵי אֲחֵרִים וּבִשְׁטָר עַל יְדֵי עַצְמוֹ דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַף בְּכֶסֶף עַל יְדֵי עַצְמוֹ וּבִשְׁטָר עַל יְדֵי אֲחֵרִים וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא הַכֶּסֶף מִשֶּׁל אֲחֵרִים. הלכה: עֶבֶד כְּנַעֲנִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף כול׳. כְּתִיב וְהִתְנַחַלְתֶּם אוֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחוּזָּה. הִקִּישׁ עֲבָדִים לַאֲחוּזָּה. מָה אֲחוּזָּה נִקְנֵית בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. אַף עֶבֶד כְּנַעֲנִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. מְנַיִין שֶׁאֲחוּזָּה נִקְנֵית בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וּבַחֲזָקָה. שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם וְהָעֵד עֵדִים. וְחָתוֹם אֵילּוּ עֵידֵי שְׁטָר. וְהָעֵד עֵדִים אֵילּוּ עֵידֵי חֲזָקָה. אוֹ אֵינָן אֶלָּא אֵילּוּ עֵידֵי שְׁטָר. כְּבָר כָּתוּב וְכָתוֹב בַּסֵּפֶר וְחָתוֹם. רִבִּי יָסָא בְּשֵׁם רִבִּי מָנָא רִבִּי תַנְחוּם רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֵין קַרְקַע נִקְנֶה בְּפָחוֹת מִשָּׁוֶה פְרוּטָה. מַה טַעֲמָא. שָׂדוֹת בַּכֶּסֶף יִקְנוּ. וּפְלִיג עַל הַהִיא דְאָמַר רִבִּי חֲנִינָה. כָּל שְׁקָלִים שֶׁכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה סְלָעִים וּבַנְּבִיאִים לִיטְרִין וּבַכְּתוּבִים קִינְטֵירִין. אָמַר רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי. חוּץ מִשִּׁקְלֵי עֶפְרוֹן דְּהַוְיָין קִינְטֵירִין. מַה טַעֲמָא. בְּכֶסֶף מָלֵא יַתְנֶנָּה לִי. וְלֹא דַמְיָיא. תַּמָּן כְּתִיב כֶּסֶף וְהָכָא כְּתִיב שְׁקָלִים. הָתִיבוּן. הֲרֵי הָאוֹנֵס הֲרֵי אֵין כָּתוּב בּוֹ אֶלָּא כֶּסֶף וְאַתְּ אָמַר שְׁקָלִים. וּדְלֹא כְרִבִּי לִעֶזֶר. דְּרִבִּי לִעֶזֶר אָמַר. הִילֵּךְ קָנָה. דְּתַנֵּי. הִילֵּךְ בְּשָׂדֶה לְאוֹרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ קָנָה עַד מָקוֹם שֶׁהִילֵּךְ. דִּבְרֵי רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים. לֹא קָנָה עַד שָׁעָה שֶׁיַּחֲזִיק. הַכֹּל מוֹדִין בְּמוֹכֵר שְׁבִיל לַחֲבֵירוֹ כֵּיוָן שֶׁהִילֵּךְ בּוֹ קְנָייוֹ. מַה טַעֲמָא. קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאוֹרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּהּ. אִית מַתְנִיתָא אָמְרָה. עֲבָדִים כְּקַרְקָעוֹת. אִית מַתְנִיתָא אָמְרָה. כִּמְטַלְטְלִין. אִית מַתְנִיתָא אָמְרָה. לֹא כְקַרְקָעוֹת וְלֹא כִמְטַלְטְלִין. מַתְנִיתָא אָמְרָה. עֲבָדִים כְּקַרְקָעוֹת. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. חֶזְקַת בָּתִּים בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת מֶרְחַצִּיּוֹת וְשׁוֹבְכוֹת בֵּית הַבַּדִּים וּבֵית הַשְּׁלָחִין וַעֲבָדִים. אִית מַתְנִיתָא אָמְרָה. עֲבָדִים אֵינָן כִּמְטַלְטְלִין. דְּתַנֵּי. אֵי זוֹ הִיא חֶזְקַת עֲבָדִים. נָעַל לוֹ מִנְעֲלוֹ. וְהִתִּיר לוֹ מִנְעָלוֹ. נָטַל לְפָנָיו לְמֶרְחָץ. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. אִם הִגְבִּיהוֹ הֲרֵי זוֹ חֲזָקָה. הִגְבִּיהַּ הוּא אֶת רַבּוֹ אֵין חֲזָקָה גְּדוֹלָה מִזּוֹ. מִילֵּיהוֹן דְּרַבָּנִין אָמְרִין. עֲבָדִים כִּמְטַלְטְלִין. דָּמַר רִבִּי יוֹסֵי בְּשֵׁם רַבָּנִין. אֵין שִׁיעְבּוּד לְמַתָּנָה. אֵין גּוֹבִין מִן הָעֲבָדִים כְּקַרְקָעוֹת. אָמַר רִבִּי מָנָא לְרִבִּי שַׁמַּי. מָאן אִינּוּן רַבָּנִין. אָמַר לֵיהּ. רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי אִימִּי. אַרְמָלְתָא תְּפָסָת אָמְתָא. אָתָא עוֹבְדָא קוֹמֵי רִבִּי יִצְחָק. אָמַר. תְּפָסָת תְּפָסָת. רִבִּי אִימִּי מַפִּיק מִינָּהּ. דְּהִיא סָבְרָה דְהִיא דִידָּהּ וְלֵית הִיא דִּידָּהּ. וְלֹא בקַרְקָעוֹת. דְּתַנֵּי. קַרְקָעוֹת וַעֲבָדִים הֶחֱזִיק בַּקַּרְקָעוֹת. אִם אוֹמֵר אַתְּ. עֲבָדִים כְּקַרְקָעוֹת. כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִיק בַּקַּרְקָעוֹת הֶחֱזִיק בָּעֲבָדִים. דְּאָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי שָׂדוֹת אַחַת בִּיהוּדָה וְאַחַת בַּגָּלִיל. הֶחֱזִיק בְּזוֹ שֶׁבִּיהוּדָה לִזְכוֹת בְּזוֹ שֶׁבַּגָּלִיל אוֹ בְּזוֹ שֶׁבַּגָּלִיל לִזְכוֹת בְּזוֹ שֶׁבִּיהוּדָה. קָנָה. לֹא במְטַלְטְלִין. אִם אוֹמֵר אַתְּ. עֲבָדִים כִּמְטַלְטְלִין. כֵּיוָן שֶׁהֶחֱזִיק בִּמְטַלְטְלִין הֶחֱזִיק בָּעֲבָדִים. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. שֶׁהַנְּכָסִין שֶׁאֵין לָהֶן אֲחֵרָיוּת זוֹקְקִין אֶת הַנְּכָסִים שֶׁיֵּשׁ לָהֶן אֲחֵרָיוּת לִישָּׁבַע עֲלֵיהֶן.

4 שבת פתח ↗

דְּבֵי רַבִּי נָתָן אָמְרִי: ״כִּי יָרַט הַדֶּרֶךְ לְנֶגְדִּי״ — יָרְאָה, רָאֲתָה, נָטְתָה. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: ״כַּרְמֶל״ — כַּר מָלֵא. רַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר: ״וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת״, נוֹטָרִיקוֹן: נוֹאֵף הוּא, מוֹאָבִי הוּא, רוֹצֵחַ הוּא, צוֹרֵר הוּא, תּוֹעֵבָה הוּא.

4 חולין פתח ↗

דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: אֵלּוּ כְּלָלֵי כְלָלוֹת, וְאֵלּוּ פְּרָטֵי פְרָטוֹת. ״אַרְבֶּה״ – זֶה ״גּוֹבַאי״, ״לְמִינוֹ״ לְהָבִיא

5 יומא פתח ↗

כּוֹי בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הִיא. דְּאִי לָא תֵּימָא הָכִי, הָא דְּאָמַר רַב אִידִי בַּר אָבִין: אַף ״כׇּל״ לְאֵתוֹיֵי כּוֹי, כּוֹי סְפֵיקָא הוּא, אִיצְטְרִיךְ קְרָא לְרַבּוֹיֵי סְפֵיקָא? אֶלָּא בְּרִיָּה שָׁאנֵי, הָכָא נָמֵי בְּרִיָּה שָׁאנֵי. תָּנוּ רַבָּנַן: ״תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם״, יָכוֹל יֵשֵׁב בַּחַמָּה אוֹ בַּצִּנָּה כְּדֵי שֶׁיִּצְטַעֵר — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ״. מָה מְלָאכָה שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה, אַף עִנּוּי נֶפֶשׁ שֵׁב וְאַל תַּעֲשֶׂה. וְאֵימָא: הֵיכָא דְּיָתֵיב בְּשִׁימְשָׁא וְחָיֵים לֵיהּ לָא נֵימָא לֵיהּ קוּם תּוּב בְּטוּלָּא, יָתֵיב בְּטוּלָּא וְקָרֵיר לֵיהּ לָא נֵימָא לֵיהּ קוּם תּוּב בְּשִׁימְשָׁא! דּוּמְיָא דִּמְלָאכָה: מָה מְלָאכָה לֹא חִלַּקְתָּ בָּהּ, אַף עִנּוּי לֹא תַּחְלוֹק בּוֹ. תַּנְיָא אִידַּךְ: ״תְּעַנּוּ אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם״, יָכוֹל יֵשֵׁב בַּחַמָּה וּבַצִּנָּה וְיִצְטַעֵר — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְכׇל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ״, מָה מְלָאכָה דָּבָר שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בִּמְקוֹם אַחֵר, אַף עִנּוּי נֶפֶשׁ שֶׁחַיָּיבִין עָלָיו בִּמְקוֹם אַחֵר, וְאִי זֶה זֶה? זֶה פִּגּוּל וְנוֹתָר. אָבִיא פִּגּוּל וְנוֹתָר שֶׁהֵן בְּכָרֵת, וְלֹא אָבִיא אֶת הַטֶּבֶל שֶׁאֵינוֹ בְּכָרֵת, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תְּעַנּוּ״, ״וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם״ — רִיבָּה. אָבִיא הַטֶּבֶל שֶׁהוּא בְּמִיתָה וְלֹא אָבִיא אֶת הַנְּבֵילָה שֶׁאֵינָהּ בְּמִיתָה — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תְּעַנּוּ״, ״וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם״ — רִיבָּה. אָבִיא אֶת הַנְּבֵילָה שֶׁהוּא בְּלָאו, וְלֹא אָבִיא אֶת הַחוּלִּין שֶׁאֵינָן בְּלָאו? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תְּעַנּוּ״, ״וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם״ — רִיבָּה. אָבִיא הַחוּלִּין שֶׁאֵינָן בְּקוּם אֱכוֹל, וְלֹא אָבִיא אֶת הַתְּרוּמָה שֶׁהִיא בְּקוּם אֱכוֹל, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תְּעַנּוּ״, ״וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם״ — רִיבָּה. אָבִיא אֶת הַתְּרוּמָה שֶׁאֵינָהּ בְּבַל תּוֹתִירוּ, וְלֹא אָבִיא אֶת הַקֳּדָשִׁים שֶׁהֵן בְּבַל תּוֹתִירוּ, תַּלְמוּד לוֹמַר: ״תְּעַנּוּ״, ״וְעִנִּיתֶם אֶת נַפְשׁוֹתֵיכֶם״ — רִיבָּה. וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר, הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וְהַאֲבַדְתִּי אֶת הַנֶּפֶשׁ הַהִיא״, עִנּוּי שֶׁהוּא אֲבֵידַת הַנֶּפֶשׁ, וְאֵי זֶה זֶה? זֶה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. מַאי ״וְאִם נַפְשְׁךָ לוֹמַר״? וְכִי תֵּימָא: בַּעֲרָיוֹת קָא מִישְׁתַּעֵי קְרָא, — הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: ״וְהַאֲבַדְתִּי הַנֶּפֶשׁ״, עִנּוּי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֲבֵידַת נֶפֶשׁ, וְאֵי זֶה זֶה? זֶה אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה. דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל תָּנָא: נֶאֱמַר כָּאן עִנּוּי, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן עִנּוּי. מָה לְהַלָּן עִנּוּי רְעָבוֹן, אַף כָּאן עִנּוּי רְעָבוֹן. וְנֵילַף מֵ״אִם תְּעַנֶּה אֶת בְּנוֹתַי״? דָּנִין עִנּוּי דְּרַבִּים מֵעִנּוּי דְּרַבִּים, וְאֵין דָּנִין עִנּוּי דְּרַבִּים מֵעִנּוּי דְּיָחִיד. וְנֵילַף מֵעִנּוּי דְּמִצְרַיִם, דִּכְתִיב: ״וַיַּרְא אֶת עׇנְיֵנוּ״, וְאָמְרִינַן: זוֹ פְּרִישׁוּת דֶּרֶךְ אֶרֶץ! אֶלָּא: דָּנִין עִנּוּי בִּידֵי שָׁמַיִם מֵעִנּוּי בִּידֵי שָׁמַיִם, וְאֵין דָּנִין עִנּוּי בִּידֵי שָׁמַיִם מֵעִנּוּי בִּידֵי אָדָם. ״הַמַּאֲכִילְךָ מָן בַּמִּדְבָּר ... לְמַעַן עַנּוֹתְךָ״? רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי, חַד אָמַר: אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ לְמִי שֶׁאֵין לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ, וְחַד אָמַר: אֵינוֹ דּוֹמֶה מִי שֶׁרוֹאֶה וְאוֹכֵל לְמִי שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה וְאוֹכֵל. אָמַר רַב יוֹסֵף: מִכָּאן רֶמֶז לְסוֹמִין, שֶׁאוֹכְלִין וְאֵין שְׂבֵעִין. אָמַר אַבָּיֵי: הִלְכָּךְ, מַאן דְּאִית לֵיהּ סְעוֹדְתָּא לָא לֵיכְלַהּ אֶלָּא בִּימָמָא. אֲמַר רַבִּי זֵירָא, מַאי קְרָא: ״טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלׇךְ נָפֶשׁ״. אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם בְּאִשָּׁה יוֹתֵר מִגּוּפוֹ שֶׁל מַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״טוֹב מַרְאֵה עֵינַיִם מֵהֲלׇךְ נָפֶשׁ״. ״כִּי יִתֵּן בַּכּוֹס עֵינוֹ יִתְהַלֵּךְ בְּמֵישָׁרִים״, רַבִּי אַמֵּי וְרַבִּי אַסִּי, חַד אָמַר: כׇּל הַנּוֹתֵן

7 יומא פתח ↗

אִיכָּא דְאָמְרִי, הָכִי בְּעָא מִינֵּיהּ: דֶּרֶךְ שֵׁירוּת בְּכָךְ, אוֹ אֵין דֶּרֶךְ שֵׁירוּת בְּכָךְ? תָּא שְׁמַע, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״אֶת כׇּל כְּלֵי הַשָּׁרֵת אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ בָם בַּקּוֹדֶשׁ״ — שְׁנֵי כֵלִים וְשֵׁירוּת אַחַת.

7 עירובין פתח ↗

וּמַאי נָפְקָא מִינַּהּ? הָא תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״וְשָׁב הַכֹּהֵן״ ״וּבָא הַכֹּהֵן״ — זוֹ הִיא שִׁיבָה, זוֹ הִיא בִּיאָה!

9 תלמוד ירושלמי קידושין פתח ↗

רִבִּי יִצְחָק שָׁאַל. וְלָמָּה לֵי נָן אָמְרִין. בֵּין בַּחֲלִיצָתָהּ בֵּין בַּחֲלִיצַת חֲבֵירָתָהּ. חָזַר וְאָמַר. מַה תַנִּינָן. בַּחֲלִיצָתָהּ. לֹא חֲלִיצָתָהּ. וְהָכָא בֵּין בַּחֲלִיצָתָהּ בֵּין בַּחֲלִיצַת חֲבֵירָתָהּ. וְהָא תַנִּינָן. בְּבִיאָה. אִית לָךְ מֵימַר. בֵּין בְּבִיאָתָהּ בֵּין בְּבִיאַת חֲבֵירָתָהּ. מַתְנִיתָא בִּיבָמָה אַחַת. מַה צְרִיכָה לֵיהּ בִּשְׁתֵּי יְבָמוֹת. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בְּעָא. שִׁפְחָה חֲרוּפָה בַּמֶּה הִיא קוֹנָה אֶת עַצְמָהּ לְפוֹטְרָהּ מִן הַמַּלְקוּת וְלָבֹא עָלֶיהָ מִן הָאָשָׁם. פְּשִׁיטָא שֶׁאֵינָהּ יוֹצְאָה בַּגֵּט. דְּאָמַר רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין. קִידֵּשׁ אִשָּׁה אֵין חוֹשְׁשִׁין לְקִידּוּשָׁיו. וְדִכְְוָותָה גֵּירַשׁ אִשָּׁה אֵין חוֹשְׁשִׁין לְגֵירוּשָׁיו. פְּשִׁיטָא שֶׁהִיא יוֹצְאָה בַּגֵּט מִיהָא דְּאָמַר רִבִּי חִיָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. מִי שֶׁחֶצְיוֹ עֶבֶד וְחֶצְיוֹ בֶּן חוֹרִין וְקִידֵּשׁ אִשָּׁה אֵין חוֹשְׁשִׁין לְקִידּוּשָׁיו. וְדִכְוָותָה גֵּירַשׁ אֵין חוֹשְׁשִׁין לְגֵירוּשָׁיו. פְּשִׁיטָא שֶׁהִיא יוֹצְאָה בַּגֵּט מִיהָא דְּאָמַר רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. תִּירְגֵּם עֲקִילַס הַגֵּר לִפְנֵי רִבִּי עֲקִיבָה. וְהִיא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ. בִּכְתוּשָׁה לִפְנֵי אִישׁ. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר וַתִּשְׁטַח עָלָיו הָרִיפוֹת. אָמַר רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. כֵּן פֵּירְשָׁהּ רִבִּי לָעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן לִפְנֵי חֲכָמִים. וְהִיא שִׁפְחָה נֶחֱרֶפֶת לְאִישׁ. בִּכְתוּשָׁה לִפְנֵי אִישׁ. כְּמַה דְתֵימַר בְּתוֹךְ הָרִיפוֹת בָּעֱלִי. מָהוּ שֶׁתִּקְנֶה עַצְמָהּ בְּמִיתַת רַבָּהּ וּבְהַשְׁלִים שֵׁשׁ. מַה צְרִיכָה לֵיהּ. כְּרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. בְּשֶׁחֶצְיָיהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָיהּ בַּת חוֹרִין בִּמְאוֹרֶסֶת לְבֶן חוֹרִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר. בְּרַם כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל צְרִיכָה לֵיהּ. דְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל אָמַר. שִׁפְחָה כְּנַעֲנִית הַנְּשׂוּאָה לְעֶבֶד עִבְרִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אִם נִישּׂוּאֵי תוֹרָה הֵן אִם אֲדוֹנָיו יִתֵּן לוֹ אִשָּׁה. לֹא צוֹרְכָה דְלֹא. מָהוּ שֶׁתִקְנֶה עַצְמָהּ בְּמִיתַת רַבָּהּ וּבְהִשְׁלִים שֵׁשׁ. וּכְמָאן דְּאָמַר. אֵין עֶבֶד עִבְרִי עוֹבֵד אֶת הַיּוֹרֵשׁ. משנה: עֶבֶד עִבְרִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּשָׁנִים וּבַיּוֹבֵל וּבְגִרְעוֹן כֶּסֶף. יְתֵירָה עָלָיו אָמָה הָעִבְרִיָּה שֶׁקּוֹנָה אֶת עַצְמָהּ בַּסֵּימָנִים. הַנִּרְצָע נִקְנֶה בָרְצִיעָה וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּיּוֹבֵל וּבְמִיתַת הָאָדוֹן. הלכה: עֶבֶד עִבְרִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף כול׳. כְּתִיב כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה. הִקִּישׁ עִבְרִי לָעִבְרִיָיה. מָה עִבְרִיָיה נִקְנֵית בַּכֶּסֶף וּבִשְׁטָר. אַף עִבְרִי נִקְנֶה בְּכֶסֶף וּבִשְׁטָר. נִיחָא בַּכֶּסֶף. דִּכְתִיב וְיָצְאָה חִנָּם אֵין כָּסֶף. בִּשְׁטָר מְנָלָן. עִבְרִיָיה לְמֵידָה מִבַּת חוֹרִין. וְעִבְרִי לְמֵידָה מֵעִבְרִיָיה. נִמְצָא לֶמֶד מִלֶּמֶד. עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי עֲקִיבָה. דְּאִית לֵיהּ לֶמֶד מִן הַלֶּמֶד. כְּרִבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּלֵית לֵיהּ לֶמֶד מִן הַלֶּמֶד. אַשְׁכָּח תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל לְהָא מִילָּה וְחֻפְשָׁה מִלָּה חָפְשִׁי מֵחוּפְשָׁה. בְּכָל אָתָר לֵית לֵיהּ לְרִבִּי יִשְׁמָעֵאל לֶמֶד מִן הַלֶּמֶד וְהָכָא אִית לֵיהּ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. תַּנֵּי לָהּ בְּשֵׁם חֲכָמִים. מְנָן תֵּיתִי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. שִׁילּוּחַ שִׁילּוּחַ. מַה שִׁילּוּחַ שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן בִּשְׁטָר אַף כָּאן בִּשְׁטָר. וְלֹא דַמְיָא. תַּמָּן לְהַקְנוֹת לְעַצְמָהּ. בְּרַם הָכָא לְהִיקָּנוֹת לָאֲחֵרִים. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָיה. מְכִירָה מְכִירָה. מַה מְכִירָה שֶׁנֶּאֶמְרָה לְהַלָּן בִּשְׁטָר אַף כָּאן בִּשְׁטָר. אִי מַה לְהַלָּן בַּחֲזָקָה אַף כָּאן בַּחֲזָקָה. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא. הוּא עִבְרִי הוּא עִבְרִיָּה. בַּכֶּסֶף. וְהָיָה כֶּסֶף מִמְכָּרוֹ. בַּכֶּסֶף הוּא נִגְאַל וְאֵינוֹ נִגְאַל לֹא בַּתְּבוּאָה וְלֹא בַכֵּלִים. בְּכָל אָתָר אַתְּ עֲבַד שָׁוֶה כֶסֶף כְּכֶסֶף. וְהָכָא לֵית אַתְּ עֲבִיד שָׁוֶה כֶסֶף כְּכֶסֶף. אָמַר רִבִּי אַבָּא מָרִי. שַׁנְיָיא הִיא. שֶׁשַּׁנָה עָלָיו הַכָּתוּב כֶּסֶף בכֶּסֶף. אוֹף רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא יוֹדֶה שֶׁאִם בִּיקֵּשׁ לִגְרוֹעַ. שֶׁמְּגָרֵעַ וְיוֹצֵא אֲפִילוּ בִתְבוּאָה וַאֲפִילוּ בְכֵלִים. אָמַר רִבִּי יוּדָן אָבוֹי דְרִבִּי מַתַּנְיָיה. הָדָא דְתֵימַר בְּשֶׁלֹּא עֲשָׂאָן דָּמִים. אֲבָל אִם עֲשָׂאָן דָּמִים כְּכֶסֶף הוּא. בִּשְׁטָר. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר. בִּשְׁטָר שֶׁלְּכֶסֶף. הָא בִשְׁטָר שֶׁל מַתָּנָה לֹא. שֶׁמָּא יַחֲזוֹר בּוֹ הָעֶבֶד. מֵעַתָּה אֲפִילוּ בִּשְׁטָר שֶׁלְּכֶסֶף יָכוֹל הוּא לַחֲזוֹר בּוֹ. אָמַר לוֹ. שֶׁמָּא תָבוֹא שְׁנַת רְעָבוֹן וְיַחֲזוֹר בּוֹ רַבּוֹ. סֶדֶר מְכִירָה כָּךְ הוּא. אֲנִי פְלוֹנִי מָכַרְתִּי בִּתִּי לִפְלוֹנִי. סֶדֶר קִידּוּשִׁין כָּךְ הוּא. אֲנִי פְלוֹנִי קִידַּשְׁתִּי בִּתִּי לִפְלוֹנִי. רִבִּי חַגַּיי בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי. הֶחֱלִיף וְאָמַר. אֲנִי פְלוֹנִי לָקַחְתִּי בִּתּוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי. אֲנִי פְלוֹנִי קִידַּשְׁתִּי בִּתּוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי. אָמַר לֵיהּ. וּמַה בְכָךְ. אֲבָל אִם הֶחֱלִיף לְשׁוֹן מְכִירָה בִּלְשׁוֹן קִידּוּשִׁים אוֹ לְשׁוֹן קִידּוּשִׁין בִּלְשׁוֹן מְכִירָה לֹא עָשָׂה כְּלוּם. כְּתִיב שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד. כֵּיצַד עוֹבֵד. יָכוֹל יוֹצֵא בְסוֹף שֵׁשׁ. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא. יָכוֹל יֵצֵא בְסוֹף שֶׁבַע. תַּלְמוּד לוֹמַר שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד. הָא כֵיצַד. עוֹבֵד כָּל שֵׁשׁ וְיוֹצֵא בִּתְחִילַּת שֶׁבַע. וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא. שְׁבִיעִית שֶׁלַּמְכִירָה לֹא שְׁבִיעִית שֶׁלְּעוֹלָם. אַתָּה אוֹמֵר. שְׁבִיעִית שֶׁלַּמְכִירָה אוֹ אֵינָהּ אֶלָּא שְׁבִיעִית שֶׁלְּעוֹלָם. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר. שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד. הְרֵי שֵׁשׁ שָׁנִים אֲמוּרוֹת. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵים וּבַשְּׁבִיעִית יֵצֵא. שְׁבִיעִית שֶׁלַּמְכִירָה לֹא שְׁבִיעִית שֶׁלְּעוֹלָם. אֵימָא חֲלִיף. אָמַר רִבִּי זְעִירָא בְשֵׁם רַב הוּנָא. וּבַשְּׁבִיעִית וּבַשְּׁבִיעִית כָּתַב. אָמַר רִבִּי חוּנָה. אִם אוֹמֵר אַתְּ. שְׁבִיעִית שֶׁלְּ עוֹלָם. אִם כֵּן מָה הַיּוֹבֵל בָּא וּמוֹצִיא. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן בַּר מַרְיָיה. אַתְיָיא כְּמָאן דְּאָמַר. אֵין הַיּוֹבֵל עוֹלֶה מִמִּינְיַין שְׁנֵי שָׁבוּעַ. בְּרַם כְּמָאן דְּאָמַר. הַיּוֹבֵל עוֹלֶה מִמִּינְיַין שְׁנֵי שָׁבוּעַ. פְּעָמִים שֶׁהוּא בָא בְּאֶמְצַע שְׁנֵי שָׁבוּעַ. רַבָּנִין דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. אֲפִילוּ כְּמָאן דְּאָמַר. הַיּוֹבֵל עוֹלֶה מִמִּינְיַין שְׁנֵי שָׁבוּעַ יְכָלִין אֲנָן מַפְקִין לָהּ מִן הָכָא. שְׁבִיעִית מוֹצִיאָה אֶת הָעֲבָדִים וְיוֹבֵל אֶת הַנִּרְצָעִים. מְנַיִין אֲפִילוּ חָלָה. תַּלְמוּד לוֹמַר וּבַשְׁבִיעִית יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. יָכוֹל אֲפִילוּ בָרַח. תַּלְמוּד לוֹמַר שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד. מָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת אֶת זֶה וּלְהוֹצִיא אֶת זֶה. אַחַר שֶׁרִיבָה הַכָּתוּב מִיעֵט. מַרְבֶּה אֲנִי אֶת זֶה שֶׁהוּא בִרְשׁוּתוֹ וּמוֹצִיא אֶת זֶה שֶׁאֵינוֹ בִרְשׁוּתוֹ. רִבִּי בּוּן בַּר חִיָיה אָמַר. רַב הוֹשַׁעְיָה בְעָא. נִיחָא חָלָה וְאַחַר כָּךְ בָּרַח מַשְׁלִם. בָּרַח וְאַחַר כָּךְ חָלָה. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר אָדָא. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. הַמּוֹרֶדֶת עַל בַּעֲלָהּ כּוֹתְבִין לוֹ אִיגֶּרֶת מֶרֶד עַל כְּתוּבָּתָהּ. וְהָתַנֵּי רִבִּי חִיָּא. נִדָּה וְחוֹלָה וָאֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם כּוֹתְבִין לוֹ אִיגֶּרֶת מֶרֶד עַל כְּתוּבָּתָהּ. מָה אֲנָן קַיָימִין. אִם בְּשֶׁמָּרְדָה עָלָיו וְהִיא נִידָה. הַתּוֹרָה הִמְרִידָתָהּ עָלָיו. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין בְּשֶׁמָּרְדָה עָלָיו עַד שֶׁלֹּא בָּאָת נִידָּה וּבָאָת לַנִּידָּה. הֲרֵי אֵינָהּ רְאוּיָה לִמְרוֹד וְאַתְּ אוֹמֵר. כּוֹתֵב. אַף הָכָא בָּרַח וְאַחַר כָּךְ חָלָה מַשְׁלִם. דּוּ יְכִיל לְמֵימַר לֵיהּ. אִילּוּ הֲוֵית גַּבַּאי לָא אַבְאַשָׁתָא. אָמַר רִבִּי חִינְנָא. אֲפִילוּ עַל קַדְמִיתָא אַתְיָיא הִיא. חָלָה וְאַחַר כָּךְ בָּרַח מַשְׁלִם. דּוּ יְכִיל מֵימַר לֵיהּ. אִילּוּ הֲוֵיתָה גַּבַּאי אִינְשַׁמָת בִּפְרִיעַ. וְקוֹנֶה אֶת עַצְמוֹ בַּשָׁנִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. נִמְכַּר בְּפָחוֹת מִשֵּׁשׁ וְאֵינוֹ נִמְכַּר יוֹתֵר עַל שֵׁשׁ. וְאִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. אֵינוֹ נִמְכַּר לֹא בְפָחוֹת מִשֵּׁשׁ וְלֹא יוֹתֵר עַל שֶׁבַע. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. טַעֲמֵיהּ דְּהָדֵין תַּנָּיָיא פְּעָמִים שֶׁהוּא נִמְכַּר שְׁתַּיִם אוֹ שָׁלֹשׁ שָׁנִים לִפְנֵי הַיּוֹבֵל וְהַיּוֹבֵל בָּא וּמוֹצִיא עַל כּוֹרְחוֹ.

9 קידושין פתח ↗

אַשְׁכְּחַן מִיָּד, לְדוֹרוֹת מְנָלַן? תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר: ״צַו״ אֵינוֹ אֶלָּא זֵירוּז, מִיָּד וּלְדוֹרוֹת.

9 חולין פתח ↗

וְאִידַּךְ, הַאי ״זֹאת״ מַאי עָבֵיד לֵיהּ? מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: ״זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ״ – מְלַמֵּד שֶׁתָּפַס הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכׇּל מִין וּמִין וְהֶרְאָה לוֹ לְמֹשֶׁה, וְאָמַר לוֹ: זֹאת אֱכוֹל, וְזֹאת לָא תֵּיכוֹל.

15 נזיר פתח ↗

וּנְזִיר עוֹלָם הֵיכָא כְּתִיב? דְּתַנְיָא, רַבִּי אוֹמֵר: אַבְשָׁלוֹם נְזִיר עוֹלָם הָיָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַה׳ בְּחֶבְרוֹן״, וּמְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים״.

16 יבמות פתח ↗

וְאַנְהֲרִינְהוּ לְעַיְינִין מִמַּתְנִיתִין: אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל שֶׁנֶּאֶנְסָה, אַף עַל פִּי שֶׁמּוּתֶּרֶת לְבַעְלָהּ — פְּסוּלָה לִכְהוּנָּה. וְתַנָּא תּוּנָא: וְכֵן הַבָּא עַל אַחַת מִכׇּל הָעֲרָיוֹת הָאֲמוּרוֹת בְּתוֹרָה, אוֹ פְּסוּלוֹת. מַאי ״וְכֵן״? מַאי לָאו: לָא שְׁנָא בְּשׁוֹגֵג, וְלָא שְׁנָא בְּמֵזִיד, וְלָא שְׁנָא בְּאוֹנֶס, וְלָא שְׁנָא בְּרָצוֹן, וְקָתָנֵי: פְּסָלָהּ. לָא. מַאי ״וְכֵן״ — אַהַעֲרָאָה. הַעֲרָאָה דְּמַאן, אִילֵימָא דַּעֲרָיוֹת — לְמֵימְרָא דַּעֲרָיוֹת יָלְפִינַן מִיְּבָמָה? אַדְּרַבָּה: יְבָמָה יָלְפִינַן מֵעֲרָיוֹת, דְּעִיקַּר הַעֲרָאָה בַּעֲרָיוֹת כְּתִיב! אֶלָּא, מַאי ״וְכֵן״? אַשֶּׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ דַּעֲרָיוֹת. אַדְּרַבָּה: עִיקַּר ״מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה״ בַּעֲרָיוֹת כְּתִיב! אֶלָּא, מַאי ״וְכֵן״? אַשֶּׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ דְּחַיָּיבֵי לָאוִין. אָמַר רָבָא: אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁנֶּאֶנְסָה, בַּעְלָהּ — לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם זוֹנָה. מִשּׁוּם זוֹנָה אִין, מִשּׁוּם טוּמְאָה לָא? אֵימָא אַף מִשּׁוּם זוֹנָה. מֵתִיב רַבִּי זֵירָא: ״וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה״ — אֲסוּרָה, הָא נִתְפָּשָׂה — מוּתֶּרֶת. וְיֵשׁ לְךָ אַחֶרֶת שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּשָׂה — אֲסוּרָה, וְאֵי זוֹ — זוֹ אֵשֶׁת כֹּהֵן. וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה! אָמַר רַבָּה: הַכֹּל הָיוּ בִּכְלַל זוֹנָה, כְּשֶׁפָּרַט לְךָ הַכָּתוּב גַּבֵּי אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל ״וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה״ אֲסוּרָה, הָא נִתְפָּשָׂה מוּתֶּרֶת — מִכְּלָל דְּאֵשֶׁת כֹּהֵן כִּדְקָיְימָא קָיְימָא. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי, אָמַר רַבָּה: אֵשֶׁת כֹּהֵן שֶׁנֶּאֶנְסָה — בַּעְלָהּ לוֹקֶה עָלֶיהָ מִשּׁוּם טוּמְאָה. מִשּׁוּם טוּמְאָה — אִין, מִשּׁוּם זוֹנָה — לָא, אַלְמָא בְּאוֹנֶס לָא קָרֵינָא בַּיהּ זוֹנָה. מֵתִיב רַבִּי זֵירָא: ״וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה״ — אֲסוּרָה, הָא נִתְפָּשָׂה — מוּתֶּרֶת. וְיֵשׁ לְךָ אַחֶרֶת, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁנִּתְפָּשָׂה — אֲסוּרָה, וְאֵיזוֹ — זוֹ אֵשֶׁת כֹּהֵן, וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה! אָמַר רָבָא: הַכֹּל הָיוּ בִּכְלַל ״אַחֲרֵי אֲשֶׁר הֻטַּמָּאָה״, כְּשֶׁפָּרַט לְךָ הַכָּתוּב גַּבֵּי אֵשֶׁת יִשְׂרָאֵל ״וְהִיא לֹא נִתְפָּשָׂה״ — אֲסוּרָה, הָא נִתְפָּשָׂה — מוּתֶּרֶת, מִכְּלַל דְּאֵשֶׁת כֹּהֵן כִּדְקָיְימָא — קָיְימָא. מַתְנִי׳ אַלְמָנָה לְכֹהֵן גָּדוֹל, גְּרוּשָׁה וַחֲלוּצָה לְכֹהֵן הֶדְיוֹט, מִן הָאֵירוּסִין — לֹא יֹאכְלוּ בִּתְרוּמָה. רַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן מַכְשִׁירִין. נִתְאַרְמְלוּ אוֹ נִתְגָּרְשׁוּ, מִן הַנִּשּׂוּאִין — פְּסוּלוֹת, מִן הָאֵירוּסִין — כְּשֵׁרוֹת. גְּמָ׳ תַּנְיָא, אָמַר רַבִּי מֵאִיר: קַל וָחוֹמֶר, וּמָה קִדּוּשֵׁי רְשׁוּת — אֵין מַאֲכִילִין, קִדּוּשֵׁי עֲבֵירָה — לֹא כׇּל שֶׁכֵּן?! אָמְרוּ לוֹ: לֹא. אִם אָמַרְתָּ בְּקִידּוּשֵׁי רְשׁוּת שֶׁכֵּן אֵין לוֹ לְהַאֲכִיל בְּמָקוֹם אַחֵר, תֹּאמַר בְּקִדּוּשֵׁי עֲבֵירָה, שֶׁכֵּן יֵשׁ לוֹ לְהַאֲכִיל בְּמָקוֹם אַחֵר. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַבִּי אוֹשַׁעְיָא: פְּצוּעַ דַּכָּא כֹּהֵן שֶׁקִּדֵּשׁ בַּת יִשְׂרָאֵל, בָּאנוּ לְמַחְלוֹקֶת רַבִּי מֵאִיר וְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן. לְרַבִּי מֵאִיר, דְּאָמַר מִשְׁתַּמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָה דְּאוֹרָיְיתָא לָא אָכְלָה — הָא נָמֵי לָא אָכְלָה. לְרַבִּי אֶלְעָזָר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן, דְּאָמְרִי מִשְׁתַּמֶּרֶת לְבִיאָה פְּסוּלָה דְּאוֹרָיְיתָא אָכְלָה —

33 תלמוד ירושלמי שבת פתח ↗

גְּבִינָּתָן. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. חָלָב הַגּוֹי לָמָּה הוּא אָסוּר. מִשּׁוּם תַּעֲרוֹבֶת בְּהֵמָה טְמֵיאָה. וְתַנֵּי כֵן. עוֹמֵד הוּא יִשְׂרָאֵל בָּעֶדֶר וְהַגּוֹי חוֹלֵב וּמֵבִיא לוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ. רִבִּי בָּא בְּשֵׁם רַב יְהוּדָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. חָלָב הַגּוֹי לָמָּה הוּא אָסוּר. מִשּׁוּם גִּילּוּי. וְיַעֲמִיד. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. מִפְּנֵי אֶירֶס הַנָּתוּן בֵּין הַנְּקָבִים. וְתַנֵּי כֵן. שְׁלֹשָׂה אִירְסִין הֵן. אֶחָד צַף וְאֶחָד שׁוֹקֵעַ וְאֶחָד עָשׂוּי כִשְׂבָכָה וְעוֹמֵד מִלְּמַעְלָה. בִּימוֹי דְּרִבִּי יִרְמְיָה אִיתְגַּלְיָין גִּיגִיָיתָא דְּסִדְרָה רוֹבָא. שָׁתוֹן קַדְמַאֵי וְלָא מַיָיתוֹן. אַחֲרָאֵי וּמַייתוֹן. אֲנִי אוֹמֵר. אֶירֶס שׁוֹקֵעַ הֲוָה. פּוֹעֲלַיָּיא הֲווּ בְּטוּרָא. אִיתְגַּלְיַית קוּלְתָה דְמַיָּא. שָׁתוֹן קַדְמָאֵי וְלָא מַייתוֹן. אַחֲרָאֵי וּמַייתוֹן. אֲנִי אוֹמֵר. אֶירֶס שׁוֹקֵעַ הֲוָה. הַשֶּׁמֶן וְהַחוֹמֶץ הַצִּיר וְהַמּוּרִיֵיס וְהַדְּבָשׁ אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם גִּילּוּי. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר. מוֹדִין חֲכָמָים לְרִבִּי שִׁמְעוֹן כְּשֶׁרָאוּ אוֹתוֹ נוֹקֵר. וְתַנֵּי כֵן. אֲבַטִּיחַ שֶׁנִּיקָר וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם וְכֵן יַיִן שֶׁנִּתְגַּלֶּה וְשָׁתוּ מִמֶּנּו עֲשָׂרָה בְנֵי אָדָם אָסוּר לוֹכַל וְלִשְׁתּוֹת אַחֲרֵיהֶן. אֲנִי אוֹמֵר. אֶירֶס שׁוֹקֵעַ הָיָה. שַׁמָנָן. מִי אָסַר אֶת הַשֶּׁמֶן. רַב יְהוּדָה אָמַר. דָּנִיאֵל אָסַר אֶת הַשֶּׁמֶן. וַיָּשֶׂם דָּנִיֵּאל עַל לִיבּוֹ אֲשֶׁר לֹא יִתְגָּאַל בְּפַת בַּג הַמֶּלֶךְ וּבְיֵין מִשְׁתָּיו. רִבִּי אָחָא רִבִּי תַנְחוּם בַּר חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן וְאִית דְּאָמְרֵי לָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. שֶׁהָיוּ עוֹלִין עָלָיו לְהַר הַמֶּלֶךְ וְנֶהֱרָגִין עָלָיו. וּמִי הִתִּירוֹ. רִבִּי וּבֵית דִּינוֹ הִתִּירוּ בַשֶּׁמֶן. בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת נִקְרָא רִבִּי יְהוּדָה הַנָּשִׂיא רַבּוֹתֵינוּ. בְּגִיטִּין וּבַשֶּׁמֶן וּבְסַנְדָּל. וְיִקְרְאוּ לוֹ בֵּית דִּין שַׁרְיָיא. שֶׁכָּל בֵּית דִּין שֶׁהוּא מְבַטֵּל שְׁלֹשָׁה דְבָרִים הוּא נִקְרָא בֵּית דִין שָׁרִיָיא. אָמַר רִבִּי יוּדָן בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל. בֵּית דִּינוֹ חָלוּק עָלָיו בְּגִיטִּין. רִבִּי יוֹחָנָן בָּעֵי. וְלֹא כֵן תַּנִּינָן. שֶׁאֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל דִּבְרֵי בֵית דִּין חֲבֵירוֹ עַד שֶׁיִּהְיֶה גָדוֹל מִמֶּנּוּ בַחָכְמָה וּבַמִּינְיָין. וְרִבִּי וּבֵית דִּינוֹ מַתִּירִין מַה שֶׁאָסַר דָּנִיֵּאל וַחֲבוּרָתוֹ. אֶלָּא רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ. דָּמַר רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי לָעָזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק. מְקוּבָּל אֲנִי שֶׁכָּל גְּזֵירָה שֶׁבֵּית דִּין גּוֹזְרִין עַל הַצִּיבּוּר וְלֹא קִיבְּלוּ רוֹב הַצִּיבּוּר עֲלֵיהֶן אֵינָהּ גְּזֵירָה. וּבָדְקוּ וּמָצְאוּ גְּזֵירָה שֶׁלְּשֶׁמֶן וְלֹא קִיבְּלוּ רוֹב הַצִּיבּוּר עֲלֵיהֶן. יִצְחָק בַּר שְׁמוּאֵל בַּר מַרְתָּא נְחַת לְנְצִיבִין. אַשְׁכַּח רִבִּי שִׂמְלַאי הַדְּרוֹמִי יְתִיב וּדְּרִישׁ. רִבִּי וּבֵית דִּינוֹ הִתִּירוּ בַשֶּׁמֶן. שְׁמוּאֵל קְבִיל עֲלוֹיי וְאָכַל. רַב לָא אָכַל. אֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל. אֲכוֹל. דִּלָא כֵן אֲנָא כְתִיב עָלָךְ זָקֵן מַמְרֵא. אֲמַר לֵיהּ. עַד דַּאֲנָא תַּמָּן אֲנָא יְדַע מָאן עִירְעֵר עֲלֵיהּ. רִבִּי שִׂמלַאי הַדְּרוֹמִי. אֲמַר לֵיהּ. מָהוּ מַר לֵיהּ בְּשֵׁם גַּרְמֵיהּ. לֹא בְשֵׁם רִבִּי וּבֵית דִּינוֹ. וְאַטְרַח עֲלוּי וְאָכַל. בְּנוֹתֵיהֶן. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. בְּשִׁבְעָה מְקוֹמוֹת כָּתוּב לֹא תִּתְחַתֵּן בָּם. אָמַר רִבִּי אַבִּין. לוֹסַר שִׁבְעָה עַמְמִים. תַּנָּא רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹנָיָיה. לוֹסַר אֶת בֵּיצֵיהֶן. תַּנֵּי רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה. זוֹ בֵיצַת הַנַּעֲמִית. שִׁכְבַת זַרְעָן. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי אָחָא רִבִּי חִינְנָא בָשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שִׁכְבַת זַרְעוֹ שֶׁלְּגוֹי טְהוֹרָה. שֶׁאֵי אֶיפְשַׁר לְשִׁכְבַת זֶרַע לָצֵאת בְּלֹא מֵימֵי רַגְלַיִם. וְעַל הִילְכוֹת בַּעַל קֶרִי. רִבִּי בָּא בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי. שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת וְאֵינוֹ שׁוֹנֶה אֲגָדוֹת. תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. שׁוֹנֶה הֲלָכוֹת רוֹגַלִּיּוֹת. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַצִּיעַ אֶת מִשְׁנָתוֹ. וְאִית דְּבָעֵי מֵימַר. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יַזְכִּיר אֶת הָאַזְכָּרוֹת. וְעַל הִילְכוֹת אֶרֶץ הָעַמִּים. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי זְעִירָא בַּר אַבִּינָּא בְשֵׁם רַב יִרְמְיָה. יוֹסֵף בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה וְיוֹסֵי בֵּן יוֹחָנָן אִישׁ יְרוּשָׁלִַם גָּזְרוּ טוּמְאָה עַל אֵרֵץ הָעַמִּים וְעַל כְּלֵי זְכוּכִית. רִבִּי יוֹנָה אָמַר. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי. רִבִּי יוֹסֵי אָמַר. רִבִּי יְהוּדָה בֶּן טַבַּאי וְשִׁמְעוֹן בֶּן שֶׁטַח גָּזְרוּ טוּמְאָה עַל כְּלֵי מַתָּכוֹת. הִלֵּל וְשַׁמַּי גָזְרוּ עַל טַהֳרַת הַיָּדַיִם. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. כָּךְ הָיְתַה הֲלָכָה בְיָדָן וּשְׁכָחוּה. וְעָמְדוּ הַשְּׁנִיִּם וְהִסְכִּימוּ עַל דַּעַַת הָרִאשׁוֹנִים. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁנּוֹתְנִין בֵּית דִּין נַפְשָׁן עָלָיו סוֹפוֹ לְהִתְקַיֵים בְּיָדָן כְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה בְסִינַי. וְאַתְיָיא כַּיי דָּמַר רִבִּי מָנָא. כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם. וְאִם דָּבָר רֵק הוּא. מִכֶּם. לָמָּה הוּא. שֶׁאֵין אַתֵּם יְגֵיעִין בּוֹ. כִּי הוּא חַיֵּיכֶם. אֵימָתַי הוּא חַיֵּיכֶם. בָּשָׁעָה שֶׁאַתֵּם יְגֵיעִין בּוֹ. שְׁמוּאֵל אָמַר. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא בְתוֹךְ י״ח. הָא חוּץ לְי״ח אֲפִילוּ קָטָן מְבַטֵּל. הָתִיבוּן. הֲרֵי שְׁבִיעִית. הֲרֵי חוּץ לְי״ח דָּבַר. וְרִבִּי יוֹחָנָן מַקְשֵׁי לָהּ. רִבִּי קְרִיסְפְּדָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. רַבָּן גַּמְלִיאֵל וּבֵית דִּינוֹ הִתִּירוּ בָאִיסּוּר שְׁנֵי פְרָקִים הָרִאשׁוֹנִים. רִבִּי יוֹנָתָן יוֹחָנָן בָּעֵי. וְלֹא כֵן תַּנְיָין. שֶׁאֵין בֵּית דִּין יָכוֹל לְבַטֵּל אֶת דִּבְרֵי בֵית דִּין חֲבֵירוֹ אֶלָּא אִם כֵּן גָּדוֹל מִמֶּנּוּ בַחָכְמָה וּבַמִּנְיָין. אָתָא רַב אָבוּן רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא חוּץ לְי״ח. הָא בְתוֹךְ י״ח אֲפִילוּ גָדוֹל אֵינוֹ מְבַטֵּל. מִפְּנֵי שֶׁעָמְדָה לָהֶן בְּנַפְשׁוֹתֵיהֶן. אָמַר רִבִּי מָנָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלֹא הוֹאִיל וְהוּא אוֹנֵס בָּטֵל. הָתִיבוּן. הֲרֵי שֶׁמֶן. הֲרֵי בְתוֹךְ י״ח. וְרִבִּי יוֹנָתָן יוֹחָנָן מַקְשֵׁי לָהּ. רַב כַּהֲנָא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי חִיָיה בַּר אַבָּא. רִבִּי אָחָא מַטֵּי בָהּ בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. שֶׁמֶן בִּיטְלוּ מְבוּטָּל. נַחְמָן בְּרֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי בְשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי. חָמֵשׁ חַטָּאוֹת מֵיתוֹת רָצוּ בֵית דִּין לְבַטֵּל מְבַטְּלִין. אָמַר רִבִּי חִיָיא בַּר אָדָא. הָדָא דְאַתְּ אָמַר. שֶׁלֹּא יִדָּחוּ לְמִיתָה וְיִפְּלוּ לִנְדָבָה. אֲבָל לִיקָּרֵב עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ אֵין חַטָּאת מֵיתָה קְרֵיבָה. משנה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ סַמְמָנִין וְכַרְשִׁינִין אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִּשּׁוֹרוּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין: הלכה: בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים אֵין שׁוֹרִין דְּיוֹ סַמְמָנִין וְכַרְשִׁינִין כול׳. וּמַה טַעַמְּהוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבוֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. כָּל מְלַאכְתֶּךָ. גּוֹמְרָהּ מִבְּעוֹד יוֹם. וּמַה טַעַמְּהוֹן דְּבֵית הִלֵּל. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַּיּוֹם. מַה מְקַיְימִין בֵּית הִלֵּל טַעַמוֹן דְּבֵית שַׁמַּי. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבוֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. בְּעוֹבְדֵי בְיָידָן. וּמַה מְקַיְימִין בֵּית שַׁמַּי טַעַמוֹן דְּבֵית הִלֵּל. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ וּבַיּוֹם. כְּהָדָא דְתַנֵּי. פּוֹתְקִין אַמַּת הַמַּיִם לְגִינָּה מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְהִיא שׁוֹתָה וְהוֹלֶכֶת בַּשַּׁבָּת. נוֹתְנִין קִילוֹרִית עַל גַּבֵּי הָעַיִן מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְהוּא מִתְרַפֵּא וְהוֹלֶכֶת בַּשַּׁבָּת. נוֹתְנִין רְטִיָיה עַל גַּבֵּי מַכָּה מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְהִיא מִתְרַפֵּא וְהוֹלֶכֶת בַּשַּׁבָּת. נוֹתְנִין מֻגְמָר תַּחַת הַכֵּלִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְהֵן מִתְעַשְּׁנִין וְהוֹלְכִין בַּשַּׁבָּת. נוֹתְנִין גָּפְרִית תַּחַת הַכֵּלִים מֵעֶרֶב שַׁבָּת וְהֵן מִתְגַּפְּרִין וְהוֹלְכִין בַּשַּׁבָּת. אֵין נוֹתְנִין חִיטִּים לָרֵיחַיִים שֶׁל מַיִם אֶלָּא כְּדֵי שֶׁיִיטָּחֵנוּ כָּל צוֹרְכָן מִבְּעוֹד יוֹם. אָמַר רִבִּי חַגַּיי. מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַשְׁמִיעוֹת אֶת הַקּוֹל. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵי. יְאוּת רִבִּי סָבַר כְּרִבִּי יְהוּדָה. בְּרַם כְּרַבָּנִין. כְּמַה דְאִינּוּן אָמְרִין תַּמָּן מִשֵּׁם לֹא הוּתְחַל בְּכָל טִיפָּה וְטִיפָּה. כֵּן אִינּוּן אָמְרִין הָכָא מִשּׁוּם לֹא הוּתְחַל בְּכָל חִיטָּה וְחִיטָּה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. מִפְּנֵי שֶׁהוּא שֶׁכָח וְתוֹקֵעַ אֶת הַיָּתֵדי.

33 סוטה פתח ↗

לְכִדְתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל. דְּתָנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל: כָּל פָּרָשָׁה שֶׁנֶּאֶמְרָה וְנִישְׁנֵית — לֹא נִישְׁנֵית אֶלָּא בִּשְׁבִיל דָּבָר שֶׁנִּתְחַדֵּשׁ בָּהּ.

50 יבמות פתח ↗

מִי דָּמֵי? הָתָם: כְּלָל בְּאִיסּוּר, וּפְרָט בְּאִיסּוּר. הָכָא: כְּלָל בְּאִיסּוּר, וּפְרָט בְּהֶיתֵּר.

57 סוטה פתח ↗

הָתָם קָיְימָא! דְּמַסְּקִינַן לַהּ וּמַחֲתִינַן לַהּ כְּדֵי לְיַיגְּעָהּ. דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר: בֵּית דִּין מַסִּיעִין אֶת הָעֵדִים מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, כְּדֵי שֶׁתִּטָּרֵף דַּעְתָּן עֲלֵיהֶן וְיַחְזְרוּ בָּהֶן. שֶׁשָּׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת וְכוּ׳. בִּשְׁלָמָא סוֹטוֹת, דִּכְתִיב: ״וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה׳״, מְצוֹרָעִין נָמֵי, דִּכְתִיב: ״וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן הַמְטַהֵר וְגוֹ׳״, אֶלָּא יוֹלֶדֶת מַאי טַעְמָא? אִילֵּימָא מִשּׁוּם דְּאָתְיָין וְקָיְימָין אַקּוּרְבָּנַיְיהוּ, דְּתַנְיָא: אֵין קׇרְבָּנוֹ שֶׁל אָדָם קָרֵב אֶלָּא אִם כֵּן עוֹמֵד עַל גַּבָּיו. אִי הָכִי — זָבִין וְזָבוֹת נָמֵי! אִין הָכִי נָמֵי, וְתַנָּא חֲדָא מִינַּיְיהוּ נְקַט. תָּנוּ רַבָּנַן: אֵין מַשְׁקִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא לִבָּהּ גַּס בַּחֲבֶירְתָּהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה, אֶלָּא אָמַר קְרָא: ״אֹתָהּ״ — לְבַדָּהּ. וְתַנָּא קַמָּא, הָכְתִיב ״אֹתָהּ״? תַּנָּא קַמָּא — רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא, דְּדָרֵישׁ טַעַם דִּקְרָא, וּמָה טַעַם קָאָמַר: מָה טַעַם ״אוֹתָהּ״ לְבַדָּהּ — כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא לִבָּהּ גַּס בַּחֲבֶירְתָּהּ. מַאי בֵּינַיְיהוּ? אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ רוֹתֶתֶת. וְרוֹתֶתֶת מִי מַשְׁקִין? וְהָא אֵין עוֹשִׂין מִצְוֹת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת. דִּתְנַן: אֵין מַשְׁקִין שְׁתֵּי סוֹטוֹת כְּאַחַת, וְאֵין מְטַהֲרִין שְׁנֵי מְצוֹרָעִין כְּאַחַת, וְאֵין רוֹצְעִין שְׁנֵי עֲבָדִים כְּאַחַת, וְאֵין עוֹרְפִין שְׁתֵּי עֲגָלוֹת כְּאַחַת, לְפִי שֶׁאֵין עוֹשִׂין מִצְוֹת חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת. אָמַר אַבָּיֵי, וְאִיתֵּימָא רַב כָּהֲנָא, לָא קַשְׁיָא: כָּאן בְּכֹהֵן אֶחָד, כָּאן בִּשְׁנֵי כֹּהֲנִים. וְהַכֹּהֵן אוֹחֵז בִּבְגָדֶיהָ. תָּנוּ רַבָּנַן: ״וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה״, אֵין לִי אֶלָּא רֹאשָׁהּ. גּוּפָהּ מִנַּיִן — תַּלְמוּד לוֹמַר: ״הָאִשָּׁה״. אִם כֵּן מָה תַּלְמוּד לוֹמַר ״וּפָרַע אֶת רֹאשָׁהּ״ — מְלַמֵּד שֶׁהַכֹּהֵן סוֹתֵר אֶת שְׂעָרָהּ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה לִבָּהּ וְכוּ׳. לְמֵימְרָא דְּרַבִּי יְהוּדָה חָיֵישׁ לְהִרְהוּרָא, וְרַבָּנַן לָא חָיְישִׁי? וְהָא אִיפְּכָא שָׁמְעִינַן לְהוּ, דְּתַנְיָא: הָאִישׁ, מְכַסִּין אוֹתוֹ פֶּרֶק אֶחָד מִלְּפָנָיו, וְהָאִשָּׁה, שְׁנֵי פְּרָקִים — אֶחָד מִלְּפָנֶיהָ וְאֶחָד מִלְּאַחֲרֶיהָ, מִפְּנֵי שֶׁכּוּלָּהּ עֶרְוָה, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: הָאִישׁ נִסְקָל עָרוֹם, וְאֵין הָאִשָּׁה נִסְקֶלֶת עֲרוּמָּה! אָמַר רַבָּה: הָכָא טַעְמָא מַאי — שֶׁמָּא תֵּצֵא מִבֵּית דִּין זַכָּאִית, וְיִתְגָּרוּ בָּהּ פִּרְחֵי כְהוּנָּה. הָתָם — הָא מִסְתַּלְּקָא. וְכִי תֵּימָא: אָתֵי לְאִיגָּרוֹיֵי בְּאַחְרָנְיָיתָא — הָאָמַר רָבָא: גְּמִירִי דְּאֵין יֵצֶר הָרָע שׁוֹלֵט אֶלָּא בְּמַה שֶּׁעֵינָיו רוֹאוֹת. אָמַר רָבָא: דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה קַשְׁיָא, דְּרַבָּנַן אַדְּרַבָּנַן לָא קַשְׁיָא? אֶלָּא אָמַר רָבָא: דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה לָא קַשְׁיָא, כִּדְשַׁנִּין.